מפגש מקומי ראשון עם ניסאן ג'וק מאפשר מבט אחורה על עשור שלם שעבר על עולם הרכב והמגמות ששולטות בו. לפני עשור כאשר הוא הגיח לעולם הוא לא רק נראה שונה מכל דבר שנסע בכבישים, הוא עצמו היה סוג של יצירה חדשה. קרוסאובר קטן בעל מראה חיצוני חריג מאוד שנכנס לקטגוריה שלא ממש הייתה קיימת. כן, היו כלים קטנים, אבל לאף אחד מהם לא היה אפקט ההגעה והנראות שלו. לימים גילינו שני דברים, הראשון הוא שאת מה שזיהתה ניסאן עם הג'וק (וזיהתה כמה שנים קודם לכן עם קשקאי) - כמעט כל יצרניות הרכב יצאו לחקות. הדבר השני היה שמאז ועד היום - מראה חיצוני הוא אחד התמריצים החזקים ביותר בקבוצה הזו.
עדיין מסובב ראשים?
העיצוב החיצוני, חלק בלתי נפרד ממה שמגדיר את הג'וק מתמיד, לוקח אחורה פנה מהפאנקיות של הדור הקודם. מה שהייה מותר לזה שהצית את טירוף הקרוסאוברים הקטנים כבר לא כל כך מתאים לו. הפעם הכיוון הוא בוגר יותר, שרירי אבל לא בולבוסי כמו הדור היוצא. אני עדיין זוכר מבחני דרכים בשנות השיווק הראשונות של הג'וק והתגובות שהוא קיבל ברחוב, זה עדיין קורה, אבל פחות מאשר פעם.
תא הנוסעים הוא הזינוק הכי גדול שלו קדימה. הלאה הכוך הצפוף בעל איכות החומרים הבסיסית, שלום לך סביבת נהג הרבה יותר מסודרת, איכותית ונעימה לשהייה. המושבים בנויים מחידה אחת, נראים טוב ונוחים, מסך המולטימדיה הגדול, התצוגה הצבעונית במחשב הדרך, תאורת האווירה בבסיס הקונסולה המרכזית ובדלתות ותאורת תא הנוסעים שאני חושב שהיא החזקה ביותר שפגשתי אי פעם במכונית נוסעים. הטענות היחידות הן כלפי מיעוט תאי אחסון בעיקר כזה בבסיס הקונסולה שמאפשר להניח בו את הנייד, מיקום נמוך מדי של בקרת האקלים ופתחי המיזוג, אבל זהו פחות או יותר.
הדברים אמורים גם לגבי המושב האחורי, שבעבר היה צפוף, לא נוח ועם ראות נוראית מחוץ לרכב. ובכן הפעם המרווח צמח משמעותית בזכות שימוש בפלטפורמה עם בסיס גלגלים ארוך משמעותית, מרווח הראש טוב מאוד, החומרים שופרו משמעותית, שני מבוגרים בהחלט יכולים להסתדר פה ולחלוק את שקע הטעינה שיש פה. החלונות הקטנים עדיין משלמים את מחיר העיצוב, אבל המצב משופר משמעותית. ידיות הדלתות הנסתרות והגבוהות יאתגרו ילדים מתחת לגיל 7 או כאלו נמוכים.
גם תא המטען גדל בצורה יוצאת מן הכלל. אבל רק בנפח, מבחינת פתרונות אחסון הוא מסתפק רק ברצפה בעלת שני גבהים וכן ווי תליה בצדדיו. אתם מוזמנים להעיף מבט בתא המטען של סקודה קאמיק כדי לדעת איך עושים את זה נכון.
מבחינת אבזור, מכונית המבחן שהגיעה ברמת הגימור Acenta-Tech שהיא גרסת הכניסה ועם תוספת הצביעה השחורה של הגג (5,000 שקלים), מציגה רשימה נאה מאוד של ציוד. פתיחה והנעה ללא מפתח, תאורת לד מלאה, מסך 8 אינץ', בקרת שיוט, בלם יד חשמלי, בורר מצבי נהיגה, שמשות כהות מאחור ועוד. רמת הגימור N-Design תוסיף חימום מושבים וריפוד משולב עור, חישוקי 19 אינץ' ועוד (ומחירה הוא 140 אלף שקלים). גם רשימת מערכות הבטיחות מלאה, התרעת אי שמירת מרחק, בלימה אוטומטית, זיהוי תמרורי תנועה, שליטה אוטומטית בעוצמת התאורה, התרעת סטייה מנתיב וגם תיקון סטייה מנתיב שבנסיעת המבחן לא תמיד הצליח לזהות את החריגה ממנו. אבל שוב, לא רק פה, אלא בכלל, המערכות האלו עדיין בשלב בו קשה לסמוך עליהן.
מקטין ומגדיל
יחידת ההנעה היא גם סימן לשינוי האדיר שעבר על הדגם. הדור היוצא של הג'וק עשה לאורך חייו שימוש במנוע 1.6 ליטר אטמוספרי ותיבת הילוכים רציפה. הדור החדש מחליף את שני אלו במנוע 1.0 ליטר שלושה צילינדרים מוגדש טורבו ותיבת הילוכים כפולת מצמד בעלת שבעה יחסי העברה. 117 כ"ס לעומת 113 בעבר זה נחמד, אבל התוספת של המומנט-18.3 קג"מ מ-1,750 סל"ד לעומת 14.6 קג"מ ב-4,000 סל"ד בדורה יוצא הם הבדל משמעותי. גם השילוב שלו לתיבת הילוכים כפולת מצמד מודרנית מאפשרת לחלץ ממנו את המיטב.
ברוב המוחלט של מצבי הנהיגה למנוע הליטר אין בעיה לייצר לג'וק קצב שמספק לגמרי לכל צורך רגיל ביום יום. הוא זריז בעיר, מייצר תאוצות ביניים שבהחלט מספיקות. המקום היחיד בו הוא מרים את ראשו משולש הצילינדרים הם בעמידה בסרק ותחת עומס בעליות ארוכות מאוד. לזכותו ייאמר שבניגוד למנועים קטנים מסוגו - גם כאשר מושכים אותו במאמץ ממושך הוא לא מנתק את מדחס המזגן.
תיבת ההילוכים כפולת המצמד טובה לאין שיעור מאותה תיבה רציפה, אבל זה לא קשה, לדרוך על קוביית לגו ברגל יחפה זה נעים יותר מתיבת הילוכים רציפה. יחד עם זאת קשה לומר שהיא מהטובות מסוגה. כמו רבות אחרות היא מתקשה לספק העברות הילוכים חלקות במהירות זחילה עירונית. עוד נקודה היא השילוב שלה עם מערכת דימום המנוע בעמידה. זה מאוד מתסכל כאשר רוצים לזנק ל"חור" במעגל תנועה ועד שהמנוע מתעורר, התיבה משלבת הילוך ואנחנו זזים קדימה זה כבר מאוחר מדי.
עדיין בתוך העיר, נוחות הנסיעה אינה מהטובות בקבוצה. הוא מקפץ על שברים, בורות ושיבושים עם שיכוך לא מספיק של הבולמים. ככל שעולה המהירות הם עובדים טוב יותר וכך גם השיפור בהתמודדות עם גלי אספלט. לנוקשות של הבולמים והכיול הקשיח יש היבט חיובי מאוד כאשר הכביש מתפתל. גם הדור הקודם ידע לפנות לא רע בכלל והדור הנוכחי משפר עוד יותר את היכולת הזו לשנות כיוון. אפשר להעמיס עליו בלימה, פניה, הידוק ותיקון בלי לגרום לבלבול או מחאה מהשלדה ורמת האחיזה והביטחון גבוהים מאוד. העניין הוא שאפילו במצב הספורט וגם עם מנופי העברת ההילוכים מאחורי ההגה - אלו לא מחפים על הגה אילם ומנותק מדי בכדי להכניס את הנהג לעניינים.
צריכת הדלק בסיכום ימי המבחן עמדה על 12.7 ק"מ לליטר וכאשר הוא ננהג במתינות היא עמדה על 13.5 ק"מ לליטר. אלו לא נתונים מדהימים לקבוצתו. אבל זה המחיר של מנוע צנום נפח שנדרש למתוח את השרירים שלו בכל מצב שאינו שיוט מתון מאוד. כך או כך, זה רחוק מאוד מהמספר הפנטסטי המוצהר של 20.8 ק"מ לליטר.
סיכום
"אשתי רוצה ג'וק" אני לא זוכר כמה התייעצויות רכב של אנשים איתי התחילו במשפט הזה. לא משנה כמה פעמים לאורך ורוחב השיחה הדגשתי שזה רכב לא מומלץ, שיש שקטים, מרווחים, נוחים, חסכוניים וטובים ממנו, זה תמיד חזר לאותו משפט "אבל אשתי רוצה ג'וק". אחרי נהיגה בדור החדש, השיחה הזו תהייה שונה. אני לגמרי רואה איך ההופעה החיצונית שלו תהייה נכס גם בגלגול הנוכחי, אבל הפעם יהיו עוד סעיפים שיהפכו אותו לכזה שלא כדאי למהר ולפסול. הבעיה כאן היא לא בהכרח המוצר עצמו כמו הסביבה בה הוא חי והמתחרים שהצטרפו אליה בינתיים. מתחרים כמו סקודה קאמיק יהיו פרקטיים יותר, מאזדה CX-3 מהנה יותר לנהיגה ממנו, ליונדאי קונה ביצועים טובים יותר, סיטרואן C3 איירקרוס נוח יותר ועוד לא הזכרנו את רנו קפצ'ור ופיג'ו 2008 החדשים שביצעו קפיצת מדרגה אדירה בתאי הנוסעים שלהם. במחיר שמתחיל ב-125 אלף שקלים ומאמיר עד כדי 140 אלף שקלים הוא נמצא בשליש העליון של מחירי הקטגוריה, והיום כמו אז ינסה לשחק בעיקר על האפיל של המראה החיצוני. אבל כמוצר הג'וק החדש כבר מביא לשולחן הצעה בשלה ועדכנית הרבה יותר מאשר בעבר.
על הצד הטכני: ניסאן ג'וק
מנוע, הנעה: טורבו-בנזין, 3 צילינדרים, קדמית
נפח: 999 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,250/117
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,750-4,000/18.3
תיבת הילוכים: אוטומטית, מצמד-כפול, 7 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 421
רוחב (ס"מ): 180
גובה (ס"מ): 160
בסיס גלגלים (ס"מ): 264
תא מטען (ליטרים): 422 / 1,305 (מושבים מקופלים)
ביצועים:
תאוצה 0-100: 11.1 שניות
מהירות מירבית: 180 קמ"ש
מתחרים:
סקודה קאמיק, מאזדה CX-3, רנו קפצו'ר, פיג'ו 2008
מחיר:
130 אלף שקלים (מבחן), 125 אלף שקלים (בסיס)