הרכב שלא יאפשר לכם לנסוע באדום

כמעט 130 שנה חלפו מהיום בו נולדה המכונית הראשונה בהיסטוריה. בתקופה הזו הספיקה המכונית לשנות את חיי האנושות, אולם גם גבתה מאיתנו מחיר כבד של עשרות מיליוני הרוגים בדרך. לאורך ארבע הכתבות האחרונות בסדרה, סקרנו את התפתחות מערכות הבטיחות ברכב, את הגישות השונות והתובנות שהתחלפו עם השנים במטרה להגן על חיי הנוסעים. את הסדרה נסיים עם סקירה קצרה על הבטיחות שמספקות המכוניות של היום, נכיר לכם מערכות בטיחות חדשות שכבר קיימות במכוניות מתקדמות, ונחטוף הצצה אל עבר מערכות הבטיחות שמצפות לנו במכוניות העתיד.

אם בתחילת הדרך לא ייחסו יצרניות הרכב חשיבות לבטיחותם של הנוסעים והתייחסו לנושא כאל גזירה משמיים, הרי שכיום מדובר באחד המרכיבים העיקריים בתכנון מכונית חדשה ובשיקולי הרכישה של הצרכן. לצד נתוני נפח המנוע וצריכת הדלק, והרבה לפני סקירת האבזור ונפח תא המטען, נכנסים ציוני הבטיחות שהשיגה המכונית במבחני הריסוק השונים, ורשימת מערכות הבטיחות המוצעות בה.

ממרכב קשה וקשוח שאפיין את תפישת הבטיחות ואת המכוניות בעבר הרחוק, עברנו אל עידן אזורי הקריסה והאזורים סופגי האנרגיה שמגנים היום על חיי הנוסעים. אבל לא רק הם; תחום הבטיחות האקטיבית ברכב, הגיע לרמה גבוהה ביותר של תחכום כאשר מערכות אלקטרוניות חכמות מונעות מאיתנו לבצע טעויות נהיגה שעלולות להיות קטלניות. ובכל זאת, נדמה שאף פעם לא תיאמר המילה האחרונה בתחום, כך שהעתיד נראה בטוח מתמיד.

כל מכונית חדשה שנמכרת היום בישראל מצוידת בשתי כריות אוויר לפחות (שש כריות זה הסטנדרט – גם במכוניות קטנות וזולות), במערכות לסיוע בבלימה (ABS למניעת נעילת גלגלים, מערכות לחלוקת לחצי הבלימה וכמובן מערכות לסיוע בבלימת חירום) ובמערכת לא פחות חשובה – בקרת יציבות (ESP). על הרשימה המכובדת הזו שנחשבת לאבזור בטיחותי מינימלי במכונית, מוסיפות יצרניות הרכב השונות מגוון מערכות מתקדמות להגנה על הנוסעים.

אל מערכות הבטיחות המוכרות, מצטרף בהדרגה דור חדש של מערכות אלקטרוניות שנועדו למנוע תאונות; החל ממערכת שמתריעה על סטייה מנתיב הנסיעה באמצעות חיישנים אופטיים שמזהים את הסימונים שעל הכביש, דרך מערך חיישנים שתפקידם להתריע על הימצאות רכב ב"שטח מת", פנסי חזית שעוקבים אחרי תוואי הדרך ומאירים אל תוך הפנייה כדי להגדיל את טווח הראייה של הנהג, וכלה במערכת בקרת שיוט אדפטיבית.

מערכת מהסוג הזה נעזרת ברדאר קדמי המאפשר לנהג לתכנת את מהירות הנסיעה ולקבוע את המרחק הרצוי מהמכונית שלפניו. המערכת תדאג לשמור מרחק מהמכונית שמלפנים באמצעות האצה ובלימה - עד כדי עצירה מוחלטת. מערכת נוספת שמותקנת בחלק ממכוניות היוקרה המודרניות, מנתחת בכל רגע נתון את תזוזת גלגל ההגה ותנודות הראש של הנהג; כאשר היא מזהה סימני עייפות אצל הנהג, היא ממליצה לו לעצור להתרעננות.

אחת ממערכות הבטיחות המתקדמות ביותר נקראת מערכת "קדם-תאונה". מדובר במערכת שפותחה במקור על ידי מרצדס ומשלבת בתוכה מספר מערכות שונות המנטרות בכל רגע נתון את מצב הרכב, יודעות לזהות מצבי חירום או מצב של תאונה בלתי נמנעת - ולפעול בהתאם. ברגע שהמערכת מזהה מצב אפשרי של פגיעה, היא עוברת להכנת הרכב למצב של הגנה מרבית על הנוסעים וצמצום אפשרות הפגיעה בהם.

התהליך כולל הפחתת המרווח שבין הרפידות לבלמים במטרה לשפר את זמן התגובה של הנהג ולהפחית את מרחק הבלימה. המושבים הקדמיים מוסטים אוטומטית למצב אופטימאלי, חגורות הבטיחות נמתחות, החלונות והגג החשמלי נסגרים באופן אוטומטי ופנסי הבלימה מתחילים להבהב כדי להזהיר את הנהגים שמאחור שהרכב עומד לבלום בפתאומיות. בכלי רכב מסוימים גם מופעלת קריאת מצוקה באמצעות משדר מיוחד המותקן ברכב, ואפילו הפגושים נדרכים לספיגת אנרגיית ההתנגשות כשהם "קופצים" ממקומם ומוסיפים כעשרה סנטימטרים לאורך המכונית במטרה לספוג טוב יותר את עוצמת הפגיעה. במקרה ותאונה לא התרחשה, המערכת מחזירה את מערכות המכונית למצבה הקודם בתוך מספר שניות.

בקרב כל המומחים קיימת תמימות דעים כי בסופו של דבר, הגורם האנושי הוא זה שאחראי לרוב תאונות הדרכים. לכן הדרך היחידה להתגבר על כך היא לצמצם את שליטת הנהג על תנועת הרכב למינימום ההכרחי.

בעתיד הלא רחוק תהיינה מכוניות שיבקשו מהנהג להגדיר את יעד הנסיעה ויאפשרו לו לנוח בזמן שהמכונית מסיעה אותו אל היעד באופן אוטומטי. מערכת הנהג האוטומטי "תדבר" למעשה עם הכבישים שבתוכם יושתלו פסים אלקטרו מגנטיים אשר יאפשרו למכוניות לנוע במרחק קבוע ובטוח מהמכונית שמלפנים. הרמזורים והשלטים יהפכו גם הם להיות חלק מהשיח הדיגיטלי שמנהלת הדרך עם המכונית, וכך מכוניות לא תוכלנה לעבור ברמזור אדום - גם אם הנהג יתעקש לעשות זאת.

מבחני הריסוק המחמירים עם הזמן מביאים את יצרניות הרכב לשיאים חדשים של הגנה על הנוסעים ועל הולכי הרגל. בקרוב תוצענה מכוניות עם כריות אוויר חיצוניות שמטרתן להפחית את עוצמת הפגיעה בהולך הרגל שנדרס ולחסוך מקרים של מוות ידוע מראש.

הבטיחות הגבוהה שמציע הרכב שלכם "נרכשה" בדם רב של מיליוני הרוגים בכבישים. גם אחרי כמעט 130 שנות אבולוציה, המכונית היא עדיין כלי רכב מסוכן, אמנם הרבה פחות מסוכן מאי-פעם, אבל בהחלט עוד לא כזה שיבטיח לכם לצאת בשלום מכל תאונה. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לנהוג היום מהר יותר, רחוק יותר ובטוח יותר, אבל בסופו של דבר תאונות ימשיכו לקרות כל עוד ההגה יהיה בידיים שלנו, הנהגים. בעתיד יהיה אולי מי שיחליף אותנו במלאכת הנהיגה, אבל עד אז – נהגו בזהירות ובתבונה.

חלק א': בימים שגלגלו כרכרות מגבעות

חלק ב': כך למדנו לחגור חגורת בטיחות

חלק ג': גם לכרית האוויר הייתה התחלה קשה

חלק ד': כוכבי הריסוק של Euro-Ncap

הצטרפו לקהילה המוטורית הגדולה בישראל