ארוך טווח: חודש שלישי עם דוקאטי דיאבל

זה לא דבר ברור מאליו, לעלות עם אופנוע פאואר קרוזר למסלול בכוכב יאיר. משטח האספלט הזה מפותל ומסודר באופן טכני והדוק מאוד והוא יודע לעשות חיים קשים מאוד לאופנועים "כבדים" עתירי הספק ושוחרי מהירות. הוא גורם להם להזיע, להתאמץ ובעיקר להגיש כמו פילים בחנות חרסינה. אולם, שני דברים צריך לזכור - 1. זה מה יש. 2. הדיאבל הוא לא פאואר קרוזר רגיל, את זה בטח כבר הבנתם מהמבחנים הרבים שנעשו לו.

אולם בטרם נגיע לשלב המסלול, נספר שהחודש ביקרנו במוסך - רגע, לא להתלהב, לא בגלל תקלה - אלא כדי להתרשם מאביזר נוסף שיותקן בדיאבל בנוסף למערכת הפליטה המשופרת ומסיט הרוח בחזית. האביזר הוא מושב חדש - לפני שאתם מעקמים את האף וחושבים שזה "בסך הכל מושב, אפשר לחשוב", נספר שהשינוי אמנם קטן, אבל ההבדל שהוא יוצר מוחשי מאוד.

המושב הזה מוגדר כמושב "קומפורט" וכשמו, כך מטרתו - לשפר את נוחות הרכיבה. מושבים דומים לו מציעים לרוב ריפוד שונה, רך יותר כדי להנעים את השהיה עליו ולהאריך את הזמן שניתן לשהות בישיבה עליו ברכיבה רצופה. כל זה נכון גם כאן, רק שמושב זה מוסיף לדיאבל 4 סנטימטרים נוספים לגובה ומשנה (משפר) מאוד את תנוחת הרכיבה.

הגבהת הישבן ב-4 סנטימטרים מוציאה את הרוכב מהתנוחה השקועה "בתוך האופנוע" שמכתיב המושב המקורי, מביאה את הכידון לזווית נמוכה והגיונית יותר לידיים (גם מקרבת אליו מעט את הרוכב) ואף מישרת מעט יותר את זווית הרגליים וזה לבדו שינוי שמשפר מאוד את הנוחות. התוצאה היא שאחרי התקנת המושב החדש, לא רק נוח יותר להעביר זמן על הדיאבל, גם הרכיבה נעשית קלה יותר וגם בתחום הדינאמי יש לנו חידושים שעליהם נעמוד בהתייחסות לפרק המסלול. מחירו של מושב שכזה עומד על 1,425 שקל אצל יבואן דוקאטי.

תקלות, מענות ותלונות אין לנו לדיאבל גם בחודש השלישי עמו, גם כשמד המרחק חוצה את 23 אלף הקילומטרים, כך שמבחינת תחזוקה, מלבד שימון סטנדרטי לשרשרת אחת לכ-500 קילומטרים, אין חריגות. אולם, כדאי לזכור כי בעוד מאות בודדות של קילומטרים יגיע הדיאבל לטיפול 24 אלף ק"מ, שהנו טיפול משמעותי, גדול ולא זול. עליו נספר לכם בדיווח הבא.

וכמובטח, שלב המסלול. גם עם הדיאבל הגענו ליום רכיבת מסלול בכוכב יאיר במסגרת קורסי הרכיבה של פרוריידינג. הדוקאטי הזה, כצפוי, עורר סוג של המולה כשהגיע למקום ומשך את מרבית תשומת הלב מהרוכבים האחרים. חלקם היו גם ספקנים אודות יכולתו להתמודד עם המסלול הקטן ולמען האמת גם אנחנו, אבל מהר מאוד הוא מוכיח אחרת.

הדיאבל עף בשאגות על המסלול, יורה פיצוצים מהאגזוז ולא עושה הנחות לאף אופנוע ספורט שמסביב. למעשה, רק מרווח ההטיה המצומצם יחסית שלו הוא זה שמגביל את מהירות הפניה שלו ומאפשר לאלה לעקוף אותו שם, אבל בישורות, רק למעטים וחזקים יש סיכוי. הדיאבל עושה את זה בעזרת כל מה שעושה אותו ל"דיאבל" וזה אומר אחיזה מטורפת באספלט, במיוחד מהגלגל האחורי הענק, זה אומר בתחושות שהוא מעביר לרוכב, בבלמים האדירים שלו שמאפשרים לבלום חזק, מאוחר ולתוך פניות וכמובן המומנט העצום שלו שמעיף אותו קדימה.

אם בעבר הערנו על כך שהדיאבל גורם לרוכב להפוך לפאסיבי, הרי שלאחר שינוי המושב, תנוחת הרכיבה על הדיאבל התקרבה יותר לזו של אופנוע "רגיל" ולכן גם המעורבות של הרוכב ברכיבה השתנתה והיכולת שלו להשפיע על מהלך העניינים בעזרת העברות משקל הגוף משחקים תפקיד משמעותי יותר. כעת, על ידי הוצאת הגוף ממסגרת המושב ניתן לצמצם את זווית ההטיה של האופנוע, או לפחות להשיג יותר מהירות פניה באותה זווית הטיה כבעבר.

מרוב הנאה, כמעט ששכחנו שבתנאים מכבידים כאלה על המצערת ובהילוכים נמוכים, הדיאבל בולע דלק כמו קטר של רכבת. אז את המכל רוקנו אחרי 110 קילומטרים בלבד (8 קילומטרים לליטר) ואז הכנסנו פנימה כמעט 14 ליטרים של 98 אוקטן. מדוע 98? כי על פי התחושה, העלאת האוקטן שיפרה את תגובת המצערת.

תנוחת רכיבה: בתחילת החודש השלישי החלפנו את המושב למושב ה'קומפורט' האופציונלי שמשפר את נוחות הישיבה ומגביה ב-4 ס"מ את הרוכב מ-77 ס"מ מהקרקע לכדי 81 ס"מ. הנוחות שהייתה טובה עוד קודם השתפרה, אבל כעת נוח לא רק לישבן, אלא גם לידיים שעל הכידון בזכות שינוי הזווית וההתקרבות לכידון וגם לברכיים.

מיגון רוח: הגבהת המושב אמורה הייתה לפגוע במיגון הרוח משום שזו מוציאה את הרוכב ממנהרת הרוח שיוצר המסיט שבחזית. אולם זה לא כך והרוכב אמנם מקבל אוויר מהחזית, אך אין לו בעיה להעפיל למהירויות פליליות במיוחד מבלי לסבול.

צריכת דלק: בחודש השלישי, בשל החום הכבד, הרכיבות הפכו לרגועות יותר ולכן גם צריכת הדלק השתפרה מ-11 ק"מ לליטר בשימוש יומיומי לכדי 15 ק"מ לליטר. לשאלתכם, עברנו להשתמש בדלק 98 אוקטן מעיקר משום שבתחנות רבות מדי דלק ה-95 מגיע באיכות נמוכה. דלק ה-98 (בתחנות המוכרות לנו כבטוחות) גורם למנוע להרגיש מעט יותר טוב וחזק, עם תגובת מצערת חדה יותר. המחיר גבוה יותר באופן משמעותי (כ-9.5 שקל לליטר במקום 7.3 שקל).

בתוך העיר ובפקקים: המשך שיפור ההיכרות עם הדיאבל גרם לנו להתרגל לכל תגובותיו גם במהירויות איטיות ובתנועה העירונית הצפופה. קטנוע הוא לא, זה ברור, אבל הצידוד הנדיב בכידון ומרכז הכובד הנמוך עוזרים מאוד בתמרונים איטיים וצפופים.

פינוי חום: אין שינוי במסקנות כאן בחודש השלישי. החום בחוץ הופך את הרכיבה לקשה מאוד על כל סוג של אופנוע, כך שגם אם הדיאבל פולט מעט יותר חום בסביבות רגל ימין, הרי שהוא נבלע בלהט הכללי שמסביב לרוכב. ועדיין, גם ברכיבות מאומצות, פינוי החום של הדיאבל מצוין.

התנהגות: ככל שמתרגלים יותר ויותר אל הדיאבל, כך לומדים לנצל עוד יותר את היכולות שלו ואלה, בניגוד לציפיות מאופנוע שכזה, גבוהות מאוד. משקלו הקל עושה הבדל של ממש בהתנהלות עמו וכעת עם המושב החדש, אנחנו מרגישים עליו יותר אקטיביים, כמעט כמו באופנוע "רגיל". מרכז הכובד נמוך, האחיזה באספלט גבוהה, ההיגוי חד ומהיר והתחושות שעוברות מכל נקודת מגע בו מצוינות.

מתלים ונוחות: כיול המתלים נותר עדיין קשיח. החודש ניסינו לרכך את אלה כדי לחוש בהבדל (ישנו דף הוראות מקיף כיצד לכייל באופן עצמאי את המתלים של הדיאבל בהתאם לשימוש), אך מהר מאוד חזרנו להקשחה הקודמת ששומרת את האופנוע דרוך לתגובות השונות של העברות המשקל ובעיקר, לא מתנדנד במפגש עם גלי אספלט.

בטיחות ואלקטרוניקה: מצב ספורט הוא עדיין המצב הנבחר מבין שלושת מצבי הרכיבה המוצעים ואי אפשר כל כך להאשים אותנו בכך. זה המצב שמעניק הכי הרבה שרירים לכל מילימטר של תנועה סיבובית במצערת. עד כה גיבינו את המופרעות הזו בשינוי רמת התערבות בקרת האחיזה לרמה 3 (מתוך 8), אך החודש הורדנו את זו לרמה 1, שלב אח לפני הביטול המלא. מדוע? כי כשהאספלט רותח, הצמיג האחורי מגיע לחום גבוה ומהר ולכן נעשה דביק מאוד בשלב מוקדם מאוד של הרכיבה.

בלמים: החודש מתחילים קצת לשרוק לקראת עצירה מלאה ברמזורים למשל וגם המנוף נדמה כאילו עושה יותר מהלך כדי להפיק את אותה כמות עצירה. יתכן שהרפידות הקדמיות כבר לקראת סוף חייהן, אך יתכן גם כי נוזל הבלימה כבר עשה את שלו וממילא אמור להיות מוחלף בטיפול ה-24 אלף ק"מ הקרוב.

חודש שני עם דוקאטי דיאבל

חודש ראשון עם דוקאטי דיאבל

עוד מבחנים ארוכי טווח לדו-גלגלי בוואלה! רכב

"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל

מנוע: 1,200 סמ"ק, 2 ציל', L טווין, מקורר נוזל
הספק: 162 כ"ס ב- 9,500 סל"ד
מומנט: 13 קג"מ ב- 8,000 סל"ד
משקל (יבש): 210 ק"ג, 207 בגרסת קרבון
מצמד: רטוב, מחליק, הידראולי
מתלה קדמי: מרזוקי 50 מ"מ כוונון מלא
מתלה אחורי: זרוע צדית, בולם זקס, כוונון מלא
צמיג קדמי: 120-70 R17
צמיג אחורי: 240-45 R17
בלם קדמי: 2 כפול 320 מ"מ ברמבו 4 בוכנות
בלם אחורי: 265 מ"מ, 2 בוכנות
מכל דלק: 17 ליטר
גובה מושב: 77 ס"מ (81 עם מושב קומפורט)