פגעה ברכב חונה בגלל נהג פראי, ואולצה לשלם פיצויים

בפסק הדין נדון מקרה מיום 2.10.13, במהלכו שני כלי רכב שהיו במצב חנייה ניזוקו קשות לאחר שרכב שהגיח מאחור פגע ברכב יונדאי והדף אותו לעבר כלי הרכב החונים. לאור נסיבות התאונה, הרכב החונה, שבבעלות חברת קל אוטו, הגיש תביעה נזיקית באמצעות באי כוחו עוה"ד שחף היימן ואסף ורשה כנגד הנהגת ובעלת הרכב שסטה מנתיב הנסיעה.

במהלך הדיון, העידה הנתבעת כי נסעה בסמוך לצומת עילוט בנסיעה ישירה מכיוון נצרת לצומת המוביל. באותה העת עמדו כלי רכב בנתיב האצה; הרכב שהיה שני (הקרוב לנתבעת) מדגם "סיאט איביזה" עקף את הרכב הראשון שהמתין להשתלב ונכנס בפתאומיות לצומת. הנתבעת, בניסיון למנוע את ההתנגשות בו סטתה ימינה והתנגשה ברכב היונדאי שהיה בעצירה בתחנת האוטובוס מימין. הנתבעת טענה כי מיד לאחר התאונה ניגש אליה נהג האיביזה, שאל לשלומה והודה באחריותו לתאונה.

לדבריה, הוא אף ביקש לשוחח עם בעלה בטלפון אודות התאונה. עוד טענה הנתבעת כי בשל מצבה הרפואי והנפשי לאחר התאונה,לא לקחה את פרטי נהג האיביזה. בנוסף, הביאה הנתבעת לבית המשפט מסמך שכולל עדות של גורם נייטראלי שהיה בזירת התאונה שמעיד כי אכן היא נגרמה בנסיבות המתוארות.

לטענתה, האחראי לתאונה הוא נהג האיביזה בהיותו "גורם זר מתערב" והגורם הבלעדי להתרחשותה. למעשה, היא אולצה לסטות מנתיב הנסיעה ולא היתה לא כל ברירה, כך שאין כל היגיון לייחס לה רשלנות.

לכאורה אין כל סיבה להאשים את הנהגת באחריות לתאונה. נהג האיביזה אילץ אותה לבצע את הסטיה ועל כן, האחריותה לתאונה היא שלו ולא שלה.

אולם בית המשפט סבר אחרת. כב' השופטת רבקה איזנברג מבית משפט השלום בצפת קבלה את טענת באי הכוח וקבעה כי לא ניתן לקבל את טענת הנתבעת כאילו אין לה אחריות לתאונה, או כי לא התרשלה. לדבריה, גם אם הנתבעת הסיטה את רכבה ימינה נוכח סטייתו הפתאומית של האיביזה לנתיב נסיעתה היא הייתה צריכה לצפות אפשרות של כניסת רכב מנתיב ההשתלבות לנתיב נסיעתה. הנתבעת הייתה צריכה להתאים את מהירות נסיעתה לתנאי הכביש בו נתיב ההאצה ואף להאט בהתקרבה למקום המפגש עם נתיב זה.

עוד כתבה השופטת, כי ביחס לתאונת דרכים, כבר נקבע בפסיקה כי נהיגה בכביש טומנת בחובה אירועים שונים שאף אם לא קיימת החובה לצפות אותם באופן ספציפי, ניסיון החיים מלמד כי הם תופעה מוכרת בכביש וככאלה הם סיכונים רגילים הכרוכים בנהיגה שיש להביא בחשבון את התרחשותם.


עוה"ד שחף היימן, ואסף ורשה מסבירים: "המשמעות של פסק הדין היא, כי אף אם תאונה נגרמה בגלל שגורם זר נהג ברשלנות, אין הדבר יביא לכדי ניתוק הקשר והאחריות של המעורבים בתאונה. חלה עליהם החובה לצפות כי נהגים אחרים יתרשלו ולפיכך לקחת בחשבון כי בכל עת ייתכן והם יידרשו להתאים את אופי הנהיגה לסיטואציה החדשה שנוצרה. משמעות הדבר היא, כי אומנם על כבישי המדינה נוסעים רבבות של נהגים פרועים ועבריינים - אולם בסופו של דבר חובת האחריות להיזהר מהם חלה על כל נהג ונהג".

עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב