בעולם הרכב המקומי שלנו, מסתובבות לא מעט הנחות יסוד שרבים אוהבים להתבסס עליהן - שאמינות ושרידות מוצאים אצל היפניות, שנוחות מוצאים אצל הצרפתיות ושאיכות מוצאים אצל הגרמניות. בשנים האחרונות, בהן יצרניות הרכב הקימו מרכזי פיתוח וייצור מסביב לעולם, ישנן לא מעט חריגות, טובות ורעות מהנחות יסוד אלה, כך שכשמגון מותגים מגיע אלינו ממגוון מדינות, מתחיל הבלבול ושום דבר אינו מובן עוד מאליו.
קחו לדוגמה את פולקסווגן. יצרנית הרכב הגרמנייה דאגה לאורך עשרות שנים לספק לנו את מרכולתה בעיקר מיבשת אירופה ובעיקר הודות לקרבה הגיאוגרפית. אולם גם כאן יש חריגות - לפני כחצי שנה, לאחר הצגת הדור השישי של פולקסווגן ג'טה, היא עשתה אלינו עלייה ממכסיקו. זאת משום שבארץ הטקילה והקקטוסים הוקם פס ייצור לדגם זה (לטובת השוק האמריקני החשוב) וכמובן שזול יותר לרכוש רכב בדולרים בימים אלה מאשר ביורו.
אחרי שפגשנו בגרסת ה-1.4 TSI שלה 122 כ"ס, מגיעה אלינו גם גרסת ה-1.2 TSI - גרסת המנוע הבסיסית של המשפחתית, זו שעתידה להיות רבת המכר בקבוצתה. אבל האם אהבנו את התוצאה? המשיכו לקרוא.
פער עמוק בין האיכות לתדמית
פולקסווגן ג'טה תמיד נהנתה ממראה מכובד יותר ממתחרותיה בקבוצה והדור השישי ממשיך את הקו הזה. הממדים צמחו (466 ס"מ לאורך, 178 ס"מ לרוחב, 145 ס"מ לגובה ובסיס גלגלים של 265 ס"מ) ועמם גם ההופעה שנראית קרובה מתמיד לפאסאט הגדולה ואף לכמה ממכוניות אודי שבהיצע. אהבנו במיוחד את המראה החדש לחזית שמישר קו עם הגולף המקבילה והעלים סופית את גריל הסינר המוגזם של הדור החמישי.
גם כשפותחים את דלתותיה ומציצים פנימה, מגלים עיצוב שנותר אמנם קריר וישיר, אבל גם כזה שלא גורם להפתעות רעות. כל רכיבי הקבינה ממוקמים היטב וגם המרחב לנוסעים עשיר מתמיד. מלפנים נעים יש חלל גדול מסביב לגוף וגם מאחור יש שפע של מקום לכל שימוש.
אולם האכזבה הגדולה מגיעה רגעים אחרי ההתמקמות על המושב. מיד שמתחילים למשש את סביבת תא הנוסעים, מגלים בדיוק מהיכן פולקסווגן חסכו את הדולרים. חלק מחומרי הדשבורד עדיין רכים ונעימים, אבל רוב הפלסטיק המדפן את הקבינה מרגיש פשוט, דק, דל וזול. גם הגימור במספר מוקדים (סביבת ההגה ולוח המחוונים, דיפון הגג במפגש עם השמשה הקדמית, ציפוי הדלתות ועוד), לא רק שלא הולם את מה שהורגלנו לקבל מפולקסווגן, אלא אפילו מרגיש מרושל. הירידה באיכות ההרכבה מגיעה לכדי ביטוי גם בנסיעה, כשבפניות או בעליה על שיבושים, נשמעים רשרושים וצקצוקים מהמרכב וחומרי הדיפון.
גם המושבים עצמם לובשים בד קשיח וזול ורף האיכות הנמוך ביותר מתגלה בפתיחת דלת תא המטען. שם מתגלה ציפוי עלוב לחלל ההטענה עם גימור מביך ממש בייחוד בזרועות ההרמה לדלת תא המטען. גרמניה זה לא כאן. אולי זה מה שהאמריקנים רגילים לקבל מהמכוניות שלהם או מה שהקוריאנים התרגלו להעניק עד לפני דור, אבל נראה שדווקא פולקסווגן איבדה את הגרמניות שלה, את הקפדנות והדיוק והביטה רחוק מדי אל עבר המזרח. בכך למעשה הג'טה מאבדת את היתרון החשוב שהיה לה בקבוצה - האיכות.
תוכננה עבור אמריקנים
בשיוט נינוח על האוטוסטרדה, הג'טה 1.2 TSI ממשיכה להעביר תחושה אמריקנית. המתלים מכוילים על הצד הרך של הסקאלה ונדנודים על אספלט גלי מופיעים מדי פעם. אין בכל חיסרון של ממש, שכן לא פעם נשמעו תלונות על הקשיחות הגרמנית במתלים וברוב סוגי המהמורות, הם מצליחים להעניק נוחות נסיעה טובה.
מי שהרשים פחות מבחינת הנוחות הם המושבים הקדמיים בשל תמיכה לקויה בירכיים ובמשענת הגב. פולקסווגן עברו בדגם זה לשימוש במנוף לכיוון זווית המשענת במקום הגלגל הוותיק (והמדויק) ומשום שלראשון מרחק גדול יחסית בין מצבי הכוונון, נאצלנו לבחור או בתנוחה זקופה מדי או בשוכבת מדי. את שתיהן לא אהבנו. גם בידוד הרעשים יכול היה להיות טוב יותר. בעוד שאת רעשי הרוח הגוף משקיט ביעילות, רעשים המוחזרים מהכביש חודרים בקלות אל תא הנוסעים, אולי בשל חיסכון גם בחומרי הבידוד בה.
כשהכביש הישר מסתיים ומתחיל להסתבך בפיתולים, גם הג'טה החדשה מתחילה להסתבך. הרכות המובנית במתלים גורמת לגוף לרכון בכבדות בפניות תחת העומס וגם אחיזתה בכביש אינה מרשימה, כך שכשדוחקים בה מעט מעל הממוצע, מגלים נטייה מוגזמת להרחבת קוי הפניה (תת היגוי). נראה בג'טה האמריקנית הגרמנים פשוט ויתרו גם על סעיף ההנאה מהנהיגה ועם הגה דל תחושה ודיוק, התוצאה היא מכונית פושרת מאוד ביכולותיה.
העם רוצה לחסוך
הג'טה מעדיפה התנהלות נינוחה על הכביש. המנוע שזכה אצלנו לשבחים בעבר אודות יכולותיו למרות נפחו הצנוע (105 כ"ס ב-5,000 סל"ד וכן 17.8 קג"מ גם כן ב-5,000 סל"ד), ממשיך לזכות בהם גם כעת. כמובן שלא מדובר כאן בחטיבת כוח ספורטיבית או נמרצת באופן חריג, אבל עם 8.2 שניות בתאוצה מ-80 ל-120 קמ"ש במצב ספורט או 8.7 שניות במצב הרגיל היא מהירה מספיק כדי לייצר עקיפות סבירות בנחישותן. זמן ההאצה הקלאסי מעמידה ל-100 קמ"ש עצר אצלנו את שעון העצר על 11 שניות (10.9 שניות על פי נתוני היצרן). סביר, לא יותר.
המנוע הקטן משודך כצפוי אל תיבת ההילוכים DSG המוכרת של החברה. שבעה הילוכים יש לה בסך הכל כדי לסייע למנוע הקטן להגיע לכלל מיצוי, הן מבחינת הביצועים עם העברות מהירות ומדויקות והן מבחינת צריכת הדלק, עם יחסי העברה ארוכים (100 קמ"ש ב-2,000 סל"ד בהילוך השביעי). אולם, תיבה זו מגלה מעט הססנות בהתחלת נסיעה או בנהיגה בפקקי תנועה ואל זאת יש להתרגל.
במבחן צריכת הדלק שלנו עצרה הג'טה את המדידה על 11.7 קילומטרים לכל ליטר שהושגו בנסיעה משולבת - עיר, אוטוסטרדה ונהיגה תובענית יותר.
טעם של החמצה
את המבחן לג'טה 1.2 TSI מהדור השישי סיימנו עם טעם של החמצה בפה. אם עד היום נהגנו לשבח את מכוניות החברה על איכותן הגבוהה ועל ההקפדה והירידה לפרטים, הרי שהפעם הג'טה רואה את צדו השני של המקל. היא פשוט לא עומדת ברף הציפיות שהשאירו לפניה דורות של כלי רכב איכותיים ועצם הבאתה לישראל עלולה לפגוע בתדמית האיכות שנבנתה לאורך השנים.
ועדיין, ניתן היה לסלוח לה על הירידה באיכות הבניה ועל האבזור הדל שמוצע ברמתה הבסיסית (אין תפעול מההגה למערכת השמע, אין בקרת שיוט, אבל יש בקרת אקלים מפוצלת עם פתחים לאחור) בשם התחרות הגוברת והרצון לרדת אל העם, אבל אז מגיעים אל שורת המחיר - 129 אלף שקלים (139 עבור גרסת ה-1.4 TSI) שמערערת עוד יותר את סעיף התמורה. אם עד עכשיו הורגלנו, לרוב בצדק, לשלם פרמיה על איכות גבוהה, הרי שהפעם התקשינו למצוא צידוק הגיוני לכך.
עוד על פולקסווגן בוואלה! רכב
כאן תמצאו מבחן למכונית הבאה שלכם
ממשיכים לדבר על מכוניות ואופנועים בפורום הרכב של וואלה!
'לייק' אחד ואתם מצטרפים אל הקהילה המוטורית הגדולה בישראל