מדוע נהג אוטובוס שהורשע בגרימת מוות ברשלנות, לא נשלח למאסר?

נכון להיום מדיניות הענישה בתיקים מסוג אלו היא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. אז כיצד ייתכן כי נהג אוטובוס שפגע ברכב שחנה בשול הדרך וגרם למוות, לא ייכלא?

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
תאונת דרכים סמוך למצפה אביב, גוש שגב. יוני 2016 (איחוד הצלה)
(צילום: איחוד הצלה)

במקרה שלפנינו מדובר על תאונה קטלנית שארעה בשנת 2012, במהלכה הנאשם, נהג אוטובוס, פגע ברכב והביא למותו המיידי של הנהג. חקירת התאונה העלתה כי הרכב עמד על השול הימני של הכביש כאשר הוא בולט מרחק של 0.4 מטר לנתיב הנסיעה. נוכח תוצאותיה הטרגיות של התאונה, הוגש כנגדו כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות.

במהלך הדיון בבית משפט לתעבורה בחדרה, התברר כי לנהג האוטובוס יש עבר תעבורתי משמעותי: 11 הרשעות קודמות. עיון בגיליון מעלה כי אין זו תאונת הדרכים הראשונה בה היה מעורב, אלא השלישית.

עיון בפסיקה מלמד כי מדיניות הענישה בתיקים בהם מורשע הנהג בביצוע עבירה של גרימת מוות ברשלנות היא הטלת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. כב' השופט יורם דנצינגר מבית המשפט העליון כתב בעבר כי נוכח ריבוי תאונות הדרכים הקטלניות, המתרחשות מידי יום ביומו וגובות את חייהם של קורבנות רבים הביע בת המשפט את הצורך במדיניות מחמירה. שבאה לידי ביטוי בהטלת מאסר בפועל. לדבריו, אכן, מרבית המורשעים בעבירות אלה – מן הסתם- הם אנשים מן הישוב מה שקרוי נורמטיבים. אך נוכח ההפקרות המרובה בכבישים, קיפודם של חיי אדם , השבר הנורא שאין לו מרפא ואיחוי שהינו מנת חלקם של משפחות הקורבנות מבקשים גם בתי המשפט לתרום תרומה צנועה בדמות גזרי הדין המחמירים. גם קולה של משפחת המנוח נשמע : זו ביקשה מבית המשפט כי ייקח בחשבון את הטרגדיה המשפחתית שנגרמה להם ויטיל עונש מרתיע, על מנת למנוע הישנות של מקרים טרגיים דומים.

הנהג מערער

לאור עמדת בית המשפט העליון, ובהתחשב בנסיבות התאונה, קבעה כב' השופטת רונה פרסון כי טווח הענישה הראוי בתיק יעמוד בין 6 חודשי מאסר ל 24, מאחורי סורג ובריח, כאשר בסופו של יום, נגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל כמו גם 9 חודשי מאסר על תנאי.

אך הנאשם סירב להשלים עם גזר הדין וכניסתו הצפויה לבית הכלא והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, במסגרתו טען באמצעות בא כוחו, עו"ד עמרי ארגמן, מומחה לדיני תעבורה, כי בין היתר, יש לשקול כל מקרה על פי נסיבותיו המיוחדות ונסיבותיו אישיות של הנאשם כאינדיבידואל ולאזן בצורה ראויה בינהן לבית מדיניות הענישה.

הרכב של שלושה שופטים: רון שפירא, תמר נאות פרי, ובטינה טאובר קיבל את טענות עורך הדין ארגמן וקבע כי לאור העובדה שמדובר על אדם נורמטיבי ללא מעורבות קודמת בפלילים, עצם ההליך המשפטי נגדו מהווה גורם הרתעתי משמעותי. לדברי כב' השופט שפירא, דווקא לאנשים נורמטיביים שמעולם לא מעדו מהווה עצם העמדתם לדין פלילי – אירוע משברי. בסופו של הליך, קבעו שלושת השופטים כי בנסיבות העניין, ניתן להשיג את תכלית הענישה גם בגזירת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.

עו"ד ארגמן: "פסק הדין הוא מידתי, מאוזן ואף ניתן להתייחס אליו כפורץ דרך; מטרת הענישה בבתי המשפט, אינה נקם. איש לא יוכל לקחת חזרה את סבלה של משפחת המנוח, אולם בית המשפט שקלל נכון את הנתונים בתיק זה ולקח בחשבון שתי טענות עיקריות שטענו: רשלנותו של המנוח והעובדה שהתאונה נבעה מעצירתו על שולי הכביש בדרך מהירה וכן את הכמות המשמעותית של התאונות הקטלניות, שנובעות מעצירת נהגים על דרך מהירה - תופעה שיש למגרה מן השורש.

בנוסף אומר עו"ד ארגמן "פסק הדין הינו חלוץ ופורץ דרך בשימוש מסקנות וועדת דורנר שדנה במדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, שקוראת להקל באופן שיטתי בענישה, להפחית במאסרים קצרים ולבחון חלופות למאסר בדמות עבודות שירות בקהילה. כמו כן, פסק הדין נותן פרשנות חדשה לתיקון 113 לחוק העונשין בכל הקשור למדיניות הענישה הראויה בנאשמים שאינם בעלי דפוס התנהגות עברייני מובהק, לאפקטיביות של מאסרים קצרים ולמשקל שיש לתת לשיקולי השיקום".

עוד בוואלה! רכב:
גרם לתאונה ברכב היוקרתי וטען: "הרכב שלי משוכפל"
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל