תיקון נזקי פח יכולים בקלות להיערם לכדי סכומים גבוהים, ומה יותר קל לכאורה מאשר לטעון כי כל הנזקים ברכב נגרמו בשל תאונת דרכים אחת? האומנם קל לבצע את התרמית הזו? מסתבר שלא, לבטח אם עדותו של התובע רוויה בחורים ופגמים, אף יותר מאלו שמופיעים על גבי הרכב.
סיפור המעשה: התובע, בעליו של אאודי A6 טען כי בשנת 2009, במהלך נסיעתו בעיר טירה' סטה הרכב שנסע בנתיב הנגדי לעבר נתיב נסיעתו, התנגש בו חזיתית וגרם להשבתת הרכב. תחילה, פנה התובע לחברת הביטוח של הרכב הפוגע 'הפניקס', על מנת שתפצה אותו בגין נזקיו, אולם זו דחתה את התביעה. התובע לא אמר נואש ופנה לחברת הביטוח שלו, אולם גם זו דחתה את התביעה. משכך, זה החליט להגיש תביעה לבית המשפט. ומדוע שתי חברות הביטוח דחו את התביעה? כי לא צריך להיות מומחה לסילוק תביעות ותאונות על מנת להבין כי המבוטח מרמה, אולם זה כנראה לא לקח בחשבון שבחברות הביטוח יושבים פקידים שטיפלו בחייהם בתאונה אחת או שתיים.
מילא כי הטיל ספק ביכולת הפקידים להבין כי מדובר בתביעה מופרכת, אך מה על שיקול דעתו של בית המשפט? במהלך הדיון קעקעה השופטת את טענותיו של המבוטח - אחת אחת, לאט אבל בטוח.
תשפטו אתם, כיצד אתם הייתם פוסקים?
כמה דברים עוררו את חשדות השופטת; ראשית כל, במהלך הדיון התברר כי לאאודי נגרם נזק טוטאלי, אולם לרכב השני המוגדר כרכב "קל", נגרם נזק מינורי. שנית, האם ייתכן כי בתאונה שמובילה לנזק מסוג זה, שני הצדדים יצאו ללא שריטה? דבר אחרון, האם גם אתם לא הייתם מזמנים לבית המשפט עדים שיתמכו בגרסתכם, לו הייתם יכולים לעשות זאת? ואם לא די בכך, באופן מפתיע, בחר התובע שלא להגיש תביעה לבית המשפט נגד נהג הרכב המעורב, אלא רק כנגד חברת הביטוח שלו.
שופטת בית משפט השלום בתל אביב, יסכה רוטנברג הביעה פליאה בגין הסתירות הרבות שעלו מעדותו של התובע. לדבריה, הוא צירף לתביעתו נזק שנגרם לשמשה הקדמית, למרות שזו כלל לא ניזוקה בתאונה. יתרה מכך, השופטת כתבה כי "נראה שמדובר על נזק מכוון שנעשה ע"י גורם זר וללא קשר לתאונה". כמו כן, גם מומחה מטעם התובע הודה כי לא כל הנזק שנטען שנגרם מהתאונה אכן נגרם ממנה. לכך כתבה השופטת כי למעשה לא ניתן לשלול את ההנחה כי חלק בלתי מבוטל מהנזקים שנכללו במסגרת דו"ח השמאי מטעם הנתבע, "כלל אינם קיימים", ולא מדובר על עניין של מה בכך. גם בפסק הדין נכתב כי " נשוב ונדגיש זוהי עדותו של בוחן התובע, הסבור שחלק מהנזקים הנזכרים בחוות דעת שמאי התובע כלל לא התרחשו".
ואולם, בזה לא הסתיימה הביקורת של השופטת בשל התנהלות התובע, ועל מהימנות דבריו והסתירות הרבות שנחשפו מול עדותו של נהג הרכב המעורב. תמהה השופטת נוכח היעדר ההתאמה בין הנזקים שנגרמו לשני הרכבים; בהתנסחות מעט, צינית כתבה השופטת כי "הדעת נותנת שאמורה להיות התאמה בנזקים שנגרמו לשני הרכבים המעורבים בתאונה, ולכך מסכימים כל הצדדים".
לסיכומו של עניין, כתבה השופטת כי "מכל האמור עולה כי הנזקים הנתבעים, כולם או חלקם אינה תוצאת התאונה. המסקנה לפיה התובע לא הוכיח את תביעתו, מקבלת משנה חיזוק נוכח מקבץ הסתירות והתהיות העולות מעדותו". על כן, קבעה השופטת כי התובע יישא בנוסף לספיגת עלות השבתת הרכב, גם בהוצאות משפט בגובה של 15,000 שקלים.
באי כוחה של חברת הביטוח 'כלל', עוה"ד נטלי שלו בוקאי, וד"ר אסף ורשה: "מילא כי התובע זלזל בשיטתיות ביכולתה של חברת הביטוח ועורכי דינה לזהות כי מדובר על תביעה מופרכת, אולם זה טעה טעות גסה ומכופלת כאשר בחר לגולל את גרסתו התמוהה בפני השופטת. נכון עשתה כי חייבה אותו בתשלום הוצאות משפט גבוהות ותקווה כי המסר יחלחל לציבור - יש מחיר לניסיון להוציא במרמה תגמולי ביטוח".