צילומים: קובי ליאני
2015 אינה שנתן היפה של מכוניות המנהלים - משפחתיות גדולות בישראל. סיכומי המכירות ממשיכים להראות איך פלח שוק זה שעד לא מזמן היה לחזק ותחרותי, מתכווץ לא רק ביחס לשוק הרכב בכלל, אלא גם לעצמו. אם פעם כמעט בכל מותג מצאנו לפחות מתחרה אחת (לעתים גם יותר), הרי שמכוניות אלה פינו את מקומן גם באולמות התצוגה וגם בטעם שלכם לקרוסאוברים החדשים. לאלה האחרונים מעט מאוד יתרונות על פני האחיות הנמוכות, אבל הפוזה הגבוהה עשתה את זה ועדיין עושה את זה לרוב רוכשי הרכב.
אבל למרות הנסיגה, התחרות קיימת ומורגשת וחידושים ממשיכים לזרום ולהצית מחדש את לפיד התחרות והפעם, הפגשנו שתיים מהמתחרות בקבוצה. שתיהן מגיעות מארץ השמש העולה ולשתיהן היסטוריה ארוכה ומכובדת בישראל. מאזדה 6 הושקה בישראל ממש לאחרונה אחרי שהדור המודרני עבר עדכון של אמצע החיים ואילו מסובארו קיבלנו את ה-B4 החדשה אשר עברה תהפוכות של ממש כדי לשדרג את יכולותיה.
יישרנו קו עם המפרטים הטכניים (מנועי 2.5 ליטר) ועם רשימות האבזור (הגרסאות הבכירות של השתיים), שילבנו D ויצאנו לדרך. מי היא מכונית המנהלים הטובה יותר? בואו נגלה.
עיצוב זה לא הכל, זה קודם כל
שתי המכוניות אמנם מיועדות להתחרות על אותה קבוצת לקוחות, אבל ניגשות אליהם בדרכים שונות לגמרי. אם תסגרו עין אחת ותביטו רק על סובארו B4, תגלו מכונית מאוד מכובדת בעיצובה, יציבה באופן שבה היא נחה על הכביש ולמרות שפה ושם יש כמה קמטים וקפלים, היא כאילו לא משתדלת למשוך את תשומת הלב של המתבונן. יש לה גריל גדול שמעניק לה חזות רצינית וגם יחידות תאורה עדכניות בהתאם למקובל, אבל הצבע הלבן של מכונית המבחן מרגיע את העיניים ומאיים אפילו להרדים. כאילו תוכננה להחביא את נוסעיה בכביש, שיחליקו בין טורי המכוניות מבלי שמישהו יחשוב להגניב אליהם מבט נוסף (אלא אם מתעורר החשש שמא מדובר בניידת סמויה). ובקיצור, נאה ובוגרת.
המאזדה 6 ובמיוחד לאחר מתיחת הפנים, היא חגיגה לאישונים. היא אדומה כמו פרארי ומפוסלת לא פחות ממנה. צריך להתקרב ולהתרחק כמה וכמה פעמים כדי לתפוס כמה קימורים יש לה מסביב. המון. למעשה, אין סנטימטר פח בה שניצב סתם כך בצורה אנכית לכביש. הפנסים שלה מכילים נוריות לד והם ממגנטים את המבט, הגריל שלה קיבל הדגשות כרום, החישוקים שלה ענקיים ומגביהים כמו נעלי עקב גבוהות מתחת לשמלה צמודה וצמד האגזוזים המובלטים מאחור מעוררים את הדמיון לגבי מה שהמכונית הזו מסוגלת להפיק. דמיון זה בהחלט מרכיב חשוב בחוויית ההתבוננות במאזדה. היא גורמת לך לרצות אותה ולדמיין את עצמך נוהג בה ואת האנשים מסביב מביטים בך, בתוכה. מאזדה בהחלט הלכו עמה רחוק מאוד.
תאי נוסעים
הדרמטיות שמעוררת המאזדה6 בהופעתה החיצונית זהה למה שמתרחש בתוך תא הנוסעים שלה. שוב, היפנית הזו מנסה לשכנע אתכם שמדובר כאן בעצם בפרארי עם ארבע דלתות וחמישה מושבים. הכל בה תוכנן ופוסל כדי שיגרום להתפעלות ברגעים הראשונים וגם באלה שאחריהם. חלק גדול מתא הנוסעים, וזה כולל את הדשבורד ודיפוני הדלתות מצופים בעור עם תפרים מודגשים וגם המושבים לובשים את אותו ציפוי, רק עם שני גוונים כדי לגרום לה להרגיש מאוד יוקרתית ולטעמנו, היא בהחלט מצליחה במשימה.
מושב הנהג חובק ונעים, אבל למרות תפעולו החשמלי, הוא לא מתכוונן קרוב מספיק אל ההגה (עלול להפריע לנהגים ונהגות נמוכים) וכפיצוי, אפשר למשוך את ההגה קרוב יותר. גם משענת היד שבין המושבים לא תמיד מספקת. הכרית הרחבה נמצאת אחורה מדי והמרפקים נחים בסוף על קנט דק ולא ממש נוח, שכן באמצע ישנו תא למחזיקי כוסות. המושב האחורי מציע מרחב מחיה טוב מאוד, אם כי בסיס המושב קצר ונמוך והמשענת זקופה יחסית. טרוניה אחרונה מחלל הנוסעים רשמנו לחובתו של תא המטען. לזה אמנם 438 ליטרים בנפח, אבל מבנהו הצר והעמוק פוגמים בשימושיות שלו.
בכל הקשור לעיצוב, תא הנוסעים של הסובארו B4 מרשים פחות מזה של המאזדה ונראה שידם שהמהנדסים הייתה חזקה מזו של המעצבים. התוצאה קרירה למראה ואולי גם חסרת מעוף, בטח כשעוברים אליה מהמאזדה, אבל כאן למעשה תמה הביקורת שלנו כלפיה. שכן אולי לא כולם יאהבו את המראה הסולידי, אבל רמת החומרים והבניה של הדשבורד ושאר הדיפונים גבוהה, תשומת הלב לפרטים טובה ופשוט נעים לשבת על מושביה ולקבל מהם חיבוק. המשענות מיועדות לאכלס גופים רחבים יותר מאלה של המאזדה, אבל המרחב תואם, מלפנים ומאחור.
מרחב המחיה בסובארו מצוין והזמן שבילינו במושבה האחורי הזכיר לנו את הסופרב של סקודה עם המטראז' שיש שם לברכיים. ילדים ובעיקר מבוגרים יהנו לבלות בספסל האחורי וכשפותחים את תא הנטען שלה מגלים יותר נפח (506 ליטר) וגם סידור הרבה יותר יעיל של רצפת תא המטען, למרות שדווקא בה מותקנת מתחתיו מערכת להנעה כפולה וגם גלגל חלופי בגודל מלא. אם בכל זאת רוצים להלין על דבר מה, הרי זה פיזור מתגי התפעול על גלגל ההגה - הוא מבלבל וצריך ממש לחפש את המתג הרצוי, גם אחרי שלושה ימים של נהיגה ממושכת.
כוח
מתחת למכסי המנועים בחזיתות של השתיים נמצאים מנועים זהים בנפחם - 2.5 ליטר. אצל המאזדה זו יחידת הכוח החזקה ביותר בהיצע הישראלי ואילו בסובארו מדובר דווקא במנוע הבסיסי שבהיצע, אך דפי הנתונים מספרים תמונה מעט שונה. מנוע הבוקסר של הסובארו מחלץ 175 כ"ס (5,800 סל"ד) וכן 24 קג"מ (4,000 סל"ד) ואילו זה של המאזדה מפיק יותר כוח - 192 (5,700 סל"ד) וכן 26.1 קג"מ מוקדם יותר, ב-3,250 סל"ד. לשתיהן תיבות הילוכים אוטומטיות - רציפה במקרה של B4, שישה יחסי העברה במאזדה, אך גם תחושה שונה מאוד בנהיגה.
בכל צורת נהיגה ובכל רגע בו לוחצים את דוושת הדלק אל השטיח, מאזדה 6 המחודשת מרגישה קלילה בהרבה מה-B4 החדשה. לא, המקור הוא לא פער גדול במשקל המכוניות הפער קטן עד זניח, אך ה-6 מגיבה בנחישות משכנעת כשדורשים ממנה להאיץ וללא השתהות. המנוע ניעור מיד, התיבה מגיבה בהורדת הילוך והקמ"שים נאספים במהירות. דף הנתונים מספר על 8.2 שניות לביצוע האצה מעמידה ל-100 קמ"ש ואנחנו מדדנו לה 9 שניות להאצה זו ו-6.8 שניות בלבד להאצה מ-80 ל-120 קמ"ש.
ה-B4 מעבירה -תחושה כבדה יותר ונחושה פחות, בהשוואה למאזדה. עדיין מדובר במכונית מהירה ומוכשרת, אבל מול ה-6 ה-B4 נשארת ללא מענה הולם. בכל מבחני ההאצות ה-B4 נשאת מאחור בשל תגובה איטית של תיבת ההילוכים, כאשר על פי נתוני היצרן, היא זקוקה ל-9.6 שניות להאצה מעמידה ל-100 קמ"ש (אנחנו מדדנו לה 10.5 שניות) וההאצה מ-80 ל-120 קמ"ש אורכת אצלה 7.5 שניות מהירות למדי.
כשבחנו את הרגלי השתייה של השתיים, מצאנו זהות כמעט מוחלטת בכל שלב של המבחן. בקטעים הדינאמיים התובעניים, נרשמה צריכה של 7.3 ק"מ לליטר בסובארו לעומת 7.4 במאזדה וכשעברנו לשימוש מתון ושפוי בהרבה שכלל גם קילומטרים רבים על הכביש המהיר, הסובארו שיפרה עמדה לכדי 13.3 ק"מ לכל ליטר לעומת 13.5 קילומטרים לליטר במאזדה. נתונים אלה מציגים שיפור משמעותי אצל ה-B4 אשר דורותיה הקודמים ידועים בכושרם לשרוף דלק.
האופי השונה של שתי המכוניות ממשיך גם בסעיף נוחות הנסיעה וגם בהתנהגות הכביש, אך יש כאן טוויסט מעניין בעלילה. מאזדה 6 הצטיינה בכל הקשור לביצועים, אבל יש לכך צד נוסף כאשר נועלים את בקרת השיוט על המהירות החוקית בכביש המהיר. המתלים שלה כוילו על הצד הקשיח יחסית של הסקאלה כדי להעניק למרכב תמיכה ראויה וריסון טוב בכבישים מפותלים (עוד נחזור לכך), אבל באוטוסטרדה, עם תוספת של חישוקי 19 אינץ' שלובשים מעט מאוד גומי בדופן הצמיג (225/45 R19), זעזועים וקפצוצים מספקים נסיעה מוחשית יותר מזו שבסובארו. בכבישים מפותלים, כאשר לוקחים אותה למחוזות ספורטיביים, מוצאים מכונה מדויקת מאוד, עם היגוי מהיר וחד שנהיגה שמהנה גם מפעולה מהירה של גלגל ההגה. ה-6 משנה כיוון במהירות, היא מסוגלת לבלום חזק לתוך פניות אך ביציאה מהן עם כוח, בקרת האחיזה נאלצת להתערב כדי למנוע מהגלגלים הקדמיים לסחרר את עצמם לדעת.
תיבת ההילוכים הרציפה של סובארו מציעה 6 יחסי העברה אלקטרוניים, היא מתפקדת טוב אך לא מזהירה. התיבה הפלנטארית של המאזדה מהירה, מחודדת ומחוברת לרגלו הימנית של הנהג. ככל שלוחצים חזק יותר על המאזדה, תיבת ההילוכים שלה מתגלה כיהלום טכנולוגי מענג.
ה-B4 מפנקת הרבה יותר בכל תוואי דרך. אפשר לראות את הרכות הזו כפניה מובהקת יותר לטובת הצרכן האמריקני (סובארו חזקים מאוד בשוק הרכב בארה"ב) שאוהב את המכוניות שלו רכות ומפנקות, אבל גם על איכות הסלילה שלנו, לרכות הזו יש יתרון חשוב. הנסיעה בה נעימה ושקטה, מרוככת בהרבה מזו של המאזדה ופחות רועשת מבתי הגלגלים. ככה זה כשהחישוקים קטנים באינץ' שלם (18) והצמיגים מציעים דופן מעט יותר גבוהה בצמיג (225/50 R18). תוספת הגומי אמנם מפחיתה מחדות ההגה בכבישים מפותלים, אבל דווקא שם הסובארו מצליחה לסגור את הפער מה-6 ואפילו להוביל. ה-B4 נטועה יותר בכביש, מאבדת פחות אחיזה ופחות נזקקת להצלת האלקטרוניקה. ההגה שלה איטי יותר אבל מדויק מאוד, וההינע לכל הגלגלים מאפשר לנהג לתקוף סיבובים חזק יותר וגם לצאת מהם מהר יותר, שכן כל הכוח מגיע לכביש ולא נחתך מפעולת בקרת האחידה, שכן האחיזה לא אובדת. יתרון האחיזה של הנעת ה-4X4 יהפוך לחשוב ובולט עוד יותר, ביום חורף גשום.
פרימיום נגד פרימיום
השורה התחתונה של המבחן הזה, או לפחות הניסיון להגיע אליה עורר ויכוח בין הבוחנים שלקחו חלק במבחן, שכן כל אחת מהמתחרות מצליחה לבלוט בתחום אחד ופחות בתחום אחר, כשהמתחרה משלימה אותה בדיוק. הסובארו סולידית, המאזדה מוחצנת ומרהיבת עין. המאזדה עשירה, הסובארו מכובדת. המאזדה מהירה, הסובארו מתנהגת. המאזדה יוקרתית, הסובארו מרווחת וככה זה נמשך לכל אורך המבחן.
גם כשהכנסנו למשוואה את עניין המחיר, סובארו B4 תעלה לכם 177,990 שקל ואילו המאזדה6 תדרוש הוצאה כבדה יותר של 186,500 שקל, ועדיין ההכרעה קשה. ובכן, למרות הדעות החלוקות, מחצית מהבוחנים היו מעדיפים לחזור הביתה בסובארו המפנקת ומחצית במאזדה הזריזה, ה-6 היא זו שמסיימת כאן עם ידה על העליונה. לא בנוק-אאוט, לא בנקודות, אלא ממש בשברי נקודות. שתי המכוניות מצוינות ויתנו מענה מצוין למי שיעדיף אותן על פני קרוסאובר פוזאיסטי, אך אופיין השונה ימשוך גם לקוחות שונים באופיים. הצנוע שמעריך נוחות ופינוק יעדיף את הסובארו ואילו הצעיר המוחצן והממהר ימצא חן במאזדה. היתרון של האחרונה נובע גם מתחושת היוקרה המודגשת ומעצם העובדה שמאזדה התאמצו והלכו קצת יותר רחוק כדי לגרום ללקוחות שלהם להרגיש שהם עשו עסקה טובה.
