יש דגמים שאי אפשר להפריז בחשיבותם. כזו היא רנו קליאו. היא המכונית הנמכרת ביותר של רנו כבר כמעט 30 שנה עם כ-15 מיליון מכירות במצטבר, אחת משלוש המכוניות הנמכרות ביותר בצרפת באופן כללי, אחת משלוש המכוניות הנמכרות ביותר באירופה בסגמנט שלה, וגם כיום בעידן אופנת הקרוסאוברים, היא מככבת בפסגה כשמהדור הנוכחי נמכרו 2.6 מיליון יחידות ובמפתיע עוד בקצב עולה מידי שנה משנתו הראשונה 2013 ועד 2018.
כעת יש קליאו חדשה, דור חמישי לדגם שכבר הפך לשושלת, וגם הפעם רנו מציגה בדגם הזה עדכונים וטכנולוגיות שצפויים להגיע למותג כולו.
רנו מדווחת על שינויים בכל פינה, מלבד מקום אחד: עיצוב. יש לכך סיבה הגיונית. הדור הנוכחי של קליאו היה הראשון להציג את הקו החדש של המותג. קו עיצובי שבעקבותיו הכל ברנו השתנה מבחינת מראה חיצוני ופנימי, כמו גם בסוג החומרים שהרכיבו את חלל הנוסעים. היה זה הדגם הראשון של המעצב המוערך לורנס ואן דן אקר (Acker), שלפני ששינה את פניה של רנו, ביצע מהלך דומה כשגילף את הדור הראשון של מאזדה 3.
אז רנו ממשיכה באותו הקו, ובמבט ראשון קליאו החדשה לא שונה מהותית מקודמתה - במיוחד בפרופיל בעל מראה החץ באיזור הדלת האחורית. רק כשמגניבים מבט נוסף ומתעמקים בפיסול, מבחינים בכפלים ובקימורים שונים שיחדיו יוצרים מראה שרירי ומגובש יותר. אם תרצו מראה בוגר ורציני מבעבר.
הנהג במרכז
בעיניי, גם הפעם העיצוב החיצוני הוא מלאכת מחשבת, אבל הדובדבן האמיתי נמצא בפנים. מנקודת מבטם של יושבי המכונית, וממגע החומרים שאליהם מושטת ידם. יש כאן חגיגה של צבעים, חומרים, ומרקמים ששזורים בהרמוניה "שיקית-צרפתית". אלה לא חומרים של מכונית יוקרה, אבל הם רחוקים מאוד ממה שהתרגלנו לקבל ממתחרות אחרות בסגמנט.
כבר בדור הקודם רנו החזירו את הנהג למרכז, ובחדשה הוא עדיין שם, כשהנוסעים מצטרפים לחגיגה הוויזואלית וגם למגע. למשל כשנוסעי המושב האחורי מסתכלים לפנים במשענות הראש של המושבים הקדמיים, או לכיוון ידית ההילוכים בעלת המסגרת הגבוהה כשהם נוגעים בדיפון הרך של הדלתות. מי שגונב את ההצגה הוא כמובן מסך המולטימדיה האנכי בגודל 9.3 אינץ'. זהו כרגע המסך הגדול ביותר והוא מגיע רק ברמת הגימור הבכירה. בשאר יש מסך 7 אינץ' רוחבי. אבל עד שהמכונית תגיע אלינו, יתווספו לשוק הישראלי שתי מתחרות חדשות, אופל קורסה ופיג'ו 208, עם מסכי 10 אינץ' כל אחת ברמות הבכירות (ו-7 אינץ' ברמות הבסיס). ככה זה שהתחרות על לב הצרכן נמדדת, כל אינץ' קובע. המסך עצמו ברזולוציה גבוהה, ובעלת מערכת הפעלה חדשה שמכונה EASY LINK. זו מערכת עשירה, נוחה וידידותית יותר מהקודמת, אם כי גם היא עמוסה בתפריטים שלפעמים מצריכים יותר מידי דיפדופים עד שמגיעים לדף הרצוי.
אז קליאו החדשה דומה מבחוץ לקודמתה, אבל השתיים יושבות על פלטפורמות שונות. החדשה היא המכונית הראשונה של רנו שנבנתה על פלטפורמת CMF-B החדשה והמודולרית שיתרונה במשקל מופחת ואירוח מערכות היברידיות וחשמליות שיגיעו בעתיד. הממדים דומים לדור היוצא עם ס"מ אחד פחות בכל מימד, פרט לרוחב שצמח, ובאופן משמעותי מאוד: 7 ס"מ לכדי 180 ס"מ. יחד עם שינויים נוספים שבוצעו בתא כמו עיצוב המושבים, מתקבל חלל מרווח למדי. יש המון מקום לברכיים ולראש גם מלפנים וגם מאחור, כשהתלונה היחידה נוגעת למושב האחורי שבסיסו מעט קצר ומותיר את הברכיים באוויר.
תוספת הסנטימטרים החשובים לרוחב גם אפשרו להגדיל משמעותית את תא המטען שצמח ב-91 ליטר לכדי 391 ליטר סה"כ. אמנם סף ההטענה מעט גבוה מבעבר, אבל תוספת הרוחב גם פוערת פתח גדול ושימושי יותר.
כרגע בנזין ודיזל בהמשך גם היברידי
קליאו הקודמת הייתה המכונית הראשונה ברנו שהצטרפה לחגיגת המנועים הקטנים והמוגדשים, וגם מהראשונות לעשות זאת בסגמנט שלה. עברו מאז 5 שנים וכעת הזרקורים מופנים לעולם היברידי וחשמלי. לרנו כבר יש מכוניות חשמליות, אבל קליאו תהיה המכונית הראשונה להציע שילוב היברידי שנקרא 'E-Tech'.
המנוע הוצג בחדר גדול שנבנה במיוחד לאירוע ומשלב מנוע בנזין אטמוספרי בנפח 1.6 ליטר (עם מחזור אטקינסון) וזוג מנועים חשמליים. רנו מקמצת בפרטים על המנוע החדש ומסתפקת בציון קיבולת המצברים (1.2 kWh), והערכה ש-80% מהנסיעה העירונית תבוצע על חשמל בלבד ובכך ניתן יהיה לחסוך 40% בצריכת הדלק בהשוואה לגרסאות בנזין מקבילות. המנוע החדש יגיע מתישהו במהלך 2020 ועד שזה יקרה מחוץ לחדר המתינו דגמי קליאו עם מנועי טורבו חדשים רלוונטיים יותר לישראל: מנוע, תלת-צילינדרי, 1.0 ליטר, 100 כ"ס (תוספת של 10 כ"ס ביחס למנוע המוחלף) שמשולב לתיבה ידנית עם 5 הילוכים (בעתיד גם תוצע אפשרות אוטומטית רציפה). ולצידו מנוע 4 צילינדרים בנפח 1.33 ליטר שמפיק 130 כ"ס (120 כ"ס במנוע הקודם) ומשולב לתיבה אוטומטית-רובוטית כפולת מצמד עם 7 הילוכים (6 הילוכים בעבר), יחידת כוח שפותחה יחד עם מרצדס (בשת"פ שכנראה לא יאריך ימים) ומשרתת דגמים נוספים בקונצרן, כמו רנו גרנד קופה, ניסאן אקסטרייל ואצל מרצדס את A קלאס הנוכחית.
מנוע ה-1.0 ליטר סה"כ סיפק ביצועים נאותים, ומעט זריזים מקודמו אבל לא יותר מזה. הוא פשוט פחות הרשים מכמה סיבות: 1. לרוב שיא המומנט במנועי טורבו מתחיל מסל"ד מאוד נמוך, כאן זה מתחיל מ-2,750 סל"ד גבוהים למדי. 2. זה יוצר רצועת כוח צרה שמשמעותה שימוש תדיר בידית ההילוכים, וזו פשוט פחות הבריקה גם בגלל שהידית עצמה גבוהה מידי וגם כי היא פחות מדויקת. 3. קליאו החדשה כבדה במעט מקודמתה (21-83 ק"ג תלוי בדגם וברמת הגימור). מצב ספורט משנה את מיפוי מחשב המנוע, מחדד את תגובת המצערת וגם את עומק הסאונד שבוקע מהרמקולים. הוא פותר את הרגשת העצלות והרבה יותר "נכון" לסופרמיני בכלל ולזו בפרט. אבל לא עוזר לתפעול ההילוכים.
לעומת זאת המנוע הבכיר הרבה יותר בשרני. בעיקר כי הוא חזק מקודמו (עוד 10 כ"ס ועוד 3.6 קג"מ) שגם מושגים מסל"ד נמוך מבעבר (1,600 סל"ד לעומת 2,000 בדור הקודם). תוספת הכוח לא הופכת את המנוע לנמרץ יותר, אלא פשוט ליעיל ולינארי יותר. הוא גם עובד מצוין עם תיבת ההילוכים שעל אף היותה מעט הססנית בהורדת הילוכים, מאוד חלקה בפעולתה. התוצאה של הכל היא שגם בחצי גז מתקבלת זרימה נינוחה ומפתיעה בקצבה. שני המנועים הציגו צריכות דלק סבירות למדי: 15.4 ק"מ לליטר בידנית ו-12.8 ק"מ באוטומטית.
נקודות התורפה הבולטות בקליאו הקודמת היו נוחות הנסיעה בעיקר העירונית (אבל לא רק) ורעשי רוח כשהמהירות עלתה. קליאו החדשה מתפארת במערכת מתלים חדשה ובידוד עדיף והתוצאה היא נוחות נסיעה ורמת שקט טובים משמעותית. היא עדיין מכוילת באופן קשיח יחסית, אבל רמת הספיגה טובה יותר בכל תנאי הדרך ובמיוחד בעיר. כך שהיכן שקודמתה רטנה וקיפצה, החדשה גיהצה את הגבשושיות. גם במהירות בינעירונית המצב טוב יותר כשרק שיבושים קטנים פחות מסוננים. יחד עם בידוד מוצלח מתקבלת איכות נסיעה טובה משמעותית מבעבר.
הכיול הקשיח של המתלים עוזר לקליאו להציג נימוסי כביש טובים. אמנם ההגה מנותק וקל יחסית, אבל הוא מקבל משקל תחת עומס, הוא נעים לאחיזה ובעל קוטר ועובי מוצלחים. המתלים עובדים יפה גם כשהקצב עולה, ושומרים על זוויות גלגול מתונות. שילוב של הכל יחד עוזר לקליאו לספק את אותה תחושה נטועה ובטוחה יחד עם נכונות גבוהה לפנות. רק חבל שהבלמים מעט חסרי תחושה ומקשים על המינון הנכון ללחיצה על הדוושה.
קליאו החדשה לא חפה ממגרעות שבעיקר נוגעות להנדסת האנוש כמו תפעול מערכת המולטימדיה, ידית שליטה לתפעול מערך השמע שמוסתרת על ידי גלגל ההגה, או תפעול עוצמת השמע באמצעות לחצני מגע שפחות נוחים לשימוש במהלך נסיעה במקום בשימוש בבורר. אבל רנו טיפלה בעקב אכילס של קודמתה (נוחות ובידוד רעשים) וחידדה יתרונות שכבר היו לקודמתה. היא נראית נהדר, בעלת תא נוסעים מהודר, מרווחת, שימושית ובעלת יחידות כוח טובות וחסכוניות, גם אם הבסיסית מעט פחות הרשימה.
כשהיא תגיע אלינו - בסביבות נובמבר 2019 - היא תוצע עם בשתי גרסאות המנוע, כשהגרסה החזקה יותר גם תוצע בשתי רמות גימור. המחירים צפויים להיות דומים לאלה של הדגם היוצא, קרי כ-85 אלף שקלים לידנית עם המנוע הקטן, ובין 100 ל-108 אלף שקלים לגרסאות האוטומטיות עם המנוע החזק בהתאם לרמת הגימור.