סימני צמיגים על הלב

העולם לא יכול היה לזעוק "חזור הביתה" חזק יותר. חוץ מכתבה גדולה שהייתי אמור לסיים, גם התחיל לרדת גשם זלעפות, ממש לא תנאי הנהיגה אידיאליים לרודסטר קטנה. אבל הבוקסטר הביטה אלי כמו גור בוקסר עם מנוע בעל אותו שם, כשכשה בספוליר הזנב שלה ואמרה בנחרצות "קח אותי לכביש מבוא חמה!". אבל גשם, ניסיתי להסביר, וזו נסיעה ארוכה מאוד ומה עם הכתבה? מה את אומרת, שניסע מחר? "תסתום-את-הפה-וקח-אותי-למבוא-חמה!". אז מה יכולתי לעשות.

הנסיעה מהמרכז למורדות הדרומיים של רמת הגולן היא לא נסיעה קצרה, בבוקסטר, היא נדמית אפילו ארוכה יותר. זו לא המכונית למסע ארוך, מכל המכוניות של פורשה, זו כנראה האחת עם הכי פחות התאמה לכיסוי מרחקים ארוכים. כבישי האוטובאן הפתוחים לא היו ממש היעד למכוניות האלו, ואני לא צריך לספר לכם, כמה רחוקים הכבישים בישראל מאלו של גרמניה. ה-718 קלילה, 1,365 ק"ג של אלומיניום ופלדה, מקפצת ורוטנת, החזר הרעשים מרצפת המכונית והקרבה לכביש מהדהדים את המים שמתחתינו, חישוקי ה-20 אינץ' והצמיגים נמוכי החתך לא משאירים הרבה דופן כדי לספוג זעזועים, וגג הבד שלה, למרות שהוא עושה עבודה טובה יחסית לגגות כאלו, לא מוסיף. כאשר אני חולף דרך רסס המים של פול טריילר ואוטובוס, המכונית הקטנה נבלעת לחלוטין ונעלמת מהעין.

גם תא הנוסעים פה הוא לא בדיוק המקום הכי מרווח בעולם. המושבים עצמם מעולים, ברשימת האופציות הארוכה מאוד של פורשה יש עוד 5 סוגי מושבים שאפשר לצייד בה את המכונית, כולל מושב באקט מלא. אבל גם אלו הסטנדרטיים עושים עבודה מצוינת. גם איכות החומרים וההרכבה פה הם בדיוק מה שתצפו מפורשה, אבל מעבר לזה, האבזור במכונית הזו, הוא ממש לא מה שתחשבו למצוא במכונית שמתחילה ב- 496 אלף שקלים או במקרה של מכונית המבחן 676,578 שקלים. ההנעה היא לא בלחיצת כפתור, אין בקרת שיוט, המזגן הוא רגיל וגם מערכת המולטימדיה, בואו, ראיתי טובות יותר ממנה. בתחום מערכות הבטיחות הכי רחוק שתגיעו זה חיישני חניה קדמיים ואחוריים, השאר בידי הנהג (יש גם מובילאיי...). אבל האם אלו באמת הדברים שאתם רוצים או מחפשים במכונית ספורט זעירה? וזה לא שהיא לא מאובזרת, יש כאן 180,578 שקלים רק בתוספות, בהן חישוקי 20 אינץ' (36,176 שקלים), ריפוד עור נטורל אספרסו (49,199 שקלים), קשתות התהפכות בצבע אלומיניום (6,049 שקלים), או פנסים אחוריים כהים (5,651 שקלים). אבל בואו, זה פורשה, אתם יכולים לאבזר פה כל דבר שתרצו ותשלמו עליו.

הבוקסטר כדגם מלווה את פורשה מאז 1996, היא ואחותה הסגורה הקאימן שזה להם הדור השלישי מהוות את כרטיס הכניסה לעולם מכוניות הספורט של היצרנית משטוטגארט. הכינוי 718 שנוסף לדור הנוכחי, שואב את שמו מהדגם ששם את פורשה על מפת הספורט המוטורי העולמי עוד ב-1957 כאשר החליפה את ה-550 ספיידר. כי עם כל ההילה של ה-911, הרבה לפניה כבר הייתה להם אגדת מסלול זערורית בעלת מנוע מרכזי, שעל שלל גלגוליה ליקטה גביעים על ימין ועל שמאל בטרגה פלוריו, במירוצי הסיבולת של סיברינג וב-24 השעות של לה מאן.

הן אולי כרטיס הכניסה, אבל שלא נטעה לרגע, אין בהן שום פשרות, הן עדיין חיות שונות לגמרי מכל מכונית אחרת בכביש. בעיקר בגלל התצורה המאוד ייחודית שלה עם מנוע מרכזי. עכשיו, לפני שנגיע למה שזה אומר מהבחינה של איך היא נוסעת, כמה מילים על מנוע מרכזי. זה לא במקרה שכמעט כל מכונית על ראויה לשמה וכל מכונית מירוץ ראויה לשמה עושות שימוש בסידור הזה של לשים את המשקולת הכי כבדה במכונית - בדיוק באמצע.

המיקום הזה אומר בעיקר שהמכוניות האלו זזות כמו ששום דבר אחר לא זז. נסו רגע לדמיין את עצמכם מחזיקים משקולת בידיים מתוחות קדימה, עכשיו תתחילו להסתובב. אתם מרגישים אותה מושכת אתכם? זה בגדול מנוע קדמי, כמו שיש לרוב המוחלט של המכוניות, עכשיו קרבו קצת את המשקולת לגוף, נהייה יותר להסתובב? יופי. עכשיו תצמידו את המשקולת לחזה ותעשו את זה שוב - הרבה הרבה יותר קל לא? יופי, זה פחות או יותר הרעיון מאחורי הסיפור של מנוע מרכזי במכוניות. ולהסתובב טוב - זה בדיוק מה שאתם רוצים שמכונית הספורט שלכם תעשה.

והבוקסטר? אוהו איך שהיא יודעת להסתובב טוב. הנהיגה בה היא בדיוק מה שאתם צריכים כדי ללמוד איך מכונית מהנה לנהיגה צריכה לזוז. זו לא רק תיבת ה-PDK כפולת המצמד, כנראה הטובה ביותר כיום בתעשייה, זה גם לא רק הדחף של 300 הסוסים ממנוע ה-2 ליטרים שלה, אנחנו חיים בעולם מופלא בו אתם יכולים לקבל את המספר הזה מהמון מכוניות היום. ובינינו, הקטע הזה של ראש שנדבק למשענת די ממצה את עצמו, היא יותר בקטע של להדביק אותו לשמשת הצד. היא מכונית שפונה כמו שום דבר אחר על הכביש בטווחי המחירים שמתחת לעולמות הקורבט החדשה, הונדה NSX וצפונה למחוזות הפרארי - זה משהו שפשוט אין. פתאום לקבל את מה שיש לה ברבע ממחירה של מכונית על גורם לה להיראות כמו מציאה של ממש. זה אולי מזכיר קצת את האלפין A110, רק כזו שבנויה טוב, איכותית ובלי תא נוסעים עם תחושה של מחסן המתגים של רנו.

על הכביש המפותל, עם האגזוזים במצב המוזיקלי שלהם, פיצוצי הבק-פיירים שמהדהדים מקירות ההר מוסיפים פסקול של חילופי אש לסרט הזה שאני חי בו עכשיו. זה סרט שאסור לך למצמץ בו, אפילו לרגע, כי הבוקסטר היא מכונית שתיתן לכם את העולם, אבל תדרוש מכם מחויבות של ממש בתמורה. כי כאשר אתם עוברים לנהוג אותה מהר, כדאי לכם לשכוח כל מה שאתם יודעים או חושבים שאתם יודעים על נהיגה במכונית רגילה. כדי לנהוג אותה בכביש רטוב ומפותל, היא מכריחה את הנהג למתוח לקצה את קריאת הכביש שלו. גם אם עשיתם את הכביש הזה עשרות פעמים לפני כן, הפעם הקווים הם שונים לגמרי. זה לא רק הכלל של "ליישר" את הפניה, זה גם לנצל כל מטר וזווית כדי לבלום בקו ישר כמה שיותר.

כי המכונית הזו גם בולמת אחרת לגמרי ממכוניות אחרות. בפיזיקה, האטה נקראת "תאוצה שלילית" אבל הבוקסטר לא בעניין של שיעור פיזיקה, זה לחנונים, הבוקסטר היא לגמרי בשיעור ספורט. במכוניות עם מנוע קדמי, בזמן האטה, העברת המשקל קדימה, גורמת למשקולת הזו שיש על הגלגלים הקדמיים ונקראת מנוע להיצמד לאספלט, והתחושה היא כמו יד ענקית שמצמידה את החרטום לכביש. כאן, עם המשקולת הזו באמצע המכונית, התחושה היא כאילו היד הזו, וזו חתיכת יד של הבלמים המחוררים שלה, מצמידה את כל המכונית בבת אחת לכביש.

היא בעיקר מכונית שעדיין, וסוף סוף מותחת קו ברור בין מישהו שסתם נוסע בה לבין מישהו שיודע לנהוג. היא שונאת נהגים הססניים, מה זה שונאת - מתעבת אותם. פה, אתם חייבים להיות מאוד מדויקים ומאוד חדים בפקודות שלכם. היא לא מהמכוניות המחניפות האלו שיגרמו לכם להרגיש נהגי על אם אתם לא ראויים לזה. כשאתם מגיעים לפניה, אתם חייבים לסיים עם הבלימה בזמן ולמשוך אותה ממש עד חלקיק השנייה שאתם פונים, ואז כאשר האף שלה בפנים והאזימוט קבוע לחזור לגז, כדי להצמיד אותה פנימה ולהצמיד את הגלגלים האחוריים לכביש.

זה כל כך שונה מהאופן בו ננהגות מכוניות עם מנוע קדמי, שם אתם מושכים את הבלימה לשיא הפניה ואז חוזרים לגז. עשיתם את זה לא נכון? עזיבת גז פתאומית באמצע הריקוד הזה ייענה במקרים חריפים באיבוד אחיזה מפרפר חדרי לב. במובן הזה, פורשה 718 בוקסטר היא הדבר הכי קרוב על ארבעה גלגלים לרכיבה על אופנוע, וזו, אחת המחמאות הכי טובות שאפשר ללחוש למכונית לתוך כונסי האוויר כאשר זה מגיע למעורבות נהג-מכונה.

אני כל כך חלק ממנה, מאיך שהיא נוסעת, שאני לא צריך להסתכל במד המהירות כדי לדעת כמה מהר אנחנו תופרים את העיקולים האלו, אני יודע מה המהירות שלה מהצלילים שהמנוע, שנמצא 30 ס"מ מאחורי עושה, מהצמיגים, ההגה, מהישבן, דרך עמוד השדרה ועד למוח, מהתנועות של הגוף של שנינו בהעברות המשקל.

הפורשה 718 בוקסטר היא מהמכוניות האלו שמכוונות לנהגים מסוג מאוד מסוים. יש הרבה מאוד מכוניות ספורט טובות בגזרת 600 אלף השקלים, חלקן יהיו שימושיות יותר, אחרות חזקות יותר, אבל אף אחת מהן לא עושה את העניין הזה של נהיגה טוב יותר. לא ב.מ.וו Z4, לא אודי TT, לא יגואר F טייפ (שמאוד טובה בפני עצמה) - קשה לומר שטובות ככל שהן, ממש מגרדות את היכולת של ה-718 בוקסטר.

553.6 ק"מ העברתי בבוקסטר, פחות או יותר הסטנדרט במבחני דרכים, בהתחשב בימי הסופה שעברו עלינו יחד זה לא רע, אבל איתה זה הרגיש פחות. כל דקה שהיא חנתה בחוץ הייתה מבחינתי בזבוז מוחלט של זמן, כל קילומטר של נהיגה בה השאיר לי על הלב חריץ למזכרת, כל ליטר בנזין 98 שתמורתו היא העניקה לי 8.7 ק"מ של אושר היה שווה את זה.

כמוכם-כמוני, המכונית הזו נמצאת במרחק כלכלי די אדיר מאיפה שאני עומד בחיים. אבל עזבו כרגע אם אתם הלקוחות הפוטנציאליים של אחת כזו, מבחינתי מספיק שאתם מגדירים את עצמכם כחובבי נהיגה - אני רושם לכם את ההתנסות הזו, בפעם הבאה שאתם בחו"ל, תעשו מה שצריך לשים יד על אחת - היא תחזיר לכם בגדול.

מנוע: בנזין, טורבו, 4 צילינדרים, בוקסר
הנעה: אחורית
נפח: 1,988 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 6,500/300
מומנט/סל"ד (קג"מ): 2,150/38.7
תיבת הילוכים: אוטומטית, כפולת מצמד, 7 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 438
רוחב (ס"מ): 180
גובה (ס"מ): 128
בסיס גלגלים (ס"מ): 248
תא מטען (ליטרים): 150 (קדמי), 125 (אחורי)

ביצועים:
תאוצה 0-100: 4.9 שניות
מהירות מירבית: 275 קמ"ש

מתחרות:
ב.מ.וו Z4, אודי TT רודסטר, יגואר F טייפ רודסטר

מחיר:
496 אלף שקלים (בסיס), 676,578 (מבחן)