יש סיכוי לכיבוש?

בכל פעם שיוצא לי לקחת דגם של סאנגיונג לנסיעת מבחן אני עושה את "מבחן תחנת הדלק" בו אני שואל אנשים בסביבה האם הם יודעים או מזהים של איזו יצרנית המכונית הזו. התשובות מפוזרות למדי, החל בניסאן וכלה ב"משהו סיני?" עד גברת חביבה שלפני כמה שנים מאוד שמחה לשמוע שהם מייצרים גם מכוניות - היא כמובן התבלבלה עם סאן יאנג...

אבל הנקודה הזו היא חשובה מאוד כאשר מדברים על הדגמים של היצרנית הקוריאנית הזו, שנמצאת בישראל כבר יותר מ-20 שנים ועדיין אפופה באנונימיות. קורנדו החדש, עם פלטפורמה ומנועים עצמאיים של סאנגיונג משתוקק לפרוץ החוצה.

את כרטיס הכניסה הראשון לקטגוריה הזו - עיצוב הקורנדו מנכס כבר מההתחלה. כרגיל, לא תשמעו ממני הכרעת יפה/לא יפה - עניין של טעם. אבל הוא בהחלט חף ממוזרויות העיצוב הישנות של היצרנית, שומר על מראה שעושה שימוש במאפייני עיצוב שראינו בטיבולי הקטן ממנו והרקסטון הגדול ממנו, אולי שואל פה ושם ממכוניות אחרות.

בתא הנוסעים הוא מערב עיצוב ככללי עם השראה מעולמות היוקרה כמו פסי הכרום לרוחב התא, מסך המולטימדיה הגדול (8 אינץ'), עיטורי כרום על החוגות ופאנלים בגימור שחור פסנתר. האחרונים אגב אוגרים אבק בקצב מסחרר ודורשים ניקוי בלתי פוסק כדי לשמור על המראה הזה. מצד שני, יש פה דיפונים מפלסטיק שאינו מהרמה הגבוהה ביותר, לי הפריע במיוחד התכנון של המקום בו נח מרפק שמאל על הדלת.

הנדסת האנוש הכללית טובה, אין מוזרויות יוצאות דופן חוץ ממחשב הדרך שמסרב להציג או לפחות להציג לי צריכת דלק ממוצעת לטווח ארוך, אלא רק כזו הרלוונטית לנסיעה האחרונה. יש לו כל מיני תוספות קטנות ונחבאות במעמקי התפריטים, כמו אפשרות לשלוט בעוצמת צליל האיתות, את הפיצ'ר של נגינת כינור בכיבוי הרכב הצלחתי לנטרל רק אחרי חיטוט מעמיק ביום הנהיגה השני.

המרווח מצוין מלפנים, המושבים נדיבים ונוחים ועדיין משאירים הרבה "אוויר" בין המושבים, תנוחת הנהיגה גבוהה מאוד - עוד נקודת זכות חשובה בקטגוריה הזו והעיצוב הרבוע של החזית מאפשר תצפית מעולה על פינות המרכב.

רמת הגימור החידה בה מגיע הקורנדו כוללת אביזרים שראינו אצל מתחרים כמו בלם יד חשמלי, בקרת אקלים, תמיכה באנדרואיד ואפל, בקרת שיוט, כך שבסעיף הזה אין פה פערים. הוא מוסיף גם כמה פיצ'רים קטנים כמו האינדיקציה לכיוון הגלגלים לפני תחילת נסיעה במידה וההגה מופנה. רשימת מערכות הבטיחות כוללת תיקון סטייה מנתיב, בלימה אוטומטית, התרעת אי שמירת מרחק, שליטה אוטומטית על האורות, איתות על תחילת נסיעה של הרכב מלפנים ולמעשה היא מחסירה רק בקרת שיוט אדפטיבית.

בסיס הגלגלים של 268 ס"מ נשמע ממוצע לקטגוריה שלו, אבל בפועל המושב האחורי מרווח מאוד. מכפות הרגליים, הברכיים, הראש וגם במימד הרוחב. יש תאורה חזקה ויעילה מעל המושבים האחוריים, שטח החלונות מצומצם מעט בשל העיצוב החיצוני, אבל לא באופן שפוגע משמעותית ופתחי מיזוג מאחור היו מתקבלים בשמחה, אבל יש שקע 12 וולט, תחברו מאוורר...

כמו בסיס הגלגלים, נפח תא המטען שעל הנייר הוא 400 ליטרים לא מבטיחים מתגלה כשימושי מאוד בזכות מבנה רבוע ושטוח, שקע 12 וולט, תאורה, ווי תליה וטבעות עיגון. מתחת לרצפה גלגל חלופי בגודל מלא. אחד קטן יותר היה מאפשר עוד עשרות ליטרים של מטען, אבל חברה שבהיצע שלה רכבי שטח יודעת איזה ברוך זה למצוא את עצמך מדדה החוצה משביל עם גלגל חלופי זעיר.

כמו הפלטפורמה, גם המנוע פה הוא פרי פיתוח עצמאי וחדש מבית סאנגיונג. הנתונים היבשים: טורבו, ארבעה צילינדרים, 163 כ"ס ב-5,000 סל"ד ו-28.5 קג"מ ב-1,500 סל"ד. נתון התאוצה הרשמי לא מפורסם, התחושות בפועל רומזות שאין טעם לחפש אחד. למרות ההספק הגבוה, התחושה בתנועה היא של רכב בעל ביצועים ממוצעים ביחס למתחרים. הוא לא איטי, אבל תיבת ההילוכים האוטומטית פורשת את ששת ההילוכים שלה בצורה ארוכה מאוד, שאולי מטיבה עם צריכת דלק בשיוט אבל גם יוצרת מצבים בהם בתאוצות הביניים הוא משתהה עד שהכוח המוצהר שלו בא לידי ביטוי. אותה תיבת הילוכים גם לא מאוד הרשימה בנסיעה עירונית איטית, שם בהילוכים 2-3 העברת ההילוכים לעיתים לא הייתה נעימה או השאירה את המנוע בסל"ד מעט גבוה מהמיטבי וכל עזיבת מצערת נענית בבלימת מנוע.

הנוחות בעיר טובה מבחינת שיכוך, המתלים והבולמים סופגים היטב את מירב השיבושים, אבל מאוד חשוב להם ליידע את הנוסעים על זה עם רעש בלתי פוסק שעובר לתא הנוסעים, גם רעשי חוץ נוטים לחדור לתא. עוד בעיר, הקפידו לכבות את מערכת דימום המנוע בעמידה, הוא חותך את המזגן ובבת אחת אתם מרגישים את נשיפת האוויר החם והלח כמו יום קית בכנרת. מחוץ לעיר הסיפור דומה, נוחות הנסיעה הכללית נשמרת ברמה גבוהה, ויחד עם המושבים המצוינים הוא היה מקבל ציון גבוה אלמלא אותם רעשי בולמים וחוץ חזקים. אגב, אפשר להשתיק את שני אלו אם מפעילים את המזגן בעוצמה מעל דרגה 4, השאגה שלו מכסה עליהם.

בכל הקשור למאפייני נהיגה, הקורנדו לא חורג מהמקובל מהנהוג בקבוצה שלו. שאף אחד לא יחפש פה איזה תענוג גדול. כיול המתלים שמביא לנוחות טובה על שיבושים גורם לו להתנדנד כאשר דוחפים אותו לנהיגה בקצב לא מהוגן בעליל. ההיגוי הקל והמעורפל שלו מושפע מהאצה חזקה וגם כאשר הרכב רוכן לצדדים בשינויי כיוון. הוא כן יציע הרבה אחיזה וביטחון כל עוד הקצב סביר והוא יאותת הרבה לפני שהוא יגיע למגבלות.

בנהיגת שבילים קצרה מגלה הקורנדו כי למרות ההנעה הקדמית, עם מרווח גחון של 18.2 ס"מ ואפילו בקרת נסיעה במורד, הוא יצלח טיול נינוח ולא מאתגר. הוא היה יכול להיות פחות רגיש לאבנים ונוחות טובה יותר עם צמיגים בקוטר קטן יותר מה-18 אינץ' איתו הוא משווק ואולי חתך גבוהה יותר מ-55. אבל שוב, ביחס לשימושים המיועדים לו זה מספיק.

צריכת הדלק הממוצעת לאורך ימי המבחן כפי שנמדדה במשאבת התדלוק עמדה על 10.2 ק"מ לליטר, נתון מקובל לקבוצה.

סאנגיונג קורנדו הוא כיום המוצר המתאים ביותר למותג הזה כדי להכניס רגל בדלת של החדר הכי עמוס בשוק הרכב. הוא מעוצב, מאובזר, מרווח, שימושי ונוח. המגרעות שלו בתחום הדינאמי - לא ממש רלוונטיות ללקוחותיו או לשימוש שאליו יועד. אבל הגם שאין לו מגרעות מהותיות ברמת המוצר, או מול רוב מתחריו - הוא עדיין בבעיה. כי בניגוד אליהם הוא צריך עדיין להתגבר על מחסום שהם כבר דילגו מעליו - זוכרים את "מבחן תחנת הדלק"?

ב-145 אלף שקלים, למותג שאינו מוכר מספיק, הוא קרוב מדי למחירים של מתחרים מבוססים כמו יונדאי טוסון, קיה ספורטאז', סקודה קארוק וגם אלו הקטנים ממנו כמו ניסאן קשקאי. הפער הזה פשוט קטן מדי כדי להניע תהליך משמעותי ולהביא לקוחות חדשים להכניס אותו לרשימת המתמודדים על כיסם.

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, 4 צילינדרים, קדמית
נפח: 1,497 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,000/163
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,500/28.5
תיבת הילוכים: אוטומטית, פלנטרית, 6 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 445
רוחב (ס"מ): 187
גובה (ס"מ): 163
בסיס גלגלים (ס"מ): 268
תא מטען (ליטרים): 400

ביצועים:
תאוצה 0-100: חסר נתון
מהירות מירבית: חסר נתון

מתחרים:
קיה ספורטאז', סקודה קארוק, יונדאי טוסון, ניסאן קשקאי

מחיר:
145 אלף שקלים