בתערוכת לוס אנג'לס 2011, שתפתח בעוד שבועיים, יערכו המארגנים את תחרות העיצוב הרכב המתקיימת זו פעם שמינית ברציפות. הרעיון הוא פשוט - סדנאות עיצוב מכל העולם (עד לשנה שעברה היו אלה רק סדנאות אמריקניות) תיצורנה מכוניות קונספטואליות עבור מותגים להם יש להן זיקה, על פי קריטריונים שינתנו להם. ואפילו שמדובר במעוז אמריקני, לרוב המותגים המקומיים לא זוכים לתמיכה.
כמידי שנה, מבקשת התחרות ליצור מכוניות בהתאם לקונספט שנקבע מראש. בשנה שעברה היו אלה מכוניות במשקל של עד 450 ק"ג שתתאמנה לארבעה נוסעים תוך ניצול מינימלי של משאבים ולשם שינוי, ללא הנעה חשמלית. ואולי בגלל שמותגים אמריקניים לא מתבלטים באופן כללי כאמור, הזכייה ניתנה גם לסמארט הגרמנית וגם לקדילאק.
בתחרות השנה ביקשו המארגנים מאותן סדנאות להציג את המכונית ההוליוודית המרהיבה ביותר. חזרה על רעיונות שכבר הוצגו על מסך הבד אינה מעניינת כמובן, ועל כן ניתנו לסדנאות מספר כללי ברזל. על המכונית לשקף את תכונות המותג בעלילה הקולנועית, לקלוע לקהל היעד, להתאים לדמות לה היא שייכת וכמובן להציג דימיון יצירתי. אז מה קיבלנו?
הונדה IH
שורשיה של הונדה אמנם ביפן, אך אין זה מפריע לאמץ אותה עבור מכונית רעיונית למערב הפרוע. טכנולוגיה יפנית אומצה כדי ליצור את הסוס העתידני או כפי שהוא מכונה IH, סימול ל-Intelligent Horse. אבל מה לעבר ולעידן הקדום? על פי הרעיון, המערב הפרוע ישוב לתחיה בעוד כמה מאות שנים בעתיד לאחר שמטאור ענק יפגע בכדור הארץ וישמיד את כל החיים כמו שאנחנו מכירים אותם כיום.
כמו הסוס העתיק, ה-IH ישמש ככלי רכב לגמיאת מרחקים כאשר בניגוד לבעל החיים, הפעם עטוף הרוכב במעטה הגנה היקפי כך שמזג האוויר למשל כלל לא מפריע לו. הכלי עשוי בטכנולוגיות שבשנים הרחוקות תחשבנה לפרימיטיביות כמו בינה מלאכותית ונאנו טכנולוגיה ותכונותיו הם מבנה קליל וחזק. יחד עם זאת, לא סופר כלום על הדלק שיניע אותו. האם ישאר חציר בעוד כמה מאות שנים?
יונדאי סטראטוס ספרינטר, DB אטלנט איירשיפ
הדמות הקולנועית היא הרוזנת אלנה, בת להורים ערפדים, שנולדה במוסקווה 1829. במלחמת העולם היא שימשה כמרגלת רוסיה בשל חושיה האנ-אנושיים ויכולתה לנוע בחשיכה מוחלטת. כמו הרבה מרגלים, עם תום המלחמה היא שינתה כיוון והחליטה להלחם נגד ההשפעות השליליות של הקומוניזם בעולם שהגיעו למקומות הכי מסוכנים ועל כן היא מאמצת רכב בבושקה. רוסיה או לא.
אבל לא לאדה, אלא יונדאי. ה-DB אטלנט איירשיפ היא ספינת האם של אלנה ממנה היא יוצאת למשימות נועזות על גבי רכב רב שימושי בשם סטראטוס ספרינטר. הוא מסוגל לנוע כמעט על פני כל שטח בזכות מרווח גחון מכובד ובעת הצורך, אף להציג מספר תכונות כמו של רכב מלחמה. בכל הזמן הזה, ה-DB מסתתרת אי שם במרומים ובכל מקרה, בשעות היום שני כלי הרכב הופכים לבלתי נראים.
מייבאך ברלין
תחת מותג הפאר של דיימלר, הופך סיפור סינדרלה לאגדה מחודשת. הדמות מהאגדות ממשיכה לעסוק בעבודות הבית כמו בסיפור ההוא, אלא שהטוויסט מגיע ביום הולדתה כאשר אביה, מהנדס במקצועו, מעניק לה במתנה שמלה חגיגית ומפתחות לאב טיפוס מבית מייבאך - מרכבת ברלין, בדומה לסיפור מרכבת הדלעת.
המרכבה של סינדרלה דומה במידותיה למרצדס GL, ועושה שימוש בטכנולוגיות הנעה אלטרנטיביות מבית הקונצרן הגרמני. היא מסוגלת לנסוע לבדה לאן שרק תחפוץ ולמעשה תא הנוסעים שהכניסה לתוכו נעשית דרך שתי דלתות שחף, אינו כולל אף אמצעי גוזל מקום כמו הגה למשל. למעשה, תא הנוסעים הוא לאונג' פרטי ומפואר כנדרש ממייבאך, עבור סינדרלה והאביר שתמצא. לצד כורסאות מרופדות, ישנו בר ומסך תלת ממד בטכנולוגית לייזר נשלף מהגג. בסיפור הזה אגב, בחצות המרכבה לא הופכת לדלעת.
מרצדס סילבר ארוו
כבר על פי השם אפשר להגיד שהסדנה האחראית לא כך כך אחראית. הם יכלו ללא ספק לבחור בשם אחר מזה שניתן למכוניות המירוץ של מרצדס לפני מספר רב של עשורים. ובכל זאת, מדובר במחווה לרגל 125 שנים ליצרנית הגרמניה שמחברת בין אותן מכוניות גרנד פרי נוסטלגיות לבובות ריסוק. עכשיו זה כבר יותר מקורי.
עלילת הסרט מספרת על האנס05 ופראנץ 02, בובות ריסוק בעלות אינטליגנציה מלאכותית סופר מתקדמת. הם החבר'ה הטובים בסיפור הזה ומולם עומד הרשע ד"ר מעקה בטיחות (למה תמיד הרשעים הם דוקטורים?!). השניים החליטו לעשות מעשה ולהגן על המכוניות מפני הסוף העצוב של תאונת דרכים ושולחים את הד"ר למסע בעבר ובעתיד של התחבורה.
המכונית עצמה בנויה על פי מידותיה של המכונית המירוץ W125 משנות השלושים וה-SLR של שנות החמישים. נוספו לה אלמנטים נוספים מעולם המירוצים כמו כנפיים ומסיטי אוויר ובתוך כל זה קווי העיצוב העכשוויים של היצרנית. סילבר ארוו מסוגלת לבצע תמרונים מיידיים וסיבוב במקום באמצעות סלילים הנעים על צירם בהיקף הגלגלים. כך מורשת המירוצים המרהיבה של מרצדס יחד עם טכנולוגיות מהעתיד תצלנה את האנושות.
סובארו הורייזן
לא ברור למה, אבל סובארו מחזירה לחיים שם של מכונית לא שלה. הורייזן (אופק באנגלית) היה שמה של מכונית קומפקטית מבית טלבו אבל זה לא ממש חשוב. הסיפור מתרחש כ-200 שנה אחרי שכדור הארץ הפסיק לחוג על צירו מה שחצה אותו לשני חלקים מנוגדים - באחד שולט היום ובשני שולט הלילה.
דווקא הצד האפל הוא זה בו נרשמים חיים טובים יותר. רחוקים מקרינת השמש ומגלים אלקטרומגנטיים, נעזרים התושבים בצמח מיוחד המפיק אנרגיה המכניסה אור לחיי התושבים והעיר. אלא שקרסיטלים מיוחדים, מקור האנרגיה, הולכים ואוזלים ואט אט נוצר חשש לחיים. האופציה שנותרה היא אחת - להביא קריסטלים מהמקום היחיד בו הם נותרו בקוטב של חציו המואר של הכדור, מקום ממנו אף אדם לא חזר בחיים.
הורייזן נבנתה בדיוק למשימה הקשה. היא חסינה לפגעי הטבע ההרסניים כמו אותם גלים אלקטרומגנטיים, כימיקלים, חום לוהט וסופות עזות. על גבה היא נושאת שלושה אנשים - נהג, נווטת ומכונאי ויחד איתם חתול. אם כולם ימותו, אולי תשאר לו עוד נשמה או שתיים להציל את העולם.
סמארט 341 פארקור
כמכונית עירונית אופנתית, סמארט 341 משקפת את הספורט שהכי על גג העולם - פארקור. העלילה מתרחשת בעיר קאנטפארק בו חיה העיתונאית אנני אנג'ל שבדיוק מתחילה פרק חדש בחייה. הכל בעיר קסום וחיובי פרט לבעיה אחת והיא מחסור במקומות חניה. ואז מגלה אנני מאמר ובו נכתב על סמארט סבתא רובוטית שנעלמה (סוג של מחווה לסמארט המעוצבת מהתחרות של השנה עברה). נחושה לפתור את התעלומה ולקבל את העמוד הראשון בעיתון, אנני יוצאת לחפש אותה.
מסעותיה של אנני מתרחשים על גבי סמארט 341 פארקור. המכונית הקטנה מאפשרת לה לנסוע ביעילות בדרכים וכשהקשיים נערמים, אף לעוף באוויר. את התכונה הפארקורית יוצרים הגלגלים המכוסים במעטה שבחלקו עשוי תפסני ואקום המאפשרים לה לטפס על הקירות. כך יכולה אנני להגיע לכל מקום בו תחפוץ כאשר חופה שקופה מאפשרת לה גם לצלם ב-360 מעלות. האם היא תצליח למצוא את סבתא?
