בסופו של החודש הרביעי על גבו של דוקאטי דיאבל 1200, מגיע שלב הסיכומים. אולם עוד לפני שהחזרנו את המפתחות אל היבואן וסגרנו עניין, החודש האחרון עם המפלץ האיטלקי היה פעיל מאוד. ככל הנראה בשל הפרדה המאולצת, בילינו עמו כמות גדולה מאוד של קילומטרים ברכיבות ממושכות, למרות החום הנוראי. הדבר אפשר לנו כמובן לחצות בקלות את רף ה-24 אלף ק"מ ולהביאו לטיפול תקופתי.
ושוב, עוד קודם לכך, נאלצנו להגיע אל מוסך החברה בשל שני אירועים. הראשון, מגן החום העשוי מסיבי פחמן שנמצא על צנרת האגזוז (מהצילינדר האחורי) נעלם - לא ברור אם השתחרר ממקומו בזמן הרכיבה כתוצאה מהחום והוויברציה, או שמא מישהו חמד אותו מעל גבי האופנוע בזמן שחנה למרגלות המשרד.
בנוסף לכך, מתג ההתנעה שנמצא על כידון ימין ושולט גם על הנעילה של הכידון (חשמלית + התנעה ללא מפתח) פיתח סרבנות קלה לפעול בקלילות. במוסך טיפלו בבעיה בקלות. במקום מגן החום הקטן הותקן אחר חדש וגם מתג ההתנעה הוחלף. העלות, 603 שקלים למגן החום ו-495 שקלים למתג ההתנעה.
טיפול גדול, מאוד
ב-24,000 ק"מ זקוק הדיאבל לעבור את אחד הטיפולים הגדולים, הממושכים והיקרים בחייו. לשם ביצועו, לקחנו את הדיאבל אל מוסך ברווז המורשה של דוקאטי ברחובות ושם החלה המלאכה המורכבת, גם במסגרת הדגמה לשאר נציגי מוסכי דוקאטי המורשים, שכן זהו הדיאבל הראשון בישראל לבצע טיפול זה. בעבודת נמלים מרובת ברגים, הדיאבל פורק חלק אחר חלק, פיסות הפלסטיק והקרבון נערמו עד שהאופנוע נותר עירום לגמרי על הסטנד - שלדה, מנוע וגלגלים. שום דבר מעבר לכך.
זה היה קצת קשה לראות את יצירת האומנות הזו מתפרקת לגורמיה, אבל גם מעניין מאוד. ישנה רשימה ארוכה של בדיקות שעל הדיאבל לעבור, כולל מרווחי שסתומים (נמצאו תקינים) בראשי המנועים.
ערכת השירות של הדיאבל כללה את הפריטים הבאים: מסנן שמן (81 שקל), שמן מנוע 15/50 סינטטי מלא 4.1 ליטר (388.6 שקל), 2 רצועות תזמון (654.72 שקל לזוג), שני מצתים (383.76 שקל לזוג), מסנן אוויר (424 שקל), 16 סוגרים לשסתומים (273.92 שקל) ועוד חומרי גירוז ואטימה ודיסקית לבורג ריקון בעלות של 25 ו-9.8 שקל בהתאמה. העלות הכללית לאחר תוספת שמונה שעות עבודה בעלות של 1,750 שקל וכולל מע"מ (16 אחוז בזמן הטיפול) עמדה על 4,629.33 שקל.
מכונה עם רגשות
בחודש האחרון עם הדיאבל, המשכנו להצטרף לפעילות מועדון דוקאטי בישראל והפעם זו הביאה אותנו אל המסלול בכוכב יאיר, אך לא כדי להשיל עוד שכבות של גומי מהצמיגים הרחבים, אלא כדי להשתתף שוב בטורניר קארטינג - הפעם על כלים דו-מנועיים. האתגר שבנהיגה עורר כמובן את יצר התחרותיות של חברי המועדון ועל המסלול נראו קרבות קשים. התחרות הייתה לוהטת כל כך, שחברי המועדון החליטו להעביר לשם את הליגה כולה בזכות יתרון גודלו של המסלול והכלים המהירים.
את המסלול עזבתי מוקדם בתירוץ של "חייב להספיק להגיע הביתה בזמן", אבל בפועל, הייתי חייב להספיק לבצע את אחת הרכיבות האחרונות על הדיאבל. לנצל אותו עד הרגע האחרון. השמש שהחלה לשקוע הורידה עמה את הטמפרטורה ואי אפשר היה לסרב לשדון שעל הכתף.
השדון הזה ליווה אותי במשך כל ארבעת החודשים שהדיאבל היה ברשותי ובוודאי תצפו לשמוע שנכנעתי לדרישותיו מספר לעמים. אז אתם צודקים, כשרוכבים על הדיאבל נכנעים לשדון הזה על בסיס שעתי. המנוע המפלצתי שלו שמייצר תאוצות לא אנושיות גרם לי להתמכר עד העצמות לאופנוע הזה.
חודשים חיפשתי לו מקבילה בעולם הגלגלים ולבסוף מצאתי - שברולט קורבט מהדור האחרון. המשותף - מכונה עם כוח ברוטאלי, סאונד מהשאול והתנהגות שוברת מוסכמות. שני הכלים, כל אחד בתחומו, לא אמורים להציע התנהגות כביש מרשימה, אבל בפועל עולים על כל הציפיות. הם לא רק מסוגלים לשגר את עצמם מהמקום כמו רכבי דראג, אלא להיות מהירים מאוד בכבישים מפותלים.
בשל מכלול הסיבות שפרטנו לכם בכל אחד מחודשי מבחן הארוך טווח, הפרידה מהדיאבל הייתה קשה בעיקר מהסיבה הרגשית. אני ממש אוהב את האופנוע הזה. גם רכיבות המבחן השגרתיות בנות היומיים-שלושה, שלא לומר רכיבות התרשמות קצרות יותר, הצליחו רק לגלות חלק קטן מהתמונה הכוללת - שזה אופנוע מפתיע וכיפי, אבל החיים איתו גילו בדיוק עד כמה חזק אפשר להתחבר אליו. הוא נראה ברוטאלי, מרגיש ברוטאלי, אבל נוגע בנימי הרגשות בצורה הכי עדינה שאפשר. כבר סיפרנו לכם על כך שבכל רמזור הסובבים שולפים אייפונים ומצלמים אותו (והופכים אותנו למיני סלבס), שאנשים נעצרים לידו ברחוב, שנהגים מפנים לו דרך, שאפילו זקנים עם מצ'לסים בעברם מרימים אגודל למשמע צלילי האגזוז שלו. הוא מצליח להיות נוח בכל תנאי הרכיבה, כיפי בכל שניה והוא באמת ריגש בכל פעם מחדש שעלינו עליו. זה בדיוק האופנוע שיכול להשכיח צרות של יום עבודה מתיש בדרך הביתה וקשה לי לספור כמה פעמים הוא גרם לי לבחור הדרך הארוכה חזרה. אופנוע מדהים ונדיר שכזה.
במהלך המבחן, נזקקתי למאות קילומטרים של רכיבה על כל אופנוע מבחן אחר, רק כדי לשבור את ההרגלים שמקנה הדיאבל לרוכב (כוח, תנוחת רכיבה, התנהגות, אחיזה ועוד) ולכן להפסיק לרכב עליו, ככה פתאום, גרמה לי להרגיש מו ילד שגנבו ממנו את הסוכרייה.
מספר פעמים נשאלתי על ידי רוכבים וחברים אם בהינתן התקציב הנכון הייתי רוכש אחד כזה לעצמי. התשובה רק התחדדה לאורך החודשים המשותפים. בוודאי שכן. אבל זה לא יקרה, שכן עם תג מחיר גבוה כל כך שמתחיל ב-156 אלף שקל לדגם הבסיס ומאמיר עד כדי כמעט 200 אלף שקל לגרסת הקרבון, הוא רחוק מיכולותי ומיכולות מרבית הרוכבים בישראל ואולי בכך גם ייחודו ומקור נדירותו.
ממצאים עד כה:
תנוחת רכיבה: הדיאבל נראה כאופנוע שמעדיף קודם כל את העיצוב, אבל זה לא כך שכן הישיבה עליו נוחה מאוד. תנוחת הרכיבה עליו ממקמת את הרוכב ברבע האחרון של האופנוע, הגב כמעט זקוף, הרגליים באמצע הגוף והידיים שלוחות לפנים בפיסוק רחב. גם ברכיבות ממושכות אין אין תלונות על הנוחות. בתחילת החודש השלישי החלפנו את המושב למושב ה'קומפורט' האופציונלי ששיפר את נוחות הישיבה והגביה מעט את הרוכב.
מיגון רוח: מיגון רוח של ממש אין שם, אבל המשקף הזעיר שקיבל אופנוע המבחן מפליא ביכולתו להסיט את האוויר מסביב לגוף. הדיאבל והרוכב מסוגלים לשייט בנינוחות גם ב-160 קמ"ש ואף מעבר לכך. בימים החמים האחרונים, העדר מיגון הרוח אומר שהגוף מקבל קצת יותר אוויר ברכיבה וזה בהחלט מקל על החום.
צריכת דלק: בחודש הרביעי ניסינו להביא את הדיאבל למצבו החסכוני ביותר. הדבר הצריך בדיקה בשיוט נינוח וארוך ואז הצלחנו לראות גם 19 קילומטרים לליטר חריגים מאוד. בפועל, ביומיום הצריכה התייצבה על כ-13 קילומטרים לליטר.
בתוך העיר ובפקקים: הימים החמים והפקקים בכל מקום הכבידו על ההתנהלות. היה חם וצפוף וזה לא המצב הטבעי עבור הדיאבל שמעדיף את המרחבים הפתוחים. עם זאת, לא גילינו קושי של ממש להתנהל עמו בעיר וביומיום. להיפך, החזות התוקפנית שלו והרעש שהוא מייצר הפכו אותו לאטרקציה לסובבים אותנו.
פינוי חום: חם, חם גם מסביב וכשהכל רותח, גם פיזור החום היעיל של הדיאבל מעט מתקשה. ברכיבה עירונית ארוכה, צדו העליון והימני של המנוע פולטים חום לעבר רגל ימין. אולם, מיד עם התחלת הרכיבה, החום מסולק ביעילות ולא מפריע.
התנהגות: מרכז הכובד הנמוך שלו הופך אותו לכלי יציב מאוד, גם מתמרונים צפופים ואיטיים, אך גם בכל הקשור לספורטיביות הוא לא מחמיץ דבר. למרות צמיג אחורי במידות ענק (240 מ"מ לרוחב) ובניגוד למה שניתן לשער, הדיאבל מסוגל להיות מהיר מאוד בקטעים מפותלים וטכניים, גם אם מרווח ההטיה שלו מוגבל ביחס לאופנועי ספורט. התחושות שעוברות מהגלגלים אל הידיים והישבן מעולות ושומרות את הרוכב מחובר באופן קבוע לאופנוע ולתנאי הרכיבה. אולם, הדיאבל מרגיש כאופנוע שהופך את הרוכב לפאסיבי ברכיבה - הוא לא זקוק לתנועות הגוף כדי לפנות וגם בקרת האחידה מורידה מהרוכב דאגות רבות.
נוחות: נוחות הרכיבה השתפרה עם ההחלפה למושב ה'קומפורט'. המתלים מכוילים על הצד הקשיח באופן יחסי, אבל אלה מתכווננים לגמרי לכל צורך. אנחנו אוהבים אותו כמו שהם, קשיחים מעט, לטובת שיפור העקיבה של הגלגלים על הכביש וגם השיכוך מצליח להוציא את העוקץ מרוב המהמורות.
בטיחות ואלקטרוניקה: רמת האחיזה המשתנה בכביש יכלה ממש להפריע לאופנוע חזק כל כך, אבל עם צמיג חדש מאחור ובקרת משיכה מתקדמת כל כך, אין עם זאת בעיה של ממש. מבין שלושת מצבי הרכיבה נשארנו עם מצב הספורט שמספק את מלוא הכוח ומצב 3 ברמת ההתערבות של בקרת האחיזה.
בלמים: הבלמים עדיין מעולים. למרות שטיגנו אותם על המסלול בבלימות חזקות וחמות, אין ירידה בתפוקה ולא נראה עדיין צורך להחליף את הרפידות או הדיסקים. נוזל הבלם יוחלף רק בטיפול הבא.
על הצד הטכני:
מנוע: 1,200 סמ"ק, 2 ציל', L טווין, מקורר נוזל
הספק: 162 כ"ס ב- 9,500 סל"ד
מומנט: 13 קג"מ ב- 8,000 סל"ד
משקל (יבש): 210 ק"ג, 207 בגרסת קרבון
מצמד: רטוב, מחליק, הידראולי
מתלה קדמי: מרזוקי 50 מ"מ כוונון מלא
מתלה אחורי: זרוע צדית, בולם זקס, כוונון מלא
צמיג קדמי: 120-70 R17
צמיג אחורי: 240-45 R17
בלם קדמי: 2 כפול 320 מ"מ ברמבו 4 בוכנות
בלם אחורי: 265 מ"מ, 2 בוכנות
מכל דלק: 17 ליטר
גובה מושב: 77 ס"מ (81 עם מושב קומפורט)
חודש שלישי עם דוקאטי דיאבל
עוד מבחנים ארוכי טווח לאופנועים וקטנועים
כאן תמצאו מבחן לאופנוע או הקטנוע הבא שלכם
"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל