כמה עולה לנסוע בפיג'ו 508 מתל אביב לאילת?

בחודש השלישי למבחן הארוך טווח לפיג'ו 508, ביצענו בה את הנהיגה המסורתית לאילת ובחזרה כדי לבחון את צריכת הדלק והיכולת לבלות בה בנהיגה כמעט רצופה לאורך כ-700 ק"מ

צילום: קובי ליאני

מבחן ארוך טווח חודש שלישי עם פיג'ו 508 (קובי ליאני)

לפני שנספר לכם על מעללי הפיג'ו 508 בחודש השלישי במסגרת מבחן הארוך טווח, נרצה לתקן פרסום קודם. בחודש השני למבחן, ציינו כי כשמכונית המבחן תצבור 15,000 ק"מ, יהיה עליה לעבור את השירות התקופתי המתוכנן במוסכי החברה. אולם, רגע לפני שהתייצבנו לטיפול, הסתבר כי ה-508 תצטרך להמתין 5,000 קילומטרים נוספים, שכן לפי הוראות היצרן שירות (טיפול סדרתי) יתבצע אחת ל-20,000 ק"מ. אז יש לנו עוד מעט זמן בטרם נוכל לדווח אליכם ממוסכי החברה.

אולם עד אז, שלחנו את ה-508 לאחת המשימות המורכבות שאנו מעמידים בפני מכוניות במסגרת מבחנים ארוכי טווח - הנסיעה לאילת. זו כבר אינה משימה חריגה ועם כל מכונית חדשה או משומשת תקינה ניתן להגיע ללא קושי לעיר הדרומית. אולם לעשות את הנסיעה הזו הלוך וחזור (ת"א-אילת-ת"א) לאורך כ-700 ק"מ כמעט ללא עצירות, אפשר לעשות בנוחות רק עם מעט מאוד מכוניות בישראל. ה-508 היא אחת מהן וכפי שהסתבר לנו, גם עם צריכת דלק מצוינת.

מבחן ארוך טווח חודש שלישי עם פיג'ו 508 (קובי ליאני)

לבד על הכביש

כדי להשלים את המשימה ולא לחסל לגמרי את היום, יצאנו אל הנסיעה ב-4:30 בבוקר, לא לפני שתדלקנו עד הפקק ובדקנו לחץ אוויר בצמיגים. זו חוויה מאוד נעימה לנסוע בשעות אלה, אחרי שמתגברים על העייפות כמובן. הכבישים פנויים עד רמת שוממים לחלוטין ואחרי היציאה מגוש דן עלינו על כביש 6 דרומה כשהציע הכללי ייקח אותנו דרך מצפה רמון, כרגיל. למה לא כביש הערבה? אמנם היינו יכולים להשיג עליו צריכת דלק מעט טובה יותר, אבל הוא ישר, משעמם ומאוד לא ידידותי לנסיעה ממושכת שכזו ולכן גם מסוכן.

את הבעיה הראשונה גילינו מיד עם הכניסה לרכב. ב-508 ישנם שני מחזיקי כוסות נשלפים בדשבורד, אבל הם לא מתאימים למידותיה הלא חריגות של הכוס התרמית שמלאה בקפה חם ולמעשה, לא מצאנו בתא הנוסעים שום מקום אחר להניח אותה בבטחה. לאורך כל הנסיעה הקפדנו על ככלי נהיגה חסכונית. לא יצאנו מגדרנו ולא כיבינו את המיזוג או גלשנו למהירויות איטיות במיוחד, אלא השתדלנו לשמור על נהיגה רצופה וחלקה סביב המהירות החוקית בכל כביש. לא חסכנו גם בעקיפות ולא השתרכנו אחרי משאיות איטיות, כך שלמרות הכוונה, לא מעט פעמים דוושת התאוצה פגשה את השטיח.

הקילומטרים עוברים מהר בנסיעה שכזו, למרות שכלל לא עברנו על מהירות הנסיעה החוקית, פשוט דבר לא הפריע לנו להתמיד בנסיעה, שכן אחרי הזריחה, כבר היינו בפאתי מצפה רמון ושם ממילא התנועה דלילה גם בשעות היום. מלבד שתיים או שלוש עצירות לצילום, הנסיעה הייתה רצופה וחלקה וב-508 גם נוחה ושקטה למדי. בידוד הרעשים בה מצוין והופך את השיוט על האוטוסטרדה לחרישי ונעים וזה מאפשר למערכת השמע האיכותית לנגן ואפילו להפתיע אותנו כשגילינו שגלגל"צ אשכרה שינו את הפלייליסט שלהם. ה-508 מתנהלת בנינוחות על הכביש, כשהמנוע ותיבת ההילוכים שומרים את הסל"ד על כ-2,000 סיבובים שקטים וחסכוניים ב-100 קמ"ש.

מבחן ארוך טווח חודש שלישי עם פיג'ו 508 (קובי ליאני)

נושכים שפתיים

את יתרונות הנוחות של ה-508 אנו מכירים היטב בשלושת החודשים שהיא נמצאת ברשותנו ומקור חלק ניכר ממנה מצוי במושבים. אלה רכים ותומכים כראוי ובעזרת כוונון חשמלי, קל מאוד לייצר חביקה טובה לגב ולירכיים ולהתייצב נכון מול ההגה. ידענו גם שה-508 יודעת לייצר התנהגות כביש טובה מאוד, עם הגה תחושתי ומדויק, אבל ממש נשכנו את השפתיים שלא להגזים בכבישים הנמצאים דרומית למצפה רמון. הפיתולים שם יכולים לגרום למכוניות טובות לזרוח ולפחות טובות לבאס תוך דקות וגם כאן היינו מרוצים מאוד מהצרפתיה הזו. אחיזת הכביש שלה טובה מאוד ולמרות ממדיה, היא ממש מתמסרת לנהג ומאפשרת מידה רבה של שעשועי נהיגה.

בחזית שלה ישנו מנוע 1.6 ליטר טורבו גמיש שמפיק 165 כ"ס וגם 24.4 קג"מ ועם תיבת הילוכים אוטומטית עם 6 הילוכים, הוא מייצר כוח זמין כמעט תמיד וגם התיבה מגיבה בזריזות כשיש צורך בהורדה של הילוך אחד או שניים. כאמור, השתדלנו שלא להשתמש בכל מה שהמנוע מסוגל, כדי למנוע מצריכת הדלק להמריא, אבל כשהכוח זמין בסל"ד נמוך, במעט מאוד מקרים צריך למעוך את דוושת התאוצה.

זהו דבר קטן, אבל בכל זאת - כל מי שנוסע דרומה, יודע שבשלב מסוים כנראה עוברים לממד אחר, כך שכל תדרי הרדיו נעלמים ומשתנים פתאום לתחנות ירדניות ומצריות שמשדרות את המצעד השבועי מלפני 40 שנה. אבל מערכת השמע של ה-508 הצליחה לדלג בין התדרים השייכים לאותה תחנה (כן, גלגל"צ ורק בגלל הפליליסט החדש) בצורה חלקה ורצופה ללא שום עצירה של השמע. אם לא מסתכלים, לא יודעים שהתדר התחלף בתצוגה.

מבחן ארוך טווח חודש שלישי עם פיג'ו 508 (קובי ליאני)

אז כמה עלה להגיע לאילת?

שאלת מיליון הדולר. או יותר נכון, 112 השקלים. כן, למרות שלא ממש השתדלנו, ברגע התדלוק ה-508 הפגינה צריכת דלק מצוינת, אולי הכי טובה שנמצאה במסגרת המבחנים ארוכי הטווח שלנו בוואלה, אם זיכרוננו לא מטענו. ב-343 הקילומטרים שנסענו נשרפו 18.2 ליטרים של דלק, ובחשבון פשוט, ליטר דלק לכל 18.7 קילומטרים. בהכפלה ב-5.99 שקל (מחיר ליטר דלק ביום המבחן כולל מע"מ) יוצא שנסיעה זו עלתה לנו 112 שקל בלבד.

זה לא הכל כמובן, שכן לאחר התדלוק סובבנו את החרטום ושבנו על עקבותינו בדיוק באותה הדרך, רק בקצב מעט יותר גבוה ולמרות זאת, צריכת הדלק עלתה רק במעט לכדי 16.4 קילומטרים לליטר. אבל התגלית החשובה ביותר כאן, היא שלמרות שאת הדרך חזרה עשינו בנסיעה רצופה ללא שום עצירה (כאמור 343 ק"מ) כשהגענו יצאנו ממנה בתחושה טובה ועם עייפות מינימלית. לא הזדקקנו לחילוץ עצמות חריג ושום איבר בגוף לא כאב. בהחלט מרשים לנוכח נסיעה כמעט רצופה של כמעט 700 קילומטרים.

פיג'ו 508 יוצאת למבחן ארוך טווח

חודש ראשון: פיג'ו 508 מול פולקסווגן פאסאט

חודש שני: פיג'ו 508 בשירות המשפחה

לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל