מבחן: פולקסווגן ג'טה מול אופל אסטרה

מכוניות גרמניות, וזו עובדה, נהנות בקרב מרבית צרכני הרכב בישראל מתדמית יוקרתית ואיכותית יותר. למעשה, מלבד מספר גליצ'ים של אמינות, לאורך ההיסטוריה היצרניות הללו התאמצו מאוד בפיתוח תדמית שכזו על ידי שימוש בחומרים יקרים יותר בתאי הנוסעים, בשאיפה לקדמה טכנולוגית וכלה בתחושה הכללית בנסיעה. כשנסעת במכונה גרמנית, הרגשת את זה מיד.

אולם השנים חלפו ובשוק הרכב אין עוד קרבות בלעדיים בין הצרפתים, לאנגלים ולגרמנים, אלא גם מזרח אסיה כבר בתמונה וזו הביאה איתה את הפשטות, המחיר האטרקטיבי והאמינות כמובן. אז מה התולדה של כך? גם אותן יצרניות גרמניות טהרניות החלו להביט לצדדים בחיפוש אחר דילים להוזלת המוצר הסופי ללקוח ושתי המתמודדות שלנו היום נופלות בדיוק למשבצת הזו.

בצד אחד של הזירה אנו מוצאים את אופל אסטרה ברלינה (סדאן) שהגיעה ממש לאחרונה לישראל (מבחן ראשון לאסטרה ברלינה). האופל הזו אמנם נולדה לאימא גרמניה, אבל זו כבר עשרות שנים שייכת לאבא אמריקני שקובע את כל המהלכים ואחותה הכמעט תאומה היא שברולט קרוז. מנגד, בעבר השני של החבלים נמצאת פולקסווגן ג'טה. גם זו מגיעה כמוה עם כל המטען הגנטי של היצרנית מאינגולשטאט, אבל נולדה במקסיקו, על כל המשתמע מכך וגם היא הספיקה לבקר כאן במסגרת מבחן אישי.

אז כמה שאלות על הפרק לפני היציאה למבחן: מה מציעה כל אחת, מי מהן כמובן טובה יותר וחשוב לא פחות, האם הן עדיין נחשבות ל"גרמניות" באיכותן? כל התשובות בהמשך.

כשמביטים לעומק בשתי המכוניות הללו, אפשר לפסוק בקלות ששתיהן נראות מכובדות ונאות מספיק ביחס לנוף המוטורי בישראל. האופל החדשה נראית רעננה יחסית ואולי מעט יותר נועזת, למרות הג'טה ששומרת על המראה הקריר והמסורתי.

אולם כשנכנסים אל תאי הנוסעים שלהן, מתחילים הגלים לצוץ מכל עבר. ראשית נספר ששתי המכוניות התקשו להרשים באמת בנושאי האיכות. האסטרה ברלינה נראית דומה מאוד לשברולט קרוז בפנימיותה והחומרים בה מעורבים באיכותם הבינונית. פה ושם מוצאים רכיבים רכים ונעימים ואפילו גימור טוב (בייחוד בתא המטען (460 ליטר), אבל חיפוי לוח המחוונים (פחות קריא מזה של הג'טה) מרגיש זול מדי. גם מושביה של האסטרה מרגישים נעימים פחות - הם קשיחים וקטנים והתמיכה שלהם בגוף אינה מושלמת.

מאחור נוח יותר להתמקם, אך המרחב לרגלי מבוגרים אינו נדיב במיוחד למרות בסיס גלגלים של 279 ס"מ. רשימת האבזור בה ארוכה למדי וכוללת בקרת שיוט ואקלים וגם תפעול יעיל מגלגל ההגה למערכת השמע ורק מרכז הדשבורד מרגיש עמוס מדי במתגים.

הג'טה לעומתה, למרות שכבר זכתה אצלנו לביקורת צוננת, מרגישה טוב יותר מהאסטרה. הדשבורד עשוי בחלקו מהחומר הרך שאותו הורגלנו למצוא בגולף למשל, אך בכל הקשור לשאר ציפוי תא הנוסעים (דלתות, קונסולה, גג ועוד), הג'טה חושפת בדיוק היכן נחסכו הדולרים בייצורה. חלקים אלה מרגישים קשיחים ופשוטים למגע, לא הגימור המצופה ממכונית גרמנית. גם מושביה של הג'טה סובלים מתמיכה חסרה בצדי הגוף, אבל לאורך זמן הם היו נוחים משמעותית משל האסטרה. מאחור, המצב בפולקסווגן טוב בהרבה עם מרחב נדיב יותר ליושבים, למרות שבסיס גלגליה קטן ב-4 סנטימטרים מזה של האסטרה.

שתי נקודות מבחינתנו לא מקבלות ציון עובר בג'טה החדשה - הראשונה בגימור המרושל של דיפון תא המטען והזרועות המחזיקות אותו והשניה, בדלות האבזור בתא הנוסעים. גם לנו נראה מעט תמוה שמכונית שכזו ברמת מחיר שכזו לא מציעה תפעול מההגה כלל או חיבור USB במערכת השמע (הבסיסית מאוד באיכותה).

שתי המתמודדות משווקות בישראל עם מנועי טורבו מתקדמים שאמורים להקנות להם ביצועים של מנועים גדולים למרות נפחם הצנוע. אופל אסטרה ברלינה מצוידת במנוע ה-1.4 טורבו המוכר. לזה 140 כ"ס ב-6,000 סל"ד וכן 20.4 קג"מ ב-1,800 סל"ד. המנוע הזה משודך אצלה לתיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית שלה 6 הילוכים.

על פניו, השילוב הזה בין השניים עובד יפה מאוד. שיוט ב-100 קמ"ש מציב את מחת הסל"ד על 1,800 סיבובים, מה שדואג להשקטה של רעשי המנוע כשלא צריך אותם. הכוח זמין וגם המנוע והתיבה מגיבים טוב ללחיצה על הדוושה. בקטעי הנהיגה הדינאמיים יותר, מצאנו שהתיבה שמכוילת לחיסכון (להעלאה של הילוכים מהר ככל הניתן) מעדיפה שימוש במצב הידני שמגביל את העברת ההילוכים. ברוב תנאי הדרך, שמרה האסטרה על צריכת דלק טובה. בשיוט נינוח ניתן גם לראות 16-17 קילומטרים לכל ליטר, אך בסוף המבחן הושג ממוצע כללי של 12.5 קילומטרים לליטר.

הפולקסווגן ג'טה אמורה הייתה להגיע לשלב זה עם נחיתות ביצועים, שכן לזו יש מנוע בנפח 1.2 ליטר בלבד ובעזרת מגדש הטורבו הוא מצליח לחלץ 105 כ"ס ב-5,000 סל"ד וכן 17.8 קג"מ הזמין כבר ב-1,500 סל"ד וברצועה שטוחה עד 4,100 סל"ד. לכאורה נתונים מרשימים פחות משל האופל, אך כאשר אלה הועמדו זו לצד זו בבחינת ההאצות, שתיהן נותרו צמודות אף לאף ברוב המקרים, כאשר בבחינת האצות הביניים (מ-80 ל-120 קמ"ש) הובילה הג'טה במעט על פני האופל החזקה יותר עם 8.4 שניות לעומת 8.6 שניות באופל.

הסיבה לכך שהג'טה מרגישה נמרצת כל כך נעוצה, שוב, בתיבת ההילוכים. תיבת ה-DSG שוב מגלה את יכולותיה בלהפוך כל מנוע לגיבור אספלט. בפני עצמו, מנוע הג'טה אמנם גמיש, אך אינו עתיר און וכדי להפיק ממנו את המיטב, יש למעוך את הדוושה עד השטיח ולחכות להזדרזות קדימה. השילוב על התיבה כפולת המצמדים עובד מצוין ברוב תנאי הנהיגה, ובייחוד הנהיגה התובענית והמהירה, אך רעידות קלות מופיעות בהזדחלות איטית ובזינוקים בעליה. במבחן שלנו הג'טה הצליחה לגבור על האופל בכל הקשור לצריכת הדלק כשעצרה את המדידה הממוצעת על 13.8 ק"מ לליטר.

אף אחת מהשתיים לא נועדה באמת לספק את הגחמות של הנהג הספורטיבי, או מצליחות להסב שמץ של הנאה אמיתית מהנהיגה, אך אין הדבר אומר שלא ניתן מחד למהר איתן מנקודה אחת לשניה ומאידך, לעשות זאת בנוחות. רק שהדרך שבה הן עושות זאת, שונה ומובחנת מאוד.

שיוט נינוח על גבי אוטוסטרדות מניב בשתי המכוניות תחושה שונה - האופל מרגישה מעט קשיחה, כזו שמזכירה מדי פעם לנוסעים באמצעות נענועים מזדמנים שעל כבישי ישראל הם נוסעים. גם הג'טה עושה זאת, אבל עם מעט יותר רכות, מעט יותר עידון וספיגה. סיבה שקשורה גם לעובדה שהאסטרה צוידה ברכב המבחן בחישוקי 17 אינטש בעלי דופן צמיג נמוכה יותר מזל הג'טה (16 אינטש עם טאסות). עם זאת, שתיהן היו לא שקטות מספיק בנסיעה - אופל אסטרה הרגישה מוחשית יותר ברעשי הרוח שמסביב לנוסעים במהירות שמעל 100 קמ"ש ואילו הג'טה העביר יותר שאון מכיוון הצמיגים והכביש.

במבחן ההתנהגות בכבישי הנהיגה הנכונים במדינה הזו, ההבדלים בין השתיים ממשיכים לגדול. אופל אסטרה מצדה מציעה אחיזה כביש טובה מאוד שמעלה מאוד את רף הביטחון לנוהג. אולם, זו סובלת מהגה חשמלי שמתוגבר חזק מדי, כלומר, משקלו קל מדי בנהיגה מהירה והדבר גורם לערפול קשה בתחושות ובדיוק וגורם לרכב להרגיש עצבני מדי בשימוש בו. אולם מה שהפריע לנו הרבה יותר וגרם לחיסול החוויה, היו הבלמים. הביקורת לגביהם ללא שינוי - הדוושה ספוגית בתחושתה, עצמת הבלימה לא ליניארית (יש מהלך ארוך ללא אפקט ואז פתאום יש כוח בלימה) והעמידות שלהם בפני חום ועומס נמוכים מאוד מאוד. נסיעה גם במהירות שפויה בירידה ממושכת עלולה לפגוע קשות ביכולת ההאטה שלהם עקב התחממות.

פולקסווגן ג'טה מרגישה שם הרבה יותר טוב. ההגה שלה, הגם שאינו מצטיין בתחושתו, טוב לאין ערוך מזה של האסטרה. משקלו נכון יותר, הוא עבה ונעים לאחיזה וגם הדיוק בו טוב יותר. המתלים שלה מכוילים מעט רך יותר, מה שיוצר יותר זוויות גלגול תחת עומס פניות, אבל זה גם מה שהופך אותה לסלחנית יותר לנהג, כשהיא מתריעה על אבדן אחיזה קרוב בצורה ברורה. אולם למרות זאת, היא הייתה מהירה בהרבה מהאסטרה בכבישים המסולסלים.

שתי המכוניות הללו נועדו למכירה גם בציי הרכב וגם בשוק הפרטי ושאלת התמורה למחיר המשולם חשובה כאן מאוד. למעשה, יש כאן שתי מכוניות משפחתיות שמנסות להציע למשפחה פיתרון תחבורתי נעים, שימושי ונוח ובכך, שתיהן מצליחות מאוד לענות על ההגדרה. בזמן שהאסטרה תפנק בעליה עם אבזור רב, הג'טה תעניק להם בתמורה קצת יותר מקום במושב האחורי ונוחות נסיעה טובה יותר. אולם, כשבוחנים את שתיהן ביחס למוצאן, אזי שתיהן לא מרגישות לנו מספיק 'גרמניות' באופיין.

הג'טה מאכזבת מאוד בהיותה עירומה מאבזור מפנק ובנויה בצורה שלא מסתירה את הניסיון לחסוך עליכם כסף והאופל, למרות שמצוידת באבזור עשיר יותר, מפסידה את המקום הראשון לגרמניה בגלל נחיתות דינמית, איכותית ושימושית - ברזל מול ברזל, היא טובה פחות מהג'טה. התוצאה של זאת היא הדילמה בשורת המחיר: הג'טה היא המכונית הטובה יותר מבין השתיים בסעיפים רבים, כך שלמרות הפרש המחיר (4,000 שקל) לטובת האסטרה, אין הדבר אומר כי היא מהווה תמורה טובה יותר לכסף.


פולקסווגן ג'טה:
בעד: חיסכון בדלק, נוחות נסיעה, היגוי, מרחב מאחור
נגד: איכות כללית, גימור, רעשי דרך, אבזור, מחיר
מחיר: 129,000 שקל

אופל אסטרה ברלינה:
בעד: אבזור, עיצוב, מחיר, שימושיות
נגד: היגוי, בלמים, בידוד רעשים
מחיר: 125,000 שקל


עוד על פולקסווגן בוואלה! רכב

עוד על אופל בוואלה! רכב

קונים רכב חדש? קבלו מבחני דרכים

"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל