הולכי רגל סובלים משתי בעיות בטיחות נפרדות וחמורות במיוחד: לא רק שהם משתמשי הדרך הפגיעים ביותר, לרוב גם קשה לראות אותם. הנראות הלקויה ניכרת בייחוד בסביבה עירונית צפופה, שבה תנועת הולכי הרגל נעלמת מעיני הנהגים בגלל שלל הפרעות ועצמים שחוסמים את שדה הראייה שלהם.
בעיית הבטיחות של הולכי הרגל חמורה במיוחד בישראל, שבה שיעורם בקרב כלל הרוגי התאונות גבוה משמעותית מאשר במרבית המדינות המפותחות. בעוד שהממוצע במדינות החברות בארגון ה-OECD הוא פחות מ-20%, שיעור הולכי הרגל בקרב כלל הרוגי התאונות בישראל הוא כ-32% בממוצע רב-שנתי.
מומחי תחבורה בישראל הגדירו את בעיית הולכי הרגל כאחת מבעיות הבטיחות המרכזיות כיום, שדורשת התערבות מיידית של המדינה. אך ישנן דרכים להתמודד עם בעיית הבטיחות של הולכי הרגל שאינן מותנות בהתערבות המדינה. התקנה של מערכת התרעה מפני הימצאות הולכי רגל בקירבת המכונית יכולה למנוע תאונה קשה ולהציל חיים.
במכוניות משומשות אפשר להתקין כיום מערכת התרעה שמבוססת על מצלמת וידאו: המערכת מזהה הולכי רגל שמתקרבים למכונית, ומספקת לנהג התרעה כאשר הקירבה הופכת למסוכנת. במכוניות חדשות אפשר למצוא מערכות מתוחכמות אף יותר, שלא רק מזהות את הולך הרגל אלא גם בולמות את המכונית כאשר הנהג אינו מגיב בזמן או בעוצמה הראויה.
איך רואים את מה שקשה לראות?
זיהוי הולכי רגל מציב בפני מערכות התרעה כמה אתגרים. ראשית, הולכי רגל הם דמויות קטנות יחסית, בייחוד כאשר הן נמצאות במרחק של עשרות מטרים מהמכונית הנעה במהירות. שנית. למרות שהולכי רגל אינם נעים במהירות גבוהה, הם עלולים לשנות את כיוון התנועה במהירות, ולכן נדרשת זריזות בניתוח מסלול ההליכה.
בנוסף, זיהוי הולכי רגל בסביבה עירונית צפופה דורש ממערכת ההתרעה להתעלם ממגוון של "רעשי רקע": עצמים שונים, חלקם נייחים וחלקם ניידים, שאינם נמצאים בכביש או אף בקירבתו, אך דורשים אבחון על-מנת לזהות את הולכי הרגל. לבסוף, להולכי הרגל אין הופעה אחידה וקשיחה, ולכן מערכת ההתרעה נדרשת לזהות גדלים ומאפיינים שונים.
הטכנולוגיה של מערכות ההתרעה שמותקנות כיום במכוניות משומשות ובמכוניות חדשות לאחר הרכישה מהיבואן, מבוססת בעיקרה על שילוב בין מצלמת וידאו ושבב מחשב שיודע ל"נתח" את התמונה שמתקבלת מהמצלמה. שבב המחשב מעבד את תמונת הווידאו, ומזהה דפוסים בתנועת הולכי רגל.
מערכות התרעה אלה יודעות לזהות גם הולכי רגל סטטיים וגם הולכי רגל שנמצאים בתנועה. כאשר המערכת מזהה הולך רגל שנמצא בנתיב התנגשות עם המכונית, התרעה ניתנת באופן מידי, וזאת אלא אם הנהג כבר הפעיל את מערכת הבלימה. ההתרעה מאפשרת לנהג לבלום ובמקרה הצורך לנקוט פעולת התחמקות שתמנע פגיעה בהולך הרגל.
סוג אחר של מערכות, שמותקנות על-ידי יצרניות רכב כחלק מהאבזור הסטנדרטי של חלק מהמכוניות החדשות, מספקות התרעה אך גם "יודעות" לבלום את המכונית כאשר הנהג אינו מגיב. מערכות מסוג זה משלבות לרוב בין מצלמת וידאו ומערכת רדאר, שמזהות הולכי רגל שמתקרבים למכונית ונמצאים בסכנה.
יש לציין שמערכות התרעה שמפעילות את מערכת הבלמים ללא התערבות הנהג עושות שימוש במידע שמגיע לא רק ממצלמת וידאו ורדאר מערכות אלה מעבדות גם את נתוני הנסיעה של המכונית עצמה, כמו למשל המהירות והטיית ההגה. באמצעות עיבוד כל הנתונים, המערכת יודעת לזהות מצב מסוכן ולהפעיל את מערכת הבלמים אם הנהג אינו נוקט פעולה למניעת התנגשות.
"חייבים למצוא פתרון לרכב המשומש"
חלק גדול מהעיסוק בתחום הבטיחות נוגע למכוניות חדשות ולטכנולוגיה שמותקנת במכוניות אלה. אולם, חשוב לזכור ששוק הרכב המשומש גדול פי כמה משוק המכוניות החדשות, ומכוניות משומשות נפוצות הרבה יותר ממכוניות שרק נרכשו מאחד מיבואני הרכב.
יתרה מכך: המדינה מעניקה כבר כיום תמריץ להתקנת מערכת התרעה במכוניות חדשות, ולכן נדרשת התייחסות ייעודית לשוק הרכב המשומש. "לגבי רכב פרטי חדש, יש תמריץ", הסביר שר התחבורה, ישראל כץ, בדיון שערכה ועדת הכלכלה של הכנסת בפברואר האחרון. "אבל חייבים למצוא פתרון לרכב המשומש, להציל חיים".
ואכן, השר כץ מקדם תכנית להתקנת שלוש מערכות בטיחות בכל כלי הרכב שיוצרו מאז שנת 2000: מערכת להתרעה מפני הימצאות הולכי רגל, מערכת להתרעה מפני תאונת חזית-אחור ומערכת להתרעה מפני סטייה מנתיב הנסיעה.
לפי התכנית שהציג השר כץ, ההתקנה של שלוש המערכות תיעשה במימון מלא של המדינה. התכנית אושרה בממשלה בנובמבר האחרון, ובמשרדי התחבורה והאוצר מנסים למצוא מקור למימון התכנית שלא יגרום לפריצת מסגרת תקציב המדינה.
אגב, לפי נתוני רשות המסים, מערכת לזיהוי הולכי רגל היא אחת ממערכות הבטיחות הפופולאריות ביותר בישראל: במחצית השנייה של 2014 הותקנה המערכת בכ-16.3% מכלי הרכב החדשים שנמכרו באותה עת. יש לציין שהרוב המוחלט של המערכות הותקנו באמצעות מתקינים מקומיים.