היא הייתה הנאחס בפרארי, עכשיו מגיע הרנסאנס

לפני כמה חודשים כתבנו על סוף עידן בפרארי, על הקומפטציונה, מכונית הספורט האקזוטית עם מנוע ה-V12 האדיר, האטמוספרית האולטימטיבית, וזו שתהייה האחרונה שתיוצר עם התצורה הפראית הגולמית הזו, ובכן, טעינו ובגדול. אבל מעולם לא שמחנו יותר לטעות. כי המכונית הזו היא האחרונה ואיזה קרשנדו שפרארי הכינו לנו איתה...

השבוע הושקה ה-SP3 daytona סדרה מוגבלת של 599 מכוניות במכירה למוזמנים בלבד, וכאשר פרארי מכריזה על מכירה למוזמנים בלבד, אתם יכולים להיות בטוחים שמדובר במכונה יוצאת דופן אפילו במונחים שלה. מנוע 6.5 ליטר אטמוספרי עם 12 צילינדרים בתצורת V, המייצר 829 סוסים מנתק הצתה ב-9,500 סל"ד וממוקם במרכז הרכב.

היא תשאג את דרכה ל-100 קמ"ש ב-2.85 שניות, שזה פחות זמן מאשר לקח לכם לקרוא את זה. ל-200 קמ"ש ב-7.4 שניות, שזה קצת יותר זמן מאשר לקח לכם לקרוא את זה. המהירות המקסימלית היא 340 קמ"ש. כל זה על גוף במשקל נוצה של 1,485 ק"ג, כמשקלה של משפחתית ממוצעת. אם הנתונים נשמעים לכם קרובים לקומפטציונה ההיא, אותה גרסת הקצה זה לא בכדי. ה-3SP היא גרסת הקצה-קצה היפיפייה לקומפטציונה. עם כל הרכיבים שפרארי יודעת ליצוק למכונית מנוע מרכזי כדי להפוך אותה לנחשקת ביותר שאי פעם יוצרה...

ההשראה לדייטונה special project 3 מגיעה מרגע שיא בהיסטוריה של פרארי. ממכונית אגדית בשם 330 prototype 3.

ה-P3 כמו שהיא מכונה הייתה מכונית מרוץ, נדירה, אחת המכוניות המיוחדות ביותר שאי פעם יוצרו על ידי פרארי, שקריירת המירוצים שלה הייתה בין 1966 ל-1967. היא התמודדה וניצחה מכוניות עם נפח מנוע כפול משלה, עדות אחת לגאונות ההנדסית, להברקה החד פעמית שהייתה המכונית הזו. אם היו נותנים לי שלוש משאלות הייתי מבקש את ה-P3 למשאלה הראשונה שלי. בעצם עזבו, הייתי מנצל את כל המשאלות ומבקש לי שלוש P3. המכונית שנראית כמו מלאך מוציאה רעש שטני ממנוע V12 בנפח 4 ליטרים הממוקם במרכז הרכב.

בעייני ובעייני רבים היא המכונית הכי יפה שיצאה ממראנלו... לא ממראנלו.... היא מכונית המרוץ הכי יפה שיוצרה על ידי אדם. וכמו כל אגדה יש לה היסטוריה מפוארת וקצרה מאוד. בראשית שנות ה-60 פרארי שלטה במרוצי 24 השעות השונים. אלו היו ועודם מירוצים שהם לא רק מבחן ליכולת נהיגה, או אפילו ליכולת נהיגה לפרקי זמן ארוכים - הם הישג מכאני מדהים, עדות לחוסן והיכולת של מכונית לתפקד בתנאי הקיצון של מירוץ לאורך שעות על גבי שעות. באותה תקופה, בעקבות ניסיון השתלטות כושל על פרארי, כך מסופר, הנרי פורד השני זועם מהחוצפה וההשפלה בסירובו של אנזו פרארי ושולח את אימפריית הרכב האמריקנית למסע צלב שמטרתו אחת - להשפיל את פרארי במגרש הביתי שלה. פורד משקיעה הון עתק בפיתוח והעמידו את ה-GT40. מכונית מירוץ מוכוונת מטרה אחת - להדיח את פרארי מהיהלום שבכתר עולם המירוצים. זו הייתה מכונית שפותחה על ידי קרול שלבי, עם מנוע 7 ליטרים, שאחרי התחלה קשה הצליחה לבסוף לנצח ב-1966 בלה מאן והמשיכה כך עד 1969.

המכוניות של פורד היו בשיאן בשנים בהן פרארי 330 פרוטוטייפ 3 ופרוטוטייפ 4, או בקיצור P3 ו-P4 יוצרו - בין 1966 ל-1967. היו לה 5 הילוכים, 420 סוסים, קו אדום ב-8,000 סל"ד היא הייתה קלה בזכות שימוש במרכב פיברגלס. היא גם הראשונה של פרארי שהשתמשה בהזרקת דלק. וההפסד שלה לפורד ב-1966 לא היה בלי קרב ראוי לשמו. ה-P4 הייתה כמעט זהה רק עם שלושה שסתומים לכל צילינדר מה שנתן 450 סוסים ב-8,200 סל"ד.

רגע הניצחון המתוק והמדהים שלה היה כשסיימה במקומות 1,2,3 ב-24 השעות של דייטונה ב-1967. היו אלו שתי מכונית P4 ועוד פרארי 412 שהייתה למעשה P3 שהוסבה. אבל למרות ההישג הזה, היא פשוט לא הייתה יריבה ראויה לכוח הברוטאלי והמהירות שפיתחה המכונית של פורד במסלול הלה מאן וגם באותה שנה פורד ניצחה ופרארי הסתפקה במקומות ה-2 וה-3. ב-68 שונו החוקים, ואסרו השתתפות של מכוניות עם מנוע מעל ל-3 ליטר והן נאלצו לפרוש ממרוצי ה-24 שעות שלשמם נבנו. ה-P3 וה-P4 היו הנערות שהתכוננו כל כך לנשף ואז ברגע האחרון גילו שמישהי אחרת גנבה להן את הבחור. אם יש מכונית מפוספסת שמגיע לה לחזור לכביש בגלגול חדש זאת הפרוטוטייפ 3/4.

יש היום בודדות בעולם, פרריסטי רבים עוקבים אחריהן, כמו שמות פרטיים משתמשים במספרי השלדה שלהן כדי לזהות אותן... אם תחפשו ביו טיוב את מספר שלדה 0846 תראו ותשמעו אותה מככבת.

"קורסה קליינטי" או "מרוצי לקוחות" באיטלקית, הם הדרך של פרארי לשמור את הלקוחות שהיא חפצה ביקרם מתודלקים באהבה למכוניות האלו. לרוב יצרניות הרכב יש תוכנית מסלול ללקוחות, זו הזדמנות לקחת כלי הרכב של היצרן או שלך ולדחוף אותם לקצה. ברוב המקרים זה נמצא מתחת למחלקת שיווק ונועד לחזק קשר עם לקוחות ו/או להדליק לקוחות פוטנציאלים. פרארי לקחה את זה צעד אחד קדימה והקימה ליגה שלמה של מרוצים ללקוחותיה הנאמנים ביותר. זה התחיל בקורסים כמו ששאר היצרניות מציעות באירועי מסלול של יום או יומיים, ועם השנים התפתח לשתי ליגות של מרוצים הפועלות בכל היבשות על מכוניות מסלול מיוחדות, מכוניות אלו הן גרסאות מרוץ/מסלול בלבד לדגמי הכביש של החברה. עם השנים הושקו תוכניות אפילו יותר אקסקלוסיביות ללקוחות הכבדים ביותר של החברה שבהן אפשר לנהוג בדגמים עם טכנולוגיות ממודרות וניסיוניות (סדרת ה-XX) ואפילו במכוניות פורמולה 1 שפרשו, שתי האחרונות יקבלו כתבה משלהן בעתיד.

השבוע ננעל ה"פינאלה מונדיאלי" - אירוע סוף העונה של קורסה קליינטי שהתרחש השנה במסלול מוג'לו בשבוע שכולו חגיגת אקשן מוטורי. בלו"ז כרגיל היו מרוצי הגמר של הקופה והטרופאו ובין לבין סשנים של אימון, נהיגה חופשית, סשנים לסדרת ה-xx והפורמולה הפרטיים וכל מה שאוהבי פרארי יכולים לבקש. בגדול זה שבוע של רעש מנועים, דם מדולל באוקטן מירוצים ואנרגיות מטורפות. מה שלא היה בלו"ז היא ההשקה - באולם קטן התאספו מספר מצומצם מאוד של מוזמנים, שרק הם ידעו שהולך לקרות שם משהו מיוחד. המשהו הזה, היה השקה של דגם חדש בסדרת האייקונה.

בפרארי האייקונה היא סדרה של מכוניות ביצור מוגבל הממוקמת מעל גרסאות ה"הומוגלציה" המוגבלות לכתחילה הן ביוקרה והן במחיר ואשר מיוצרת במספרים קטנים עוד יותר. הסדרה לוקחת מכוניות אייקוניות מהעבר אשר היו ביצור ממש מוגבל ואשר רוב האספנים היו מוכרים את נשמתם להשיג ונותנת להן חיים חדשים בעיצוב מודרני הנאמן למקור רק עם חומרים מתקדמים וביצועים מסחררים. מכונית האייקונה הראשונה שהושקה לפני 3 שנים הייתה המונזה. יצירת אומנות מדהימה המבוססת על פרארי מונזה האגדית. היא יוצרה ב-499 יחידות ונמכרה בין רגע כולה לאספנים שבין לקוחותיה הנאמנים ביותר של פרארי, במחיר של 2.5 מיליון דולר ותעשו את החשבון כמה היא הייתה רווחית עבור החברה. מאז מחכים לראות מה תהיה יצירת האמן החדשה בסדרה.

השבוע ההמתנה נגמרה, בהשקה פרטית ואז על המסלול לעיני כל המשתתפים בקורה קליינטי פינאלי מונדיאלי עלתה למסלול הדייטונה SP3 (special project) מלווה בשלוש מכוניות פרארי P3 ו-P4 - ההשראה לדגם הזה.

מבחוץ המכונית יפיפייה, היא נראית קלאסית ופשוטה במבט ראשון ואז כשמתקרבים מתגלים שלל אלמנטים. בדיוק כמו שרצו, אלמנטים קלאסיים בפרשנות מודרנית המשלבת טכנולוגיות חדשות. מהגרסה המינימליסטית והחדה לגריל הישן האליפטי, ומעליה איזור גריל רחב יותר ופונקציונלי, החלון הקמור הנמתח המאורך וכמובן ארבע הכנפיים - שתיים על מכסה המנוע ושתיים מאחור בחיפוי הגלגלים האחוריים. מאחור, כמו האייקוניות של ה-P3, פתחי האוורור בצדי הכנף על המכסה יוצרות אשליית רוחב. בפרופיל, כמו המקור היא נראית כמו גל רציף, למעט כונס האוויר הקדמי המאורך באזור החלון של הנהג וזה האחורי. רק כאשר מתקרבים מתגלות תעלות הזרמת האוויר ולועות האוויר הדומיננטיים שיש בדלתות הפרפר. מאחורה היא נראית ממש רחבה הודות לקווים הרוחביים הצמודים שממש מזכירים את הטסטרוסה בעיבוד מודרני, מוגזם לדעתי, זה גורם לה להראות עתידנית ולא קלאסית, לפחות נעשתה שם עבודה יפה לחבר את זה לקווים מקדימה. מכסה המנוע לדעתי הוא הפספוס הגדול ביותר. מעין חלון צר אל המנוע, במקום חלון ענק שיכל לספק מבט מדהים למנוע ה-12 צילינדרים הכי מדהים שייצרה החברה, ולצערנו כנראה תפסיק לייצר.

מבפנים היא מושלמת, המושבים, כמו במקור בנויים ישירות לתוך גוף המכונית, סביבת הנהג מינימליסטית ולא עמוסה ועשויה מחומרים חדשניים. הצג הוא הכלאה מדהימה של צג קלאסי עם עיבוד מודרני, גם הטקסטורה של סביבת הנהג מזכירה מאוד את זאת שקיימת באבות טיפוס רק שהיא אלגנטית, מודרנית, מעוצבת בסטייל שרק איטלקים יכולים לייצר. מאחר והמושב מקובע אלו הדוושות שניתנת להתאמה וכיוון, מה שמוסיף הרגשה של מכונית מרוץ ולא פחות מהן גם בורר ההילוכים החדש המוגבה.

יחידת הכח כמעט וזהה לקומפטציונה, אבל קיבלה חופן שדרוגים קטנים וטכנולוגיות מחטיבת הפורמולה של החברה שהופכים אותה למהירה ויותר, אבל ביננו זה לא ממש חשוב ו/או מורגש ואו מעניין, מה שכן מעניין זה שהמנוע זז לאמצע. זה אומר חלוקת משקל אחרת לגמרי, זה אומר שהמכונית הרבה יותר מדויקת וחדה בפיתולים, כמובן שפרארי ניצלו את המיקום החדש כדי לקצר את סעפת הפליטה ולשפר את היניקה אקוסטית כדי לייצר סאונד מדהים, ברמות הכי שטניות שאפשר שמגיע עכשיו מאחורי הנהג חפשו את הסרטונים.

אם להסתמך על ההיסטוריה של הגרסאות האלו, כל 599 הלקוחות שקיבלוֿ את ההזמנה לקנות את ה-SP3 כנראה גם עשו זאת, ממש כמו שקנו לפני כן את הקומפטציונה. למרות שהיא גרסאת אספנים שאמורה להיות בתצוגה, יש לנו תחושה שחוויית הנהיגה בה והצליל שלה ב-9,500 סל"ד יגרמו לבעלי המזל שקנו אותה לנהוג בה ולאסוף איתה רגעים מרגשים במקום רק להסתכל עליה, בעיקר לתת ליורשת של אחת המכוניות הראויות וחסרות המזל של היצרנית הזו סיבוב נוסף.