הקרב הגדול: מלך הקטנועים של ישראל

בראשון באוקטובר 1975 נערך בבירת הפיליפינים הקרב על התואר העולמי במשקל כבד בין מוחמד עלי לג'ו פרייזר. הקרב בין שני הטיטאנים הגדולים של עולם האגרוף הוכרע רק בנקודות בתום 14 סיבובים מתישים וזכה לכינוי The thrilla in manila - "המותחן במנילה" ונחשב מאז לאחד הקרבות הגדולים בהיסטוריה בכלל ושל עולם האגרוף בפרט.

כמעט ארבעה עשורים מאז אותו קרב מפורסם, שוב נשואות עיני העולם אל התמודדות כל כך חשובה וגורלית עבור רבים. שני ענקים בתחומם, המלך בלתי מעורער מול הטוען לכתר, בקרב ראש בראש כשעל הכף מונחים הרבה כבוד, יוקרה וכסף. בעיקר כסף. ויוקרה. וכבוד. הרבה!

בפינה הימנית, במכנסי פלסטיק שחורים ניצב ימאהה T-MAX 530, אלוף העולם ומלך הקטנועים מאז פרץ אל הזירה והאספלט בשנת 2001 ומי שרוצה את התואר העולמי חייב לעבור אותו בעימות חזיתי. לזכותו של המתאגרף היפאני אפס הפסדים עד כה ואינספור ניצחונות, כולם בנוקאאוט מהדהד. על סוליות צמיגיו של מיסטר T ניתן למצוא עדין את שרידיו של ה-GP 800, מתאגרף איטלקי חסון שהגיע ממועדון ג'ילרה, העז לקרוא תיגר אבל מצא את עצמו מהר מאוד על הקרשים, למרות שהיה מהיר ממנו. היו גם אחרים, כמובן, אבל אף אחד מהם לא הבשיל לכדי מתחרה אמיתי.

אבל אחד כזה הגיע. בפינה השמאלית בתלבושת כל כחולה בוהקת - שם מתייצב ה-C 600 ספורט, מתמודד צעיר ורענן מהמועדון המפורסם של ב.מ.וו. ה-C 600 אמנם מגיע ממועדון מכובד מאוד, אבל בעברו אפס ניצחונות וזהו למעשה הקרב הראשון שבו הוא מתמודד ועוד ישר על התואר העולמי.

שני המתמודדים עושים חימום אחרון למתלים ולצמיגים, מזרימים חמצן רווי בדלק לעורקים ועוד רגע מתחיל הקרב הכי גדול שיש לעולם הקטנועים להציע. גונג!

כמו שני מתאבקים שמודדים ומעריכים את עצמם לפני חלוקת החבטות, יצאנו מהעיר הסואנת למקום שקט, בלי קהל (עד שזה התקבץ במהרה מסביבנו) כדי לעמוד על ההבדלים הראשונים. כשמעמידים אותם זה לצד זה, ניתן לראות בקלות כי שניהם שייכים לאותה פילוסופיה עיצובית שכוללת זוויות חדות ושאר הדגשות קרביות כמו יחידות תאורה מלוכסנות מופרדות, זנבות מורמים ואגזוזים בולטים.

אז שניהם נראים שריריים ואת הבחירה בקטנוע הנאה יותר נשאיר לטעם האישי שלכם, אבל מרגע זה הם מתחילים בקרב. הטימקס הוא הראשן לחבוט וישר לצלעות של הגרמני עם איכות חומרים והרכבה מצוינים. הב.מ.וו כבר זכה אצלנו להערות בנושא זה בשל האופן שבו הפלסטיקה שלו הונחה בו - מרווחיה לא אחידים, הברגים חשופים ועוד. סעיף שבו הימאהה לא רק טוב בו, אלא ממש מצטיין.

ממשיכים, ולפני שנעלה עליהם ונתן להם להתרוצץ בזירה, שני המושבים נפתחים כדי לאפסן את הציוד שם, ומה מגלים? תא קטן מאוד ב-T-MAX שמסוגל להכיל קסדה מלאה (רצוי לא גדולה) ולא הרבה מעבר לכך. לגיבוי ולטובת פריטים קטנים ודחופים, הוא מציע תא אחסון קטן מימין לכידון ומגירה קטנה נוספת משמאלו. לעומתו, גם הב.מ.וו מציע תא בסדר גודל דומה מתחת למושב, אבל מוסיף את היכולת להגדיל משמעותית את נפחו על ידי מנגנון חכם לשימוש בזמן חניה. אז הוא מסוגל להכיל שתי קסדות מלאות. גם לו יש תאים מצדי הכידון, גדולים ושימושיים, אך גם להם הערת איכות - הם נראים חלשים ועדינים מדי.

עכשיו תורו של ה-C להשיב מכה עם רשימת אבזור ארוכה למדי. זה מתחיל אצלו במחשב דרך עשיר באינפורמציה שמופעל כולו ממתגים על הכידון, ממשיך עם חימום לידיות ולמושב, כולל זה של המורכב, ועם בלם חניה שמופעל אוטומטית עם פתיחת רגלית הצד ומסתיים ביכולת לכוון את זווית משקף החזית בקלות וללא שימוש בכלים. לימאהה לא נותר אלא לספוג את החבטה בסנטר מאחר והוא לא מצליח להתגונן עם רשימת אבזור משלו והוא מסתפק בכוונון למשקף החזית (יש צורך בכלי עבודה ובזמן), בלם חניה מכאני בכידון (נוח לתפעול ) ו... זהו בעצם. דבר לא מעבר לכך וזה כבר לא מספק.

פעמון. בשלב זה, הימאהה טימקס רושם לזכותו הובלה מהירה בסעיף האיכות הכללית, אך ה-C של ב.מ.וו מצליח להשוות ואף לצבור לזכותו נקודות חשובות עם שימושיות עדיפה ואבזור עשיר יותר. הסיבוב הראשון מסתיים אם כך בניצחון דחוק בנקודות של הבאווארי.

עכשיו שכולם כבר חמים והדם מתרוצץ בגוף בקצב גבוה, אפשר להתחיל לרקוד. בשוק הקטנועים הגדולים יש משקל גדול לביצועים - מה שיותר, הרי זה משובח. להזכירכם, זה מה שהפך מלכתחילה את ה-T-MAX ללהיט כבר בדורו הראשון. היכולת להבריג את המצערת ברמזור או באוטוסטרדה ופשוט למרוח את האופק היא תכונה שאי אפשר שלא לאהוב.

הטימקס הוא כלי בכלל לא איטי. בדורו החדש שקיבל מנוע בנפח מוגדל ל-530 סמ"ק הוא אפילו מהיר יותר. 46 הסוסים שלו שמתקבלים ב-6,750 סל"ד יחד עם 5.3 קג"מ ב-5,250 סל"ד ווריאטור נקודתי וחד (מתחבר בדיוק ב-2,000 סל"ד), מזניקים אותו מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 7.5 שניות. ביצועים שלגמרי אסור לזלזל בהם על הכביש, בטח שאם ממשיכים להחזיק במצערת עד לעצר, מגיעים למהירות אמיתית של 165 קמ"ש.

אבל למרות העוצמה שבאגרוף היפני הזה, הגרמני מתכופף מעט אחורה ומתחמק ממנו. למרות שהווריאטור שלו מרגיש מעט פחות חד, ל-C 600 יש מנוע חזק יותר עם 647 סמ"ק, 60 כ"ס ב-7,500 סל"ד וכן 6.7 קג"מ ב-6,000 סל"ד וכשמסובבים לו את המצערת לצד הטימקס, הוא יפרוץ לפניו קדימה בהובלה, ישיג אותו ל-100 קמ"ש ב-4 עשיריות השנייה (7.1 שניות שמורגשים מאוד בפועל) ורק ימשיך להגדיל את הפער עם היכולת להעפיל למהירות מרבית של 175 קמ"ש (ע"פ מכשיר ה-GPS). הוא פשוט לא מפסיק להאיץ, להוביל ולהתרחק מהטימקס עד שזה הופך לנקודה מרוחקת בראי.

גם בצריכת הדלק וביכולת גמיאת המרחק הגרמני שומר על ההובלה. הטימקס השיג במבחן שלנו צריכה ממוצעת של 17 קילומטרים לליטר לעומת 18 קילומטרים לליטר בב.מ.וו. לזה האחרון גם מכל דלק גדול יותר של 16 ליטרים לעומת 15 בטימקס, ולכן טווח הרכיבה עליו גדול יותר.

הפעמון מצלצל בפעם השנייה. כאן אין היסוסים, הב.מ.וו C 600 ספורט מצליח להאפיל על המלך שעדיין מכונה 'טילמקס' עם יותר כוח ויותר ביצועים והסיבוב השני מסתיים ביתרון משמעותי של הנציג האירופי.

שניים מתוך ארבעת הסעיפים החשובים נמצאים בכיסו של הבווארי, אבל הקרב עוד רחוק מהכרעה. ה-T-MAX הוא מכונת לחימה עירונית מושלמת (ולכן חלק מהחיבה של גורמים מפוקפקים). הוא זריז לא רק בביצועים, אלא בעיקר בהיגוי ובחיבור המתמסר שלו לידי הרוכב ואת זה גם הגרמני לא מצליח לקחת ממנו. אמנם המושב של הטימקס נמוך רק בסנטימטר אחד מזה של ה-C, אבל הוא רחב יותר ומגביל את תנועת הרגליים בעמידה או בתמרון לאחור, אבל את התגובה שלו לפקודות ההיגוי אי אפשר שלא לאהוב. הוא חד ביותר ומצליח להשתחל בתנועה כאילו זו לא היית הקיימת.

הב.מ.וו מרגיש מעט מסורבל יותר בעיר. תנוחת הרכיבה עליו גבוהה יותר, זקופה יותר ומעט פחות ספורטיבית וגם ההיענות הראשונית שלו לשינוי כיוון מעבירה תחושה קלה של סרבנות בתחילה, לעומת הקלילות של היפני. אולם כשיוצאים מהעיר, ה-C שוב מזכיר לכולם מאיזה אסכולה הוא מגיע. על הכביש המהיר והישר, הטימקס פתאום מרגיש עצבני ופחות מרוכז (אך גם כסובל פחות מרוחות צד), בעוד שהגרמני מרגיש כמו רכבת חשמלית מהירה.

גם ליכולת לכוונן במהירות את המשקף ב-C של ב.מ.וו יש יתרון עצום על פני הטימקס, שכן בשניהם, סביב מהירות רכיבה של 130 קמ"ש, מערבולות רוח פוגשות את הקסדה ומציקות, כאשר המשקפים במצבם הנמוך. 10 שניות זה מה שזקוק רוכב ה.ב.מ.וו כדי להרים את המשקף גבוה וכדי ליצור בועת אוויר נטולת הפרעות מסביבו, בעוד שרוכב הטימקס פשוט מוותר על העניין.

ככל שהקילומטרים נצברים, הדבר הבא שאנו נאלצים לחשוב עליו הוא הגב ובעיקר הקצה התחתון שלו. הטימקס, שהתגלה כלוחם עירוני לגיחות קרב קצרות, היה הראשון לייבש את הישבן אחרי כשעה של רכיבה רצופה. המושב שלו מרופד ותומך, אבל לאורך זמן נוח פחות מזה של הב.מ.וו. על הגרמני יכולנו לרכב 50 אחוז יותר זמן ומרחק לפני שהזדקקנו לעצירת ריענון.

צלצול שלישי בפעמון. השניים עבדו קשה, אבל בסיבוב חזרה אל המאמנים, הב.מ.וו מרגיש טוב יותר ועדיין רענן. הוא נוח יותר למרחקים, קל לתפעול ומהיר. לעומתו הטימקס עדיין יודע לרקוד בזירה בזריזות ולבלבל את כולם. שוויון בנקודות.

אחרי שלושה שלבי קרב מתישים, שני הגלדיאטורים שלנו מגיעים מזיעים אל השלב הכמעט אחרון, זה שנמצא בסופה של כל אוטוסטרדה טובה - הכביש המסולסל. בלי השתהות מיותרת וכשהצמיגים עוד חמים, אנחנו מסובבים את המצערת ונכנסים בכוח לסדרה של כמה מכבישי הרכיבה החביבים עלינו. הקרב שם צמוד, צמוד מאוד כשכל אחד מהכלים מצליח להצטיין כאן, לא פחות. כיף לנו עם כל אחד מהם ורק כאשר דוחקים אותם לקצה גבול המעטפת, ההבדלים מתחילים להתגלות.

שוב נתחיל עם ה-T-MAX. ההיגוי החד שלו בעיר, גורם לו גם בכביש ההררי המפותל להיות נענה ומתמסר. רק חושבים על הכיוון, מלטפים את הכידון ומיד הוא רוכן כמו אופנוע ספורט ושועט קדימה לעבר הנקודה בה נעצנו את המבט. הוא מרגיש נשלט, לא מפתיע וקל לסמוך עליו ועל היכולות הגבוהות שלו. אולם, גם לאלה יש סוף וכשמעמיסים עליו בבלימות חזקות (בלמים חזקים ותחושתיים מאוד) ובפניות מהירות, המתלים והצמיגים מתחילים להעביר מסרים שהגבול קרב. הטימקס מתנדנד מעט, מאבד אחיזה לפרקים וגם רמת התחושה נשחקת.

קפיצה למושבו של ה-C 600 ספורט מצריכה דקות קצרות של הסתגלות, בעיקר להבדל בחדות הכניסה לסיבובים ובתחושה הכללית. אולם מרגע שעוברים את משוכה זו ומתרגלים לצורך להשקיע מעט יותר נחישות בכידון כדי לגרום לו לרכון, הוא שב לפתוח פער על הטימקס ולכבוש את ההר מבלי לקחת שבויים. המזלג הקדמי שלו (הפוך לעומת רגיל בטימקס) מעביר יותר תחושה ודיוק לידיים תחת עומס, הבלמים של הגרמני מצריכים מעט יותר כוח בלחיצה, אך נושכים חזק יותר את הדיסקים ואלה לא גורמים לגוף להזדקר בבלימה תוך פניות (כן בטימקס). קרוב לשיא הפניה, ברגע החזרה אל המצערת מרגיש ה-C נטוע באספלט, האחיזה מהצמיגים שלו גבוהה יותר והוא מצליח להוסיף לא מעט קמ"שים ביחס לימאהה באותה הפניה ובאותו הקו ובכך להיות מהיר ממנו בסופו של דבר.

פעמון נשמע בפעם הרביעית. שני הכלים מרגישים לנו מהנים מאוד לרכיבה. מאוד. הנאה שמקובל יותר למצוא בעולם האופנועים והטובים שבהם. אך למרות בכל ולמרות החדות של הטימקס, הב.מ.וו הפגין סיבולת גבוהה יותר ויכולת לדחוק רחוק יותר את המעטפת.

הקרב בין ימאהה T-MAX לבין ב.מ.וו C 600 ספורט לא נגמר בנוק-אאוט ואף אחד כאן לא מרים ידיים בכניעה. זה מסוג הקרבות שבהם השופטים נאלצים להתכנס לדיון מעמיק, לספור אגרופים וחבטות, כמה נכנסו וכמה הוחמצו, לחשב כמה נקודות נזקפות לזכות כל אחד כדי להכריע. אז ישבנו, ספרנו, חישבנו ויש הכרעה. הקהל בשקט, המתח באוויר כמו גם ריחות הזיעה, הבנזין והדם. מי יהיה המנצח של העימות הזה, שהיה לאחד המהנים ביותר שערכנו כאן בוואלה! רכב? מי יהיה מלך הקטנועים?

הב.מ.וו C 600 ספורט, הוא המנצח כאן. הטוב מבין שני הטובים ביותר. לרעתו עומדת רק איכות לא מספקת של הרכבת חומרים ומול הטימקס, גם פחות חדות וחדווה בכניסה לפניות, אבל בכל סעיף שמעבר לכך, ההובלה היא שלו וברובם באופן חד משמעי. למעשה, אין בכך הפתעה של ממש. הרי כשהגרמנים תכננו את ה-C הספורטיבי שלהם, הטימקס היה לנגד עיניהם, תרתי משמע כשהמטרה הכללית היא להיות מעט טובים ממנו ברוב הסעיפים.

אז זה הצליח להם הגרמנים, רק שכדאי לזכור שלטימקס לא היה ב.מ.וו C 600 ללמוד עליו ולהתגלח על זקנו, כפי שכאמור עשו אנשי ב.מ.וו. זהו כלי שידע להשתבח ולהשתדרג עצמאית מדור לדור, וכפורץ דרך לשמש דוגמה לרבים אחריו וקרוב לוודאי שהוא ימשיך לעשות כן גם לאחר ההפסד לב.מ.וו. זה לא פשוט לנצח כלי מוערך ומוכח כמו הטימקס, אבל לראשונה, הוא לא לבד בשוק ומולו ניצב מתחרה של ממש. מכאן שזו לא הכרעה בין כלי 'טוב' לכלי 'לא טוב', אלא בחירה בין כלי 'מצוין' לכלי 'מצוין קצת יותר' שגם עולה מעט יותר - 77,600 שקל לעומת 74,985 שקל.

שניות לאחר הסיום, אך לא רגע מאוחר מדי, כדאי גם להעניק תשומת לב אל עניין האחזקה של השניים. הגרמני רושם לזכותו מרווח טיפולים כפול מזה של הימאהה (10,000 ק"מ במקום הצורך לבקר במוסך כל 5,000 ק"מ בטימקס) וגם בחישוב העלויות של עד 40,000 ק"מ נמצא פער של כמעט 4,000 שקלים בניהם לרעת היפני.

ב.מ.וו C600 ספורט
מנוע: טווין מקבילי, 647 סמ"ק, קירור מים
הספק: 60 כ"ס ב-7,500 סל"ד
מומנט: 6.7 קג"מ ב-6,000 סל"ד
תיבה: רציפה CVT
מתלה אחורי: זרוע חד צדית, מהלך 115 מ"מ, בולם אופקי
מתלה קדמי: מזלג הפוך, מהלך 115 מ"מ
בלם קדמי: צמד דיסקים 270 מ"מ, קאליפר ניסין 2 בוכנות
בלם אחורי: דיסק יחיד 270 מ"מ, קאליפר ניסין 2 בוכנות
ABS: יש
צמיג קדמי: 120/70 R15
צמיג אחורי: 160/60 R15
אורך: 215.5 ס"מ
רוחב: 79 ס"מ
גובה מושב: 81 ס"מ
משקל: 249 ק"ג
מכל דלק: 16 ליטר
צריכת דלק (מבחן): 18 ק"מ לליטר
100-0: 7.1 שניות
מהירות מרבית: 175 קמ"ש
מרווח טיפולים: 10,000 ק"מ
אחריות: שנתיים
מחיר: 76,600 שקל


ימאהה T-MAX 530
מנוע: שני צילינדרים מקבילי שוכב, 530 סמ"ק, 4 שסתומים לצילינדר
קירור: נוזל
הספק: 46 כ"ס ב-6,750 סל"ד
מומנט: 5.3 קג"מ ב-5,250 סל"ד
שימון: עוקה יבשה
תיבה: רציפה, הנעת רצועה חשופה
מתלה קדמי: מזלג טלסקופי, 120 מ"מ מהלך
מתלה אחורי: זרוע דו צדדית, 116 מ"מ מהלך
בלם קדמי: צמד דיסקים בקוטר 267 מ"מ
בלם אחורי: דיסק יחיד 282 מ"מ
צמיג קדמי: 120/70 R15
צמיג אחורי: 160/60 R15
אורך: 220 ס"מ
רוחב: 77.5 ס"מ
בסיס גלגלים: 158 ס"מ
גובה מושב: 80 ס"מ
מרווח גחון: 12.5 ס"מ
משקל (יבש): 221 ק"ג
100-0 קמ"ש: 7.5 שניות
מהירות מרבית: 165 קמ"ש
צריכת דלק (מבחן): 17 ק"מ לליטר
מכל דלק: 15 ליטר
מחיר: 74,985 שקל

ב.מ.וו C600 ספורט:
טיפול 1,000 ק"מ: 543 שקל
טיפול 10,000 ק"מ: 543 שקל
טיפול 20,000 ק"מ: 3,328 שקל
טיפול 30,000 ק"מ: 543 שקל
טיפול 40,000 ק"מ: 4,345 שקל
סה"כ 40,000 ק"מ: 9,302 שקל

ימאהה T-MAX 530:
טיפול 1,000 ק"מ: 674.4 שקל
טיפול 5,000 ק"מ: 409.3 שקל
טיפול 10,000 ק"מ: 723.7 שקל
טיפול 15,000 ק"מ: 409.3 שקל
טיפול 20,000 ק"מ: 4,260.7 שקל
טיפול 25,000 ק"מ: 409.3 שקל
טיפול 30,000 ק"מ: 859.6 שקל
טיפול 35,000 ק"מ: 409.3 שקל
טיפול 40,000 ק"מ: 4,677.66 שקל
סה"כ 40,000 ק"מ: 12,833.2 שקל


קונים אופנוע או קטנוע חדשים? קבלו עוד מבחני דרכים

ממשיכים לדבר על דו-גלגלי בפורום הרכב של וואלה!

"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל