לאחר 420 קילומטרים ו-21 שעות מנוע הגיע הזמן להתחיל לסכם מה עבר עלי ועל הוסקוורנה TE 300 במהלך החודש הראשון לקשר שלנו. האופנוע הגיע אלינו במצבו המקורי ומיד לאחר הרכיבה הראשונה הוספתי לו מגבהי תושבת כידון של 20 מ''מ, על מנת להתאים לאופי ולהרגלי הרכיבה שלי ומגני ידיים סגורים מאלומיניום. אין ספק שאחרי שני אופנועים שכל פעם שרציתי להרכיב תוספת כלשהי עליהם, הייתי צריך לעבור תהליך לא פשוט. חווית רכישת המגנים והמגביהים מתוך קטלוג האביזרים של היצרן, והרכבתם הפשוטה והמדויקת על האופנוע, הייתה חוויה מתקנת. בעבר, התהליך היה מתחיל בשיטוט באינטרנט של כמה שעות, אחרי שבדקתי שבדרום ת''א אין משהו מתאים, ונמשך בספקולציות לגבי ההתאמה שלהם לאופנוע ואלי. בהמשך הייתי מחליט לקנות ואז מגיעה ההמתנה הארוכה ובמסגרתה התקווה שהמכס לא ירצה גם ליהנות מהעניין. זה נשמע קצת קטנוני, אבל תשאלו כל רוכב שטח והוא יספר לכם לפחות על חוויה אחת כזאת.
הכוונון המקורי לא מתאים
כבר במהלך יום ההשקה שערכה חברת עופר אבניר לאופנועי הוסקוורנה ביער קולה, הבנתי שכיוון המאייד של המפעל הוא לא נכון עבור התנאים שלנו באזור המרכז. פלאג שנשרף ברכיבה הראשונה שלאחר ההשקה אילץ אותי לפתוח את ספר הרכב המסופק יחד עם האופנוע ולצאת לשטח עם כלים וכמה אפשרויות שונות של דיזות ומחטים. הכיוון אליו הגעתי הוא עני יותר, גם במצב המחט וגם בדיזה הראשית, לעומת מה שהיצרן ממליץ. צריך לקחת בחשבון שאני לא נוהג להחזיק את המנוע זמן ממשוך בסל''ד הגבוה מאוד, אם בכלל ולרוב משתמש בסל''ד הנמוך בינוני. עכשיו המנוע יכול להסתובב זמן רב בסל''ד הסרק ולפי פקודה, לעלות בסל''ד בצורה חלקה ללא שום גמגומים. צריכת הדלק עומדת על כמעט עשרה קילומטרים לליטר בשטח וזו תוצאה טובה מאוד בהתייחס לסוג המנוע ולנפחו.
הלינק באמת עושה את כל ההבדל?
במהלך החודש האחרון, כמעט כל רוכב שאני פוגש בשטח, שואל אותי האם באמת קיים הבדל בהתנהגות חלקו האחורי של האופנוע בזכות מנגנון הלינק שמורכב על ההוסקוורנה בשונה מאופנועי ק.ט.מ. כזכור, אופנועי הוסקוורנה בשנת 2014 מבוססים על מנוע ומכלולים של ק.ט.מ סיקס דייז, פלסטיקה ומכל דלק של הוסאברג והשלדה נלקחה מהדגמים האמריקאים והיא כוללת מנגנון לינק המחבר בין הבולם לזרוע האחורית.
בחבורת הרכיבה שלי יש שלושה ק.ט.מ 300 מהדגמים האחרונים ויצא לי לרכב עליהם לא מעט, אך עדיין לא ביצעתי השוואה ישירה, שכללה רכיבה לסירוגין על אותו מסלול וגם את התרשמות רוכבי הק.ט.מ מההוסקוורנה. כמובן שזה בתכנון ואני מקווה שבסקירות הבאות נוכל לפרסם את התוצאות. בינתיים התחושה הראשונית, לפני כיוון הקפיצים למשקל שלי, היא כמו של רכיבה עם פאנצ'ר מאחור.
הרבה אחיזה ומעט קפיצות ובריחות לצדדים של הגלגל האחורי ברכיבה בנחלים עם אבנים וחלוקי נחל ובבלימות במסלולי ספיישל טחונים על גבי ה- BRAKING BUMPS "גבשושיות הבלימה" (מושג חדש והכרחי). לאחר כיוון עומס הקפיץ בבולם האחורי למצב הקשה ביותר האפשרי, א העדיין לא מתאים לי מבחינת ה-SAG והגלגל האחורי עדיין עוקב בקנאות אחרי הקרקע. בינתיים זה מרגיש טוב מאוד, אבל רק לאחר החלפת קפיצים וביצוע מבחן השוואתי מעמיק נוכל לקבוע, האם מנגנון הלינק משפר את התנהגות האופנוע?
למי קראת רמאי?
הכינוי הכי טוב שמצאתי להוסקוורנה TE 300 עד כה, הוא "אופנוע של רמאים". משמעות המושג עבורי, היא שהכול בשטח הופך להיות הרבה יותר פשוט לביצוע, בעיקר בכל הקשור להתגברות על עליות וירידות עם אחיזה ירודה. השילוב בין מנוע לינארי ביותר שמתחיל למשוך מסל''ד כמעט אפסי ומתעקש לא לדומם, מתלים רכים ופרוגרסיביים, מתנע חשמלי ומושב רך ונמוך מאפשר לרכב עליו ללא שום בעיה באותם מקומות שהזכרתי, גם אם אתה לא מדויק ברכיבה ואפילו לא בכושר טוב.
יש לכך מחיר והוא בא לידי ביטוי בקטעים מהירים עם באמפים ושינויי כיוון מהירים שבהם ההסקי צולל יותר מידי על המתלים בבלימות ובשינויי כיוון ולכן פחות מדויק ומגיב מעט מאוחר לפקודת הגז. מערכת הבלימה, בעיקר הבלם האחורי, חדה מאוד ולצערי אני עדיין מרבה לנעול את הגלגל, אך כמובן שזה משהו שאני צריך להתאים את עצמי אליו ולא להיפך. לוח המחוונים המפורט, מערכת התאורה החזקה ושאר פינוקים שלרוב אנו לא מתייחסים אליהם ברצינות באופנועי שטח, מסייעים רבות ומקלים את החיים עם ההוסקוורנה במגוון מצבים. מערכת התאורה והמצבר אפילו גרמו לי לפזול לעבר רכיבות לילה ועל כך בחודש הבא.
בינתיים אני עדיין להוט לצאת ולרכב ולמזלי ההוסקוורנה הגיעה אלי בעונה הכי פחות מתאימה לרכיבת שטח בארץ וכך זכיתי למנת עידוד לצאת ולרכב עוד ועוד. רכיבות מהנות ובטוחות ולהתראות בחודש הבא.
עוד על הוסקווארנה בוואלה! רכב
מבחנים ארוכי טווח לאופנועי שטח? רק בוואלה! רכב
