ממחקרים שנערכו ע"י הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עולה כי נהגי המכוניות הישראלים אשמים בשלוש מכל ארבע תאונות בינם לבין רוכבי דו-גלגלי. המציאות איפוא, מורכבת הרבה יותר מאוסף נתונים ומרקם של סטטיסטיקות, וחשוב להבחין כי במאמר זה לא נחפש אשמים, שכן עם אשמה או בלעדיה הרוכב תמיד פגיע יותר במפגש בין מכונית לכלי דו גלגלי.
בדוחות תאונה רבים, מתברר כי הרוכב השתמש בתיאורים שתפסו אותו מופתע: "פתאום הוא הגיע מהצד, פתאום הוא סטה מהנתיב, פתאום הוא החליט לבצע פרסה במקום אחר". השימוש במילה זו מצביע כי על אף אשמתו לכאורה של נהג הרכב, ייתכן והפעלת שיקול דעת מבוסס יותר מצד הרוכב והימצאותו במצב חשיבה מונעת, יכולים היו לשנות את פני התמונה.
מדריך הרכיבה כפיר לוין מבית הספר לרכיבה "פרוריידינג" אומר כי רבים הם המקרים בהם ישנם סימנים מחשידים שמלמדים על התממשות פוטנציאלית של הסיכון, אולם הרוכב אינו מבחין בהם בזמן, אלא בעת שהיכולת שלו להגיב לכך באופן יעיל, קטנה עד כמעט בלתי אפשרית.
המקרים שחוזרים על עצמם
אחת מהתאונות הקלאסיות בהן נפגעים רוכבים היא כאשר רכב מחליט "פתאום" לפנות שמאלה והרוכב שעוקף אותו מצד שמאל נפגע כתוצאה מכך. האומנם מדובר על סיטואציה בלתי נמנעת? כפיר לוין מסביר כי במקרה בו הרוכב מבחין שמדובר על כביש בו קיימת אפשרות שהנהג יסטה מהנתיב, עליו להימנע מעקיפת הרכב או להשלים את העקיפה לפני או אחרי הפניה, אולם רבים בוחרים להתעלם מהאזהרה והתוצאות קשות.
המילה "פתאום" חוזרת תדיר כאשר מדובר על "משאית שמגיעה לפתע". אך משאית לא מגיעה פתאום אלא ניתן להבחין בה ממרחק וניתן לנקוט במשנה זהירות. "רוכב שמעיד כי היא הגיעה בלא שהבחין בה צריך לשקול בכובד ראש את האפשרות לרדת מדו גלגלי, כי משהו בתפיסת הכביש שלו לא מחודד היטב", כך מציין כפיר לוין.
המציאות מלמדת כי רוכבים מיומנים מאוד, עתירי ניסיון, גם הם מוצאים את מותם על הכביש. האומנם ניתן להימנע בכל מקרה מכל תאונה באמצעות מיומנות טכנית וחשיבה מונעת? "זו שאלה טריקית", אומר לוין. "מדובר על סטטיסטיקה. כולנו בני אנוש וגם רוכבים מלומדים יכולים ברגע נתון לשגות. אבל מעטות מאוד הדוגמאות של סיטואציות שלא ניתן היה להתחמק ממימוש הפוטנציאל המסוכן שבהן, באמצעות הקטנת המהירות וצפייה אפשרית מראש".
תאונות רבות מתרחשות בתוך העיר, בסיטואציה בה רוכב "שוחר חיים" צריך לצפות כי ייתכן ורכב ייצא מחנייה או יחליט להיכנס אליה. "לצערי, אומר עו"ד אסף ורשה, יו"ר וועדת שיבוב ורכוש בלשכת עורכי הדין, מידי יום אני קורא דוחות משטרה מהם עולה כי מהירות הנסיעה של הרוכב, לא לקחה בחשבון את מכלול הסיכונים בתוך "תא הרכיבה". האשמה בתאונה מוטלת על הנהג שיצא מהחניה בלא מתן זכות קדימה, אולם אנו לא מחפשים אשמים, אלא מעוניינים לחיות, ולפיכך, בשורה התחתונה סביר להניח כי רכיבה במהירות נמוכה יותר, עם מודעות גדולה יותר וצפייה לאפשרות כי נהג ייצא מחניה, יכולה היתה לשנות את פני התמונה".
החושים רדומים
חוסר המודעות זה אלמנט מאוד משמעותי במשוואה של תאונת דרכים, מסביר כפי לוין, וכאשר יוהרה מצד הרוכב פוגשת חוסר מודעות זו רק שאלה של זמן עד שהתאונה תתחרחש. ומה היא חוסר מודעות? "הבחירה השגויה של הרוכב להביא את עצמו לקצה גבול היכולת מבחינת מיומנותו הטכנית אל מול איכות תנאי הדרך ב"תא הרכיבה" שלפניו (שדה הראיה/ איכות האחיזה בכביש ועומס המשתמשים), בלי לשמור מרווח בטחון, בלי להבין את הפער המשמעותי שקיים בין יכולת הרכיבה בפועל, לבין האופן בו הוא תופס את יכולת הרכיבה שלו. להתבונן במראה ולתת לעצמך ציון אובייקטיבי זה על גבול הבלתי אפשרי או לכל הפחות שמור ליחידי הסגולה שביננו", אומר כפיר לוין.
את ההמלצות הבאות, שגיבש כפיר לוין עבור וואלה! רכב, רצוי להפנים לפני כל רכיבה. מטבע הדברים, אין תחליף לחידוד מיומנות הרכיבה באמצעות אימונים חוזרים ונשנים בצורה מעשית, אולם בהחלט יש מקום להבין כיצד מתמודדים עם האתגרים שהכביש מעמיד בפנינו. הסיבה לכך היא כי נקיטת שיטת מחשבה שכזו, בשילוב שיפור מיומנויות השליטה הטכניות של הרוכבים הינה הדרך היחידה להשגת בטיחות ברכיבה על דו-גלגלי. זהירות תאורטית, כלשעצמה, אינה יעילה דיה.
כתם שמן על הכביש - קטן וגדול
כמובן שכתם קטן קשה יותר לצפי מרחוק אך מצד שני מאלץ את הרוכב לשינוי קו פשוט יחסית על מנת לעוקפו. כך למשל עלינו לתכנן את קו התנועה שלנו ב"תא הרכיבה" שלפנינו באופן המשאיר מרווח מספק לתיקוני תימרון במידה ויידרשו בדיוק כמו במקרה בו מתגלה לפנינו קטע אספלט ברמת אחיזה שאינה ראויה להניח עליה את הגלגלים שלנו.כתם קטן, כמו בור בכביש או שקית ניילון או כל מכשול נקודתי אחר שעלול להתגלות לנו בטווח קצר, עלול להיות מוסתר על ידי שאר המשתמשים בדרך. ולכן, מסביר כפיר לוין, אחת מהטכניקות היא להקפיד על מיקום לרוחב הכביש המאפשר לרוכב באופן רציף את תיכנון קו התנועה העתידי שלו ומעניק את היכולת לזהות ולנטרל את הנקודות בהן הקו המתוכנן מתגלה כבעייתי.
כמובן שיש צורך בשליטה מספקת בטכניקת היגוי נכונה באופנוע, הכוללת שילוב של תנוחת רכיבה וחיבור נכון בין הרוכב לאופנוע, מבט נכון וביצוע מדוייק של פעולות התפעול.
כתם גדול הוא מכשול שככל הנראה אין רוכב שיכול לשרוד חצייה שלו ולהשאר על הגלגלים, אך יחד עם זאת גודלו הבעייתי הוא גם זה המאפשר זיהוי שלו ממרחק, התאמת המהירות עד כדי עצירה במידת הצורך ומציאת נתיב חלופי למעבר (כמו ירידה לשוליים או איגוף בכל דרך אפשרית אחרת).
פגיעה בחלק האחורי במהלך עמידה ברמזור
ההתמקמות של רוכב ברמזור אדום בזמן ההמתנה למופע הירוק צריכה להיעשות באופן מושכל ולהביא בחשבון את ההתנהגות האופיינית של הסביבה.
לדברי כפיר לוין, כאשר מדובר על הגעה לרמזור אדום ריק ממכוניות הממתינות למופע ירוק: יש לבצע עצירה לפני קו העצירה ולקחת בחשבון שהוא ממוקם על הקו הראשון בכניסה לצומת. המתנה למופע ירוק במצב זה צריכה להתבצע כאשר הרוכב ממתין בימין הנתיב הימני וקו העצירה פנוי לטובת רכב ממגיע מאחור ואינו מתכוון לעצור מבלי למחוץ את האופנוען. כמובן שתשומת הלב של הרוכב בנקודת הזמן הזו היא למראות על מנת לאתר את פוטנציאל הסכנה שיכול להתממש, ובמידת הצורך אף יפנה את מקומו באופן של התקדמות קדימה ולצד ימין על מנת לתת לרכב שמאחוריו "לעבור".
הגעה לרמזור אדום מכוניות עומדות וממתינות למופע ירוק:
על הרוכב לאגף את גוש המכוניות הממתין למופע הירוק ולחפש נקודה מתאימה להמתנה לחציית הצומת. ניתן להמתין בימין הנתיב תוך עירנות לתזמון הזינוק באופן שאינו מאויים על ידי הזינוק מצד המכוניות הממתינות. כפיר לוין מסביר כי ניתן גם, בתשומת הלב הנדרשת, להתקדם מעבר לקו המכוניות הראשון על מנת לחסום את כניסתם לצומת ולאפשר לרוכב זינוק נייטראלי. יש להקפיד שלא להמתין על מעבר החציה עצמו שכן הוא מיועד למעבר הולכי רגל ולא כשטח המתנה למופע הירוק, יש לכבד הן את החוק בעניין והן את שאר משתמשי הדרך.
התקרבות וחציית רמזור ירוק/ צומת שאינו מרומזר:
בעת חציית צומת מרומזר אשר המופע בו ירוק עבור הרוכב, יש לקחת בחשבון כי זה לא-בלתי-אפשרי שרכב כלשהו אחר יחדור לצומת דרך אחד משלושת האגפים הנותרים. לפיכך, מסביר כפיר לוין, על הרוכב לתור אחר פוטנציאל "גניבת רמזור אדום" או אי-עצירה בתמרור עצור באגפי שמאל וימין שלו וכן בתנועת כלי רכב המגיעים ממול ועלולים לפנות שמאלה תוך השתלטות על קו הרכיבה המתוכנן.
זאת יש לעשות באופן הבא:
1. זיהוי הרוכב צריך לזהות את הנקודות בהן עלולים להשתלט על נתיב רכיבתו המתוכנן ומאיזה כיוון.
2.מיקום לרוחב הנתיב יש להתקדם לאיזור אותו זיהה כבעל פוטנציאל לשינוי תוכנית במיקום כזה המתרחק מהאגף בו עלול להתממש פוטנציאל הסכנה אותו זיהה. במידה ומדובר בפוטנציאל סכנה משני האגפים מיקום באמצע הנתיב בשילוב הורדת קצב - זה הפיתרון המתאים.
3.התאמת קצב על הרוכב להגיע לאזור אותו זיהיה כפוטנציאלי לבעיה בקצב המאפשר שינוי תוכנית מהיר כתגובת חירום - מוכנות לביצוע תימרון חמיקה או בלימה, ובמיקרים מסויימים אפילו שימוש בהאצה נקודתית על מנת לחלוף את נקודת הסכנה לפני שהאובייקט המסכן יחצה את הנקודה הזאת.
כפיר לוין מסביר כי שיטת הפעולה הזו אמורה להיות רצף מחשבה קבוע של האופנוען המעוניין לשרוד, והיא יעילה במגוון מצבים המכילים פוטנציאל סכנה עוד לפני שהסכנה אכן מתממשת כבר מגיב הרוכב לפי רצף זיהוי ואיפיון האגף המסוכן/ מיקום מרוחק מהאגף המסוכן/ התאמת מהירות וכל זאת על מנת להיות מוכן ומסוגל לבצע שינוי תוכנית מהיר במידת הצורך בה פוטנציאל הסכנה מתממש.