רוכבי אופנועים, לא כל כך אוהבים להתפשר בבחירת האופנוע שלהם. משום שלרוב מדובר בבחירה אמוציונאלית (אין ממש הסבר רציונלי מדוע צריך 180 כ"ס בגלגל האחורי) של 'רוצה' ולא של 'צריך', רוכבי אופנועים רבים מעדיפים לתור אחר אופנוע נחשב ונחשק ואף להתפשר בכזה משומש על פני רכישת חדש במחיר זהה, כאשר זה לבטח מוגדר כאופנוע תקציב המתפשר פה ושם על מכלליו. אולם, במידה כזו או אחרת, כולנו רוכבים ונוהגים ב'מגבלת תקציב'.
הסוזוקי GSR 750 שהגיע אלינו למבחן הארוך טווח שנמשך שישה חודשים, עלול היה ליפול בדיוק לתוך התסריט הזה. זהו אופנוע תקציב ללא ספק בכך והוא אכן מציע רכיבים שאינם מוגדרים כרכיבי קצה. אולם האם הרוכב הרוכש אותו באמת מתפשר ואם כן, היכן? על השאלה הזו ורבות אחרות הצלחנו לענות אחרי שישה חודשים רצופים של רכיבה, בהם צבר ה-GSR 16,596 קילומטרים, עבר טיפול (12,000 ק"מ) במוסך, שחק צמיג קדמי, שלושה צמיגים אחוריים וסט קדמי ואחורי של רפידות בלמים.
רק תקלה אחת
במשך ששת החודשים בהם הסוזוקי העירום היה אצלנו, הוא עבד קשה וזכה ליחס תובעני למדי. בין שימושי היומיום, הוא בילה ימים רבים בכבישי רכיבה שונים ברחבי הארץ, טיילנו עמו וגם על המסלול עלינו עמו במסגרת ההדרכות של 'פרוריידינג'. כל אלה חשפו למעשה רק ליקוי אחד בו טיפלנו שכלל החלפת נוזל הבלם המקורי, משום שזה ככל הנראה סיים את חיו לאחר שהגיע לרתיחה מספר רב מדי של פעמים בזמן שהאופנוע שמש ככלי המבחן וההדגמה של היבואן.
בכך למעשה מסתיים הדיווח הטכני שלנו, מה שכמובן מחזק את תפישת החוסן של מנועי סוזוקי ושאר המכללים. על פי הבדיקות שלנו, המנוע לא גילה שום נטייה לצריכת שמן והמצמד, גם ברגע השבתו לעופר אבניר, הרגיש 'כמו חדש'. בהסתמך על התחושה בלבד, למרות שככל שעבר הזמן התרגלנו מאוד למה שהאופנוע הזה מסוגל להציע מבחינת היכולות, נראה שהמנוע רק מתחדד ומשתפר ככל שנצברו הקילומטרים ואפשר להישבע שאפילו הצליל שבוקע מהאגזוז המחריש שלו השתפר עם הזמן.
אז איפה הפשרות?
מתוך אופיים של מבחנים ארוכי טווח, היינו שקועים בלחפש את האופנוע הזה בקטנות, לגשש אחר הדקויות שבשימוש בו, אבל דווקא התעסקות מיקרונית זו הסתירה מאיתנו את התמונה הכללית שהתבהרה רק אחרי שנפרדנו ממנו. הוא שמש אותנו כאמור ביומיום, שעט על גבולות היכולת בכבישים דוגמת סדום-ערד במרדף אחר אופנועי ספורט מקצועיים (והם לא התרחקו ממנו מאוד) וגם שימש כמכונת התנסות במסלול ואת כל זה הוא עשה מבלי שנתלונן. הוא לא התבלט, הוא לא היה לצעקני ביותר, אבל הוא השלים כל משימה שלתוכה השלכנו אותו מבלי שנחוש בסרבנות מצדו.
נכון, הוא לא אופנוע ספורט מחודד וגם לא קרוזר נוח במיוחד, עתיר שרירים ומיגון רוח - אבל בתור נייקד ספורטיבי, הוא קלע בדיוק למשימתו. התוצאה היא, שהרכישה שלו אינה מלווה בפשרות של ממש (בהתאם כמובן לרקע שממנו אתם מגיעים אליו) ואכן מדובר כאן באופנוע רב משימתי שיכול לספק רוכבים (לא בתחילת דרכם אמנם) מנוסים באופן יחסי גם במשימות היום וגם להחזיר כיף כשצריך - יש מקום גם להיגיון וגם לרגש. מעט פחות משנה לאחר שהגיע לישראל ורגע לפני שאנו משיבים את ה-GSR אל היבואן, מסר לנו זה האחרון כי הכלים החדשים שיגיעו ממנו, יציעו כעת גם מערכת ABS למניעת נעילת הגלגלים ללא שינוי המחיר - תוספת חשובה ומבורכת בכל סוג של אופנוע.
באופן אישי, אחרי שהשלמנו עם יכולות השלדה והמתלים שלו (מעודדים רכיבה חלקה ומדויקת) ואהבנו את מה שהמנוע מסוגל לנפק (106 כ"ס בתפוקה ליניארית מושלמת, עם צריכת דלק שנעה בין 15 ל-19 ק"מ לליטר בהתאם לאופי הרכיבה), אילו זה היה בבעלותנו, היינו מחליפים את הכידון לאחר רחב ונמוך יותר ואת מחרשת הזנב למינימליסטית יותר (זו המקורית ענקית בגודלה). משום שה-GSR750 גם לא היה לכלי הנוח ביותר להרכבה (מבחינת המושב, תנוחת הישיבה והחוסר בנקודות אחיזה), היינו וודאי תרים אחר כיסוי (ONE SEAT) למושב האחורי לשיפור המראה ואולי אולי גם בוחרים להתקין דוד פליטה חלופי שיבליט מעט את צליל ה-4 בשורה שלו.
בעד: מנוע חלק, תיבה מדויקת, שימושיות
נגד: כידון, דוד אגזוז, איכות הגימור במוקדים מסוימים, נוחות בהרכבה
סיכום: שיפורים קטנים ולא יקרים יהפכו אותו גם למהנה יותר לרכיבה בנוסף לשימושיות הרבה שלו
לכל המבחנים ארוכי הטווח לדו-גלגלי בוואלה! רכב
האופנוע הבא שלהם נמצא כאן
מצטרפים אל הקהילה המוטורית הגדולה בישראל
