במהלך אחד מימי עבודתו, התהפכה המלגזה והעובד נפצע באורח קשה. הוא הובהל לבית החולים שם התברר כי יש לו פגיעה חמורה בעמוד השדרה וברגלים. לאור חומרת הפגיעה, הגיש העובד תביעה הן כנגד מעסיקו והן כנגד החברה שהחזיקה במלגזה. כלפי המעסיק טענתו העקרית היתה כי הוא לא ידע שצריך רישיון למלגזה במהלך עבודה בתחומי המפעל. הוא העיד כי מעסיקו הסביר לו כי היות ומדובר על מקום סגור הכל בסדר ואין מניעה לעשות שימוש במלגזה.
ואם לא די בטענות חמורות אלו, זה הוסיף כי איש לא הדריך אותו מפני הסיכון שטמון בשימוש במלגזה. שיטת הסמוך עלי יהיה בסדר? אז הנה חוק מרפי לא, שום דבר אינו בסדר שכן בנוסף לכל, הוא טען כי לא קיבל כל ציוד מגן, הכל תוך הפרה של תקנות ארגון הפיקוח על העבודה.
הנתבעים 1-2 דרשו מהתובע לעבוד בסביבת עבודה מסוכנת מבלי שהזהירו אותו והדריכו אותו על הסכנות הטמונות בשימוש במלגזה, תוך הפרה של תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט -1999. התובע גם לא קיבל ציוד מגן. כך גם לא דאגו שלמלגזה יהיה ביטוח חובה בר תוקף. הברדק חוגג; עוד התברר כי בנוסף לכל, המלגזה כלל לא היתה תקינה ולא בטיחותית שכן לא נבדקה כנדרש על ידי בודק מוסמך מטעם משרד העבודה בניגוד לסעיפים 79-86.
הנתבעים טענו מנגד כי לא היה ולא נברא; איש לא ביקש ממנו לעבוד על המלגזה. לטענתם, הכל היה ביוזמתו הוא עשה שימוש במלגזה ללא היתר ותפקידו כפועל כללי לא כלל נהיגה בה. האומנם? העובד סיפר בבית המשפט כי המעסיק באופן אישי לימד אותו כיצד לנהוג במלגזה,כשלושה חודשים לאחר שהחל לעבוד במיקסטיט. אז למי להאמין? גם בית המשפט התלבט אך עדויות של 2 עובדים הבהירו מי דובר אמת ומי משקר. אלו סיפרו כי הוא נהג במלגזה לעיתים קרובות. כל היסיונות של המעסיק לקעקע את אמינות העדים וטענותיהם עלו בתוהו.
הפקרות
אך "שיא השיאים", היה כאשר התברר כי למגלזה כלל לא היה ביטוח חובה ולא רישיון רכב בתוקף. הפקרות כבר אמרנו? כב' השופטת מבית משפט המחוזי בתל אביב חדוה וינבאום וולצקי , קבעה כי "העדרו של ביטוח בר תוקף והעדרו של טסט מחזקים את ההתרשמות שהמעסיק לא הקפיד על שמירת החוק ועל כן מחזקים את עדותו של התובע ועדיו כי התיר למי שאין לו רישיון נהיגה לנהוג במלגזה ובלבד שלא ייצא את שערי המפעל".
ומה המשמעות של היעדר ביטוח חובה? במקרה הזה 864,948 שקלים שישלם המעסיק מכיסו. הרבה מאוד כסף. שיעור יקר בהתנהלות סבירה של מעסיק.
לדברי עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין: "בית המשפט דחה את טענות הנתבעת כי היה כאן אשם תורם מצידו של הנתבע, לאחר שהשתכנע כי לא ידע שנדרש רישיון נהיגה לצורך נהיגה במלגזה בתוך חצרי וכן שהמעסיק התיר לו לנהוג במלגזה והוא עשה כן לאורך זמן משמעותי. כב' השופטת פסקה כי "התובע היה עולה חדש מאתיופיה שהשפה העברית אינה שגורה בפיו גם בעת התאונה. הוא נעדר כל השכלה ועל כן מצאתי לקבל את עדותו". לדבריה "לאורך זמן התבקש התובע לנהוג במלגזה תוך ידיעת הממונים שאין לו רישיון נהיגה, והנהיגה נעשתה תמיד בתוך שטח המפעל, יכול היה התובע להניח שאין צורך ברישיון נהיגה לצורך הנהיגה במלגזה. התובע בעצם הוטעה על ידי המעבידה לחשוב כך".