לאחר שהבנתי שטיול המועדון כולל את אחד ממסלולי הרכיבה המשובחים והקשים שבאזור פרוזדור ירושלים, לא יכולתי לסרב להזמנה. המסלול מתחיל בפארק קנדה ודרך נחל יתלה עולה לנטף ויורד לנחל כפירה עד למעיין. תנאי מזג אוויר לוהטים במיוחד ותנאי הקרקע המאפיינים את סוף הקיץ, הציבו אתגר לא קטן בפני חברי המועדון.
אנשי הצוות של הוסקוורנה בהנהגתו של שחר עמרמי, דאגו לצנן את האווירה הלוהטת בעזרת שמשיות, אבטיחים, כיבוד ומים קרים שהמתינו לרוכבים במעיין לאחר שנסחבו על גבם של אנשי סיוע מסורים לאורך כל המסלול היורד מנטף למעיין. חשוב לציין שהמועדון מאגד בתוכו, בנוסף להוסקוורנות החדשות, גם את רוכבי ההוסקוורנות "האדומות" של פעם ואת ההוסאברגים. אני נהניתי מאוד בטיול ומקווה להשתתף בפעילויות דומות בעתיד.
התאמה אישית: החלפת קפיצים
כבר מהרכיבה הראשונה על ההסקי הרגשתי שהמתלים רכים לי במקצת. להפתעתי, לאחר כיוון עומס הקפיץ מאחור הצלחתי להגיע למידת השקיעה הסטטית (SAG) הנדרשת על פי הספר. למרות זאת האופנוע עדיין לא הרגיש יציב מספיק והתנדנד יותר מידי על המתלים, בעיקר ברכיבה מהירה ולכן החלטתי לנסות ולהחליף את הקפיצים. מאחור הרכבתי קפיץ 57 ניוטון/מילימטר ומלפנים 4.4 ניוטון/מילימטר, בהתאם לרשום בספר הטיפולים עבור רוכבים בטווח משקל 85-95 ק''ג.
ביצוע העבודה לא מורכב במיוחד, אך דורש כלי עבודה ייעודי לצורך פרוק המכסה העליון של המזלג בכדי למנוע נזק לפקק. בנוסף חשוב להשוות את אורך הקפיץ הישן לחדש ובמידה ויש הבדל צריך לדאוג לפצות על כך עם טבעות מרווח שמופיעות בספר החלקים. מכיוון שהטבעות ממוקמות מתחת לקפיצים יש צורך בפירוק המזלג, או באלתור עם חוט ברזל מעוקל בקצה כדי להוציא אותן לצורך מדידתן. בכל מקרה האורך הכולל של הקפיץ וטבעות המרווח צריך להיות 472 מילימטרים.
החלפת הקפיץ בבולם האחורי מחייבת פרוק של המשתיק, כיסוי הצד והלינק וזה מוסיף כמה דקות עבודה לעומת שלדה עם מנגנון S.D.P. מכיוון שכיוון עומס הקפיץ הראשוני (SAG) מצריך את פרוק הבולם, כדאי לכווץ מראש את הקפיץ 10 מילימטרים לעומת המצב הרפוי לאורך של 250 מילימטרים. לאחר החלפת הקפיצים כדאי גם לעבור על הכיוונים החיצוניים של המתלים ולהתאימם לרשום בספר הטיפולים בהתאם לסגנון הרכיבה. שוב פעם, כמו שכבר חוויתי עם מגני הידיים ותושבות הכידון, הזמינות של החלקים והמידע מאפשר לרוכב להתאים בקלות ובדיוק מרבי את האופנוע לצרכיו.
טיפול על הדרך
במהלך החלפת שמן הגיר חיפשתי לראות שבבים שנדבקו לפקק הריקון, אך פרט ל"אבק" אפור המורכב מפירורים קטנים של אלומיניום לא הבחנתי בשום דבר חריג, למרות השימוש האינטנסיבי של המצמד והגיר שמתלווה לרכיבות הארד אנדורו.
בבדיקה מקיפה של האופנוע מצאתי שהשפיצים בגלגל האחורי מחייבים מתיחה ושהתפס הקדמי של מגן הגחון מפלסטיק כבר לא נסגר היטב ולכן החלפתי אותו בבורג פשוט עם אום, בכדי למנוע את נפילתו בשטח. פרט לכך, שאר חלקי האופנוע ממשיכים לפעול ללא דופי ולא מחייבים שום התייחסות מצד הרוכב כולל מערכת החשמל והמתנע החשמלי. אין ספק שעד כה ההסקי הוא עבורי אחד מהאופנועים שבהם היחס בין זמן הרכיבה לזמן הטיפולים הוא גדול במיוחד. צריך לזכור שבעקבות כך גם עלות התחזוקה נמוכה בהתאם, ועל כך נרחיב בסיכום המבחן.
כבר מהרגע הראשון, לאחר הורדת האופנוע מהסטנד, הרגשתי שהפרונט נשאר יותר גבוה ומיד לאחר מכן פסי ההאטה שבכביש בדרך לשטח הרגישו לי הרבה פחות גדולים ממה שזכרתי. בשטח הרכיבה נעשתה יותר מדויקת בשינויי כיוון ובבלימות ולהפתעתי הרגישות לאבנים קטנות ולא מחוברות נותרה כפי שהייתה עם הקפיצים ה"רכים". נחיתות מקפיצות ודרופים נעשו הרבה פחות משמעותיים ובזכות כך הרכיבה נעשתה רציפה ואחידה יותר. בעצירה הראשונה הוצאתי בכמה מילימטרים את המזלג החוצה מהמשולש העליון וסגרתי עוד שני סיבובים את הקפיץ האחורי. כל זה על מנת להנמיך את הפרונט ולהרים את הזנב לטובת היגוי זריז יותר. לאחר שינויים אלו קיבלתי מההסקי תחושת חיבור לקרקע ובטחון ברכיבה, שהזכירה לי את מה שחוויתי על גבי ה-TM שהיה אצלנו במבחן ארוך טווח לפני ההסקי. אומנם הרגישות של המזלג והפרוגרסיביות שלו עדיין לא ברמה של ה-kayaba המותקן ב-TM , אך בהחלט ניתן לומר שההבדל ביניהם הצטמצם מאוד.
ומה הלאה?
בחודש הבא אני מתכנן לפרק את האגזוז ולהציץ לעבר הבוכנה והצילינדר וכמובן שגם הפעם אדאג לצלם את כל הממצאים ולפרסם אותם בסקירה הבאה. החורף כבר נראה באופק ומזג האוויר מתחיל להיות לטובתנו וזה רק מוסיף חשק להמשיך ולרכב עוד ועוד. רכיבות מהנות ובטחות ולהתראות בחודש הבא.
מבחנים ארוכי טווח בשטח? רק בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל