כשהמילה "טורבו" מאוזכרת בסביבתה של מכונית סובארו, גם אם זה לא מצוין על גופה המתכתי, מיד עולות בדמיון תמונות דרמטיות של מהדורות ראלי מאובקות. כך נחקק בזיכרוננו כשסובארו אימפרזה כיהנה כאלופת העולם בסבב ה-WRC וקולין מקריי היה בין החיים (וגם בן הממלכה ריצ'רד ברנס). לנינג'ה היפנית תמיד היה מזג פראי וקול מיוחד, ועל כן היא גרמה להרבה מעריצים לפנטז על חיבוק לופת במושבי רקארו כשהם מצליבים מבטים עם נחיר רחב בחזית.
אולי זו הסיבה, שהנהיגה בסובארו פורסטר טורבו, להלן XT, מרגישה בהתחלה קצת מסרסת: המבט מופנה קדימה, אבל העיניים לא מתנגשות בכונס האוויר אלא במכסה מנוע חלק וחף מהפרעות.
היערנים החדשים של סובארו, גם בשל הזיקה ל-B4 ולאאוטבק, מופרדים כיום מכל סממנים חורכי אספלט, וזאת משום שהכסף לא טמון אצל חובבי ההגה אלא עמוק בכיסן של ה"סוקר מאמס" מפרברי מינסוטה או בערבות אוסטרליה. לראייה, סובארו שוקלת להחזיר מהקבר גם את הטרייבקה המפואר שנחל כישלון מסחרי צורם.
אין הרבה בשר בנתוני המכירות, אבל בהשוואה לנתח הזעום בישראל סובארו היא מכונית מבוקשת בארה"ב. אלא שגם באמריקה, הפורסטר הוא עדיין סוג של אאוטסיידר, והוא אפילו רכש לעצמו קהילה של "משוגעים לדבר". כן, מסתבר שרכב פנאי יכול להיות תחביב אם יש לו את התכונות הנדרשות לכך. מעניין אם לפורסטר XT יש חלק בעניין הזה, ואולי בכלל קבורה בין השורות שכבה נוספת של חולי הגה שלא יכולה לחיות בלי "סובארו טורבו". העיקר שיהיה.
האיפוק האגרסיבי
כצפוי, גרסאות הטורבו של סובארו פורסטר מקבלות מלתחה מורכבת יותר מדגם ה-X או XS שכבר פגשנו בהשקה המקומית. מה גם שרכב המבחן ממילא מגיע ברמת האבזור הגבוהה ביותר בהיצע, כך שגם בתא הנוסעים לא חסכו ממנו פריטים.
מבט מקיף יותר על פורסטר XT מגלה מקבץ שינויים שנועדו לקדם את גורם המשיכה של הקרוסאובר היפני: שבכה שונה ובוהקת, חישוקי סגסוגת 18 אינטש בעיצוב מובדל, פנסי קסנון HID, פגוש קדמי ספורטיבי, קישוטי כרום, מפלטים כפולים וכמובן גג שמש פנורמי. למרות שאלה הן תוספות קוסמטיות ברובן, ההבדלים בין האחים ניכרים כשהם מתייצבים אחד ליד השני, ודבר זה בהחלט תורם לנוכחות שלו על הכביש.
ספורט או רק דמוי ספורט?
"שאר רוח" הוא מונח שמרבים לסחוט אותו במכוניות ביצועים, קל וחומר בהזדמנויות שבהן נתקלים במכוניות שרומזות על הכוח מתחת למכסה המנוע. ועם זאת, אותה אווירה ספורטיבית בחלל הפנים של הפורסטר, לא ממש מצליחה להכניס את הנהג להתרגשות או דריכות.
המבנה הקדמי של הקונסולה סטנדרטי ונראה קל לשימוש, אבל הוא דוגמא לפונקציונאליות של סובארו שלעתים סובלת מהתחכמות מיותרת. רוב המערכות נשלטות דרך צג מרכזי גדול שמופקד על מערכת השמע, הניווט והטלפוניה, ועוד אחד שמקרין אינפורמציה ממחשב המכונית והפקדים עצמם ומקבל הוראות גם מגלגל ההגה. אולם לוקח זמן להבין את התפריטים וזה עשוי להסיט את תשומת הלב מהדרך אם מתעסקים בה תדיר.
ההפרדה בין המפלסים במבנה הראשי צרה, מה שפותח חלל אחסון ליד בורר ההילוכים ומתחת לבקרת האקלים. בעניין זה, ראוי לציין שמצד אחד יש לו הרבה מקום לאפסן פריטים (כולל תא מטען לו 505 ל') אולם מנגד, נעדר ממנו קירור בתא הכפפות, וזה בהחלט מעיק כשהטמפרטורה בים המלח מטפסת למצב צלייה.
המרווחים בפורסטר מעולים, המושבים נוחים (עור או בד זה לא משנה) ומפרט האבזור של ה-XT ארוך ומרשים: כניסה ללא מפתח, קיפול מראות חשמלי, מושב נהג חשמלי, פתיחה וסגירה אוטומטית של תא המטען, חיישני גשם, מצלמת ראייה לאחור מובנית במראה הפנימית, דוושות מוכספות, חימום למושבים קדמיים, שקעי USB ו-AUX (חבל שהם הושתלו באחסון משענת היד) ועוד. לוח המחוונים קצת פשוט למראה, אבל שומר על הסידור המסורתי של סובארו לרבות המידע ממחשב הדרך.
איפה העוצמה?
90 כ"ס, לא פחות, ניצבים בין הפורסטר X לפורסטר טורבו XT. עם ערכים כאלה בדף הנתונים, ולאור הרפטואר של סובארו במנועי בוקסר מוגדשים והרוח המשותפת ל-WRX, נתוני ההאצות שלו במבחן קצת קלקלו את החגיגה, שלא באמת הגיעה לקליימקס לו קיווינו כשהרגל נשתלה ברצפה.
המספרים של הפורסטר הראו בכל רצף הנסיונות, כי את ההאצה ל-100 קמ"ש הוא מסיים ב-8.6 ועד 9 שניות, והאצות ביניים של 80-120 קמ"ש ב-7 שניות היו רחוקות מלהרשים. אלה הם פערים ממשיים מנתוני היצרן אגב, שציין כי 100 קמ"ש מופיעים על השעון אחרי 7.5 שניות בלבד.
נתוני מעבדה או לא, זה לא באמת רלוונטי אחרי התוצאות. מה שהפורסטר XT משחרר נאמד ב-240 כ"ס ב-5,600 סל"ד ו-35.7 קג"מ ב-2,700 סל"ד, והכול עובר להנעה כפולה AWD סימטרית דרך תיבת הילוכים רציפה CVT עם שלושה מצבי כיול: אינטילגנטי, ספורט וספורט סולמית ("שארפ") שמחלקת 8 יחסי העברה דרך המחשב. אז לאן נעלם כל הכוח?
האשמה היא לא בהכרח בתיבה הרציפה (בדגם הקודם הייתה אוטומטית), אלא בהנחת היסוד שהפורסטר דור 4 נוצר בדמותן של סובארו אימפרזה טורבו ואולי אפילו ה-BRZ, ממנה הוא לוקח את בסיס יחידת ה-2.0 ל' בוקסר. הפורסטר החדש עבר הסבה לרכב פנאי מבוית יותר, והוא פשוט לא מגיב בפראות לכל לחיצה, אלא אוסף את העוצמה כשהמחט עוברת 3,500 סל"ד ומשתדל לא להיכנע גם בתחומים הגבוהים. שימוש במתגים מאחורי גלגל ההגה במצב 'ספורט' יעניק לכם שליטה ידנית ותחושת נמרצות, אבל לא את המהירות ביחסי ההעברה.
בתחומים גבוהים יותר, המנוע הוא בהחלט בעל גמישות מסוימת, ואפילו חסכוני - 10 ק"מ לליטר ועד 8.5 ק"מ תחת עומסים (100 קמ"ש ב-1,800 סל"ד), אולם מי שהגיע אליו בתקווה לזרוק אותו לדריפטים בין ערימות חול וכורכר ולהיחלץ מהן בסחיפות קולנועיות, עלול להתבדות.
שיבושים בצמרת
הפורסטר XT עבר הרבה חידושים טכנולוגיים, כולל מתלים ספורטיביים יותר והיגוי חשמלי חדש. על הכביש, התוצאה של כל המרקחת הזו, היא רכב פנאי בעל יכולת להסתער על פניות ועם זווית גלגול מרוסנת, אולם הקשר בינו לבין "חווית נהיגה" הוא די תלוש. בפועל, הוא מנסה למזג בין נוחות וכוח מרוסן, אך משדר שתכונה אחת היא הדומיננטית יותר בין השתיים.
ואם שמתם לב למגמה עד כה, לא קשה לנחש שנוחות היא המילה הטובה ביותר להגדיר את הפורסטר טורבו. אפילו על חישוקי 18 אינטש - שלעתים גורמים לחבטות מבקעים קלים בכביש, הוא מרגיש רך ונטוע דיו לקחת אתכם לטיולים ארוכים ולספוג את כל תחלואי האספלט.
זה אולי סותר את ההיגיון מאחריו, אבל כנראה שהירידה מהעץ הגבוה שנקרא "אימפרזה טורבו" על עקבים, הביאה לכך שהפורסטר לא אוהב פיתולים ועיקולים ומשיב לנהג בחריקות צמיגים, בקרת יציבות שמאותתת להוריד את הקצב וניהוג חסר השראה.כאן המקום לציין גם את ההיגוי החשמלי, שלמרות היותו קל בכפות הידיים וחסר תחושה מידי פעם, עושה חיים די קלים בנהיגה שגרתית. גם הבלמים תפקדו כמעט ללא דופי.
ומה עם שטח? לפורסטר בהחלט יש יכולות, אבל בגרסה כזו, לכל היותר הוא יכול להתנהל בשטח קל-בינוני בלי הרבה בעיות. רק צריך לזכור שחוץ מבקרת מדרון משולבת במנגנון X-מוד שדואג לחלוקת כוח בין הגלגלים, לא מומלץ לקחת אותו לטיפוסים בלתי עבירים, בטח לא על חישוקי הראווה שלו.
אז למה פורסטר טורבו?
התשובה לשאלה טמונה קודם כל במחיר הקנייה. עבור הפורסטר XT במפרט הבכיר ביותר, תאלצו להיפרד מ-265 אלף שקלים. בתמורה לכך, מקבלים רכב פנאי נוח מאוד, שימושי, חזק ומהיר -אבל לא מטריף, מרווח, מאובזר היטב ובטיחותי. ובכל זאת, משהו נגזל מגרסת הטורבו שהשאיר אותנו קצת מאוכזבים.
סובארו, כמו הרבה יצרניות, מבצעת הסבות על פי הצורך. שכשהכסף מדבר, היא חייבת לחתוך ולהתאים את המוצר לצרכנים, ואלה מה לעשות, כבר לא מחפשים אקשן סוחף אלא כמהים להישאר עם עוד כמה שקלים/דולרים בארנק בתחנת הדלק. אותה יחידת טורבו, יכולה לחולל סערות במכונית אחרת, אבל בפורסטר XT היא נטולת אמרה אמיתית. זה לא חבל, זו פשוט עובדה שנובעת משיקולים אסטרטגיים.
אם כוח בוקסר מוחץ ומרגש זה מה שעושה לכם נעים בגב - ואתם זקוקים לרכב שפונה לשבילים, קל יהיה להמליץ כחלופה על האאוטבק 3.6 ל', שאולי מחסל מכלי דלק כמו דרקון אבל יספק לכם בתמורה ביצועים מצויינים.
עוד הרבה על סובארו בוואלה! רכב
קונים רכב חדש? קבלו מבחן דרכים