האם שמעתם פעם חשמל מגרגר? גם אני חשבתי שזה בלתי אפשרי. כמו השילוב של עוף ושוקולד. עד שהיא התקרבה אלי מעבר לפינה בחניון אפלולי. רעש של ספק מנוע ביריון, ספק אוושה חשמלית בדואט שעד אותה נקודה לא ידעתי שיכול להתחבר (ומסתבר שגם עוף ושוקולד יושבים מעולה באותה צלחת). תאורת חזית נמוכה וצללית רחבה רק הוסיפו למסתורין, עד שהפציע הגריל והסגיר אותה מיד: אודי e-tron GT - ספינת הדגל החשמלית החדשה של אודי.
החזית מאוד דומיננטית, במיוחד שהמרכז כסוף או שחור, ופחות כשהוא צבוע בצבע הגוף. המרכז נראה כמו גריל, אבל ברוח התקופה הוא "פייק". כולו אטום. כך גם כמעט כל החזית העצומה הזו, שכל תפקידה הוא נטו הופעה. ואיזו הופעה! מכל זווית ה-GT נראית פצצה. מקומרת ומגולפת כמו שנויטרון חשמל חופשי אמור להיות.
מתיישב בפנים והחגיגה ממשיכה. המושבים מחבקים במידה הנכונה, גלגל הגה שמנמן וקטום, וקו קוקפיט אופקי ושטוח. באודי עיצובו את החלל בסגנון... ובכן, בזה המוכר של אודי. הם יודעים שבין לקוחותיה יש הרבה שיחפשו את הקדמה, את התכשיט הטכנולוגי הבא, אבל גם אותם לקוחות מתקדמים ביותר, לא בטוח שירצו להתכרבל בחלל שנלקח מגשר הפיקוד של חללית. הרוב המוחלט כנראה שיעדיף להתעטף בסביבה מוכרת ודומה לזו ששירתה אותו עד עכשיו, ופחות בכזה שנראה סופר-אולטרה-עתידני.
טוב גם לראות שאודי ויתרו על אופנת המסכים הבולטים שמשתלטים על הכל, והטמיעו את המסך בדשבורד, כדי לפתוח את הראות לפנים. הם גם הוסיפו פקדים פיזיים למערכת המיזוג, הרי אף אחד לא רוצה לנבור בין תפריטים שונים בתוך המולטימדיה כשהוא דוהר על 200 קמ"ש באוטובאן. גם לא כשהוא משייט ב-120 בכביש 6 בישראל. ובמיוחד לא כשהוא מתנהל בכרך ישראלי עירוני, עם הולכי רגל, שליחי וולט דו גלגליים, ורוכבי קורקינט ואופניים חשמליים. תפעול המערכות השונות וממשק המולטימדיה נוח ונגיש, כשרק כפתורי המגע שעל גלגל ההגה ממוקמים בצורה פחות מוצלחת שכל תזוזת יד לא רצונית משנה תפריט, תחנת רדיו, או את עוצמת השמע.
התגלגלות חרישית ביציאה מהחניון לעבר דרכי האוטובאן המהירות המקיפות את מינכן מכניסים אותי לאווירה אחרת. מהחום הישראלי של 37 מעלות לחצי מעומס החום כאן, שגם מלווה בגשם קל שדואג להשאיר את האספלט לח. להבדיל ממנוע בעירה פנימי שעדיף שיגיע לטמפרטורת עבודה כדי להפיק את המיטב, כאן יש מנוע חשמלי עם 476 כ"ס (530 כ"ס במצב "בוסט" ל-2.5 שניות) וחשוב לא פחות: מומנט של 64.2 קג"מ. אני לא מתכנן לפספס שניה מיותרת, וברגע שרק אפשר בועט את רגל ימין לרדיאטור... אה, בעצם אין רדיאטור.
מילון המושגים של המכונית החשמלית יהיה חייב להשתנות. אבל מה לעשות ש"מדביק את הרגל לגריל-הפלסטיק-האטום-שמגיע-בכמה-תצורות-וסכמות-צביעה" לא מתגלגל כל כך טוב. בפעם אחרת אחשוב על משהו יותר מוצלח, אבל הרבה לפני כן ה-GT הזו נורית מהמקום כמו מלוע של תותח, ב"זאפ" חשמלי מהיר ושקט להפליא. 4.1 שניות וחצינו את קו ה-100 קמ"ש. עוד כמה שניות ודילגנו על 200 קמ"ש. משייטים בנינוחות חרישית, עם מעט רעשי צמיגים ועוד פחות רעשי רוח. ממהרים יחד עם עוד גולף דיזל שלפי כמות העשן שנפלט ממנה, מתאמצת נורא. ברגע שהיא מפנה את הנתיב השמאלי, אני מגביר את סחיטת הנויטרונים בדוושה וה-GT שלי משאירה את הגולף והעשן השחור שלה, הרחק מאחור.
כמובן שמלאי הנויטרונים בטבע ובסוללות שלי מוגבל והריצה המהירה הזו רק הגבירה את קצב ההתפיידות שלהם מהמפלטים. רגע, גם אין מפלטים מאחור. במקום רביעיית הקנים יש עוד מאותו דבר - במקרה הזה דיפיוזר שחור. לפי מחשב הדרך ההתנהגות הברוטאלית שלי גזלה 32 קילוואט שעה, שמשמעותן חיסול הטווח החשמלי כעבור 290 ק"מ. אבל אנחנו לא גרים בגרמניה, וגם אם כן, אף אחד לא נוסע ככה לאורך זמן. ועל קטע כביש אחר, ולאחר איפוס מחשב ונסיעה מנהלתית לחלוטין, צרכתי 22.1 קילוואט שעה שיספק טווח אמיתי של 420 ק"מ בין טעינות. לא רע בכלל.
התאיידות הנויטרונים לא רק שעזרה לברוח מאותה גולף מעשנת, מסתבר שגם עזרה לי להיות מהיר יותר מאיתני הטבע, כשאני משאיר את הגשם מאחורי. ירידה מהאוטבאן לכיוון האלפים שמדרום למינכן, אפשרה לי לקבל טעימה מהיכולות הגבוהות שיש ל-GT להציע. לא שזה באמת הפתיע. כי ה-GT הזו מבוססת על פלטפורמת פורשה טאייקון. למעשה השתיים חולקות מכלולים רבים כולל יחידת הכוח, כשאודי "רק" ביצעו את הכיול שלהם (בעיקר למתלים ולהיגוי) כדי לספק ל-GT את ה-DNA של אודי. לא יודע כמה היה צריך "לשחק" בכיולים כי פורשה ביצעה עבודה מספיק טובה במקור. וכמה שה-GT הזו כבדה (2,276 ק"ג), היא מכניסה את האף הרחב שלה לכל פניה בהידוק ראוי להערצה. סחיטת דוושה פזיזה מידי או מודעת מידי לתוצאה, גם תשבור את אחיזת הצמיגים האחוריים ותוציא את הישבן הרחב עוד יותר מהאף, לרדוף אחרי החרטום. איזה ממתק.
הכיול המוצלח, בשילוב המתלים האדפטיביים, גם מאפשרים להציע נוחות נסיעה טובה למדי. המהלך הראשוני מעט קשיח, ושיבושים קטנים מצליחים להסתנן, אבל סה"כ אודי אי-טרון GT מציעה יכולות פרקטיות, ושילוב מצוין של נוחות וביצועים. ואולי "פרקטיות" זו המחמאה הגדולה ביותר שניתן להעניק למכונית שכזו. זו מכונית גדולה, עם נפח מטען מכובד, מושב אחורי ראוי, בעטיפה נינוחה ויפהפייה. מכונית GT של ממש לא רק בשם אלא גם בהגדרה. בולעת כל פיסת אספלט במהירות ובהנאה, כשיעילות אנרגטית היא לא חלק מדרישות החובה, אלא רק תוצר לוואי. זו בין היתר הסיבה שלמערכת הבלימה הרגנטיבית שמתופעלת באמצעות ידיות מאחורי גלגל ההגה, רק 2 עוצמות והן לא מאוד חזקות. גם לא ניתן להגיע לעצירה מוחלטת עם הבלימה הרגנטיבית, וחייבים ללחוץ על דוושת הבלם. "הנהג חייב להיות מחובר כל הזמן, ואין מצב שהוא יוצא להפסקה ומוותר על שימוש בדוושת הבלימה." אומרים באודי.
אודי אי-טרון GT תגיע לישראל לקראת סוף שנה זו, ולא צפויה להיות רבת מכר. לא בישראל וגם לא בשום מקום אחר בעולם. זו מכונית גדולה, ויקרה מידי שנועדה יותר להפגין את היכולות של אודי, או אולי יותר נכון את שילוב מוחות של אודי ופורשה כדי להוכיח עד כמה מכוניות חשמליות יכולות להיות מוצלחות. בשביל ההמון בכיכר העיר אודי רקחה תבשיל אחר. את Q4 אי-טרון שמעוצב כקרוסאובר אופנתי. הוא יגיע לכאן מוקדם יותר, ובקרוב תקראו גם הרשמים ממנו.
על הצד הטכני: אודי אי-טרון GT קוואטרו
מנוע, הנעה: חשמלי, כפולה
מצבר: לתיום-יון 93.4 קילוואט/שעה
הספק (כ"ס): 476 כ"ס (530 כ"ס במצב "בוסט" ל-2.5 שניות)
מומנט (קג"מ): 64.2 קג"מ
תיבת הילוכים: יחס העברה ישיר (הילוך אחד)
מידות:
אורך (ס"מ): 498.9
רוחב (ס"מ): 196.4
גובה (ס"מ): 141.3
בסיס גלגלים (ס"מ): 290.0
תא מטען: 405 ליטרים
משקל: 2,276 ק"ג
צמיגים: 275/45/19 מלפנים ו-255/55/19 מאחור
ביצועים:
תאוצה 0-100: 4.5 שניות (4.1 שניות עם "בוסט")
מהירות מירבית: 245 קמ"ש
טווח (תקן WLTP): 488 - 452 ק"מ
מתחרות:
פורשה טאייקן, טסלה מודל S