מי אחראי כשהשמן במנוע לא תקין?

האם כשאתם מכניסים את רכבכם למוסך לצורך טיפול והחלפת שמנים, האם אתם מוודאים שהשמן שהוכנס לרכב אכן מתאים לו? אם לא, אולי כדאי שתשימו לב ואם אתם מכונאים, אולי כדאי שלא תנסו לחסוך בשימוש בשמן זול. זה עלול לעלות לכם ביוקר.

מכתב תביעה שהגיע אלינו עולה הסיפור הבא: בתאריך 28.11.06 רכש מוסך מדרום הארץ מיבואן שמנים, שמן מנועים לצורך טיפול בכלי הרכב של מספר חברות ליסינג שמטפלות ברכביהן במוסך באופן קבוע. לאחר זמן קצר, החלו להתקבל ולהצטבר תלונות מלקוחות החברה על תקלות רבות בכלי הרכב שהעידו כי ככל הנראה נעשה שימוש בשמן מנוע שאינו מתאים לכלי הרכב. בעל המוסך פנה מיוזמתו ל 476 בעלי כלי רכב אשר הושם בהם השמן שאינו מתאים והזמין אותם לטיפול ולהחלפתו.

אולם בפועל, רק 76 בעלי כלי רכב נענו לקריאה ובהם בוצעה שטיפת מנוע, החלפת שמן ומסנן שמן מנוע. לטענת בעל המוסך הוא נאלץ גם לשפץ ולהחליף מנועים ב-16 רכבים, בהם הוכנס השמן שנקנה לטענתו מיבואן השמנים כך שסך כל עלות התיקונים עמד על 135,017 שקל.

בעקבות המקרה וההוצאות הכבדות שנגרמו למוסך בשל השימוש בשמן מנוע לא מתאים, פנה בעל המוסך לחברת הביטוח וביקש כי תפצה אותו בגין הנזקים שנגרמו לו. את חברת הביטוח (כלל) המקרה לא ממש הצחיק והיא דחתה את תביעתו מיד. משנדחה על ידי חברת הביטוח, פנה בעל המוסך אל יבואן השמן וגם שם קיבל כתף קרה וזאת למרות שהציע לשלוח את השמן לבדיקת מעבדה. מאחר ונותר לבדו במערכה, נאלץ בעל המוסך להגיש תביעה לבית המשפט נגד חברת הביטוח שביטחה את המוסך בביטוח צד ג' ונגד יבואן השמנים.

בבית המשפט גולל בעל המוסך את השתלשלות העניינים ואת דרישתו לפיצוי אשר סורבה על ידי חברת הביטוח. חברת הביטוח מצדה, באמצעות באי כוחה עוה"ד אסף ורשה ונטלי שלו - בוקאי, כי הסבירה כי התביעה נדחתה מאחר ואין מדובר בעבודה לקויה של המוסך אשר מכוסה על פי תנאי הפוליסה, אלא בבחירה מודעת ומכוונת של שמן מנוע שאינו מתאים מתוך רצון לחסוך כסף, כשלמעשה ידע המוסך כי השמן אסור לשימוש ולא מתאים לשימוש על פי הוראות היצרן של כלי הרכב. עוד טענה חברת הביטוח כי המוסך הזמין את הרכבים לתיקון על דעת עצמו ולפיכך אין הפוליסה מכסה זאת ואינו שכאילפיצוי במקרה כזה.

גם יבואן השמנים לא נשאר חייב וטען מצד אחד כי מדובר בשמן מנוע המיובא מזה חמש שנים מתורכיה מבלי שהתעוררו בעיות עמו בעבר. כמו כן הוסיף כי הוא אינו היבואן הייחידי של שמן זה לישראל, כך שבכלל לא ברור שהשמן שגרם לתקלה אכן נרכש ממנו ולא מיבואן אחר. כמו כן טען היבואן כי חלק מהשמן עליו מתבססת התביעה נרכש בשני מועדים - בנובמבר 2006 ובפברואר 2007, כך שאין זה סביר שהמוסך היה רוכש שוב את אותו השמן, אם התגלו בעיות כתוצאה מהשימוש בו.

פינגפונג הטענות והאשמות המשיך עד שהשופטת אורית ליפשיץ מבית משפט השלום באשקלון החליטה לדחות את התביעה. מכתב פסק הדין עולה - "המוסך לא הרים את נטל ההוכחה כי במהלך הטיפולים ברכבים, הושם על ידו שמן מסוג (*) ולא שמן מסוג אחר וכי שמן זה נקנה מש' (יבואן השמנים) ולא מיבואן אחר שכן מעדותו של מנכ"ל המוסך עולה כי באותה תקופה, התובעת עבדה במקביל עם ספקים נוספים של שמן".

מעבר לכך כתבה השופטת כי הפוליסה אותה רכש המוסך בטחה אותו במצב בו צד ג', קרי, חברות הליסינג ואו בעלי כלי הרכב, היו תובעים המוסך בגין עבודתו שכן בפוליסה נקבע מפורשות ש"הרחבה זו לא תכסה הוצאות שהוצאו ע"י המבוטח לתיקון ו/או השבה לקדמות של העבודה שביצע עצמה". כלומר, בפוליסה נקבע שהארוע היה מכוסה אילו צד ג' (בעלי כלי הרכב) שבוצע הטיפול ברכבו היה בא אליה בדרישה ו/או תביעה נגד המוסך. ושוב, אם בעלי כלי הרכב בהם שם המוסך את השמן הלקוי היו תובעים את המוסך, אז חברת הביטוח היתה מכסה את הנזק שנגרם לכלי רכב אלה.

השופטת הוסיפה וכתבה בפסק הדין כי המוסך "פעל באופן הפוך ובניגוד לאמור לעיל: על דעת עצמו קרא הוא לרכבים, הכניס את כולם לתיקון, תיקן להם את אשר תיקן ולאחר מכן תבע את חברת הביטוח לשפותו בגין הוצאות אותם הוציא על דעת עצמו, מבלי שכלל נתבע על ידי צד ג' כלשהו".

עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב

לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל