שני חודשים רצופים ואינטנסיביים על גבו של כלי רכב כמעט מכל סוג היו אמורים להספיק כדי להביא את הרוכב ואת האופנוע לסוג של מסמך הבנות - אתה יודע מה הוא יכול, הוא (אם זה משנה לו) אמור לדעת מה אתה צריך. אבל לפחות מצדנו, אנחנו עוד לא שם. עוד לא הצלחנו להשתלט על הלהבה הזו שהדיאבל מסוגל להצית ברוכבו.
החודש המשכנו בניסיון להתאקלם לחיי הדוקאטיסט המודרני כשהצטרפנו גם החודש לשתי פעילויות של מועדון הרוכבים. הראשונה קיבצה את חברי המועדון בערב של אמצע השבוע לתחרות קארטינג (מצטערים, אבל זו הפעילות המוטורית החוקית היחידה נכון לרגע זה), שכבר על המקצה הראשון, הפכה לקרבות של ממש על המסלול בצומת בילו. אנחנו חזרנו הביתה עם מדליית ארד, אם זה משנה לכם.
הפעילות השניה כבר התאימה יותר לרוח המועדון וזו כללה טיול, על פי התוכנית המקורית (רמז, נשוב לכך בהמשך) כ-300 קילומטרים מפותלים ומהנים. אז הגענו בבוקרו של יום שבת אל סוכנות היבואן שבדרום תל אביב ומשם יצאנו אל עבר כביש 5 עליו המשכנו מזרחה אל צומת תפוח והבקעה. 45 אופנועי דוקאטי התייצבו למשימה ואתם יכולים רק לדמיין מה עשו 90 צילינדרים רועמים לכביש באותו בוקר. הדרך המתפתלת עברה בכיף מוחלט, מלבד אקסידנט אחד ששלח דוקאטי קלאסי לעולם שכולו ברזל חלוד - לרוכב שלום. אולם מה שבמהרה שבר את הרוכבים, היה הקיץ שהגיח פתאום. 44 מעלות בצל, בלי צל ועם מעלה (וגם מורד) הרסני (הסרטבה), היו קצת יותר מדי עבור מרבית חברי הקבוצה שסובבו את הכידון והמצערת ושבו הביתה מיוזעים.
צריכת הדלק עלתה, אין תקלות
מבחינת שרידותו של הדיאבל, אין לנו ולו ליטרת בשר אחת להאכיל את הקרניבורים שבניכם הממתינים לחזות בהתפרקותו של האיטלקי. אין נזילות שמנים, גם לא חסר ולו מעט ממנו במכל והכל ממשיך לפעום כרגיל. גם החודש צברנו עמו 1,600 קילומטרים נוספים, בדיוק כמו בחודש הראשון עמו, מה שהביא את הספירה הכללית לכדי 22,222 ק"מ. כפי שצפינו מהחודש הקודם, אל המוסך הגענו הפעם לצורך החלפתו של הגלגל האחורי הענק וכן להחליף את נורת החזית שנשרפה ככל הנראה בלילה הקודם לביקור המתוכנן במוסך.
החלפת הצמיג ונורת החזית העמידו את החשבון הסופי על 2,361 שקל כולל מע"מ (27 שקלים עבור הנורה, 1,808 שקל עבור הצמיג, 200 שקלים עבודה והשאר מע"מ). החודש, ככל הנראה משום שלחצנו את הדיאבל יותר מבחינת הביצועים ומשום שמרבית הרכיבות נעשו בתחומי העיר, עמדה הצריכה הממוצעת שלנו על 11 קילומטרים לליטר, כך שהחודש שרפנו כ-140 ליטרים של דלק בעלות של מעט יותר מאלף שקלים.
רשמים עד כה:
תנוחת רכיבה: תנוחת הרכיבה עליו ממקמת את הרוכב ברבע האחרון של האופנוע, הגב כמעט זקוף, הרגליים באמצע הגוף והידיים שלוחות לפנים בפיסוק רחב. לא נשמע הכי נוח, אבל באופן מפתיע, התנוחה הזו מתגלה כנוחה ביותר. גם ברכיבות של 400 קילומטרים רצופים אין שום תחושה לא נוחה בישבן. בתחילת החודש השלישי החלפנו את המושב למושב ה'קומפורט' האופציונלי שאמור לשפר את נוחות הישיבה ולהגביה מעט את הרוכב.
מיגון רוח: מיגון רוח של ממש אין שם, אבל המשקף הזעיר שקיבל אופנוע המבחן מפליא ביכולתו להסיט את האוויר מסביב לגוף. הדיאבל והרוכב מסוגלים לשייט בנינוחות גם ב-160 קמ"ש ואף מעבר לכך. בימים החמים האחרונים, העדר מיגון הרוח אומר שהגוף מקבל קצת יותר אוויר ברכיבה וזה בהחלט מקל על החום.
צריכת דלק: בחודש השני, עם העליה בשימוש העירוני והעליה בהיכרות עם האופנוע, הרשנו לעצמנו לפתוח לרווחה את המצערת יותר ויותר פעמים, מה שגרם לעליה בצריכה לכדי 11 קילומטרים לליטר. החודש גם עברנו לשימוש בדלק 98 אוקטן במקום ה-95 הרגיל, ועל פי התחושה, תגובת המצערת התחדדה.
בתוך העיר ובפקקים: המשך שיפור ההיכרות עם הדיאבל גרם לנו להתרגל לכל תגובותיו גם במהירויות איטיות ובתנועה העירונית הצפופה. קטנוע הוא לא, זה ברור, אבל הצידוד הנדיב בכידון ומרכז הכובד הנמוך עוזרים מאוד בתמרונים איטיים וצפופים.
פינוי חום: חם, חם גם מסביב וכשהכל רותח, גם פיזור החום היעיל של הדיאבל מעט מתקשה. ברכיבה עירונית ארוכה, צדו העליון והימני של המנוע פולטים חום לעבר רגל ימין. אולם, מיד עם התחלת הרכיבה, החום מסולק ביעילות ולא מפריע.
התנהגות: מרכז הכובד הנמוך שלו הופך אותו לכלי יציב מאוד, גם מתמרונים צפופים ואיטיים, אך גם בכל הקשור לספורטיביות הוא לא מחמיץ דבר. למרות צמיג אחורי במידות ענק (240 מ"מ לרוחב) ובניגוד למה שניתן לשער, הדיאבל מסוגל להיות מהיר מאוד בקטעים מפותלים וטכניים, גם אם מרווח ההטיה שלו מוגבל ביחס לאופנועי ספורט. התחושות שעוברות מהגלגלים אל הידיים והישבן מעולות ושומרות את הרוכב מחובר באופן קבוע לאופנוע ולתנאי הרכיבה. אולם, הדיאבל מרגיש כאופנוע שהופך את הרוכב לפאסיבי ברכיבה - הוא לא זקוק לתנועות הגוף כדי לפנות וגם בקרת האחידה מורידה מהרוכב דאגות רבות.
נוחות: המתלים מכויילים על הצד הקשיח באופן יחסי, אבל אלה מתכווננים לגמרי לכל צורך. אנחנו אוהבים אותו כמו שהם, קשיחים מעט, לטובת שיפור העקיבה של הגלגלים על הכביש וגם השיכוך מצליח להוציא את העוקץ מרוב המהמורות.
בטיחות ואלקטרוניקה: רמת האחיזה השתנתה בחודשים האחרונים ולמרות שלדיאבל ישנה אחיזה מצוינת בכביש, מבין שלל מצבי הרכיבה שהוא מציע (שלושה מצבי רכיבה ו-8 מצבי התערבות לבקרת האחיזה), בחרנו את מצב הספורט שמקנה את מלוא העוצמה באופן אגרסיבי (הכוח פשוט ממכר), אך בעזרת התפריט האישי, שינינו את רמת התערבות בקרת האחידה לרמה 3 (מגיע במקור במצב ספורט במצב 1). מצב זה אפשר לנו פשרה טובה בין מיצוי כוחו של המנוע לבין התנאים החלקים כיום.
בלמים: הבלמים מעולים. הם מציעים המון כוח בלחיצה והנשיכה חזקה מאוד גם מלפנים וגם מאחור. החודש, גם ה-ABS נקרא אל הדגל פעמים רבות יותר. גם משום הירידה כאמור באמת האחידה וגם בשל העלאת קצב הרכיבה (מתפקד מצוין).
על הצד הטכני:
מנוע: 1,200 סמ"ק, 2 ציל', L טווין, מקורר נוזל
הספק: 162 כ"ס ב- 9,500 סל"ד
מומנט: 13 קג"מ ב- 8,000 סל"ד
משקל (יבש): 210 ק"ג, 207 בגרסת קרבון
מצמד: רטוב, מחליק, הידראולי
מתלה קדמי: מרזוקי 50 מ"מ כוונון מלא
מתלה אחורי: זרוע צדית, בולם זקס, כוונון מלא
צמיג קדמי: 120-70 R17
צמיג אחורי: 240-45 R17
בלם קדמי: 2 כפול 320 מ"מ ברמבו 4 בוכנות
בלם אחורי: 265 מ"מ, 2 בוכנות
מכל דלק: 17 ליטר
גובה מושב: 77 ס"מ
חודש ראשון עם דוקאטי דיאבל
עוד מבחנים ארוכי טווח לדו-גלגלי
פורום הרכב של וואלה! רכב התחדש ואתם מוזמנים לבקר
אל הקהילה המוטורית הגדולה בישראל כבר הצטרפתם?