מבחן ראשון: קאדילק XT4 ספורט

אחת לכמה זמן מגיעה התקופה הזו בחיים של מותג בה הוא צריך לשאול את עצמו מי אני, מה אני, מי הלקוח שלי, מי המתחרים שלי? ואיך אני עושה מכל התשובות האלו בוחטות של כסף. כאשר אתה מותג יוקרה, המשמעויות הן גדולות מאוד. קאדילק למשל - לא חששה בעבר להחליט "אנחנו חייבים להשתנות". הבעיה הייתה שלאורך שנות ה-80 וה-90 ההחלטה להשתנות הייתה טובה, השינוי בפועל ברמת הדגמים - היה קטסטרופה. בתחילת שנות ה-2000 ובאבולוציה שנמשכת עד היום התשובות כבר השתפרו, בינתיים מותגים אחרים פתחו פערים ומבערים. עכשיו, קאדילק בתור ספינת הדגל של תעשיית הרכב האמריקנית צריכה הפעם לדייק מאוד בתשובות שלה.

אחת התשובות של קאדילק לשינוי שהיא עוברת והצעדים הבאים קשור בהבנה של מי קהל היעד החדש אליו היא צריכה לכוון ובאיזו תחמושת היא צריכה להשתמש. אתם לא באמת צריכים את נתוני הגדילה בסגמנט היוקרתיות ואת הפריחה האדירה של עדת הקרוסאוברים וה-SUV בתוכה כדי להבין שכאן יש עורק זהב עצום. קאדילק מתכוונת לעבודת כרייה רצינית מאוד בתחום הזה עם משפחת ה-XT שלה. כיום מאכלסים אותה ה-XT5 וה-XT4, אבל בעתיד הקרוב נראה גם את ה-XT6 בעל שבעת המושבים נכנס ליצור ושמועות על אח קטן בשם XT2 מסתובבות לא מעט.

ה-XT4 הוא אם כן, אחת הסנוניות הראשונות במתקפת הדגמים הזו, כאשר הוא מתייצב מול תחרות צפופה שכוללת את ב.מ.וו X1, מרצדס GLA, אודי Q3, וולוו XC40, ואחרים. עדיין, ולו בשל המימדים שלו, הוא בהחלט יכול לדגדג גם את הקבוצה שמעליו.

כבר במפגש הראשון איתו ניכר שהוא מאמץ את שפת העיצוב של קאדילק, קווים חדים, אגרסיביים, אמריקניים מאוד בנוכחות שלהם. אפילו בצללית מוחשכת אפשר לזהות את ה-XT4 בקלות. הוא חייב לבלוט כי התחרות שלו צפופה מאוד, והנוכחות והבולטות היא לפעמים כרטיס הכניסה להופעה הכי חמה בעיר כרגע. ל-XT4 שתי הצעות הגשה, הראשונה נקראת ספורט והשנייה פרימיום. ההבדלים העיקריים בין השתיים הם בהופעה החיצונית, חישוקי סגסוגת שונים, בפרימיום יש פסי כרום בידיות פתיחת דלת, בסף הדלתות, מסילות הגג והגריל - בספורט הם בשחור מבריק. הפנסים אחוריים שקופים בספורט ואדומים בפרימיום לקשרי ועוד. הבדל נוסף אחד הוא במערכת ההנעה אבל נגיע לזה בהמשך.

כמו אחיו הגדול, ה-XT5 הבולטות שלו אינה ניכרת רק מהעיצוב, אלא גם במימדים. עם 460 ס"מ מקצה לקצה הוא הרבה מעל ל"תקן" של המתחרים שלו, קרוב הרבה יותר לאלו של הקבוצה מעליו כמו אודי Q5 או לקסוס NX. אותו הדבר נוגע גם לבסיס הגלגלים של 278 ס"מ, כאן הפער הוא בין 8 ל-10 ס"מ מרוב המתחרים שלו והמשמעות פה היא פער של ממש במרווח למושב האחורי. חותם את ענייני המימדים תא המטען שלו 637 ליטרים הם כבר 100 עד כ-200 ליטרים מעל המתחרים שלו. לכל השפע האמריקני הזה יש גם מחיר, וכמו אמריקנים רבים, מכוניות או אנשים, הוא מגיע על המשקל. ב-1,767 ק"ג הוא גם כבד יותר ממתחריו האירופים ב-100 עד 200 ק"ג וקרוב גם שם למשקלי הדגמים בסגמנט שמעליו.

הדבר הראשון שמכה בך בתא הנוסעים של ה-XT4 הוא שפע האבזור המסחרר פה. זו לא רק הרשימה, זה גם העניין שאף מתחרה שלו לא מציע את הדברים האלו אפילו כאופציה, גם לא ברמות הגימור הגבוהות יותר. אנחנו יכולים לשחק פה דקות ארוכות במשחק בו אתם תחשבו על פריט אבזור יוקרה ואני אענה רק ב"כן". רוצים לנסות? יאללה;

חישוקי 20 אינץ'? יש, בקרת אקלים מפוצלת? יש, העברת הילוכים מההגה? הנעה מרחוק? מושבים וגלגל הגה חשמליים? חלון פנורמי? משטח טעינה אלחוטי? מערכת שמע של BOSE עם ביטול רעשים? תצוגה עילית צבעונית? עיסוי, חימום ואוורור למושבי העור? מראה שמקרינה את המצלמה האחורית? קביעה של פרופיל נהג כולל תחנות הרדיו? דלת תא מטען חשמלית עם פתיחה בהינף רגל? המילה "כן" תענה על כל אלו ועוד רבים אחרים.

יש פה גם צימוד טלפון נייד באמצעות NFC כך שכל מה שצריך הוא להצמיד לכמה שניות את הנייד לקוביה על הדשבורד והנייד מסונכרן, חסל סדר תפריטים והגדרות. גם מערכות הבטיחות פה הן רשימה ארוכה מאוד וכוללת בלימה אוטומטית, בקרת שיוט אדפטיבית עם מצב פקקים, התרעת תנועה חוצה עם בלימה, תיקון סטייה מנתיב, התרעה על רכב ב"שטח מת", רטט במושבים בהתרעות השונות - אלו רק הבולטות, אבל יש פה הכל. בקיצור, שום דבר לא נשאר פה מחוץ לסל.

הרוב המוחלט של המערכות האלו קלות מאוד להבנה ולתפעול שוטף, יש שפע מידע שמוצג בצורה קלה וברורה, מערכת המולטימדיה מגיבה במהירות. גם למי שנרתע מכל התחכום הזה ורוצה רק את הפונקציות הבסיסיות יהיה פשוט מאוד להתמצא. עוזר לכך גם מערך כפתורים פיזיים בנוסף לשליטה ממסך המגע הגדול. ההשתקפות על המסך מינימלית, אלא אם כן אתם נוסעים עם הגג הפנורמי פתוח בצהרי יום.

חומרי הפנים איכותיים ברובם הגדול, אם כי פה ושם, בעיקר בחלקו התחתון של התא יש פלסטיקים שפחות הולמים מכונית יוקרה. זה בולט בעיקר בשל הפער. זה או עור איכותי ומתוח, הגה שמנמן שתענוג לאחוז או פלסטיקה פשוטה. אין כמעט אמצע או נקודת ביניים.

המושב האחורי לא גדול פיזית והמבנה שלו שטוח. אבל המרווח לרגליים מצוין, למעשה הוא אפילו יותר ממצוין ואחד הנדיבים ביותר בהם יצא לי להיתקל בסגמנט שלו. הגג הפנורמי מחסל הרבה ממרווח הראש. יש פה גם יציאות מיזוג, חימום למושבים, שקע USB רגיל וגם מסוג C לטעינה מהירה יותר.

תא המטען ענקי, 637 ליטרים זה המון מקום ועם מושבים שמתקפלים לגובה רצפת תא המטען מקבלים יכולת העמסה גבוהה מאוד. המפתח טוב, גובה הסף מעט מאתגר כדי להניף אליו שמיניית מים או עגלה כבדה, אבל לא בצורה חריגה לסוג כזה של כלי רכב. עוד נקודה על תא המטען נוגעת לפיצ'ר מדליק של קאדילק - פתיחת דלת תא המטען, שיכולה להיעשות באמצעות נפנוף הרגל, מבוצעת פה בקלות בזכות תאורה מיוחדת שמקרינה את סמל החברה על הקרקע, בדיוק בנקודה בה צריך להזיז את הרגל. מה שכמובן חוסך את הריקוד המטופש בניסיון לקלוע לחיישן. מה שפחות אהבתי, זה שהוא ממוקם בפינה השמאלית האחורית של המכונית, מה שעלול לגרום לאנשים להפעיל אותו כאשר הם עומדים משמאל למכונית, בתוך נתיב התנועה של המכוניות החולפות.

מתחת למכסה המנוע יש מנוע 2.0 ליטר חדש לגמרי, 237 כ"ס ב-5,000 סל"ד ו-35.7 ב-1,500 סל"ד. יש פה גם מערכת ניתוק שני צילינדרים בשיוט לטובת חיסכון בדלק. הוא מחובר לתיבת 9 הילוכים אוטומטית פלנטרית. בגרסאות הפרימיום והפרימיום לקשרי הוא עם הנעה קדמית, בגרסאות הספורט הוא עם הנעה קדמית ועם אפשרות להנעה כפולה.

כמו במימדים, כמו באבזור, גם פה פער הסוסים גדול מאוד ביחס למתחרים שלו למעט הוולוו XC40 בגרסת ה-T5. התוצאה היא רכב די זריז, למרות שהמספרים הרשמיים של 7.2 שניות ל-97 קמ"ש לא ממש מורגשים ביציאות חזקות מהמקום, בתאוצות ביניים ובכבישים ההררים בהם נהגנו בו הוא בהחלט הראה קצב טוב מאוד. תיבת ההילוכים גם עם תשעת יחסי ההעברה לא מתבלבלת בהתרוצצות בלתי פוסקת בין ההילוכים ומוצאת את זה שהכי מתאים לכם בקלות.

בתחום הנוחות, למושבים עצמם מגיע ציון טוב מאוד, אפילו מעולה פלוס. הם רחבים מצד אחד ומצד שני מאפשרים כוונון של החביקה של הגוף בצדדים כדי לתמוך בו, זה טוב לא רק בפניות, אלא גם כי זה מעמיס פחות על שרירי הגב והשכמות בנהיגות ארוכות. לעומת זאת שני מרכיבים נוספים של נוחות - הבולמים ובידוד הרעשים לא עומדים בסטנדרט הזה. הנסיעה די נוקשה, במיוחד על שיבושים עירוניים ובמהירויות לא גבוהות. אפשר להניח שאחד האשמים בכך הוא העניין הזה עם חישוקי 20 אינץ' שגם מגיעים בחתך 45 אם להוסיף חטא על פשע. מערכת ביטול הרעשים מתגברת על רוב התדרים, חוץ מצליל המנוע תחת עומס, שם הוא חודר פנימה ולא מדובר בצליל הכי מגרה, אחרי הכל, ארבעה צילינדרים.

התמרון העירוני שלו פשוט, הוא לא מגושם, השילוב של מרכב זוויתי ותנוחת ישיבה גבוהה מקלים מאוד על ההבנה איפה הפינות שלו ואיפה אפשר לעבור. למי שזה לא מספיק מגיע מערך מצלמות של אולפן חדשות עם כל תצוגה אפשרית, קדימה, אחורה, צדדים, מבט על, בזווית רחבה או צרה, יש אפילו תצוגה של החישוקים כדי לוודא שאתם לא משפשפים אותם במדרכה. עוד מצלמה משדרת את מה שקורה מאחורה למראה האחורית. זה פתרון שראינו כבר בעבר בקאדילק עם ה-CT6. אני לא אוהב את זה, הן עדיין לא ברמה מספיק גבוהה והתצוגה דורשת להתרגל לזווית הצילום הרחבה. אפשר להשתמש בה במצב רגיל, אבל אז היא כהה מדי בשל העובדה שזה למעשה מסך ולא ראי ממש. היתרון המרכזי שלה מבחינתי הוא למצבים בהם המושב האחורי מלא או שתא המטען עמוס וחוסם את הראות אחורה במראה הקונבנציונלית.

בכביש המפותל אני מצד אחד לא מופתע לגלות קאדילק שיודע לפנות חד וטוב. אחרי ה-ATS אתה כבר יודע שהם יודעים לבנות שלדה ולכייל מתלים טוב מאוד. יחסית לקרוסאובר או SUV קטן הוא נענה בצורה מרשימה להפניית ההגה, שינויי הכיוון שלו מהירים והשליטה בגלגול הגוף מצוינת. אין לו כמעט זכר לנדנודים בהעברות משקל ואפשר לנהוג בו מהר מאוד. בגלל היכולות הגבוהות של השלדה, לשילוב ההנעה הכפולה ולמצב הספורט בכלל יש השפעה די קטנה על התוצאה הסופית, זה משפר בעיקר את היכולת שלו לתרגם לחיצה על הגז ביציאה מפניה לכוח שיורד לקרקע, אבל לא הרבה יותר מזה. רוצה לומר, אתה יכול להלביש מישהו בגדי טניס, זה לא יהפוך אותו ברגע אחד לנובאק ג'וקוביץ'.

מי שמחרבת לגמרי את כל הרושם המצוין הזה היא מערכת הבלימה. התחושה הראשונית ממנה היא דוושה קשה שדורשת לחיצה חזקה, אבל בהמשך המהלך שלה היא הופכת לספוגית מדי, זה ממש מלחיץ בהתחלה וסתם מתסכל בהמשך. הרושם הראשוני היה שמדובר בתקלה בבלמים ורק אחרי בדיקות של עוצמת הבלימה הבנתי שזה לא שם, אלא יש משהו אחר. הסיבה לזה היא מערכת בלימה אלקטרו-הידראולית ולא כזו מבוססת וואקום ומגבר בלימה כמו ברוב המוחלט של המכוניות. מה שמקבלים הוא חיסכון במכלולים וכמה אחוזים בדלק, מה שהיא לוקחת, זו האפשרות למינון עוצמת הבלימה או רגש ומשוב מהדוושה. השורה התחתונה היא שבתחושה שלי, קאדילק הוציאו פה מערכת בלימה לא אפויה מספיק מבחינת העידון שלה. אני יכול להבין פשרות בתחום ההיגוי או המתלים ב-SUV, אני מתקשה לקבל כאלו ברמת הבלימה. שוב, אובייקטיבית הרכב עוצר ובולם טוב מאוד, אבל זו התחושה שחסרה ובמערכת כמו בלמים אתה רוצה ביטחון בפידבק מהם.

צריכת הדלק בתנאי המבחן שכללו לא מעט נסיעה מהירה ודינאמית לצד קטעי שיוט ונהיגת פקקים עמדה על 8.8 ק"מ לליטר, לא מאוד מרשים, אבל גם לא חריך ל-SUV חזק וכבד. שוב, מדובר בתנאי מבחן. אפשר להניח שנהיגה סבירה תשפר את המספרים האלו בקלות.

לצד המחמאות שלכולן ה-XT4 ראוי, ושהופכות אותו לבחירה המושלמת ללקוח שמחפש את העסקה הכי טובה של תמורה לשקל בסגמנט. יש לי גם ביקורת על רמת עידון ואיכות חומרים לא אחידה, חלק מהמערכות הטכנולוגיות שלו (כמו מצלמת המראה) הן קצת יותר מדי טכנולוגיות אפילו בשבילי, אבל יותר מכל מערכת הבלמים שלו שחובה להתנסות בה היטב לפני שמחליטים אם הולכים על זה.

נכון שרק המבחן השוואתי שנעשה לו בהמשך יאפשר הערכה מדויקת יותר שלו ביחס למתחרים, אבל גם אחרי ההסתייגות הזו, בשורה התחתונה, כמכלול, לקאדילק XT4 יש את כל המרכיבים להיות כאב ראש רציני מאוד למתחרים שלו, והצעה שאסור לאף לקוח פוטנציאלי לדלג עליה בסיבוב הקניות.

אם נחזור לשאלה של פתיחת הכתבה, לגבי שינוי וקהל יעד חדש, קאדילק XT4 הוא תשובה מצוינת. כי הוא משלב בין נקודות חוזקה שמזוהות עם קאדילק ההיסטורית כמו מימדים ואבזור נדיבים עד כדי שפע ברמות של ארוחת שישי אצל סבתא. נקודות חוזקה של קאדילק המודרנית כמו התנהגות דינאמית טובה וגם רשימה ארוכה מאוד מאוד של ציוד בטיחות. באמת ששום דבר בקטגוריה של ה-SUV פרימיום הקטנים לא יכול להתקרב לעסקה שיש פה שמתחילה ב-265 אלף שקלים לפרימיום, עולה ל-285 בפרימיום לקשרי ועד 300 אלף שקלים למכונית המבחן ברמת הגימור ספורט.

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, כפולה
נפח: 2.0 ליטר
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,000/237
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,500/35.7
תיבת הילוכים: אוטומטית, 9 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 460
רוחב (ס"מ): 195
גובה (ס"מ): 163
בסיס גלגלים (ס"מ): 278
תא מטען (ליטרים): 637

ביצועים:
תאוצה 0-97: 7.2 שניות
מהירות מירבית: חסר נתון

מתחרים:
אודי Q3, ב.מ.וו X1, מרצדס GLA, לקסוס NX, וולוו XC40, לנד רובר איווק

מחיר:
300 אלף שקלים (מבחן)