תופעה מסוכנת: מתגלגלים על ג'וינטים בכביש

"אני נוסע בתל אביב ולצידי עומדת טויוטה ברמזור. אני מריח צחנה חריפה של חשיש, ואני מבחין כי בכיסא של הנהג יושב בחור עם ג'וינט ביד ומעשן אותו באדישות, כאילו מדובר על אמסטרדם (למרות שגם שם איני יודע אם מותר לנהוג ולעשן). אבל זו רק דוגמא של מקרה בודד, כי בשנה האחרונה אני רואה המון נהגים מעשנים קנאביס תוך כדי נהיגה, וזה לא משנה אם הג'וינט מגולגל בתוך נייר גלגול או בסיגריה רגילה. מריחים את זה. יש כאן התרופפות משמעותית של הציות לחוק".

העדות של צביקה, מתנדב בפרויקט שומרי הדרך מצטרפת לעדויות רבות שנאספו לאחרונה שמלמדות כי יותר ויותר נהגים בישראל מעשנים קנאביס במהלך הנהיגה. אין עוד מדובר רק על נהיגה תחת השפעת סמים בה הנהג עישן לפני שעלה להגה, אלא על זלזול מופגן בחוק. סביר להניח כי חלק מהמעשנים שעושים זאת במהלך נהיגה נמנים על 28 אלף החולים עם מרשמים לקנאביס רפואי, אולם אין זה משנה דבר. החוק אוסר זאת באופן מוחלט.

באור ירוק מגנים בתוקף את התופעה. שמואל אבוהב, מנכ"ל עמותת אור ירוק אומר לוואלה רכב כי "משטרת ישראל ובתי המשפט חייבים לגלות אפס סובלנות כלפי נהגים שעולים על ההגה מסוממים ומסכנים את החיים של כולנו בכביש. השימוש בקנאביס מוביל לפגיעה בתפיסה ובתשומת הלב, אי יכולת לשמור על מסלול נסיעה קבוע, זמן התגובה נפגם והיכולת להבחין בתנועת כלי הרכב ושמירת המרחק הנכון מהרכב שמלפנים".

ישנם חילוקי דעות סביב האופן בו הקנאביס משפיע על הנהיגה, ורבים מהטוקבקיסטים שמגיבים לכתבות בנושא מפריכים את האמירות בטענות מליציות: "ראית פעם נהג מסטול על קנאביס נוהג במהירות מופרזת? ברור שלא, כי אחרי שאתה מעשן, אתה נוהג כמו זקנה על 60 באיילון". תשובה לאותם טוקבקיסטים מתקבלת מאחד מהמחקרים הגדולים והרציניים שנעשו אי פעם בנושא, שנערך ע"י מומחים מאוניברסיטת אוקספורד ותוצאותיו פורסמו לאחרונה. מתוך הנתונים, עולה באופן חד משמעי כי הקנאביס פוגע בכישורי הנהיגה. החומר הפעיל בסם פוגע קשות בכישורי הריכוז שהכרחיים לנהיגה ואף פוגע בכושר הזיכרון שהכרחי גם הוא לצורך תפקוד תקין על הכביש.

השיח על סוגיית הנהיגה ועישון קנאביס התגבר בחודשים האחרונים בשל פרסום המלצות הוועדה לפיהן משתמשי קנאביס לא יטופלו במישור הפלילי ובמקום אכיפה פלילית יוטלו על משתמשים שייתפסו בציבור קנסות מנהליים שיעמדו על כאלף שקלים. טיפול במישור הפלילי - החל מעבירה רביעית. אולם עו"ד אלעד שור, מומחה לדיני תעבורה, מבהיר כי "מבחינת הנהגים, בין אלו שצורכים קנאביס רפואי בהיתר ובין אלו שלא, השינוי היחיד שחל הוא בהקשחת הנהלים ובאמירה ברורה של התביעה המשטרתית אסור לנהג תחת השפעת סם, בין אם עברו שלוש שעות מאז העישון ובין אם 24 שעות ואף יותר".

את קו פרשת המים בנושא קנאביס ונהיגה ניתן לייחס למשפט שהתנהל בו חולה קרוהן, שמחזיק בהיתר של היק"ר (היחידה לקנבאיס רפואי) הועמד לדין באשמת נהיגה תחת השפעת סמים – עבירה לגביה קבע המחוקק עונש מינימום של שנתיים פסילת רישיון נהיגה.

הבחור, כמו חולים רבים אחרים קיבל במקביל להיתר עלון שמסביר את אופני צריכת הסם עליו מתנוסס לוגו של משרד הבריאות, בו נכתב באופן מפורש וברור בפרק של השלכות על אורח החיים "נהיגה ברכב פרטי מותרת 6 שעות לאחר צריכת הקנאביס".

בית המשפט זיכה אותו אך התובעת במשפט הבהירה כי מעתה והלאה ההנחייה בנוגע לפרק הזמן שנדרש להמתינו תמחק ומבחינת המערכת, היא מכלילה את כולם תחת מטריית הנוהגים תחת השפעה, בלא התייחסות כלל לשיעור החומר הפעיל שנמצא בגופם וליחס בין ריכוזו לבין השפעתו על מסוגלות הנהיגה. המדינה עושה כאן עוול גדול לעשרות אלפי החולים בכך שלמעשה היא נטלה מהם את הזכות לנהוג, אולם כל עוד לא נקבע אחרת – חשוב שהם יהיו מודעים להקשחת העמדות כלפי הנושא.

אין נתונים ברורים בנוגע למספר הנהגים שהורשעו בנהיגה תחת השפעת סמים, אך סביר להניח כי מספרם נמוך דרמטית משל אלו שנתפסו כשהם נוהגים תחת השפעת אלכוהול. הסיבה לכך בין היתר מסביר עו"ד שור, היא העובדה כי בניגוד לבדיקת נשיפה במכשיר "ינשוף", כאשר מדובר בדגימת שתן או דם לגילוי תוצרי פירוק סמים בדם, השוטר הדורש זאת מנהג צריך לגבש חשד סביר כי הוא נוהג תחת השפעת סמים, וזו משימה לא פשוטה. מנגד, וחשוב להבהיר זאת באופן הברור ביותר: "שוטר שיבחין בעשן שיוצא מחלון רכב או לחילופין, יראה נהג מעשן ולאחר מכן עולה על ההגה – למעשה ביסס את החשד הסביר".

בנוסף, הסיכון שנוטל על עצמו נהג שעישן אינו מסתכם רק בסנקציה פלילית, אומר עו"ד אסף ורשה, יו"ר ועדת נזקי רכוש ושיבוב בלשכת עורכי הדין: "בין אם מדובר על קנאביס שניתן במרשם ובין אם כזה שנקנה "ברחוב" לצורך הנאה, פוליסת ביטוח רכב לא תכסה מקרים של אבדן או נזק שנגרמו בשל היות נהג הרכב נתון להשפעת סמים". בהתאם לכך הוא אומר, "ככל שיימצא כי הנהג היה תחת השפעת סמים, חברת הביטוח תסרב לשלם לו פיצוי בגין נזקי גוף מכוח פוליסת החובה בה הוא מחזיק. הדין זהה גם ביחס לנזקי רכוש שיגרמו. וכך, פוליסת המקיף שהוא מחזיק בה לא תעמוד לרשותו במקרה של פגיעה. כך גם בהתייחס לפגיעה בצד ג'.".