חברת פתרונות אפקטיביים שעוסקת בייעוץ עסקי לחסכון ובקרת עלויות, בחנה בסקר השוואתי את השינוי שחל במספר המעסיקים שהתקינו במהלך שנת 2015 ברכב הצמוד שניתן לעובדים אמצעי מעקב באמצעות רכיב GPS בהשוואה לשנת 2014. הנסקר בוצע באמצעות העברת שאלונים אנונימיים ל-305 מנהלי אבטחת מידע או לגורמים הרלוונטיים בחברות ובבתי העסק שאמונים על תחום זה, במהלך החודשים אוגוסט אוקטובר 2015, ובתקופה המקבילה אשתקד.
עיבוד נתוני הסקר מעלה, כי 15.93% מכלל המעסיקים במשק, התקינו ברכב הצמוד שניתן לעובדים אמצעי מעקב מבוסס רכיב GPS. בבחינת הנושא בחלוקה על פי גודל בית העסק מתברר כי בקרב העסקים הקטנים, עומד שיעורם של אלו שהתקינו את הרכיב על 10.1% - נתון שמבטא עליה בשיעור של 3% מהנעשה בשנת 2014. בהתייחס לבתי העסק הבינוניים, השיעור גבוה יותר ועומד בשנת 2015 על 16.4% בניגוד ל 15.9% שנרשם בסקר הקודם. אחוז העסקים הגדולים שמתקינים רכיב זה גבוה באופן ניכר מהנעשה בקרב העסקים הקטנים והבינוניים ועומד נכון לשנת 2015 על שיעור של 21.3%.
מדוע יש פער בשכיחות התקנת אמצעי הבקרה בהתאם לגודל בית העסק?
לדברי אבי פרץ, מנכ"ל חברת פתרונות אפקטיביים: "הסיבה לפער בשכיחות התקנת אמצעי הבקרה בין העסקים נובעת ממודעות לסיכון ומיכולת לנתב משאבים לצורך התמודדות איתו". עוד הוא אומר, כי "לרבים מבתי העסק הקטנים, אין את המשאבים לניהול בקרה מסודרת של הפעילות בעסק וגם יש נטיה בעסקים אלו להתנהל באופן ריכוזי, פחות מסודר וללא משנה סדורה של נהלי עבודה קבועים. כמו כן, ניתן להסביר את העליה בשימוש באמצעים טכנולוגיים לבקרת העובדים בקרב העסקים מהנגישות שהולכת וגוברות כמו גם הירידה בעלויות ההתקנה של אמצעים אלו. בנוסף בתי עסק רבים נכוו מפעילות "זדונית" של עובד או נחשפו לסיפור כזה שארע אצל קולגה. בנוסף, גם בתי העסק הקטנים מבינים כיום כי על מנת לשמור על פסים של ריווחיות , עליהם למדוד ולנהל את תפוקת העובדים באופן מדויק יותר".
לדברי רו"ח עופר אלקלעי, מומחה למניעת מעילות ושותף במשרד אלקלעי מונרוב, המשרד הגדול בישראל בתחום הביקורת החקירתית: "צריך לשים את הדברים על השולחן דפוס הפעולה לא נובע מיצר מציצנות של המעסיקים, אלא מעליה ברורה ובשיעור חד של מקרי המעילות וההונאות של עובדים תוך זלזול בוטה במידת האמון שהמעביד מייחס לעובד. נתונים מלמדים כי הנזק המצטבר שנגרם לחברות כתוצאה ממעילות עובדים ובכלל זה גם משימוש ברכב העבודה שלא לצורך מילוי התפקיד עומד על מאות מיליוני שקלים בשנה סכום עתק שמסביר את החשש של המעבידים ואת ההכרח מבחינתן לנקוט בכל אמצעי שיכול לסייע להם להקטין את האפשרות לכך".
בסקר השוואתי שבוצע ע"י פירמת הביקורת החקירתית אלקלעי מונרוב - נותחו 50 מקרי מעילה, אותם חקר המשרד במהלך שנת 2014 שהתגלו בחברות ציבוריות, פרטיות וממשלתיות, עמותות ומלכ"רים, בנקים וחברות ביטוח. נתוני הסקר השוו לנתוני המעילות שהתגלו בשנת 2013. מנתוני הסקר עולה כי הנזק הממוצע שנגרם למעסיק כתוצאה ממעילה במהלך 2014 הינו 970,000 אלף שקלים. כ-12% מהמעילות מתגלות תוך שנה, כ-58% מתגלות בפרק זמן של בין שנה לחמש שנים וכ-22%, בין חמש לעשר שנים. רק כ - 8% מתגלות לאחר 10 שנים.
עו"ד יעל זמשטיין, מנהלת מחלקת שכר בחברת פתרונות אפקטיביים מסבירה כי הפסיקה מתירה את ניטור מיקום רכבו של העובד במהלך שעות העבודה על מנת לפקח על עבודתו עת מדובר בעובד המקבל רכב מהמעסיק לצרכי עבודתו ואשר עיקר עבודתו מבוצעת מחוץ לחצרי המעסיק. ניטור כאמור אפשרי רק במהלך שעות העבודה ולאחר ידוע העובד במדיניות המעסיק בענין זה. ניטור כאמור אפשרי באותן נסיבות באמצעות טלפון נייד שנמסר לשימושו של העובד לצרכי עבודה.
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב