ברגע מפתיע אחד, דרך נמיר לדרום מגלילות הייתה שוממת לגמרי. שלושה מסלולי אספלט שחורים וישרים ללא אף רכב בטווח הראיה. אז עשינו מה שכל אופנוען היה עושה. פתחנו גז ושרפנו הילוכים כאילו אין מחר. ראשון, שני עד המנתק, שלישי נמתח לקצה היכולת וגם אוסף קמ"שים. הקווים המקווקווים החלו להתחבר לאחד רצוף, אבל אז כשהמכוניות מסביב השיגו אותנו, הבטנו מטה וגילינו שאנחנו בקושי ב-80 קמ"ש אבל שאנחנו גם על גבו של אחד האופנועים המוזרים ביותר שניתן לרכוש בישראל.
קוראים לו MSX והוא למעשה הגלגול המודרני של ה'מונקי' המקורי של הונדה משנת 1963. נו, האופנוע המצ'וקמק הזה שיש לו גלגל אחורי שמן, קדמי קטן ודק ובאמצע מנוע מצ'וקמק עוד יותר ושלדה של צינור ברזל יחיד. קופיף מוטורי על שני גלגלים.
מאז 63' הרבה מי ים שטפו את אדמת יפן ולדור החדש, מלבד הממדים הזעירים, כמובן שאין שום קשר לאופנוע המקורי מלפני יובל. למעשה, כשמביטים בו מקרוב מספיק ובמיוחד כשלא חונה לידו אף עצם שיכול להעניק פרופורציות של ממדים, ה-MSX נראה כמו אופנוע גדול, אמיתי, שהתכווץ בכביסה. מזמן לא חייכנו ככה לפני מבחן דרכים.
כמו גדול
מלבד מאותתים בגודל עצום (או שמה הם בגודל אמיתי והאופנוע הוא שכזה קטן?, כל רכיביו של ה-MSX נראים כאילו הגיעו מאופנוע בממדים רגילים לאחר שעברו הקטנה ביחס של 1 ל-2. הכל כאן חצי בגודלו ובמשקלו. והכוונה, בחזית ישנו מזלג הפוך צהוב ונוצץ (צהוב ונוצץ במתלים זה טוב, ככה אומרים), יש חישוקים יצוקים וקלים וזה גם טוב, יש צמיגי כביש בפרופיל ספורטיבי, יש מושב עם ריפוד עמוק, יש כידון רחב שמאחוריו לוח מחוונים דיגיטאלי לגמרי, יש תושבות יצוקות לרגליות ואפילו פנס 'לד' אחורי.
כשמותחים קצת את הדימיון, אפשר לראות כאן מעין סופרמוטו קופצני, שהוכלא עם מיניבייק של ילדים. אבל הלוחית הצהובה מאחור מזכירה שכדי לרכב עליו צריך רישיון וגם 16 שנים בתעודת הזהות ואל החבר'ה האלה בדיוק פונה הונדה עם הקופיף החדש. רוכבים צעירים וחדשים, שלא רוצים קטנוע רכרוכי, אבל גם לא אופנוע גדול ומורכב מדי ביכולותיו, כי אחרי הכל, הוא בסך הכל תחליף זמני לטאבלט. ואם תהיתם, אז ב-MSX הכוונה 'מיני-סטריט-אקסטרים'. איזו חיה עירונית זו?
ליליפוט זה כאן
גם אם גובהכם ממוצע ומטה ממנו, כלומר מעל מטר חמישים, רק המחשבה של לרכב על ה-MSX מעוררת שעשוע. כשמתקרבים אליו, קצה המושב שלו נמצא רק מעט מעל לגובה הברך וכדי לשבת עליו, לא ממש צריך להניף רגל באוויר. ממש כמו לרכב על סוס פוני. יש לו ארבע רגליים, פרווה, הוא צוהל ואוכל קש, רק בקטנה.
אבל מרגע שמתיישבים עליו, מגלים שקטן זה לא בהכרח אומר צפוף, כי הרגליים דווקא לא כל כך דחוסות מעלה על הרגליות ולמרות שהכידון קרוב, הוא לא קרוב מדי או נוגע בברכיים בסיבובי פרסה. אבל הוא כן קטן. ממש זעיר. מישוש יתרת המושב שמאחורי הישבן והבטה בתמונות שלאחר יום הצילום, מגלים שלהרכיב מורכבת זה רק אם שניכם ממש קטנים ורזים באופן שתואם את מידותיו של ה-MSX.
גלגלי ה-12 אינץ' גורמים לו לנוע בעצבנות אופיינית לכלים עם גלגלים זעירים שכאלה, אבל לא ברמה שפוגעת בביטחון. להיפך, הגומי שנוגע אצלו בכביש שייך לצד האיכותי יותר על הסקאלה והוא מיצר אחיזה טובה באספלט העירוני, וזו גורמת לרוכב להעיז יותר ויותר. אז מגלים היגוי מהיר, תגובות חדות וגם תחושות טובות שעולות מהמתלים ומבהירות את טיב החיבור לאספלט. למרות הזריזות, אין פגיעה ביציבות הכיוונית, גם במהירות גבוהה וגם במהירות סופר נמוכה, שבה אפשר לעשות פניות הדוקות מאוד מבלי להזדקק להורדת רגל לכביש. משם המרחק לרכיבה ספורטיבית פלוס מינוס במגרש חניה ריק, קצרה מאוד. לזכותו נוסיף גם את הבלמים, קאליפרים של ניסין שנושכים חזק דיסקים יחידים מלפנים ומאחור ומספקים כוח עצירה מצוין לכלי שכזה וגם תחושה טובה.
אופנוע שבקע מביצת קינדר
במגרש הזה וגם בכיכרות, וגם בישורות וגם בניסיון לרדת לאיילון ובעצם בכל מקום, מגלים שהמתלים והשלדה יכולים להתמודד עם הרבה יותר ממה שהמנוע יכול להציע. הוא נועד להתאים לשימוש עירוני, אמור לא להבהיל את הרוכב החדש וגם להציע חיסכון משמעותי וזה בדיוק מה שהוא עושה. הוא גמיש ונעים ברכיבה רגועה בעיר, הוא בונה כוח בצורה ליניארית וגם צורך ליטר דלק לכל 34 קילומטרים במבחן שלנו (40 קילומטרים לליטר לפי הצהרות היצרן).
אבל הוא גם החוליה החלשה בכל הסיפור הזה. המנוע עצמו, 125 סמ"ק מקורר נוזל, מפיק 9.7 כ"ס ו-1.1 קג"מ בלבד ולמרות שהמשקל הכללי רק 101.7 קילוגרמים, על ביצועים של ממש אי אפשר לדבר פה. כדי לזנק מהמקום באופן שלא יאפשר למכוניות ברמזור לעלות עליך, צריך למרוח קצת את המצמד, להעביר מהר לשני כי ב-35 קמ"ש הראשון פוגש את המנתק, ב-65 קמ"ש להעביר לשלישי ואז בסוף הרביעי, בירידה קלה, אפשר לראות 100 על לוח המחוונים (91 קמ"ש לפי מכשיר ה-GPS).
כן, רק ארבעה הילוכים יש שם. לעיר זה מספיק, או לאיילון הפקוק, אבל כדי לעלות איתו על כבישים מהירים, צריך המון תעוזה. את המנוע אפשר להמריץ עד ל-9,500 סל"ד לערך (מיקום המנתק, קו אדום במעט מעל ל-8,000), אבל אין באמת סיבה לעבור את ה-7,500 סל"ד שכן שם המנוע בעיקר עושה רעש ולא ממש מפיק כוח. טווח הביניים של בין 3,000 לאותם 7,500 הוא היעיל ביותר.
מאיזה צד נכון לאכול את הביצה?
אחרי שמתגברים על המבוכה שמלווה לרכיבה על אופנוע שכל כך הרבה יותר קטן מכם, מתחילים להיכנס לראש שלו וגם לראות איך כל מי שמביט בו מיד מחייך. לא צוחק עליכם (למרות שהיה אחד כזה, אבל הוא רכב על הארלי עם 3 גלגלים, אז... סתם) שליחים צלמו אותנו ברמזור, נהגי מכוניות התקרבו, פתחו חלונות והביעו עניין בצעצוע הזה ואפילו שוטר אחד סימן לנו "סע, סע, אין מצב שאותך תפסתי על מהירות הרגע".
ועכשיו ברצינות, ה-MSX של הונדה הוא אופנוע קטן, אבל הרכיבה עליו מרגישה כמו על אופנוע גדול, כך שחוץ מעניין הפרשי הממדים, אם יש כאלה, לרוכב הצעיר אין ממש ממה לחשוש. מדובר באחד הכלים עם כושר ההשתחלות בתנועה הכי גבוה שאנחנו מכירים, שמשקלו הנמוך הופך את הרכיבה עליו לקלה כמו על קורקינט חשמלי ושהחסכוניות שלו תגרום לכם לבקר בתחנת הדלק אחת להמון זמן, למרות המכל הקטן. רק מה, אתם צריכים מראש להסכים לשלם עליו 22,000 שקל על הכביש (כולל אגרות) ולהבין שלצאת מהעיר, לא כדאי.
על הצד הטכני
מנוע: ציל' יחיד, 125 סמ"ק, מקורר נוזל
הספק: 9.7 כ"ס ב-7,000 סל"ד
מומנט: 1.1 קג"מ ב-5,500 סל"ד
הזנה: הזרקה
תיבת הילוכים: 4 הילוכים
שמן: 1.1 ליטר
יחס דחיסה: 9.3:1
אורך, רוחב, גובה: 176, 75.5, 101 ס"מ
בסיס גלגלים: 120 ס"מ
מזלג קדמי: מזלג הפוך, 31 מ"מ
מתלה אחורי: זרוע פלדה עם בולם יחיד
בלם קדמי: דיסק יחיד: 220 מ"מ, קאליפר ניסין שתי בוכנות
בלם אחורי: דיסק 190 מ"מ, קאליפר ניסין שתי בוכנות
צמיג קדמי: 120/70 R12
צמיג אחורי: 130/70 R12
גובה מושב: 76.5 ס"מ
משקל (יבש): 101.7 ק"ג
רדיוק סיבוב: 1.9 מטר
מכל דלק: 5.5 ליטר
צריכת דלק (מבחן): 34 ק"מ לליטר
טיפולים ועלויות:
טיפול 1,000 ק"מ: 371.5 שקל
טיפול 4,000 ק"מ: 371.5 שקל
טיפול 8,000 ק"מ: 482 שקל
טיפול 12,000 ק"מ: 1,183.84 שקל
טיפול 16,000 ק"מ: 482 שקל
טיפול 20,000 ק"מ: 371.5 שקל
טיפול 24,000 ק"מ: 1,183.84 שקל
סה"כ 24,000 ק"מ: 4,446.2 שקל
עוד על הונדה בוואלה! רכב
קונים אופנוע חדש? כדאי שתבקרו כאן
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל