בין השנים 1936-1932 ייצרה פיג'ו את ה-301, מכונית סלון במונחים של אותה תקופה, אשר סימלה את המעבר של החברה לשיטת סימול הדגמים המלווה אותה מאז. שמונה דורות אחרי ושמונה עשורים מאוחר יותר (גם אם לא ברצף כרונולוגי ולא על פי סדר המספרים - 303 לא הייתה וה-309 הקדימה משום מה את ה-306), סגרה פיג'ו מעגל וחזרה אל ה-301.
את המשפחתית הקומפקטית החדשה חשפה החברה הצרפתית בתערוכת פריז השנה, אבל מעבר לאנקדוטה ההיסטורית, מסמלת ה-301, יותר מכל, את העתיד של פיג'ו. כדי להבין למה בחרה פיג'ו להשיק את ה-301 שלא מיועדת להחליף את ה-308 דווקא במדינה כמו טורקיה, למה היא לא תימכר כלל בצרפת ולמי בכלל היא מיועדת - טסנו אל נופיה המהפנטים ואל כבישיה הרעועים של המדינה אשר מחברת בין המערב למזרח.
אחד מי יודע
עובדה ידועה היא שחברת פיג'ו נכסה לעצמה את נוסחת שלושת הספרות עם אפס באמצע על מנת לסמל את דגמי המכוניות שלה (סימן רשום מ-101 ועד 909 - תשאלו את פורשה איזו תביעה הם כמעט חטפו כשהשיקו במקור את ה-911 תחת השם 901). בעוד הספרה הראשונה מציינת את הסגמנט אליו שייך הדגם על פי הגודל (1 לקטנות ועד 8 לגדולות), הספרה האחרונה מציינת את הדור של הדגם - לרוב באופן כרונולוגי (למעט הדוגמאות שהבאנו בפסקה הקודמת). בשנת 2004 הציגה פיג'ו את ה-1007 אשר הקימה למעשה משפחת דגמים חדשה עם כינוי בן ארבע ספרות ובו שני אפסים במרכז. הרעיון היה לסמל כך את הדגמים המוגבהים של החברה וכך נוספו לה דגמים חדשים (4007, 5008 ו-3008).
אם נעזוב רגע את שיטת סימול הדגמים ההיסטורית ונצלול חזרה לנבכי ה-301, נגלה שמדובר כאן במשפחתית קומפקטית חדשה שלא אמורה להחליף את ה-308 המזדקנת, אלא פונה בעיקר לשווקים מתפתחים ולקהל אחר, והספרה 1 בסוף השם תסמל מעתה את המכוניות המיועדות לשווקים אלה. בפיג'ו מבינים כי עתיד החברה תלוי באותם שווקים מתפתחים אשר מהווים מנוע צמיחה חשוב מאוד לתעשיית הרכב כולה, וכדי לשרוד, היא רוצה להגיע לקהל חדש וכמה שיותר גדול. קהל לקוחות כזה, נמצא בעיקר במדינות המתפתחות שבאסיה ובאמריקה הלטינית.
למה טורקיה דווקא?
טורקיה היא הגשר שבין מדינות המערב של אירופה בה שוכנת הנהלת פיג'ו, ובין המדינות המתפתחות שבמזרח שבה נמצאים שווקי היעד של ה-301. פיג'ו לוטשת כאמור את עיניה אל העולם החדש הזה שבו נמצאת אוכלוסיה של עשרות מיליוני לקוחות פוטנציאליים חדשים. כדי להגיע אל הלקוחות הללו, פיג'ו הייתה חייבת להמציא את עצמה מחדש ולפתח מכונית שתתאים לדרישות הייחודיות של הלקוחות - ובעיקר ליכולת הכלכלית שלהם. אחרי חקר שווקים מקיף שערכו אנשי הקונצרן, נולדו הפיג'ו 301 ואחותה התאומה לבית סיטרואן, C-אליזה - מכונית משפחתית קומפקטית במבנה סדאן מסורתי אשר מותאמת ליכולת ולדרישות של הקהל והתשתית.
אחרי שהרגישו ב-PSA (חברת האם של פיג'ו-סיטרואן) כי מיצו את פוטנציאל ההתרחבות בשווקי אירופה והמערב, היא פנתה (כמו הרבה יצרניות אחרות) אל שוק המדינות המתפתחות, כמו מדינות מזרח אירופה, אמריקה הלטינית ואסיה, בהן קיים שוק פוטנציאלי אדיר שנמצא בתהליך של צמיחה מהירה. טורקיה, שנבחרה לארח את ההשקה העולמית, במקרה הזה עונה במדויק על "פרופיל המשתמש" אליו פונה ה-301: מדינה שבה עשרות מיליוני נהגים, רובם בעלי הכנסה כספית נמוכה ותשתית באיכות נמוכה לא פחות. וכך מצאנו עצמנו עומדים מול ה-301 החדשה ומתכוננים לצאת איתה אל מרחביה האינסופיים של הממלכה העות'מאנית המתפתחת.
חמישה טורקים במכונית אחת
מבט זריז וסיבוב מבחוץ טרם הכניסה אל תא הנוסעים, מבהיר לנו כי הפיג'ו 301 היא מכונית נאה אבל לא יותר מכך. קו העיצוב החדש של פיג'ו בולט היטב עם החזית בסגנון ה-508 ומכסה המנוע שבעיצובו בהחלט הושקעה מחשבה רבה. הדגשה של קו הכתפיים, הרמה קלה של מכסה תא המטען ויחידות תאורה טיפוסיות מאחור, משלימים את המראה החיצוני הנעים לעין, גם אם הוא לא בהכרח כזה שיגרום לאנשים לסובב את ראשם ולעקוב אחרי ה-301 במבטם. הסלוגן שמלווה את השקת ה-301 מדגיש כמה היא "חזקה מבחוץ ומעודנת מבפנים", אז אחרי שלא נפלנו מהעוצמה החיצונית, נכנסנו פנימה כדי להתרשם.
בסיס הגלגלים (265 ס"מ) עלול ליצור את הרושם כאילו מדובר במשפחתית בגודל מלא, אולם למרות המרווח המרשים לרגלי הנוסעים, נתון הרוחב שעומד על 178 ס"מ מעיד על צפיפות צפויה במידה ומישהו יחשוק להוביל במושב האחורי שלושה נוסעים מבוגרים. כמשפחתית קומפקטית, ה-301 בהחלט עונה על ההגדרה כאשר שני ילדים מאחור או אימא ותינוק עם מושב בטיחות מלפנים - ייהנו ממרחב מחייה טוב.
איכות החומרים וההרכבה היא לא הצד החזק של ה-301; פלסטיקה פשוטה לצד חומרי דיפון בסיסיים מצפים את תא הנוסעים והאכזבה הגדולה הייתה למצוא ברצפת התא את המרבדים חתוכים ומונחים ברישול. ההסברים של אנשי החברה כי המכונית הזאת היא למעשה מכלול של פשרות על מנת להוזיל אותה, לא מצדיקה בעינינו רמת גימור שכזו. לא חייבים להשתמש במשי וצמר אנגורה, אבל אפשר לפחות להקפיד על איכות הגימור. הקונסולה המרכזית נאה, לוח המחוונים ברור וידידותי ומציע גם מצג דיגיטלי של נתוני הדרך והרכב, אבל הניסיון להעניק לסביבת הנהג מראה מודרני באמצעות פלסטיק שחור מבריק - נראה מצועצע מדי. אולי זה תופס במדינות מתפתחות. את העין שלנו קצת פחות.
כחלק מאותו "הסכם פשרה" שנחתם בין מחלקת השיווק למחלקת הנהלת החשבונות, ה-301 מאובזרת בצניעות. אמנם יש בה פונקציות עדכניות כמו טכנולוגיית בלוטות', חיבור לנגני מוסיקה או מזגן אלקטרוני בגרסת הפרימיום, אבל מצד שני היא דלה מאוד בתאי אחסון עד כדי כך שאפילו משענת היד בין הנהג לנוסע קיימת בגרסה המאובזרת בלבד. בגרסה הבסיסית ("אקטיב"), יסתפקו הנוסעים במזגן מכאני, בתא כפפות סטנדרטי, במחזיקי כוסות ובתאים בדלתות. תא המטען מציג נפח מכובד של 506 לליטרים, אבל הפתח והעומק שלו פחות ידידותיים. ההגה מתכוונן בציר הגובה בלבד וחגורות הבטיחות קבועות במקומן מבלי אפשרויות כוונון, מה שעלול ליצור חוסר נוחות לאנשים נמוכים. בסעיף הבטיחות זוכים הנוסעים להגנתן של ארבע כריות אוויר כסטנדרט, אלא שהשתיים שבצדדים מהוות מעין שילוב של כריות וילון וכריות צד - גם כאן כדי לחסוך.
כשחייבים לעקוף על פס לבן
הפיג'ו 301 שתגיע לישראל ממפעלי PSA הממוקמים בעיר ויגו שבספרד, מציעה לנהג בחירה בין שלוש יחידות כוח - בנזין 1.6 עם ארבעה צילינדרים שמפיק 115 כוחות סוס, מנוע טורבו דיזל HDI - גם הוא בנפח של 1.6 ועם 92 כוחות סוס, ומנוע בנזיןVTI בנפח של 1.2 ליטר בעל שלוש בוכנות אשר מספק 72 כוחות סוס. לארץ צפויים להגיע בתחילת 2013 גרסאות ה-1.6 בנזין המצוידות בגיר ארבעה הילוכים אוטומטי בגרסאות ה"פרימיום" וה"אקטיב" (החל מ-110,000 אלף שקלים), 1.6 ליטר דיזל ידני בגרסת "אקטיב" בלבד (115,000 שקלים), ומנוע ה-1.2 בשתי תצורות הילוכים - ידני (90,000 שקלים) ורובוטי (95,000 שקלים).
את יום הנהיגה הארוך (קרוב ל-400 קילומטרים) אנחנו מתחילים דווקא עם גרסת הבנזין 1.6 ידנית שלא תגיע לארץ. כבר עם תחילת הנסיעה אפשר לשמוע את המיית הצמיגים, מה שמבהיר שבידוד תא הנוסעים הוא לא מהמשובחים. הרעשים המגיעים מבחוץ חודרים בקצב הולך וגובר ככל שעולה המהירות - לכך תורם כמובן האספלט המשובש והמחורץ שסללו אנשיו של ארדואן, אבל לעומת זאת המתלים הנהדרים וכיולם המוצלח מאפשר להתמודד בקלות עם כל גזירה הנדסית.
בדרך כלל נערכות השקות של מכוניות חדשות על הטובים שבכבישי אירופה, ואז כשהמכונית מגיעה לארץ ונתקלת כאן ב"יצירות המופת" של מע"צ - דומה כאילו נהגנו על מכונית אחרת. הכבישים הגרועים של טורקיה מהווים אינדיקציה מצוינת לכבישי הארץ וה-301 בהחלט בנויה היטב כדי להתמודד בהצלחה עם כבישים משובשים ואספלט מבוקע.
באופן מפתיע, כאשר אנחנו פונים אל כבישים ממש גרועים וממש מפותלים בהרים המדהימים של טורקיה, מגלה ה-301 יכולת אחיזת כביש מפתיעה לטובה שאפשר להגדיר אותה כלא פחות ממצוינת. ההגה מדויק ושומר בקלות את המכונית בקווים הנבחרים, כך שמהר מאוד גילינו כי אפשר לסמוך על המכונית ואף שאין לה יומרות ספורטיביות משום סוג, לא היססנו לאתגר אותה בעיקולים כשהיא בשלה - מסרבת לצאת משלוותה. גם מערכת בקרת האחיזה גילתה סבלנות והתחשבות רבה ולא מיהרה להתערב, מה שחידד את ההנאה מהנהיגה.
המנוע לעומת זאת מחה בקולניות על כל כוונה לאמץ אותו, אומנם הצליח לצאת לעקיפות זריזות ולפתח מהירות סבירה, אבל כאמור, עשה זאת בקולניות ובחוסר התלהבות מופגן. בנסיעה רגועה כמו זו שהמשפחה הממוצעת אמורה לנהוג, תרתי משמע, המנוע יספק את הסחורה - ובלבד שלא תתכננו לנצח אתו מיאוצי רמזורים. צריכת הדלק אגב עמדה במהלך הנהיגה, הדי אגרסיבית, על 10.6 ק"מ לליטר. בגרסה האוטומטית ירדה הצריכה עוד יותר לכיוון ה-9.6 ק"מ לליטר, אבל זו "הושגה" בעיקר בתנועה הצפופה והבלתי אפשרית של אנטלייה.
נקודת תורפה ונקודת אור
התיבה האוטומטית מרגישה מעט מיושנת: היא מבצעת את המוטל עליה ומעבירה הילוכים בלי להתבלבל יותר מדי למרות הבעייתיות שיוצרת תנועה עירונית, אבל מדובר בגיר פשוט שמתאים לאופי המכונית ולייעודה. את הדרך חזרה מההרים עשינו בגרסת הדיזל שגילתה דווקא נטייה לכשכש בזנבה כמעט בכל פנייה, אבל קשה להתעלם מהעובדה שהאספלט הלא יציב בעליל תרם לכך רבות. מתברר כי משקלו הגבוה יותר של מנוע הדיזל מפר את האיזון המוצלח שחווינו בגרסת הבנזין.
את היום סיימנו עם מנוע ה-1.2 בגרסה הידנית שלו. למרות הנחיתות המספרית בכמות הסוסים שהצליחו להידחס כאן מתחת למכסה המנוע, אם כבר ללכת על פשרות - הרי שזו הבחירה ההגיונית בעינינו. אמנם קצת רעש (הרבה, למען הדיוק) בתאוצות ונדרשת עבודה בסל"ד גבוה כדי לשמור על מהירות גבוהה קבועה, אבל בסבך האורבני הצליחה המכונית להשתחל בזריזות וביעילות בעוד שבכביש הפתוח עשתה את שלה ולא התביישה לצאת לעקיפות זריזות, תנאי חשוב והכרחי לאריכות ימים בהתחשב בפראות שמגלים הנהגים המקומיים. כדאי לדעת שבטורקיה פסים לבנים או רמזורים אדומים הם בגדר המלצה בלבד ורכב הנוסע נגד התנועה במסלול שלך הוא לא מחזה נדיר, כך שתגובות מצערת מידיות שוות את משקלן בזהב במקום הזה. בכל מקרה, אם כבר הולכים על פשרות, הרי שההבדל בין גרסה זו לבין היכולות של מנוע ה-1.6 ודאי שאינו מצדיק את 20,000 השקלים המפרידים ביניהן.
ישראל היא מדינה מתפתחת עם טעם יקר
הפיג'ו 301 היא מכונית שנועדה לאפשר ליצרן הצרפתי לחדור לשווקים חדשים במדינות מתפתחות בהן הדרישות, ההכנסה ואיכות התשתיות - נמוכות ביחס למקובל במערב. כאשר הבסיס הוא פלטפורמה מוארכת של 207 וכל החלקים נלקחו ממדף החלפים של החברה, ה-301 מתגלה כאסופה של פשרות, אולם היא גם לא מתיימרת להיות משהו אחר. במוצהר ובמופגן אומרים הצרפתים כי הם עשו כל שביכולתם כדי להוזיל את עלות הייצור באופן שיאפשר להם להציע את המכונית במחירים עממים תוך התחשבות והבנה של הצרכים והיכולות של קהלי היעד.
בארץ צפויה ה-301 להתחרות ביונדאי i25, בקיה ריו בסיטרואן C-אליזה התאומה ובשתי התאומות לבית פולקסווגן - סקודה ראפיד וסיאט טולדו. ה-301 היא מכונית ציי רכב קלאסית וגם התמחור הגבוה יחסית מעיד כי הוא למעשה נועד בפועל להציע אותה במחיר קורץ עבור הלקוחות המוסדיים וחברות הליסינג, אחרי הנחה. לגופו של עניין ולגופה של מכונית, מדובר במשפחתית קטנה שמציעה יכולת דינמית לא רעה, נוחות נסיעה טובה ומרחב פנימי נאה, על חשבון איכות, גימור ואבזור.
עוד על פיג'ו בוואלה! רכב
קונים רכב חדש? קבלו מבחן דרכים
"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל