השקה: לנד רובר איווק החדש

האקדמיה הבריטית לענייני בוץ ואבק קובעת כי הדרך הנכונה לכנות את ה-Evoque היא "לנד-רובר-ריינג'-רובר-איווק" אבל למי יש כוח לכתוב שם ארוך כל כך, המזכיר את כינוייהן של נשים שהתגרשו יותר מדי פעמים? ניתן לחשוב כי ההתעמקות הלשונית בכינוי האיווק היא עיסוק בקטנות, אך לא היא. ברגע שהבריטים הצמידו לקרוסאובר את השם המפורש "ריינג' רובר", הם חשפו את עצמם לדיון טהרני על משמעות המותג.

עבורי, ריינג'-רובר הוא מותג ייחודי שצריך להישאר אותנטי לערכיו - זהו רכב יוקרה בעל אישיות מפוצלת, המציע מנהגי כביש מפוארים במקביל ליכולת שטח גדולה. עירוב נדיר זה מתקיים בדגמי ריינג' רובר ה'אמיתיים' אבל לא אצל איווק (או וולאר) שהם בסך הכול, קרוסאוברים מפוארים ומפנקים מאוד. הבריטים טוענים שמבחינתם, השם "ריינג' רובר" מייצג פילוסופיה רחבה יותר של פאר ופינוק, כאשר יכולת השטח נדחקת לירכתי הבימה. אפשר להתווכח על זה אבל מקובל עליי, שמה שטוענים הבריטים חשוב יותר ממה שאני אומר... בנוסף עלי להודות שהבריטים השקיעו מאמצים גדולים ואותנטיים, לתת לאיווק יכולות שטח ברמה שאינה מוכרת בקטגוריה.

לנד רובר איווק נולד ב-2011, כמימושו של רכב התצוגהLRX שנחשף שלוש שנים מוקדם יותר. בשמונה שנות קיומו נמכרו בעולם כ-800,000 איווקים, מזרימים כסף חיוני לקופת היצרן הבריטי. בישראל נמכרו באותה תקופה קרוב ל-500 איווקים, בקצב צנוע של כ-60 איווקים בשנה. עם איווק החדש מקווה היבואן להכפיל את הכמות.

שמונה שנים הינן פרק זמן ארוך בחייה של מכונית, והיה סביר לצפות לדגם שונה מהותית מהדגם היוצא. אבל מתברר כי הלקוחות אהבו מאוד את צורתו של האיווק, ולא רצו להכניס בה שינויים של ממש; "תשמרו אותו כמות שהוא" הצביעו מחקרי השוק "והכי חשוב, אל תגדילו אותו, תשאירו אותו עירוני קומפקטי". כי לכן שמר האיווק על אורך של 437 סנטימטרים (דומה למדי למידותיהן של אודי Q3, וולוו XC40 או אפילו Q5 הזולים ממנו בהרבה). מעצב המוצר אלן שפרד היה גאה לספר לנו כי הדבר היחיד שלא הוחלף באיווק הם צירי הדלתות... כל שאר 99.9% מהמרכב, חדשים לגמרי - על בסיס פלטפורמת PTA שהיא פיתוח נרחב מאוד של פלטפורמת האיווק הקודם, ויגואר E-Pace.

איווק החדש הוא קרוסאובר אלגנטי וספורטיבי מאוד, קומפקטי וידידותי למראה. הפרופיל שלו יחודי ומאופיין בקו גג המשתפל מטה לאחור, וקו מתניים המתרומם לקראתו. זה מפגש יפה המודגש על ידי קורת הגג האחורית, שחורה לחלוטין. פרט נאה נוסף הוא קימור הכנף הקדמית, הנוגס במכסה המנוע. החזית מרשימה עם כונסי אוויר אגרסיביים, אם כי היא פחות ייחודית בעולמם המוחצן של קרוסאוברים פרימיום. יש פתחי אוורור במכסה המנוע והישבן מתהדר בפס תאורה מרשים, ובכאילו-מגן-גחון. ידיות הדלתות שקועות בדלת, מסייעות ליצור מראה חלק ואירודינמי. הגלגלים נדחקו לקצות המרכב, מעניקים לאיווק יציבה שרירית ומוצקה.

תא הנוסעים קיבל את שני הצגים הגדולים של הוולאר, נוצצים ואיכותיים למראה. צגים אלה משדרגים את תחושת הטכנולוגיה העדכנית, ומאפשרים שליטה בכל מערכות המכונית. הצג העליון מתעסק בעיקר בטלפוניה, ניווט ומוסיקה, התחתון שולט במערכות הרכב, מיזוג וכיו"ב. טוב עשו הבריטים שהשאירו כמה חוגות ופקדים מכאניים, ולא כל השליטה עברה לתפריטים וצגי המגע; עם זאת, המתגים הפיסיים משנים את תיפקודם במצבים שונים, כך שצריך לזכור באיזה מצב אתה נמצא. מתג Volume הוצב במקום לא הכי נגיש אבל בסך הכל, התצוגה טובה ויעילה.

רמת הגימור גבוהה מאוד עם מבחר ריפודי בד ועור, כולל בד העשוי מסיבי אקליפטוס, שלא ירתיע צמחוניים לשבת על מושב המרופד בעור אמיתי (גלגל ההגה בדגמים הירוקים עשוי מפקקי פלסטיק ממוחזרים). גימורי אלומיניום מרחיבים את דעתו של הנהג, והמושבים החשמליים כוללים חימום וקירור. לא מצאנו ידיות אחיזה לנוסעים, חבל. באיווק מותקנות מערכות צליל מתוחכמות בהספקים עד 380 וואט ועשרה רמקולים. בסיס הגלגלים הוגדל ב-2.1 סנטימטרים; זה מוסיף מעט מרחב ליושבים מאחור, אבל אל תצפו ללימוזינה מרווחת. הישיבה מאחור נוחה אם כי הישבן קצת שקוע לטעמי, והמושב כולו נמוך יחסית - כדי להשאיר מרחב ראש מתחת לקו המשתפל מטה. בכל הדגמים יש גג פנורמי שקוף, ב-SE הוא גם נפתח. המראה האחורית יכולה לתפקד כמראה אופטית רגילה או להציג תמונה של מצלמת רוורס, למקרה של חפצים או אנשים החוסמים את קו הראיה, או לתצפית משופרת בתנאי גשם או לילה.

שלושה מנועי אינג'יניום 2.0 ליטר טורבו יגיעו לישראל: בנזין 200 ו-250 כוח סוס, ודיזל 180 כ"ס. בהשקה נהגנו בגרסת הבנזין החזקה 250 כ"ס ובגרסת דיזל 240 כ"ס שלא תגיע לישראל. מנוע הבנזין חזק ובשרני, מסתייע במערכת היברידית-קלה 48-וולט, האמורה לחסוך עד 6% בדלק ובזיהום, ולהקל על דימום והתנעת המנוע בנסיעה עירונית. עם תיבת 9 הילוכים מתעופף הקרוסאובר הקומפקטי בקלילות, מאיץ ל-100 קמ"ש ב-7.5 שניות ומזפזפ תאוצות ביניים טובות מאוד.

חוגת ההילוכים העגולה הוחלפה במוט הילוכים קונוונציונאלי ונעים יותר לתפעול. במצב סטנדרטי מבצעת התיבה העברות הילוכים רגועות, לא מושכת את המנוע לספירות גבוהות מדי. עם זאת, תגובתה עלולה להיות איטית, בעיקר כאשר צריך להוריד שני הילוכים במכה אחת. הבעיה נפתרת לחלוטין במצב 'ספורט' בו מגיבה התיבה היטב, בחדות ובתזמון טוב. אבל מצב 'ספורט' מושך את ההילוכים גבוה ולכן, מצאנו שנוח מאוד להשאיר את התיבה במצב 'רגיל' ורק במידת הצורך, לתפעל את ההילוכים באמצעות מנופי ההגה. כל דגמי איווק יגיעו לישראל עם הנעת 4X4 קבועה.

צליל המנוע דיסקרטי למדי, אם כי רחשי רוח חודרים פנימה. בנהיגה לוחצת משמיע המנוע נהמה בריאה המתאימה לאוריינטציית 'ספורט'. האיווק מאפשר שליטה נפרדת בארבעה פרטמרים דינמיים: חדות ההיגוי, תגובת הדוושות, תיבת הילוכים, וכאשר יש בולמים אדפטיביים - גם שליטה בנוחות הנסיעה. ההיגוי החשמלי קצת קליל לטעמנו, בוודאי עם גלגל הגה גדול כל כך. במצב 'ספורט' הוא מתקשח ומתקשר הרבה יותר טוב. בהתחשב במרווח גחון של 21 סנטימטרים ומשקל עצמי של 1,860 קילוגרם, האיווק מתנהג טוב מאוד על הכביש המפותל; אין המון תחושה מההגה, אבל הוא מאפשר נהיגה רהוטה ובטוחה. בגרסת SE עם המתלים האדפטיביים גילינו אפילו ניצנים של זנב שובב, נחמד ולא מאיים. תכונה זו באה לידי ביטוי בקטע כורכר מהיר אותו נהגנו, מתברר שהיה זה קטע דירוג של ראלי אקרופוליס.


האיווקים יגיעו לישראל עם חישוקי 18 אינץ' ברמות גימור S ו-S Plus הבסיסיות, חישוקי 20" ברמת SE המהודרת; אני שמח על שחברת "המזרח" לא הגזימה עם חישוקי 21 אינץ' ספורטיביים ונוקשים מדי (חישוקי 21 אינץ' מגיעים בצמוד לבולמי זעזועים אדפטיביים). האיווק החדש מעניק חווית נהיגה ונסיעה טובה מאוד, זהו רכב מעודן ושקט, בעל פוטנציאל לנהיגה ספורטיבית. מנוע הדיזל 240 כוח סוס היה מצוין: חזק ובשרני, מספק את 50 הקג"מ שלו בסל"ד נמוך יחסי, אהבתי. עם 43 קג"מ יהיה מנוע ה-180 כ"ס שיגיע לישראל פחות בשרני, אבל אני משער שגם הוא יהיה נעים לנהיגה. אבזור הבטיחות התקני כולל מערכת שמירת נתיב עם תיקון אקטיבי, בלימה אוטומטית במהירות גבוהה והתרעה על רכב ב"שטח מת". יש גם בקרת שיוט אדפטיבית. בעתיד תוצע גרסה היברידית-נטענת מלאה, עם מנוע בנזין 3 בוכנות; אין עדיין תאריך יעד.

לאחר שהעמדתי סימן שאלה פילוסופי על הצמדת המותג "ריינג' רובר" לקרוסאובר נטול הילוך כוח אני חייב להודות שמעולם לא נוכחתי בהשקת קרוסאובר, עם כל כך הרבה נהיגת שטח. חלק מנהיגת השטח נערך בשבילים מתוחזקים היטב, שלא יאתגרו שום קרוסאובר 4X4. אבל לקראת סוף היום אתגרו המארגנים את המכוניות בקטעים שאיפשרו להדגים יכולות שטח רציניות מאוד. אתגרי השטח נועדו להדגים לציניקנים כי 'אפשר לעשות שטח גם בלי הילוך כוח', והמאמץ לא היה רק יחצ"ני - מהנדסי לנד רובר הרחיבו מאוד את מעטפת ביצועי השטח של האיווק.

עם מרווח גחון של 21.2 סנטימטרים האיווק לא יכול להיחשב כרכב שטח בעל יומרות גדולות אבל הגלגלים התחובים בפינות המרכב, מעניקים לו זוויות גישה ונטישה יעילות למדי: 22.2 מעלות גישה, 30.6 נטישה. מעבר לתפקוד מצוין של בקרת המשיכה האלקטרונית (מערכת אותה המציאה לנד רובר בשנת 2000, וכל העולם הולך היום בעקבותיה), הציגו הבריטיים ווריאציות נוספות לאותם מרכיבים של בלמים-אלקטרוניקה.

בלב יכולות השטח נמצאת Terrain response 2 הכוללת היום גם מצב "אוטומט" האמור לשנות את איפיוני הרכב תוך כדי נסיעה, בלי מעורבות הנהג. אחת היכולות המרשימה היא ATPC, מעין בקרת שיוט לשטח: אתה מגדיר לרכב מהירות התקדמות, נאמר 4 קמ"ש במעלה מדורדר וטרשי, ומשחרר בלם. מערכת ניהול המנוע תעלה ותוריד את הסל"ד על פי הצורך, בקרת המשיכה תעשה את שלה, והאיווק מתקדם יפה - כל שנותר לך הוא לכוון את הגלגלים הקדמיים למקום הנכון.

מערכת אחרת מאפשרת זינוק בעלייה תלולה ותחוחה: במהלך טיפוס שהשתבש, אתה לוחץ על הבלם בעוצמה. המכונית נעצרת בסוג של HOLD, ואתה יכול לייצב את הנשימה ולתכנן מהלכייך. ברגע שתחזור ללחוץ על הגז ימשיך האיווק לטפס, בתנאי שהוא מסוגל להשיג אחיזה מינימלית. במקרה של ירידה תלולה ניתן להיעזר ב Gradient release Control: מערכת המאפשרת לחדש את ההתקדמות במורד, תוך מניעת טלטול המרכב כתוצאה משחרור הבלם. האיווק ינוע במורד עם מערכת HDC משופרת, ברכות וברצף מרשים. יש גם חיישנים שיודיעו לך מתי אתה מתקרב לעומק צליחת המים המירבי, 60 סנטימטרים; אני לא רואה בעלים של איווק שייטבול גלגלים במים גדולים כל כך...

בדקנו גם את יכולת "מכסה המנוע השקוף", Clear Sight Ground View המציגה על מסך את השביל הנבלע מתחת למכסה המנוע. התצוגה מתבצעת על ידי אלגוריתם המנתח את מה שרואות שתי מצלמות צד ומצלמת החרטום. זה מאפשר לחזות מתי תפגע בסלע (או מדרכה עירונית?..) הנמצאים ב'שטח המת' בקדמת המכונית. הרעיון מדליק אבל המימוש פחות טוב, והתמונה אינה מדוייקת ומאוד שימושית. בישראל תוצע המערכת כאופציה בתשלום, לא השתגעתי.

יש באיווק גם נעילה אוטומטית מלאה של הדיפרנציאל האחורי אבל היא וויסקוזית, מנוהלת מחשב; זו לא נעילה מכאנית מלאה, כמקובל אצל חיות שטח מסוקסות. כל אלה מעניקים לאיווק החדש יכולות שטח חריגות לקטגוריה, המאפשרות התקדמות טובה גם בידי נהג פחות מיומן. זה מרשים, אבל בואו לא נשכח - עם כל הכבוד לאלקטרוניקה, בנהיגת שטח אין תחליף ליכולות מכאניות כמו הילוך כוח ומהלך מתלים.

איווק החדש השתפר בכל הנוגע למכובדות ועידון, זהו רכב בשל וכריזמאטי מאוד. הוא טוב מקודמו על הכביש ובשביל המבוצבץ, חסכוני יותר ומתוחכם מאוד. לקוחות ישראלים יישמחו לשמוע שגרסת הבסיס של איווק החדש בישראל, תעלה כ-40,000 שקלים פחות מגרסת הבסיס היוצאת. השאלה היא עד כמה זה ייפתח את הקופות, כי האיווק נשאר רכב יקר: רמת הכניסה S עם מנוע בנזין 200 כ"ס, עולה 397,000 שקלים. רמת הביניים S-Plus עולה 448,000 שקלים, עם מנוע בנזין 250 כ"ס או דיזל 180 כ"ס. רמת הפאר SE עם שני המנועים הבכירים תעלה 489,000 שקלים. על אלה ניתן להוסיף חבילת איבזורR-Dynamic העולה עוד 25,000 שקלים.

מספרים אלה מציבים את האיווק ברמת מחירים גבוהה מיריבים בעלי יוקרה ומוניטין כמו ב.מ.וו 3X, אודי 5Q, מרצדס GLC, קאדילאק 5XT או וולוו 60XC. חלק ממתחרים אלו מציעים יתרונות רבים, חלקם אפילו גדולים במידותיהם יותר מהאיווק. אז מה שנשאר כאן הוא ענייני יוקרה ונדירות, מיתוג ומיצוב - מה שיכול להסביר את החלטתם של פרנסי לנד רובר, להצמיד את השם היוקרתי "רינג' רובר" לישבנו של האיווק...

מנוע, הנעה: בנזין, 4 צילינדרים, טורבו, כפולה קבועה
נפח: 1,997 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס) 249/5,500
מומנט/סל"ד (קג"מ): 36.5/1,750
תיבת הילוכים: פלנטרית, 9 הילוכים

ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 7.5
מהירות מרבית (קמ"ש): 230

מידות:
אורך (ס"מ): 437
רוחב (ס"מ): 200
גובה (ס"מ): 165
בסיס גלגלים (ס"מ): 268
מרווח גחון (ס"מ): 21
תא מטען (ליטרים): 591

מתחרים:
אודי Q3, וולוו XC40, ב.מ.וו X3, מרצדס GLC

מחיר: 489,000 שקלים