צילומים: יואב דודקביץ
ישנם אופנועים שבהם אתה משתמש כל יום ככלי תחבורה, ישנם אופנועים שמיועדים להקפיץ את רמת האדרנלין ברכיבות בשעות הפנאי וישנם רוכבים שמנסים לעשות הכול עם אופנוע אחד. זה היה הרעיון שלי לפני 19 שנים, בזמן רכישת הק.ט.מ הראשון שלי, ה-620 EGS . רכיבות לאוניברסיטה, למילואים לטיולים עם החברה, וכמובן גם פאן בשטח. לא עבר זמן רב וחלקים רבים פורקו, מכל הדלק והמושב הוחלפו בצרים יותר, המנוע שופר וכך הלכו והתקצרו הטיולים, הנסיעות לאוניברסיטה התמעטו ועל המכונית הרכבתי וו גרירה. מאז ועד היום, אני עדיין מחפש את האופנוע, שיצליח לעמוד במשימות הנ''ל מבלי לגרום לי לסבול באף אחת מהן ויתרה מכך, גם לגרום לי להתרגש ולחיך בכל מצב.
ד.ל.ב יבואנית KTM התחדשה בימים האחרונים בגלגול האחרון של ה-690 אנדורו R וזו סיבה מספיק טובה לקום בבוקר החם כדי לצאת עמו לימים ארוכים של רכיבות ארוכות. אבל עוד קודם, ממש עם היוודע דבר הגעתו של האופנוע לארץ, ה-690 החדש עורר אצלי את אותן המחשבות שקדמו לרכישת ה-620 ההוא, אולי הפעם זה יהיה "ה"אופנוע שיצליח? לאחר שהתעמקתי במפרט הטכני ובעיקר בהספק המנוע, משקל ומהלך המתלים, הבנתי שיש צ'אנס. יש סיכוי שהפעם זה יצליח.
אנדורו אמיתי או בכאילו?
אחד הדברים שהפתיעו אותי יותר מכל במהלך חיפוש מידע אודות ה-690 החדש היה, הימצאותו של ה-690 בקטגורית האנדורו באתר הרשמי של חברת ק.ט.מ. לפי התמונות, המפרט הטכני, המשקל ועוד, לא מדובר באופנוע שטח תחרותי ברמה של שאר דגמי האנדורו הייעודיים, אז למה לשים אותו שם ולא בקטגורית האדונצ'ר? החלטתי לבדוק את העניין לעומק ובתור התחלה למבחן החלטתי לקחת את ה-690 לטיול שטח/ כביש הכולל את הדיונות של פלמחים ומשם להתקדם ברכיבת כביש עד עמק האלה, רכיבה בסינגלים של עמק האלה לכיוון צור הדסה, ירידה על הכביש עד ליער בן שמן ושם לסיים את פרק השטח ברכיבה בסינגלים של קו 400 עד ראש העין.
בהתחלה, הרעיון של ירידה לחול העמוק של פלמחים עם צמיגי המצלר סהרה המקוריים שלחלוטין לא מתיימרים להיות מיועדים לתוואי קרקע שכזה, הרתיע אותי קצת, אך להפתעתי ה-690 הצליח לצאת מהחול הרך ולשמור על מהירות גבוהה גם בקטעי הבאמפים העמוקים. נקודת התורפה היחידה הייתה רכות הבולם האחורי שלא תמיד הצליח למנוע את סגירת המתלה וכתוצאה מכך הוציא אותי מקו ההתקדמות הרצוי.
בתנאים האלה נהניתי מאוד מעוצמת המנוע, תנוחת הרכיבה ומשקל האופנוע. את מערכת הבלימה השארתי על מצב A.B.S פעיל ולהפתעתי מאוד נוח להשתמש בבלמים בתנאי החול כאשר לא ניתן לנעול את הגלגלים לחלוטין. לסיכום פרק זה, ניתן לומר שהאופנוע אוהב חול ושבילי באמפים, אך עדיף להחליף צמיגים כדי להקל על הרוכב לשמור על הכיוון הרצוי ולהקטין את העומס על המנוע. לגבי הבולם האחורי, רצוי לבדוק את החלפת הקפיץ עבור רוכבים של 85 ק''ג ומעלה.
מהיר בכביש, רוטט בידיים
הדרך לעמק האלה על האספלט והמהירות שבהם ה-690 משייט חייבו אותי לשמור על ראש למטה, אחרת התנגדות האוויר במצחייה של קסדת השטח תתלוש לי את הראש מהמקום. לא יכולתי להמשיך לסבול את רעש הרוח ולכן התייצבתי על 110 קמ''ש בלבד בהילוך השישי והתחושה הייתה שהמנוע כלל לא מתאמץ. בכל פעם שרציתי להאיץ בהילוך הגבוה, סובבתי את ידית הגז ומנוע ה-690 סמ''ק מבלי להסס דחף קדימה באופן מרשים מבלי להשתמש בהילוכים, או במצמד. הורדת הילוך גרמה לאופנוע לקפוץ קדימה ולספרות במד המהירות הדיגיטאלי להתחיל להתחלף במהירות מדהימה, עד שתוך כמה שניות תחושת התלישה מהאופנוע גרמה לידית הגז להיסגר חזרה ומהר.
על האספלט, כמות הרעידות ברגליים הייתה במסגרת הנסבל, אך הידיים נטו להירדם בגלל עודף רעידות של הכידון. הרעידות בכידון במהירויות אלו היו כל כך משמעותיות, שהם גרמו לדמויות על המראות להימרח עד שלא ניתן היה להבחין במה נוסע מאחורי - מכונית או אופנוע. את בעיה זו ניתן לצמצם על ידי התקנת תושבות גמישות לכידון, או גריפים עשויים מספוג קשיח כמו אלו, שבהם עושים שימוש באופנועי הראלי המקצועיים.
טס גם בשבילים המהירים
שמחתי מאוד להגיע לעמק האלה ולאחר כמה דקות של רכיבה בשבילים המהירים ובסינגלים, הצלחתי להבין את רמת האחיזה של הצמיגים והחיוך נמרח לי על הפנים. יותר מפעם אחת, בניסיון להחזיר את הגלגל האחורי למקום לאחר החלקה, הגעתי לגבול הצידוד של הכידון ולאחר בדיקה הבנתי שלא ניתן להגדיל את זווית ההפניה של הכידון מבלי לפגוע במעטה הפלסטיק שסביב לצוואר ההיגוי. הטמפרטורה שלי ושל האופנוע עלתה קצת יותר מידי, הוא החליט להפעיל את המאוורר, שנמצא מאחורי הרדיאטור הענק והיחיד שלו, ואני החלטתי לעלות לעבר השלוחות המובילות לצור הדסה כדי להתקרר קצת.
לאורך הסינגלים הסלעיים הסתפקתי בהילוכים הראשון והשני ומעט מאוד בשלישי ואת עיקר תשומת הלב הקדשתי לשמירה על גחון האופנוע ועל הפנימיות הדקיקות שבתוך הצמיגים מפני צביטות. ה-690 פונה, סופג מהמורות וקפיצות, בולם ומאיץ באופן, שמאפשר לך לרכב מהר ובביטחון מלא גם על גבי סינגלים טכניים. בתנאים אלו העדפתי לנתק את מערכת ה-ABS בבלימה כי במספר מקרים היא מנעה ממני לבלום כפי שרציתי על הדרדרת המאפיינת את חודשי הקיץ.
היכולת הגבוהה של השלדה ותנוחת הרכיבה מונעות את הצורך בתכנון מוקדם של כל פעולה, או מעבר מכשול, כפי שקורה עם אופנועי הדו''ש הכבדים והרכים, שבחנתי לאחרונה. המושב הארוך והצר והעדר מכל הדלק בין הרגליים, מאפשרים תנועה לאורך האופנוע באופן המוכר רק מאופנועי השטח המקצועיים. בלימת המנוע והמצמד בשילוב עם מצמד בעל יכולת החלקה מבוקרת, מאפשרים האטה נשלטת מאוד וכמעט מונעים את הצורך בבלימה עם הבלם האחורי, פרט למקרים שבהם נעילת הגלגל האחורי עוזרת לסובב את האופנוע.
לא לשטח בלבד
המשקל היבש המוצהר העומד על 139 קילוגרמים והחלקים הרבים המותקנים לפני הכידון מאחורי מסיכת הפנס, הם התזכורת העיקרית לכך שהאופנוע לא מיועד לשטח בלבד ומפחיתים מזריזות האופנוע בשינויי כיוון האופייניים למסלולי שטח צפופים. החבטות הרבות שקיבלתי בישבן מיחידת הזנב גרמו לי לחשוב שההחזרה בבולם האחורי מהירה מידי ולאחר כיוון העניין השתפר מעט, אך נדמה לי שבמקרה זה הגעתי למגבלות של הבולם האחורי לאחר שהתחמם היטב. צמיגי האנדורו 3 תפקדו יפה ברוב המסלול ורק בשיפועי הצד, או בזינוק מהמקום בעליות הפודרה הורגשה מגבלה של ממש.
עליתי חזרה לכביש, מופתע, עייף ומלא כבוד והערכה ליכולת השטח של ה-690. את הדרך ליער בן שמן עשיתי על כביש נס הרים המוכר לחובבי האספלט וכאן התוודעתי לחוויות מוכרות מהעבר. הכביש היה כמעט ריק ולאחר העמקת הקשר עם האופנוע ורמת האחיזה של הצמיגים, מצאתי את עצמי מתקרב יותר ויותר אל האספלט בכל סיבוב. מהר מאוד עברתי לתנוחת רכיבה של סופרמוטו, ישיבה על החלק הקדמי של המושב ומרפקים פתוחים, המנוע טיפס בששון לתחום הסל''ד הגבוה וצלילים חדשים התחילו לצאת מהאגזוז . בלימה חזקה הורדת הילוך אחד, או שניים, שחרור מצמד מהיר והאופנוע גורם לך לחייך.
ה-690 אוהב כבישים מפותלים והדוקים ובהם הוא מעניק בטחון רב לרוכב ומאפשר לו להרגיש כמו רוכב סופרמוטו על מסלול. בבית שמש נכנסתי לתחנת דלק והתדלוק מפתיע אותי בגלל העובדה, שפקק הדלק נמצא מאחורי המושב ומכל הדלק נמצא מתחת לכנף האחורית ומשמש בתור שלדת הזנב. אין מתכת, רק פלסטיק. את קטע השטח שבין יער בן שמן לראש העין ביצעתי בקצב איטי יותר וחלקו גם בישיבה וגיליתי שהמושב, למרות מידותיו הצנועות, נוח ומאפשר רכיבה בישיבה ללא בעיות.
חזרה לשפיות
חזרתי לרמת גן אחרי רכיבה ארוכה ומגוונת, מופתע מיכולת ה-690 לאפשר לך לרכב באופן אגרסיבי בשטח ובכביש ולהרגיש שאין כמעט שום מגבלה מצד האופנוע. הרגשה זאת הייתה עד היום זרה לחלוטין עבור אותם אופנועים שהוגדרו דו-שימושיים ולכן יהיה זה עוול לקרוא ל-690 דו''ש. אני מסכים עם ק.ט.מ שכללו את ה-690 באופנועי השטח התחרותיים שלהם בעיקר בגלל התחושות שהרוכב חש ברכיבה אגרסיבית ואופי הרכיבה שה-690 מאפשר בשטח ובמסלולי אספלט מפותלים.
האופנוע מלהיב לא פחות גם מבחינה טכנית ודי להתבונן בשלדה שנראית יותר דומה לשלדה של אופנוע דוקאטי , מאשר לשלדה של אופנוע שטח, בכדי להבין עד כמה האופנוע הזה חדשני. מנוע סינגל מקורר מים עם מערכת ניהול מנוע, שני מצתים, מצערת חשמלית וכמובן הזרקת דלק ומערכת A.B.S. הספק המנוע המוצהר עומד על 66 כוחות סוס מכובדים, יש לזכור שמנוע ה-620 משנות ה-90 הפיק רק 42 כ''ס, כמעט מאותו הנפח. המנוע מתוכנן לאריכות חיים וחלקים רבים בו בנויים בהתאם לשיקול זה כגון טבעות האטימה, גובה הבוכנה, מערכת השימון והקירור ועוד. לוח המחוונים הדיגיטאלי מאפשר חיווי של אין ספור תצוגות, כולל שעון ומדי מרחק חלקיים הניתנים לאיפוס ונתונים אודות המנוע.
האם ה-690 יכול להיות האופנוע, שמאפשר לך מצד אחד להשתמש בו ברכיבות רגועות מבלי לחשוב כל הזמן מתי כבר מגיעים, ומצד שני לרגש אותך ולהיות השותף הנכון לרכיבות ספורטיביות בשטח ובכביש? התשובה היא ללא ספק, כן.
עוד על ק.ט.מ בוואלה! רכב
קונים אופנוע חדש? כדאי שתבקרו כאן
לייק אחד ואתם חבקים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל