פוסט טראומה: תאונה לכל החיים

השריטות על הגוף הגלידו לפני זמן, וגם הרגל שנשברה חזרה לתפקוד. תאונת הדרכים לא הותירה כל משקע פיזי משמעותי, היא רק בגדר זיכרון רע ועמום של רגעים איומים. עברו כבר שנתיים מאז התאונה, אולם החיים לא חזרו למסלולם הרגיל אלא עלו על מסלול של התנגשות עם המציאות, עם המשפחה, עם מקום העבודה. מסתובבים בישראל אלפי נפגעי תאונות דרכים שסוחבים עימם צלקות מטרידות ביותר על הנפש וקמים מידי בוקר למציאות חדשה שנכפתה עליהם לאחר התאונה – מציאות דוחקת נפש באמצעות פוסט טראומה.

ליטל, בחורה צעירה בת 26, הייתה מעורבת בתאונת דרכים בנתיבי אילון לפני כשנה. לדבריה, לאחר התאונה היא החלה לסבול מהתקפי חרדה: "החיים שלי קבלו תפנית של מאה ושמונים מעלות. ממצב של בחורה קורנת ושמחה שעובדת ומפרנסת את עצמה בכבוד רב, הגעתי למצב שאני שבר כלי. מצאתי את עצמי בהתקפים שנמשכו ימים שלמים עם לחץ חזק בחזה, קוצר נשימה, זיעה קרה, התפרצויות בכי, בחילות והקאות. חזרתי לגור עם ההורים, גם בשל העובדה כי לא יכולתי עוד לתפקד באופן סביר במקום העבודה. תאר לך מצב בו אני מתעוררת מתוך סיוט בארבע בבוקר וצועקת לאימא שתבוא לעזור לי".

פעמים רבות, הפגיעה בעקבות תאונת הדרכים כה חמורה, עד שהיא מובילה לפירוק של התא המשפחתי ולשקיעה נוספת של הנפגע בתוך מצולות הטראומה. כך למשל מספר אהרון, בחור בן 40, שנפגע לפני כשלוש שנים בתאונת דרכים בעת שחצה מעבר חציה בירושלים: "אני מבין את אשתי לשעבר שבחרה להתגרש ממני. עד כמה שזה אבסורד, הפכתי להיות בן אדם שלא ניתן להימצא בחברתו - התקפות זעם, שבירת חפצים וטריקת דלתות. הפכתי לאדם אלים. כל רעש, ריח או תחושה שהזכירו לי את התאונה – מיד גררו תגובה קיצונית שלי.

בהתחלה, אשתי עזבה את הבית עם הילדים, כי היא חששה שהילדים יחשפו להתנהגותי הקיצונית. גרמתי לנזקים לרכוש בעשרות אלפי שקלים. שברתי את הטלוויזיה בבעיטה. אין דלת בבית שלא ספגה חבטות ונותרו עליה סימנים של אגרופים. את המקלדת ניפצתי על הקיר. בשלב מסוים היא הגיעה לבקר אותי עם הילדים אולם פתאום התחלתי לבכות ולצרוח ולהשליך לעברה חפצים. מאז היא מפחדת להיות איתי לבד באותו החדר, שלא לדבר על חשש להגיע עם הילדים".

דוגמאות אלו הינן אחדות מיני רבות, אלפים של נפגעים בתאונות דרכים שחייהם השתנו באחת. מבחינה רפואית, במהלך תאונת הדרכים נפשו של המעורב בה מוצפת למעשה בשורה של גירויים חזקים ביותר שלא ניתנים לעיבוד, לבטח לא להכלה, וזאת בשל הזעזוע שהם יוצרים.

אולם גירויים אלו, אותם זיכרונות של רגעי האימה ממשיכים להתקיים בצורה מסוימת בנפשו של האדם עוד זמן רב לאחר תאונת הדרכים ומעת לעת, הם מציפים את תודעתו ונחווים באופן מאוד מוחשי אצל הנפגע, כאילו הוא חווה את התאונה כל פעם מחדש. אין מדובר רק על דימוי ויזואלי, אלא על קשת התחושות והגירויים: ריחות, רעשים וזיכרונות. במקרים רבים, כתוצאה מכך, מנסה הנפגע בדרכים כאלו ואחרות להימנע מכל פעולה שתזכיר לו את האירוע הקשה - פעולה אשר למעשה מכניסה אותו לתוך מעגל של הדחקה והימנעות. מעגל של צמצום החיים".

אחת מהבעיות המהותיות איתם מתמודדים הפצועים, בעיקר אלו שסובלים מביטוי חריף לתסמונת, היא חוסר הרצון של החברה לסייע להם לחזור למעגל חיים נורמטיבי. רונה שנפגעה בתאונת דרכים לפני חמש שנים מספרת כי "מעסיקים רבים דחו אותי על הסף לאחר שסיפרתי להם כי מעת לעת אני נוטה להתפרצויות. אני מבינה אותם לחלוטין, מי רוצה במקום העבודה עובדת שפתאום מתחילה להתנשף ולבכות או לצרוח? אני מנסה ככל יכולתי לשלוט בכך אולם לעיתים זה פשוט בלתי אפשרי, אומנם יש הנחיות וחוקים לגבי שילוב פגועים בקהילה אולם אני מתכחשת לעבודה שאני פגועה בנפש".

אין ספק כי מקרים אלו מבטאים את המצוקה החריפה אליה נקלע הנפגע בשל השינוי הדרסטי שחל המציאות חייו, כזה אשר בהחלט צריך לקבל ביטוי כספי כאשר מדברים על תביעה לחברת הביטוח שהפיקה את פוליסת החובה. אולם איך כלל מתחילים לכמת את הפגיעה האנושה בחיים?

ראשית כל, הסמכות לקבוע את אופי הפגיעה הנפשית נתונה למומחה שבית המשפט נדרש למנות, אולם אין מדובר על הליך אוטומטי. ראשית כל, לצורך כך שבית המשפט יאשר מינוי מומחה מטעמו, על הנפגע להציג מסמכים רפואיים המלמדים על סיכוי לקיומה של נכות. אולם אין די בכך. ייתכן בהחלט כי הנפגע היה חולה עוד קודם לתאונה ובכל מקרה, יש לעבור את שלב הקשר הסיבתי – לקשור בין הנכות והפגיעה לבין התאונה.

המומחה יבחן לעומק את המקרה תוך בחינה בין היתר של ממצאים לפגיעה הנטענת, וביסוס פיזיולוגי כגון פגיעה בראש לצורך קביעה האם ניתן לייחס את המאפיינים הנפשיים ל"חוויה" שחווה הנפגע. המומחה אף יברר, בין מה הייתה התגובה המידית של הנפגע וכן יבחן לעומק את ההיסטוריה הרפואי,ת והאם קיים תיעוד טרם התאונה על הפרעות התנהגות, בעיות בהשתלבות חברתית ומקצועית, אלימות וכו' שמהווים סימפטומים חדשים שניתן לקשור אך ורק לתאונה.

את גובה הפיצוי, שלעיתים נקבע בגובה של מיליוני שקלים, קובע בית המשפט, בהתאם לחוות דעתו של המומחה ולאור שורה של נתונים שנדרש להציב במשוואת חישוב הפיצוי : כאבו וסבלו של הנפגע, הפסדי השתכרותו הן בעבר והן בעתיד, הוצאותיו הרפואיות וכו'

בכתבה הבאה, אנו נציג את המציאות של עשרות אלפי נפגעי תאונות הדרכים שמוגדרים כנפגעים השקופים: הם סובלים מבעיות רפואיות בדרגות חומרה קלות, אך אינם יודעים כלל לקשר בין התאונה ובין הפגיעה. מציאות חייהם השתנתה וניכרת ירידה בתפקודם, אולם הסביבה אינה מכירה בפגיעתם – דבר שמעצים עוד יותר את רגשות האשם ותחושת הניכור.

עוד הרבה משפט וביטוח בוואלה! רכב