למרות החלומות והשאיפות המוטוריים שיש לרובנו, בסופו של היום את הכסף נוציא על אחת מהמכוניות השימושיות והפופולאריות בשוק. אחרי שנעבור בשלושה עד ארבעה אולמות תצוגה, נמשש את המושבים ונמדוד את נפח תא המטען, סביר להניח, מבחינה סטטיסטית לפחות, שנחזור הביתה עם אחת מהמכוניות המשפחתיות אלף שש מאות אוטומט שמסתובבות בשוק, אבל השאלה היא, עם איזו?
הגעת הונדה סיוויק החדשה לשוק הישראלי הבטיחה לעורר מחדש את יצר התחרות. יצרים זה עורר, לפחות אצלנו, אך יבואנית הונדה לישראל, מסיבותיה שלה, לא נענתה לבקשתנו להעמיד את גרסת הסדאן של הסיוויק למבחן משווה מול השחקניות החזקות בקבוצה - יונדאי i35 מהמותג המוביל בישראל ופורד פוקוס - דגם המכונית הנמכר ביותר בישראל. אך משום שמבחן כבר יש ומתחרות גם כן, הזעקנו מכונית וותיקה שהספקנו להעריך כבר בעבר - סקודה אוקטביה. זו אמנם תתחלף בקרוב בדגם חדש, אך האם יש לה עדיין אנרגיה במותניים כדי להעמיד קרב ראוי?
יצאנו למבחן ארוך ברחבי ישראל וחזרנו עם מנצחת אחת אבל גם עם אכזבה.
יונדאי i35 - קצת מהכל
את יונדאי i35 כבר אין צורך להציג. עוד לפני הגעתה לארץ, המתין לה וואקום כזה שמיד עם התחלת שיווקה היבואנית לא הספיקה לעמוד בדרישה הרבה. צרכני הליסינג 'עפו' עליה וגם לקוחות פרטיים בהמוניהם חשקו בה ואפשר להבין מדוע; ה-i35 נראית טוב מבחוץ והחזית שלה מחייכת (אם אנחנו היינו מוכרים אלפי יחידות בחודש גם אנחנו היינו מחייכים), כך שקל מאוד להתחבר למראה המודרני.
כשפותחים את הדלתות מוצאים שגם העיצוב הפנימי נראה טוב, אפילו אם קצת משתדל מידי להרשים, בייחוד ברכב המבחן שהגיע עם צבע נוסף במושבים ובדלתות. יונדאי i35 מציעה מרחב טוב לנוסעים ברכב, לכל אחד מהם ובמיוחד מאחור שם מוצאים שפע של מרחב לברכיים (פחות לראש בגלל מבנה פתח הדלת ופחות לכפות הרגליים מתחת למושבים הקדמיים). גם המושבים עצמם נוחים מאוד, במקום השני במבחן זה כשהם נוחים יותר מהמוצעים בפוקוס ומעט פחות מאלה שבאוקטביה. גם תא המטען שלה עם נפח של 485 ליטרים עונה על רוב הציפיות. אולם, לחובתה עומדת איכות חומרים מעורבת שלעתים מרגישה זולה מדי וגבולית לקבוצה, ואבזור לא עשיר מספיק בתא הנוסעים (המזגן רגיל, אך יש כניסת USB במערכת השמע). חמור מכך, בתור מכונית משפחתית, לרעתה עומדת אי היכולת לבטל את כרית האוויר במושב הנוסע הקדמי לצורך התקנת מושב תינוק שגבו מופנה אל כיוון הנסיעה.
רמיסה של דוושת הדלק משחררת ממנוע ה-1.6 ליטר שלה 132 כ"ס ב- 6,300 סל"ד וכן16.1 קג"מ ב-4,850 סל"ד. אולם ביחס להספק המוצהר, היונדאי הזו לא מצליחה להביא לפועל ביצועים שעונים על הציפיות. במבחן שלנו היא הזדקקה ל-12.5 שניות (11.6 נתון יצרן) במיאוץ הקלאסי מעמידה ל-100 קמ"ש וכן 9.1 שניות בהאצה מ-80 ל-120 קמ"ש - מקום שני במבחן זה בשתי המדידות. המנוע גם רושם לחובתו פעולה מעט עצלה בדרישה לכוח וגם קולו נוכח מידי בתא הנוסעים בעת מאמץ. במבחן צריכת הדלק היא מגיעה שניה עם 9.1 ק"מ לליטר בממוצע.
בסעיפי נוחות הנסיעה והתנהגות הכביש, יונדאי i35 נשארת הרחק מאחור. המתלים שלה רכים ביחס לאחרות, אך היא ממהרת להתרסק על בורות ולהגזים בנדנוד במפגש עם כביש גלי. בהמשך, אם דוחקים בה בנהיגה תובענית יותר, מגלים מכונית לא צפויה בתגובותיה ומאוד לא מהנה לנהיגה. תת ההיגוי ממהר להופיע בפניות הדוקות, האחיזה שהצמיגים מספקים אינה גבוהה ואלה מייללים יותר ויותר עם הגברת הפניית ההגה. גם הבלמים שלה מתקשים לספק את הסחורה. לאלה תגובה ראשונית אגרסיבית שמפתיעה את הנהג, אך בהמשך הלחיצה על דוושת הבלמים, העצמה לא מתגברת באופן ליניארי.
פורד פוקוס - חבל שלא סטיישן
פורד פוקוס החדשה גם כן הספיקה להטביע את חותמה בשוק המקומי ונראה שזו עושה את העבודה ומכסה על אבדן המכירות של מאזדה 3 בדלק מוטורס היבואנית. הדור החדש שלה הציג קפיצת מדרגה של ממש ביחס לקודמו בכל פרמטר.
העיצוב החיצוני אולי לא ישמוט לכם את הלסת, אבל מרגע שנכנסים אל תא הנוסעים שלה מרגישים את החיבוק החם. הקבינה לא רק איכותית מאוד בחומרים ובאיכות ההרכבה, אלא גם נראית מצוין, אולי הכי טוב בקטגוריה. היא מאובזרת מאוד (מערכת שמע איכותית עם חיבורים חיצוניים ואף בלוטות', בקרת אקלים מפוצלת ועוד) ונעימה מאוד לשהייה. רק אל עודף המתגים ודחיסותם על הדשבורד יש להתרגל, בטח כשלא על כולם רשומה הפונקציה שהם ממלאים. המושב האחורי מציע מרחב מחיה מצוין וגם הנוחות בו טובה, אם כי המושב הקדמי אינו תומך מספיק בצדי הגוף וברך ימין מתחככת באופן קבוע בבסיס הדשבורד. למרבה הצער, פתיחת דלת תא המטען היא זו שמחסלת את ההתלהבות ממנה. לזה מבנה צר מאוד ונפחו הקטן ביותר עם 372 ליטר בלבד, מה שאומר שהיא נכשלת במימד המשפחתי שזקוק לתא מטען יעיל.
על הנייר וגם במציאות, המנוע של הפוקוס היה לחלש ביותר ולמרשים פחות במבחן זה. 125 כ"ס מחלצים 1,600 הסמ"קים וכן 16.2 קג"מ ב-4,000 סל"ד ובמרבית קטעי הנהיגה הדינאמיים, הפוקוס נשארה קצרת נשימה מאחורי שתי מתחרותיה. אולם, תיבת ההילוכים כפולת המצמדים אפשרה לה להיצמד קרוב ליונדאי במבחני ההאצות עם 12.5 שניות (11.8 שניות לפי נתוני יצרן) בהאצה מ-0 ל-100 קמ"ש וכן 10 שניות מלאות בהאצה מ-80 ל-120 קמ"ש - האיטית ביותר במבחן זה. תיבת ההילוכים כאמור מתקדמת ביחס לזו של היונדאי, אך פעולתה אינה מושלמת - היא מגיבה בחבטות קלות בהעברת ההילוכים ואף מהססת בהורדה. בבדיקת צריכת הדלק, הפוקוס מחזירה את ההובלה עם 9.7 קילומטרים לליטר בתנאי המבחן הקשים - הטובה ביותר במבחן זה.
פרק הנהיגה בכביש המפותל במבחן שלנו קבע כי הפוקוס נמצאת בליגה משל עצמה ביחס למתחרות. לא משנה עד כמה דחקנו בה, גילינו מכונית מאוזנת, צפויה ומדויקת. כבר מהפניית ההגה (הידראולי ולא חשמלי) הראשונה, היא מקרינה על פני הנהג חיוך ומעוררת יצר ספורטיבי. כן, זו ללא ספק המשפחתית לנהג מבין השלוש. ההגה קל ומדויק וכל הפניה שלו גורמת לה להעמיק את החדירה לפניות בצייתנות כמעט ספורטיבית באופייה. אולם גם לטפל בשיבושים היא יודעת עם מתלים מרוסנים שאמנם לא מעלימים כל בור וקמט, אך לא מנתקים מגע או שליטה עם מה שקורה מתחת לגלגלים.
סקודה אוקטביה - מבוגרת במצב טוב
סקודה אוקטביה היא המכונית הכי וותיקה כאן. וזה ניכר עליה. שורשיה נמתחים הרחק לאחור בלוח השנה כשבעברה מתיחת פנים משמעותית בשנת 2009. ולכן, כשהיא עומדת ליד הפוקוס והיונדאי, היא נראית כשייכת לדור אחר. דור סולידי יותר. היא לא מעוררת חשק או מגרה לליטופים, אלא מדברת בשפה של יעילות.
כניסה אל תא הנוסעים ממשיכה את אותה התפישה. גם כאן העיצוב נראה כבר לא עדכני וגם רמת האבזור שבה נמכרת רמת ה'אמבישן' הבסיסית כוללת מעט מדי תפנוקים. האוקטביה קצת עירומה אפילו. המזגן רגיל, אין תפעול מההגה, למערכת השמע אין יכולות USB או בלוטות' וכדומה. מה שכן יש לה זה פתחי מיזוג למושבים האחוריים וזה חשוב אם את אלה מאכלסים ילדים. ועדיין, מעבר בין כל אחד מהמושבים מגלה שלא נס ליחה של האוקטביה. המושבים שלה היו לנוחים ביותר במבחן זה, המרחב בהם היה נדיב מאוד וזה עוד כלום. כי מרגע שפותחים את תא המטען שלה, עליו כבר דובר רבות, מתחילים לדבר סינית מרוב בלבול. נפחו עצום, הנגישות בו מצוינת ואי אפשר שלא להתאהב בו מנקודת מבט משפחתית. האוקטביה היא למעשה תא מטען אחד גדול - 560 ליטר!
האוקטביה שוברת את מוסכמות הקבוצה עם מנוע ה-1.2 TSI שלה. גם המנוע הקטן הזה הספיק ללקט שבחים במבחנים שנערכו לו וגם הפעם אין חריגה. רק 105 סוסים (ב-4,400 סל"ד) יש לו, אבל גם 17.8 קג"מ בתחום שבין 1,500 ל-2,500 סל"ד וזו הסיבה לעליונות שהוא הפגין ביחס למנועי המתחרות. יחד עם תיבת DSG עם 7 הילוכים, הכוח זמין תמיד והביצועים הטובים לא רק שמעלים את רמת נעימות הנסיעה (אין צורך לאמץ את המנוע), אלא משפרים מאוד את הבטיחות האקטיבית של הרכב. כך למשל היא זקוקה רק ל-8.6 שניות במיאוץ מ-80 ל-120 קמ"ש שמדמה עקיפה וכן ל-11 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש - המכונית המהירה ביותר במבחן זה. למרות זאת, האוקטביה הייתה לשתיינית הגדולה כאן עם 8 קילומטרים לליטר. כן, כשדוחקים במנוע הקטן, הוא זולל דלק, אבל בשיוט רגוע, אין לו מתחרים.
בפרק ההתנהגות, האוקטביה נמצאת במקום טוב באמצע. היא לא ספורטיבית באופייה, אבל התכנון המוצק של השלדה שלה, האחיזה הגבוהה באספלט וההגה הכבד יותר, מעלים את הרגשת הביטחון. רק כשדוחקים בה באמת לקצוות, נחשף תת היגוי קל ונשלט, אולם הבלמים נחלשים מוקדם מהצפוי (ברכב המבחן לפחות).
סיכום: מנצחת יש, מושלם אין
רגעי הסיכום של המבחן לשלוש המכוניות המשפחתיות לא היה קל, לא משום שהפרשי המחיר הפריעו (כולן נעות סביב ה-123 אלף שקל), לא שההכרעה לא הייתה ברורה, אלא שלראשונה, אין במבחן ולו מצטיינת אחת שעליה יכולנו להניח את סרט הניצחון ללא רגשות החמצה. ובמילים אחרות, כל אחת מהשלוש החסירו פרטים חשובים באופיין, בהתנהגותן או בהתאמתן למשפחה.
במקום השלישי ניצבת יונדאי i35. חוויית השימוש בה לא הצליחה להתרומם כמעט בשום שלב מעבר לרמה הבינונית, אך גם לא לרדת ממנה. יכולות הכביש שלה בינוניות, הביצועים סבירים, התנהגות הכביש לא מעוררת, איכות תא הנוסעים שלה לא יותר מלא רעה והשימושיות מספקת. ובכל זאת, הבינוניות הזו מאפשרת לה לנוע בין הטיפות - לא להצטיין, אבל לא להיכשל בדבר. מי שיבחר בה ימצא תא נוסעים מרווח ותא מטען שימושי, אך לא הרבה מעבר לכך.
אל המקום השני מגיעה פורד פוקוס. זו כבר מנסה להחניף לבעליה ובייחוד לחובב הנהיגה עם שפע אבזור כבר ברמת הבסיס, עם איכויות נסיעה גבוהות, עם התנהגות כביש מהנה במיוחד ועם תא נוסעים שימושי. אבל מנגד, הנקודות אובדות כשמכניסים למשוואה את המנוע החלש ביותר במבחן הזה, את הגיר כפול המצמדים שלא היה חלק מספיק וכמובן את נקודת החולשה הגדולה ביותר שלה - תא המטען. זה האחרון פשוט קטן מדי ולא שימושי בעליל עבור משפחה. לעומת זאת, תנו לנו את הפוקוס בגרסת סטיישן (המחיר זהה) וסילקתם את המכשלה הגדולה.
במקום הראשון ניצבת סקודה אוקטביה, לא בחסד, אלא בזכות. המכונית המבוגרת, מוכיחה שהמתחרות המובילות עוד לא עשו די כדי להדביק את הפער שהיא יצרה עוד לפני שנים רבות. תא הנוסעים שלה עדיין מחזיק ברף האיכות, המרווח בו לא נופל מזה של מכוניות גדולות ממנה, נוחות המושבים שבה גבוהה יותר וכמובן, תא המטען שלה ישאיר אות כולם בהלם מגודלו ומקלות השימוש בו וזה בדיוק מה שמשפחה צריכה ממכונית משפחתית. אולם, חסר לנו בה מאוד אבזור מפנק ושימושי. יש בה רק את מה שצריך, מבלי שום שאיפה מעבר. לא חיבור לנגנים, לא בקרת אקלים וכדומה ובעידן שבו כל אחד מחבר את הסלולארי למערכת השמע, פתאום להסתפק בגלגל"צ עם הפלייליסט הנוראי או בתקליטורים (זה כל כך שנות התשעים), נראה לנו מפוספס בענק.
עוד מבחני רכב ומבחנים השוואתיים בוואלה! רכב
"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל
ממשיכים לדבר על מכוניות חדשות ומשומשות בפורום הרכב של וואלה!
