לרכוב על אופנוע בלי מיגון - להתחכך עם המוות בכביש

כמו שלא תושיטו ידיכם החשופות לתנור רותח ב-250 מעלות, כך גם צריך להתייחס לרכיבה על אופנוע ללא מיגון גוף. אבל נדמה שחרף כל ההנחיות, ההמלצות והסיפורים המזעזעים על רוכבים שעורם נחרך בנפילות על הכביש הבוגדני, המספרים מלמדים שהלקח טרם הופק, וזוהי תופעה חמורה ונפוצה שקשה לאמוד את ממדיה; למעשה, מבדיקה שנערכה לאחרונה ע"י עו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח שמייצג נפגעי תאונות דרכים רבים, עולה כי חלק ניכר מהרוכבים אינם נוקטים במשנה זהירות כלל וכלל.

על מנת לבחון את הסוגיה, נסקרו 100 רוכבי דו גלגלי שרכבו באחד מימות השבוע ברחוב ז'בוטיסנקי ברמת גן, ולפי הסקר רק 13% רוכבים עם מעיל ו -6% עם כפפות. עוד עולה כי רק 45% רוכבים נועלים נעליים סגורות ו-59% לובשים מכנס ארוך. מגיני ברכיים? רק 2% משתמשים באמצעי ההגנה החיוני הזה.

דפוס התנהגותי גובה מחיר יקר וכואב, ואין מתאים מד"ר חגי אמיר, מנהל המחלקה לשיקום אורתופדי בביה"ח לוינשטיין שמתמודד בשגרת יומו מול מראות קשים להעמיד את רוכבי הדו גלגלי על טעותם: "אחת מהנחות היסוד השגויות ביותר היא כי תאונה במהירות נמוכה יחסית בה רוכבים בתוך העיר, אף במהירות 20 קמ"ש, לא תיצור פגיעה מהותית". אבל בסופו של דבר הוא אומר, "אנו בשר ודם, עצמות, שרירים ורקמות, בעוד שמסביבנו הכל אספלט, מתכת, בטון. שיבינו הקוראים: אין צורך ברכיבה במהירות קיצונית בשביל לחיות בצער כל החיים, יום יום. כך לדוגמא, רכיבה עם קסדה שאינה רכוסה או שאינה מתאימה למידות הראש, או לחילופין שאינה תקינה – זוהי פשוט סכנת נפשות".

לדבריו של ד"ר אמיר, במחלקות לנפגעי חוט שידרה ופגיעות ראש מאושפזים 15 עד 20 נפגעים, שמצבם יכול היה להיות חמור פחות לו היו מקפידים להתמגן. "אני רואה מידי יום בכביש רוכבים שחלקם מגיעים לצערי לאחר מכן לבית החולים לשיקום ארוך. אני מבקש להבהיר - תאי מוח אינם מתחדשים! פגיעה בראש כאשר הוא אינו ממוגן – עשויה בהחלט להביא למצב של פגיעה תפקודית בלתי הפיכה. ביום בהיר אחד, פתאום באמצע החיים, היית מעורב בתאונה קטנה, ואחרי זמן מה אתה מתעורר ומגלה שאיבדת את יכולת הדיבור, הילדים שלך מחבקים אותך אולם אינך מזהה אותם. שום דבר לא יהיה כשהיה. והכל, הכל בגלל שטות. שטות גמורה".

גם ד"ר דין עד אל, מנהל המחלקה לכרורגיה פלסטית בבית החולים בילינסון ושניידר, מתריע בפני רוכבי הדו גלגלי: "אל תעשו את טעות חייכם"הוא מזהיר. "חם, אני יודע שלא נעים ורכיבה עם מעיל בחודשי הקיץ היא חוויה מטגנת, אבל כוויה מדרגה שלישית מאספלט רותח זו חוויה הרבה פחות נעימה. אתם לא רוצים להשתפשף על האספלט. גם לא בקמש"ים בודדים". חלק ניכר מהתאונות אומר ד"ר עד אל גורמות לכוויות מדרגה שלישית - פגיעה עורית שמערבת גם את שכבת השומן התת עורי. "במקרה זה נפגעות 3 שכבות שונות – האפידרמיס, הדרמיס ושכבת השומן התת עורי, ומדובר בפגיעה קשה ביותר. העצבים נחשפים ובשביל להחליף תחבושות, ישנם מצבים שצריך להרדים את המטופל. כי הכאב עז מידי".

ישנם מקרים בהם אין מנוס זולת לבצע השתלת עור, אך הוא לעולם לא יחזור למצבו כפי שהיה לפני התאונה. וכל זאת, מסביר ד"ר עד אל, בטרם התייחסנו לסכנות הטמונות בזיהום או למקרה בו האספלט רותח ואז עשויות להיווצר כוויות עמוקות באזור העצמות או המפרקים. "רקמת הצלקת שנוצרת לאחר הכוויה גורמת לקיצור השרירים והגידים, ובכך גורמת לפגיעה קשה במפרקים ולהפרעה גדולה מאוד לתנועתיות".

ומה על מגיני ברכיים? מעטים עוד יותר הרוכבים ששמים מגיני ברכיים. ומה הסיכון בכך? השכיחות לתאונה בה הברכיים תפצענה גבוהה מאוד. "בכל זמן נתון, 10 עד 15 נפגעי תאונות דרכים - רובם רוכבי אופנועים, בשלבי שיקום שונים שוכבים אצלי במחלקה. גם עם פגיעות כאלה" אומר ד"ר עד אל.

כאשר זה קורה, מציין ד"ר אמיר, מיגון יכול לעשות את ההבדל בין שבר פתוח לבין שבר סגור. "שבר פתוח הוא שבר הכולל פגיעה ברקמות הרכות מסביב לעצם עד כדי חשיפה של העצם דרך העור. בשבר פתוח קיימת סכנה של זיהום. בשבר סגור העצם לא נחשפת לאוויר. האספלט קורע בקלות את העור, את השרירים, חורך את הבשר ופוגע בעצם. עוד הוא אומר כי המיגון אינו סופג את כל האנרגיה, ובהחלט ניתן להיפצע גם איתו אולם זה בהחלט יכול להיות הבדל של שמיים וארץ , שבא לידי ביטוי בהחלמה הרבה יותר מהירה, וזאת כמובן מבלי שדיברנו על כאבי התופת. "מי שלא חווה שבר פתוח בברך לא יבין את עוצמת הכאב, ולבטח שלא יוכל להעריך עד כמה זה נורא לחיות לאורך שנים ארוכות עם כאבים שאינם חולפים".

אחת מהתופעות המסוכנות עוד יותר הינה רכיבה עם מכנס קצר, שכן מלבד הסיכון של שפשוף העור, ישנו סיכון דרמטי לא פחות, מגע ישיר עם האגזוז. מדובר על רכיב ממנו נפלטים גזים בטמפ' גבוהה מאוד. "הרוכב או המורכב נופלים. הכלי במשקל של 200 קילו ולפעמים גם יותר, לוחץ את האגזוז הרותח על הרגל. זו פציעה שההחלמה ממנה ארוכה ומייסרת".

ד"ר רם סילפן, מומחה לכרורגיה פלסטית, מנהל מרכז תל אביב לכרורגיה פלסטית, מחדד נקודה נוספת שאולי לא זוכה לדגשים. "אני נתקל במקרים רבים של רוכבים שלובשים מיגון, אולם דווקא המורכבת או המורכב, נפצעים באופן קשה יותר בגלל היעדר מיגון מתאים. הרוכב עם קסדה מעולה ומעיל נהדר ואילו מאחוריו, יושב בן אדם שמופקר לפרעות הכביש".

רק לאחרונה הוא אומר, טיפל במקרה של בחורה בגיל 17 שהורכבה על אופנוע ונפלה במהירות נמוכה יחסית. "גם הרגל וגם היד שופשפו באופן כזה שנוצרו שינויים בפיגמנצטיה של העור; הגוון שלה כהה, אולם לאחר ההחלמה ישתנה צבעו של האזור הנפגע, שכן התאים שאחראים על הפיגמנטציה מתים ואינם מתחדשים. וזה כמובן אינו מקרה בודד, אלא מצב שקורה באופן תדיר. הרפואה עברה קפיצה משמעותית בכל הנוגע לאיכות התחבושות אומר ד"ר סילפן. וכיום, בין היתר, נדרשת החלפה בתדירות נמוכה יותר, אולם המסר הוא ברור וחד משמעי: "המורכב אחראי לגורלו – לא עולים על דו גלגלי בלי מיגון. נקודה".

עוד בוואלה! רכב:
מערכות בטיחות באופנועים - מדוע לא מוזילים את הביטוח?
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל