אז מי הג'יפון הנבחר של ישראל?

למרות שאנחנו תמיד משתדלים להביא למבחנים השוואתיים מכוניות בעלות כמה שיותר קווים משותפים, הפעם למרות הבסיס הדומה, מביא כל אחד מהמתמודדים האלו לשולחן טיעון משכנע מאוד - אבל כזה שלא קשור כלל לטיב המכונית.

יונדאי טוסון החדש מנופף בכ-4,000 הזמנות עוד לפני שמישהו ראה את הרכב בארץ, בפיז'ו מספרים שה-3008 הוא המבוקש ביותר בלוחות המשומשים, על הביקוש לטויוטה ראב 4 משומשים אני לא צריך שיספרו לי, אני מכיר את זה אישית ותסתכלו רגע על ה-MG EHS - רכב פלאג אין סופר מאובזר במחיר שלו? אין שום דבר שמתקרב להצעה הזו.

אז כל רכב וטיעוניו, כל רכב ומטענו התייצבו למבחן ההשוואתי שלנו והסוף היה מאכזב בכמה שהוא היה צפוי.

בהתמודדות הפעם מתייצבים שלושה כלים שהם בשר מבשרה של הקטגוריה הזו ועוד אחד שהוספנו מתוך סקרנות גרידא ולאור העסקה המעניינת שהוא מציע בשוק הישראלי. יונדאי טוסון החדש בחבורה התייצב ברמת הגימור הבכירה "עילית" שמחירה 192 אלף שקלים (רמות הגימור תחתיה נעות בין 160 ל-182 אלף שקלים), פיג'ו 3008 ברמת הגימור "פרימיום" שמחירה 193 אלף שקלים (155-190 אלף שקלים לרמות הגימור תחתיו), טויוטה ראב 4 ברמת הגימור E-MOTION במחיר של 213 אלף שקלים (טווח רמות הגימור הוא 183-250 אלף שקלים) וה-MG EHS פלאג אין ברמת הגימור NET UP היחידה במחיר של 162 אלף שקלים.

בעוד הטוסון, ה-3008 והראב 4 שמים כל אחד מהכיוון שלו את הז'יטונים של העיצוב החיצוני על מקום אחר ברולטה, הטוסון בקווים החדים והתאורה המתוחכמת, ה-3008 בדיוק האירופי המעודן-ספורטיבי והראב 4 שלוחץ על כל הכפתורים של אשליית גודל וקשיחות, ה-MG EHS נראה כאילו פיזר אותם על כל המספרים. על אף שהתוצאה נאה-סבירה, מקורית או ייחודית היא לא, קשה לומר שיש לו איזו אמירה או נוכחות מעבר למימדים שלו.

בתאי הנוסעים יש חלוקה ברורה, שניים פחות מרשימים, כל אחד בדרכו ושני תאי נוסעים מצוינים. דווקא הטויוטה, היקר ביותר בקבוצה מציע את הסביבה הפחות משכנעת, איכות החומרים, המראה שלהם, לוח המחוונים האנלוגי-דיגיטלי, מראה מערכת המולטימדיה - כל אלו נראים צעד אחורה מהאחרים.

ל-MG יש את כל מה שצריך על הנייר, אבל הביצוע בפועל מראה שיש עוד פער. התא מרשים במבט ראשון, מושבי העור, התפירה בדלתות. רק לאורך זמן ומול המתחרים מקבלים את התחושה שהוא מעוצב מדי, לעיתים מתאמץ על המידה עם יותר מדי אלמנטים ופחות מדי קו מנחה. מערכת המולטימדיה שלו היית הפחות טוב, איטית, מסורבלת ולא נעימה לתפעול.

הפיג'ו והיונדאי שניהם מציגים תאי נוסעים בפער ניכר מהשניים הראשונים. העיצוב, איכות החומרים, המרקמים, היישום של הנדסת האנוש והמראה הכללי הם ברמה אחת מעל היפני והסיני. אבל לכל אחד מהם יש תקלות בהנדסת האנוש שלא יכולנו להכריע באופן חד משמעי לטובת אחד מהם. ביונדאי סלדנו מלוח הפלסטיק המבריק שצובר אבק, לכלוך וטביעות אצבעות וכן מלוח המחוונים שדיגיטלי מצד אחד, אבל עם תצוגות פשוטות מצד שני. בפיג'ו זו שוב ההתאמצות הזו עם כל הגרפיקות, והעיצובים וההתחכמות הזו בכל פעם שאתה רק רוצה להחליף פונקציה.

בכל הקשור לאבזור, כל מכוניות המבחן מציגות רשימות נאות של ציוד נוחות המנעים זמנו של אדם ברכב, תאימות אנדרואיד ואייפון יש בכולן, טעינה אלחוטית לנייד יש לטוסון ול-3008 (הערה: ב-3008 הנבחן הייתה מערכת טעינה אלחוטית, לאחר פרסום המבחן התברר כי ברמת גימור זו, המלאי מעורב ובחלק מהמכוניות המערכת קיימת ובחלקן לא ולכן אינה מופיעה במפרט האבזור). מסך המגע ב-MG הוא הנדיב מכולם עם 10.1 אינץ' בעוד האחרים עם 8 אינץ', למעט הראב 4 כולם מגיעים עם גג פנורמי, הטוסון וה-MG עם ריפודי עור מלא בעוד השניים האחרים שילוב עור ובד, בטוסון וב-3008 שליטה על ההילוכים מההגה. בשורה התחתונה קשה לייצר מובהקות ברשימת הציוד, אם כי הראב 4 בתחושה וברשימת הציוד נותר מעט מאחור בסעיף הזה.

גם בתחום מערכות הבטיחות לכולם רשימת ציוד ארוכה מאוד. מצלמות רוורס (ב-3008 עם מבט על), חיישני חניה, בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, התרעה על רכב ב"שטח מת" (ב-3008 עם מניעת מעבר נתיב אקטיבית) והתרעה על תנועה חוצה בראב 4, בטוסון וב-MG. אבל בסוף את ז'יטון הבטיחות הנוסף שם הטוסון עם זיהוי תנועה חוצה גם בצומת בנסיעה לפנים ומערכת התרעה משכחת ילדים במכונית.

בכולם יש מושב אחורי מרווח, יציאות מיזוג נפרדות, ושקעי טעינה והפערים בין כלי הרכב האלו מתמקדים באיכות חומרי הדיפון, מבנה המושבים והרצפה. לטויוטה ולפיג'ו מושב קצר יחסית ונמוך, עבור מבוגרים זה ייצור תנוחת ישיבה פחות נוחה לאורך זמן. בטוסון וב-MG המושבים האחוריים היותר נעימים מבחינת מבנה ותעלת הינע נמוכה שמשפרת את הנכונות לקלוט נוסע שלישי בעת הצורך.

בתאי המטען לטויוטה יתרון מוחץ ומובהק בעומק התא, רוחב, המפתח הנדיב שלו והסף הנמוך ביותר מבין הארבעה בנוסף יש לו שקע 12V, טבעות עיגון, תא אחסון קטן ומקום לתריס. את המקום השני חולקים ה-3008 והטוסון עם מספרים דומים של מפתח, עומק, רוחב וסף הטענה וכן רשימה דומה של פיצ'רים כמו טבעות עיגון, שקע 12V וטבעות עיגון. במקום הרביעי ה-MG, בלי אמצעי עיגון, בלי שקע 12V ובלי גלגל חלופי, רק ערכת ניפוח.

במחלקות ההנעה אנחנו מקבלים כאן כמעט כל קומבינציה נפוצה אפשרית של יחידות הנעה ותיבות הילוכים. ראב 4 הוא היברידי עם תיבה רציפה, ה-MG EHS היברידי פלאג אין עם תיבה אוטומטית 6 הילוכים למנוע הבנזין ועוד תיבה עם 4 הילוכים למנוע החשמלי, לפיג'ו מנוע בנזין טורבו ותיבת 8 הילוכים אוטומטית פלנטרית ולטוסון טורבו עם תיבת הילוכים כפולת מצמד עם 7 הילוכים.

מבחינת מספרים ומנועים, בראב 4 זהו מנוע אטמוספרי בנפח 2.5 ליטרים עם יחידה היברידית שיחדיו מייצרים 218 כ"ס, והוא שוקל 1,580 ק"ג. ב-MG EHS מנוע 1.5 ליטרים מוגדש טורבו אליו מחוברת מערכת חשמלית נטענת שקע להספק משולב של 258 כ"ס ו-37.7 קג"מ משולבים. השרירים האלו מקוזזים עם משקל עצמי של 1,850 ק"ג.

ב-3008 נמצא מנוע 1.6 ליטר טורבו שמפיק 180 כ"ס ו-25.5 קג"מ ומשקלו העצמי הוא 1,504 ק"ג. בטוסון מתכון דומה, מנוע בנזין מוגדש בנפח 1.6 ליטרים גם הוא עם 180 סוסים, אבל מומנט גבוה יותר במעט - 27 קג"מ והוא סוחב הכי פחות משקל עם 1,429 ק"ג בלבד.

מבחני התאוצה הראו פעם אחר פעם שבניגוד למה שאפשר לחשוב לאור דפי הנתונים, בפועל ביציאה מהמקום ובתאוצות הביניים הכוחות בסך הכל שווים בין שלל סוגי העברות הכוח ותיבות ההילוכים. אבל אם נדקדק, ראב 4 היה מעט יותר זריז, אחריו ושקולים זה לזה הטוסון וה-3008 ואילו ה-MG הציג פערים גדולים בתוצאות, הוא היה זריז ונחוש כל עוד היו לו עתודות חשמל בסוללה ואיטי משמעותית מהשאר כאשר זו התרוקנה.

מבחינת נוחות הנסיעה הפיג'ו והטוסון עשו עבודה טובה מאוד, אבל הכיול הקשיח יחסית שלהם גובה מחיר, בטוסון טיפול טוב יותר בשיבושים קטנים במהירות איטית ובידוד רעשים עדיף משל הפיג'ו. ב-MG יש כבר רכות טובה יותר לטיפול בכביש משובש הוא נוח יותר מהטוסון וה-3008 במהירות איטית, אבל גם אצלו יותר מדי רעשים חודרים לתא הנוסעים. מה שמותיר את הראב 4 עם הנוחות הטובה יותר בסביבה עירונית ועל כביש משובש - יש בו משהו אמריקני ברכות שבה הוא בולע את השיבושים וממשיך הלאה, מי שמונעים ממנו ציון גבוה יותר הם רעשי צמיגים כבר במהירות נמוכה ובהיבט העירוני העובדה שרדיוס הסיבוב שלו הוא הפחות טוב משל השאר. מהבחינה הזו ה-MG במקום השני והצמד טוסון, 3008 בעלי התמרון הטוב יותר.

עם ציפיות נמוכות הפנינו את חרטומי הארבעה לכבישים המפותלים, בכל זאת, ג'יפונים. וככל שנקפו העיקולים לא ידענו אם להיות מרוצים כי ניחשנו נכון, או להיות מופתעים כי ובכן הופתענו. זוכרים את המשקלים שציינתי בפרק על יחידות ההנעה, אז כאן נמצאת חלק מהסיבה לכך.

אז קודם נשים בצד את אלו שדי ענו על הציפיות הנמוכות - ה-MG רך מדי ומנותק מכל דבר שמתקרב לתמיכה בנהיגה שאינה מנהלתית מינוס. כאשר מגבירים קצב הוא נע יותר מדי על המתלים שלו, תיבת ההילוכים שלו לא מתפקדת טוב בעומס ולמרבה האכזבה הוא אינו מציע שליטה ידנית על ההילוכים וזה פאול לא קטן כאשר מטפלים בירידה ארוכה. גם הראב 4 רך ונמרח, הראשון להרים ידיים ולבקש להפסיק עם הנהיגה הזו, לפני שהם מאבדים אחיזה הצמיגים שלו ממש זועקים חמס ואפשר לשמוע אותם מבעד לזעקה החזקה יותר של תיבת ההילוכים הרציפה.

עם שני הכלים הנותרים, נוכחנו מה התמורה שמקבלים תמורת אותו שיכוך פחות טוב בנוחות בנסיעה איטית. את יכולותיו הדינמיות של 3008 הכרנו זה מכבר ותמיד נחמד לפגוש בהן שוב. מנוע עם המון כוח, תיבת הילוכים חלקה ומחולקת היטב ביחסי ההעברה שלה, המרכב מאוזן ומרוסן וההגה הקטן חובר להיגוי מהיר ומדויק, אם כי המשוב ממנו ומהרכב מעורפל מדי בשביל ממש להפוך אותו למהנה לנהיגה.

ואז מגיע הטוסון, והוא פשוט סיבוב 180 מעלות מכל מה שהכרנו מהטוסון הקודם. זה לוקח זמן להפנים את זה, אבל כל אחד מהבוחנים נהג גם בדור היוצא, וכל אחד מהם יצא ממנו ואמר את אותם הדברים - התנהגות כביש מעולה, ציות פנטסטי להיגוי, שלדה הדוקה, כיול מצוין לבולמים וביטחון רב בנהיגה, גם מהירה מדי.

צריכות הדלק כאן מוגשות עם כוכבית הנוגעת ל-MG EHS ואליה נגיע בסוף. בבדיקה הראשונה בסיום קטע מנהלתי בן כמה עשרות ק"מ בתנאי נהיגה רגילים לא היו הפתעות, ראב 4 הוביל עם 14.9 ק"מ לליטר ואחריו ה-MG עם 14.5 ק"מ לליטר. 3008 היה במקום השלישי עם 11.2 ק"מ לליטר והטוסון היה השתיין בחבורה עם 9.4 ק"מ לליטר.

בסיום הפרק הדינאמי נמדדו שוב הצריכות, כאן הראב 4 וה-3008 היו עם תוצאה זהה של 7.7 ק"מ לליטר והטוסון וה-MG צמודים עם 5.4 ו-5.5 ק"מ לליטר בהתאמה. בבדיקה שלישית של הצריכה המשולבת היו התוצאות דומות כאשר הראב 4 עשה 8.8 ק"מ לליטר, 3008 רשם 8.3 ק"מ לליטר, הטוסון 6.3 ק"מ לליטר וה-MG עם 6 ק"מ לליטר.

בדיקה רביעית נעשתה אחרי איפוס ונהיגה מנהלתית בכבישים מהירים ושוב רשם הראב 4 את התוצאה הטובה ביותר עם 14.4 ק"מ לליטר, ה-3008 עם 11.7 ק"מ לליטר, ה-MG עם 11.5 ק"מ לליטר והטוסון עם 8.3 ק"מ לליטר.

ועכשיו לכוכבית, של ה-MG, ככל רכב פלאג אין היברידי, את התוצאות הטובות ביותר שלו הן בתחום הביצועים והן החיסכון בדלק הוא ישיג כאשר עושים בו את השימוש שמשלב טעינה שלו מרשת החשמל ושימוש ביכולות החשמליות שלו כדי לכסות כמה שיותר מרחק. באופן טבעי, במבחן דרכים בן מאות קילומטרים - זה לא מתאפשר. במבחן הדרכים שעשינו לו צריכת הדלק המשולבת עמדה על 15.2 ק"מ לליטר. אבל גם בגריעה שלו כסטיית תקן, המספרים פה מציירים תמונה מובהקת - לראב 4 יתרון מוחץ בצריכת הדלק, אחריו ה-3008 המפתיע מאוד לטובה, במקום השלישי ה-MG על אף השימוש הלא "תקין" בו ובמקום האחרון והמאכזב באופן יוצא דופן ועקבי - טוסון.

מתחילת המבחן וככל שהתקדם היום התבררה התמונה, יש כאן חלוקה ברורה של שני כלים טובים באופן מובהק, ויש כאן שני כלים שהם העסקה הטובה יותר אבל בפירוש לא הטובים מבין הארבעה.

ראב 4 הוא הבחירה הוודאית למי שהולך על סולידיות צרכנית עם הרצון לקבל כמה שיותר מכונית עבור הכסף, את העובדה שהוא היקר בחבורה ובפער לא מבוטל הם יוכלו לתרץ עם צריכת דלק טובה יותר וערך גרט וסחירות היסטרית שהוא פשוט חי בעולם משלו. אולם בהיבטים האובייקטיבים, למעט נוחות הנסיעה העירונית, תא המטען וצריכת הדלק, הוא לא משכנע מספיק. התחושה בו זולה מאשר באחרים, הוא רועש, לא מעודן ויקר.

ל-MG EHS יש גם הצעה מנצחת בהיבט העסקה על הנייר, הוא הזול מכולם, בעל הנעת פלאג אין שאם השגרה שלכם תואמת את יכולותיה יכול לחסוך לכם אלפי שקלים בשנה על תדלוק, הוא מאובזר, מרווח, חזק ובעיקר ממש ממש זול. אבל הוא מעניין רק כעסקה טובה, מעבר להיבט הכלכלי גרידא ופנקסנות האבזור אין לו שום יתרון מוחץ שהופך אותו לבחירה בהיבט של טיב המוצר.

ועל כן אנחנו נשארים עם העימות בין טוסון לבין 3008 ראש בראש. ה-3008 היה ונשאר קרוסאובר מצוין. איכותי, נוח, מעודן, עם ביצועים טובים מאוד והתנהגות כביש מפתיעה. ברמת הגימור הזו הוא גם מאובזר מאוד. כל אלו גורמים לנו אפילו לסלוח לו על מערכת המולטימדיה המסורבלת שלו. למי שרוצה את המכונית שלו עם שאר רוח של עיצוב וסגנון מתוחכם הוא קנייה נהדרת ומומלצת בכל פה.

אבל הפתעת המבחן פה היה ללא ספק יונדאי טוסון, שלא רק רושם שיפור עצום ביחס לדור היוצא בכל היבט אפשרי, אלא מתבסס כרכב איכותי, בנוי ומכויל למופת. עם יחידת הנעה חזקה והתנהגות כביש מצוינת. קריאת התיגר של הקוריאנים אל מול עילית המכוניות מאירופה באה לידי ביטוי ברכב הזה בצורה מובהקת. אולם הבחירה בו כמנצח קשה מאוד לאור נתוני צריכת הדלק שהיו ונותרו עקב האכילס שלו ונרשמים לו כהערת אזהרה של ממש לשיפור.

הניצחון הדחוק שלו במבחן הזה לא מגיע מחיסרון אקוטי בו, אלא מהצטיינות ה-3008, אבל בשקלול מערכות הבטיחות והנדסת האנוש בתא הנוסעים הוא עומד קצת יותר טוב במשימה של קליעה לקהל היעד.

השתתפו במבחן:
יואל שוורץ, רמי גלבוע, חיים זרזר