הישגיה של קיה בענף המוניות בישראל משתווים רק לנסיקה המטאורית של סקודה הצ'כית בשנים שלפני כן; אם עד לפני חמש-עשר שנים נשא רגליו נהג המונית הממוצע לאחת מסוכנויות 'צמפיון מוטורס' והתחבט בין סקודה אוקטביה לפולקסווגן פאסאט, הרי שהיום יכול לעלעל בין מותגים שונים ובעיקר קוריאניים ולרוב לא יתלבט בין תיבה אוטומטית לידנית, שכן זו מפגינה עמידות ומהימנות לאורך מאות אלפי קילומטרים.
בצי לוגמות הסולר של קיה מככבת כיום סול דיזל CRDI, אולם אליה הצטרפה השנה גם קיה אופטימה מחליפת מג'נטיס האומללה לחזק את הנוכחות של 'טלקאר' ברחובות הסואנים והפקוקים של גוש-דן והסביבה. אופטימה היא מכונית שונה במהותה מהמג'נטיס בעיצוב, בתוכן והיכולת, ולאחר ההתנסות בגרסת הבנזין שקצת אכזבה, יש מקום והזדמנות לבחון את גרסת הדיזל ואם שמור לה מקום בחניה הפרטית של המשפחה הבורגנית. בכל זאת, רוח חדשה נושבת בקרב לוגמות הסולר המשפחתיות (ע"ע פלואנס דיזל), כך שאולי בעתיד תרבוץ גם על הקבוצה הגדולה יותר.
עיצוב וסביבת נהיגה
סגמנט המשפחתיות הגדולות באופן קבוע מתגבר את עיצובן של העממיות; אם קיה פורטה נראית טוב, קיה אופטימה חייבת להיות דוגמנית-על. ואכן, במבט מקיף בחנייה קל להתרשם מעיצובה של האופטימה ובמיוחד מול המג'נטיס המשעממת והאפורה. לקוריאנית הגדולה (כמעט 4.9 מ' לאורך) מקדם משיכה שמעמעמם את נוכחותן של רוב המתחרות שלה, למעט אולי פיג'ו 508. החרטום הקדמי בשיבוץ נורות ה-LED משדר מעין יוקרה אלגנטית ולא מוחצנת, והפיסול של קו המותניים מחמיא ליחידות התאורה של העכוז הספורטיבי. אופי אמריקני? "דפנטלי".
אותה פוזה דרמטית ומנקרת עיניים לצד הממדים הענקיים, ממשיכה בקבינה המרווחת והגדולה של האופטימה. פתיחת דלת הנהג חושפת חלל פנים מלוטש ומאורגן, עם ניצול נכון של מרחבים קדמיים, לרבות הנדסת אנוש בסגנון ב.מ.וו (צגים מוכוונים כלפי הנהג) ותנוחת נהיגה טובה מאוד. המערכות מפוצלות בצורה המקלה את הנגישות אליהן כשבקרת האקלים בקומה התחתונה ומערכת השמע מאכלסת את החלק העליון. גם השימוש בהן אינו מסורבל בזכות מתגים גדולים, תאורת כתומה חזקה ולוח מחוונים עם צג מרכזי עמוס באינפורמציה חיונית ומערכת תפריטים נשלטת מגלגל ההגה.
איכות החומרים באופטימה אחידה ברובה ואיכותית, וחפה מהפרשי דיפונים בין חלק אחר לאחר. פערים קטנים ניתן להרגיש רק בתרכובות באזורי המתגים של בקרת האקלים או בתיחום של השטחים העליונים האפרפרים. זוהי גישה שונה אגב מהסורנטו, שם מעדיפים בקיה פלסטיקה חלולה ופחות נעימה למגע.
מעבר זריז לשורה השנייה, מגלה הרבה מאוד מקום ליושבים ומרחקי מרפקים ותקרה משביעי רצון (1.83 מ' ברוחב ובסיס גלגלים של 2.79 מ'). תא המטען של האופטימה מצוין וזה תפור לנשיאת ציוד רב: הוא עמוק (505 ל'), רחב, שפת הטעינה נמוכה ומזוודות נוסעים תשתחלנה אליו ללא קושי.
מנוע וביצועים: דיזל ממוצע, התנהגות כביש סבירה ונוחות גבוהה
מנוע ה-1.7 ל' CRDI אינו מהמרשימים ביותר שתחוו תחת רגלכם, ומנגד אינו מהחלשים שבהם ו"נותן עבודה" ראויה לציון חיובי. הוא מציע הספק ממוצע של 136 כ"ס ב-4,000 סל"ד ו-33 קג"מ מתחום של 2,000 סל"ד אך מרגיש נמרץ וערני דיו ברוב זמני הנהיגה. זמינות הכוח שלו מורגשת כבר בטווח 2,200 סל"ד, והמומנטום נשמר עד 4,000 סל"ד ומעט מעבר לכך, שם אוזל הכוח כהרגלם של מנועי טורבו-דיזל שאינם ששים אלי סל"ד כמובן.
מי שמתפקדת היטב, כמו בחברה האם יונדאי, היא תיבת ההילוכים האוטומטית, על ששה ההילוכים שלה (כולל תפעול מגלגל ההגה). זו מאיצה את האופטימה כבדת החרטום ל-100 קמ"ש ב-10.5 שניות, ובהאצות ביניים שומרת על קצב סביר ומאפשרת עקיפות מהירות בזכות גמישות המומנט של המנוע (אם כי ברעש מוגזם).
בשיוט של 100 קמ"ש, המחט סובבת קצת דרומה ל-2,100 סל"ד, והאופטימה מקפידה על נסיעה מהודקת ושקטה עם טרטרור דיזל גבולי (בעמידה נוכח יותר). צריכת הדלק של המכונית יכולה לנוע בין 15 ק"מ לליטר בנסיעה רגועה בכבישים בינעירוניים, ועד כ-11 ק"מ לליטר בשילוב נסיעות בעיר ובפקקים. מאמץ רב יותר על המנוע יגביר את צריכת הסולר והיא עשויה לפזול גם ל-10 ק"מ לליטר.
את ההתנהגות הכביש של האופטימה דיזל אפשר להגדיר כ"צפויה", בטוחה וגם מאוד לא מדברת אל הנהג הספורטיבי. אין בכך לגרוע מהיכולת שלה אלא פשוט לחדד שהיא אינה בנויה למסלולים מפותלים ואת הטענות לכך תשמיע לכם בכל הזדמנות בקרת היציבות הווקאלית, שכן זו מפעילה כוח בלימה אגרסיבי על הגלגלים, אפילו במהירות לא גבוהה או בעיקולים מתונים.
נוחות, היא גולת הכותרת באופטימה - פיצוי "אמריקני" על ניהוג לוקה בחסר משהו ובסעיף זה, היא בולטת ומצליחה לפוגג תנודות לא רצויות שמנסות לפלוש לתא הנוסעים ולזעזע את המתלים. הטיפול שלה במפגעים בכביש נעשה ברמה גבוהה על כבישים מהירים, עם מעט מאוד (אם בכלל) חבטות קטנות ומציקות ובעיר היא תעניק לנוסעים בידוד רך ונעים מכל בור או צלקת בסלילה הישראלית.
קיה אופטימה תשאר בצי המוניות?
ישראל עוד לא הגיעה לשלב המעשי שבו היא קולטת מכוניות דיזל גדולות ומשפחתיות כחלופה למונעות הבנזין. זה לא רק עניין של גישה או תרבות צריכה, אלא גם של היצע, מחירים וזמינות אל מול המקבילות המשתפרות בשנים האחרונות. גם קיה אופטימה דיזל נותרת בסופו של דבר - וחרף היכולות הטובות שהפגינה במבחן, האבזור העשיר והנוחות המשובחת, כמכונית שמוסבת למונית כמעט בעל כורחה.
טלקאר, היבואנית, לא תחסיר מהתוצאות הללו שעות שינה. היא אינה חייבת למקד אותה ישירות לשוק המשפחתי, מפני שעל הכביש נעים עותקים רבים של ריו וסול ופני שוק המוניות מצידו משתנה ללא הרף לטובתה. ועל כן, במחיר של 173 אלף שקלים, קיה אופטימה דיזל עשויה למצוא קליינטים מהפלח המשפחתי רק מידי פעם, באופן מזדמן, ובהתאם לכמות הקילומטרים שמכסה בעל הבית.
עלויות טיפולים וחלפים:
טיפולים תקופתיים (כולל מע"מ)
טיפול 15,000: 568 שקלים
טיפול 30,000 : 948 שקלים
טיפול 45 אלף: 667 שקלים
טיפול 60 אלף: 948 שקלים
טיפול 90 אלף: 1,649 שקלים
טיפול 120 אלף: 948 שקלים
חלקי חילוף ומכללים: (לא כולל מע"מ)
מכסה מנוע: 5,771 שקלים
פנס ראשי שמאל או ימין: 2,399 שקלים
פנס אחורי שמאל או ימין: 959 שקלים
פגוש קדמי: 2,821 שקלים
תיבת הילוכים אוטומטית: 28,818 שקלים
עוד הרבה על קיה בוואלה! רכב
קונים רכב חדש? קבלו מבחן דרכים
"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל