לפני כחודש סיפרנו לכם על תחרות העיצוב של תערוכת לוס אנג'לס, לקראת פתיחתה בשבוע שעבר. מארגני התחרות ביקשו מסדנאות העיצוב השונות להציג קונספטים למכוניות עתידיות לארבעה נוסעים כשבבסיס הדרישה עמד רף משקל מקסימלי של 1,000 ליברות (כ-450 ק"ג), ניצול מינמלי של משאבים טבעיים תוך שמירה מרבית על הסביבה ושום מילה על טכנולוגיות עתידיות ובכללן מנועים חשמליים היות ויש דרכים נקיות נוספות להגיע מפה לשם.
לכל תחרות יש כמובן מנצח, והפעם מודיעים המארגנים כי יש שניים כאלה מתוך תשעת המתמודדים. ואולי בגלל שבשלוש השנים האחרונות לא זכה אף מותג אמריקני בפרס הנכסף (2007 - פולקסווגן, 2008 - מאזדה, 2009 - ניסאן), את המקום הראשון חולקים יחדיו שני מותגים, אחד מהם מקומי והשני גרמני.
סמארט 454 WWT
שלושה מבין תשעת העיצובים שוייכו לקונצרן דיימלר - מייבאך DRS, מרצדס ביומי וסמארט WWT454. מתוכם, המכונית הקטנה יותר הוכתרה כמנצחת הגדולה מה שמתאים לה באופן מושלם לתדמית. המספר בשם של הסמארט הזו מסמל את משקלה בק"ג, שזה בדיוק הרף המקסימלי שהוכרז לתחרות.
כל חלק ב-454 עשוי מחומר אחר כדי לגוון את שהיא מציעה לנו. את העיקר יוצרים סיבי פחמן (קרבון) סרוגים לכדי שלדה ומרכב על ידי רובוטים עדינים ונדיבים ממש כמו סבתא חייכנית וחיננית כך נאמר. חלקים אחרים כמו השמשות והפגושים עשויים מפלסטיק ממוחזר והגג עשוי אריג ממוחזר אף הוא שיעוצב בהתאם לטעמו של הלקוח.
עד כאן הרעיון של הסמארט הזו ייחודי לה, ולא כמו המתמודדות האחרות שדיברו על שלדה ומרכב עשויים שיבוט גנטי של איזה צמח עתידני. אבל כמו כל השאר, לא נעשה ויתור על הצהרה ליכולת דינמית גבוהה שנעזרת בחישוקי גלגלים מקרבון וגומי דביק ומתלים שהם חלק אינטגרלי מכל החבילה. היתרון כאן הוא צמצום המשקל המוקפץ שתורם להתנהגות הכביש ויש הבטחה שניתן לנהוג גם עם תקר בגלגל. קודם שיציגו מכונית של ממש ואחר כך נבדוק אם אמת בדבריהם.
קדילאק אארה
את הגאווה האמריקנית מחזירה קדילאק אחרי שבפעם האחרונה עשה זאת האמר ב-2006 וכידוע, כיום הוא אינו בין החיים יותר. הזוכה הנוספת היא מכונית קופה בגודל כמעט סטנדרטי בתצורת ישיבה של 2+2 שמשקלה אף הוא עומד בדיוק על רף ה-1,000 ליברות. השם הוא שילוב של המילים Aero ו-Era - אוויר ועידן.
הרעיון לפיו עיצבו היוצרים את הדגם הוא מקסימום יעילות במינימום חלקים. המרכב עשוי ממבנה מסורג וגיאומטרי של חומרים קלי משקל כמו אלומיניום, היצוקים לכדי מקשה אחת חזקה מאוד כאשר בינהם חומר שקוף אחר הדומה לבועות סבון הנצמדות זו אל זו. באופן כמעט מפתיע, נראה כי המעצבים שומרים על קו העיצוב הנוכחי הבסיסי של קדילאק על משטחיו המזוותים.
להנעתה של האארה עומד מנוע PSD, סימול ל-Pneumatic Drive System. מדובר ביחידת כוח הפועלת באמצעות אוויר הדחוס במעטפת וחלקי המרכב בלחץ של 10,000 PSI. קיבולת מלאה של אוויר מספיקה ל-1,000 מיילים (כ-1,600 ק"מ) בהם כמובן שלא נפלט ולו גרם אחד של זיהום. התנועה עצמה נעשית באמצעות שילוב של מכלולי ההגה והמתלים בתוך הגלגלים. קונים?