שובו של הפרש השחור

בלייזר הוא הקרוסאובר החדש של שברולט, ומשתלב בהיצע הדגמים בין 'אקווינוקס' המשפחתי לבין 'טרוורס' בעל שבעת המושבים. בלייזר 2019 מתהדר בעיצוב מוחצן וכוחני, והוא נושא את אחד השמות הנחשקים ביותר בקרב שוחרי אייקונים אמריקניים; המותג BLAZER נולד ב-1969 ונשאר בייצור משך כ-25 שנים. בלייזר המקורי היה רכב נחשק גם בישראל - היה זה רכב שטח גדול וקשוח שאפילו התגייס לצה"ל עם גרסת דיזל 6.2 ליטר.

לפגישת המחזור הבאנו את סבא-בלייזר מודל 1991 של קיקי טוב, רכב שטח "כמו שהיו עושים פעם". מנוע הבנזין 8V בנפח 5.7 ליטר מספק 210 כ"ח סוס בלבד אבל בעזרת יחסי העברה קצרים, הוא מספיק כדי להשיט את הבלייזר בכביש, ולהעניק לו יכולות שטח מצוינות. קיקי מכור לבלייזרים מזה שלושים שנה; אני עוד זוכר אותו מרסק את הבלייזר השחור על בולדרים ברמת הגולן, מרטש גלי הינע אבל מגיע לכל מקום.

אבל עם כל הכבוד לתהילת העבר, העולם השתנה - היום אתה חייב להיות אופנתי, אירודינמי, בטיחותי, לא מזהם ובעיקר, בעל מראה אורבני עתידני. מעצבי שברולט עשו עבודה טובה ונועזת, בכל הנוגע למראה עתידני וכוחני. בלייזר 2019 שואב את עיצובו מ'קמארו' הספורטיבית, והולך רחוק מאוד בכל הנוגע לגילופי מרכב מלוכסנים ונועזים, יחידות תאורה דקיקות שכמעט נעלמות מהעין, וצללית נמוכה ומאיימת.

קו המותניים מטפס לכיוון הגג, שני מפלטים מוכספים מבצבצים מאחור. צמיגי 235/55R20 מעטרים את פינות המרכב, עם חישוקים שחורים המשלימים את מראה "הפרש השחור" (יש גם אופציית 265/45R21, אינני ממליץ). בלייזר המבחן היה בגרסת RS העולה 285,000 שקלים. גרסת 'פרמייר' תעלה לכם 280,000 שקלים, אם תסכימו לוותר על כמה קישוטים. לא השתגעתי על העיצוב ההיפר-מוחצן אבל אין לי ספק שהוא ייקסום ללקוחות רבים בישראל, שיראו בו דרך לגעת בחלום האמריקני.

תא הנוסעים גדול ומרווח, מרופד עור ותפור בחוטים אדומים. המראה הכללי מרווח ונינוח, עם מדף גדול המשתרע בין לוח המחוונים והשמשה הקדמית. האמריקנים לא התאמצו לדחוס שורת מושבים שלישית לתוך המרכב הגדול, ולכן יש שפע מקום לחמישה נוסעים ולמטען. ריפודי העור אינם באיכות הגבוהה ביותר, חומרי הדיפון אינם אחידים בתחושה למגע בהם. המושבים הקדמיים נראים טוב, אבל אינם ארגונומיים כפי שאפשר לצפות ברכב שמחירו נושק ל-300,000 שקלים. יש לזכור כי בארה"ב הבלייזר אינו נחשב לרכב יוקרתי, והגימור בהתאם.

אבל התחושה טובה ועשירה, עם איבזור ברמה גבוהה מאוד - חימום וקירור למושבים הקדמיים החשמליים, הנעה והפעלת מזגן מרחוק, חלון גג פנורמי נפתח, שפע שקעי טעינה, טעינה אלחוטית לנייד, פתיחת חשמלית לתא המטען הגדול מאוד (864 ליטר). צג המגע 8 אינץ' קצת קטן על הפנים הענקי של הרכב הזה אבל הוא מאפשר קישוריות מלאה לטלפונים, ניווט, וניהול מערכות הרכב - בנוסף למתגים פיזיים רגילים. אהבתי את האפשרות לחבר שני טלפונים במקביל.

הנדסת האנוש לא תמיד במיטבה, עם מיקום מוזר למתגים מסויימים (ביטול בקרת יציבות ליד מתג פתיחת תא הכפפות, מתגי מאוורר זעירים, ועוד זוטות). פתחי המזגן גדולים עם קריצת רטרו קטנה. המראה המרכזית יכולה להיות אופטית או מבוססת מצלמה, זה נחמד. יש מערך מרשים של מצלמות חיצוניות, וגם מערכת צליל טובה של Bose. מרחב הפנים גדול בהרבה מזה של סנטה פה וסורנטו למשל, הדוחסים שבעה מושבים לתוך מרכב קצר מזה של הבלייזר.

כיסוי ראשוני לעיצוב הספורטיבי אנו מקבלים ממנוע ה-6V 3.6 ליטר, המספק 305 כוח סוס ו-6.8 שניום מאפס ל-100. תיבת 9 הילוכים מעבירה את הכוח לארבעת הגלגלים ומאפשרת ביצועים טובים, בוודאי עבור רכב גדול וכבד כל כך, כמעט שתי טונות משקל עצמי. יש הרבה סוסים באורווה אבל המומנט המרבי מגיע רק ב-5,000 סל"ד. לכן נוטה המנוע לעלות לסל"ד גבוה תוך שהוא משמיע צליל חזק למדי, לא "אמריקאי" או סקסי; זאת, למרות (או בגלל?) מערכת אלקטרונית לניטרול צליל המנוע ורעשי רוח.

בנסיעה רגועה מספק המנוע כל מה שצריך, וגם הנסיעה נוחה למדי. הבעיה היא שישראל אינה קליפורניה והכבישים שלנו מטלטלים את הבלייזר בצורה לא נעימה, גם בשיוט רגוע שהיה צריך להתאים מאוד ל'קרוזר' אמריקאי גדול. המרכב מיטלטל יותר מהמתבקש, ונציג UMI הסביר לנו שזהו רכב המיועד לשוק האמריקני, ו"כך הם אוהבים אותו". לשאלתי מדוע שברולט 'אקווינוקס' יותר נוח ומבוקר וגם הוא אמריקני, נאמר לי - האקווינוקס נחשב לרכב 'גלובלי' ולכן הוא מכוייל באופן המתאים יותר לטעם האירופאי.

איני בטוח שזה ההסבר המלא אבל מכל מקום, היינו שמחים לבקרת מרכב טובה יותר - בוודאי כאשר צמיגי החתך נמוך נחבטים בגדודיות ותפרי אספלט גסים.

בנהיגה ספורטיבית אפשר ליהנות מביצועי המנוע, אבל אין שם הרבה יותר; ההיגוי קליל מאוד, המתלים לא אוהבים העברות משקל, והבלייזר מפגין תת היגוי רציני בכניסה מהירה לפניות חדות. נציין כי במצב 'ספורט' ובנהיגה אגרסיבית הבלייזר מסוגל לייצר היגוי יתר מלבב אבל זו לא פרקטיקה מומלצת, משום בחינה. השליטה הידנית על תיבת ההילוכים מתבצעת באמצעות מתג קטן על מוט ההילוכים; הוא לא ידידותי ולא ממש נחוץ, אז אתה כבר משאיר את הרכב ב-D או במצב "ספורט". בכביש הררי מוגבלת הראייה קדימה על ידי קורות הגג המסיביות.

תצרוכת הדלק נעה בין 6-8 קילומטר לליטר בנהיגה תובענית עד 12 קמ"ל בנהיגה רגועה, הודות ליכולת לנתק בוכנות. מערכת ה"סע-עצור" אינה טורדנית מידי אבל אי אפשר לנתק אותה, זה מעצבן כאשרי היא מכבה לך את המזגן ברמזור... מערך הבטיחות מלא: 7 כריות אוויר, בלימה אוטונומית ושמירת נתיב אקטיבית, התראה על שטחים מתים וכמובן, בקרת שיוט אדפטיבית כולל פקקים.

ברוח הבלייזר הלבן של קיקי הורדנו את הבלייזר השחור מהכביש, והוא הפתיע לטובה. אבל אל תאמינו לתצלומי האקשן בשטח, הם לא מייצגים את יכולתו האמיתית של בלייזר מודל 2019; עם מרווח גחון של 19.4 סנטימטר, זוויות מרכב מוגבלות וצמיגים רגישים לצביטה, אף אחד לא יטייל איתו בשטח. הוא הפתיע לטובה בשבילי הדיונות של נחל סכר אבל המרחק בין גלישה לתקיעה או תלישת פלסטיק קטן מאוד, לא מומלץ. בנושא זה דומה הבלייזר לשאר הקרוסאוברים מקוריאה, יפן או אירופה.

ההנעה הכפולה שלו אולי לא מחזירה עטרה ליושנה בשטח, אבל כן מאפשרת לבלייזר להציג נתון גרירה מרשים של 4,500 ק"ג, הרבה מעל מתחריו הישירים.

טוב עשו פרנסי שברולט בהחזירם לחיים את מותג בלייזר, למרות שהוא רחוק משורשיו מרחק אלפי מילין. בלייזר 2019 מתאים מאוד לסביבה בה יימכר, הוא מרשים מאוד בעיצובו, מאובזר היטב ומנועו חזק, הוא רק לא מכונת נהיגה - וגם לא 'קרוזר' מפנק כפי שהיינו מבקשים למצוא במחלקת המתלים. אצלנו הוא יתמודד מול סנטה פה וקיה סורנטו, פורד אדג' ובמידה קטנה יותר, ג'יפ גרנד צ'ירוקי. במחיר של 285 אלף שקלים, זה לא יהיה קל.

מנוע, הנעה: בנזין אטמוספרי 3.6 ליטר, 6V, הנעה כפולה
נפח: 3,649 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 305/6,600
מומנט/סל"ד (קג"מ): 37.2/5,500
תיבת הילוכים: אוטומטית פלאנטרית, 9 הילוכים

מידות
אורך (ס"מ): 486.2
רוחב (ס"מ): 194.7
גובה (ס"מ): 170.3
בסיס גלגלים (ס"מ): 286.3
נפח תא המטען (ליטרים): 864
צמיגים: 235/55R20

ביצועים:
תאוצה 0-100: 6.8 שניות
מהירות מרבית: 209 קמ"ש


מתחרים: פורד אדג', יונדאי סנטה פה, ג'יפ גרנד צ'ירוקי

מחיר: 284,900