לא רק טוקיו: שיאים על גלגלים

אחת לארבע שנים זה (בדרך כלל) קורה, פתאום כל האנשים סביבכם נהיים מומחים בקפיצה לרוחק והתעמלות אומנותית, יסבירו לכם את ההבדל בין וזארי לאיפון ולמה הנחיתה ההיא לא הייתה טובה ובשביל מה צריך כל כך הרבה סוגי שחיה. שילכו לעזאזל, נראה אותם שורפים לילה מול גמר פולין בהטלת דיסקוס סתם ככה כי זה ממש ממש מרתק אותם.

רוצים לקבל מושג על שיאים באמת מרשימים? ובכן, לעולם הרכב יש כמה דברים מאוד מעניינים להציע בקטע הזה ותתפלאו לשמוע - לא מעט מהם די מזכירים את הענפים האולימפיים.

עם השקת ה-E PACE של יגואר ב-2017 החליטה החברה שבמעמד חשיפת הדגם, היא תדגים את היכולות הדינאמיות של המכונית לא על הקרקע, אלא באוויר. ואחרי לא מעט חישובים, ואז ניסוייים במכונית נשלטת מרחוק - החליטו הבריטים המנומסים לדחוף את המכונית לקצה ולבצע קפיצה עם "גלגול חבית" בפני קהל חי שבא לחזות ברכב.

ואז, יגואר E PACE אדום עם נהג הפעלולים טרי גראנט שמחזיק בלא פחות מ-21 שיאי גינס בנהיגה, האיץ לאורך 160 המטרים שהיו לרשותו אל הרמפה, וביצע גלגול זווית כמעט מלא של 270 מעלות כאשר הוא מעיף את הרכב למרחק של 15.3 מטרים.

בדרך לרמפת הנחיתה שתוכננה ועוצבה על ידי CAD (תכנון בעזרת מחשב), במהלך הגלגול חווה גראנט כוח G בעוצמה של 5.5.

אז באולימפיאדה ריצת 100 המטרים נחשבת לאחד הענפים שמרכזים סביבם הכי הרבה עניין. בעולם הרכב, המקבילה לנתון הזה לא מתייחסת ל-100 מטרים, אלא ל-100 קמ"ש. יש גם תחרויות מירוצי דראג בהן נמדדות המכוניות בתאוצה לאורך רבע מייל (400 מטרים), אבל תאוצות מ-0 ל-100 הן המדד הנפוץ ביותר. נפוץ אבל מטופש - המספרים מרשימים וגם התחושות בכמה פעמים הראשונות מלהיבות, אבל אין שום הישג בלנסוע מהר בקו ישר אלא אם כן אתם שימפנזה ואז וואוו - שימפנזה שנוסעת בקו ישר - זה הישג.

אבל בכל זאת, מי המכוניות הסדרתיות מהירות ביותר ל-100 קמ"ש נכון להיום? על התואר הזה מתחרות שתי מכוניות חשמליות שממש צמודות זו לזו - טסלה מודל S פלייד והרימאק Mevera שעושות את זה ב-1.97 ו-1.85 שניות (זינוק מגלגול ראשוני של כ-30 ס"מ). אגב, כאשר המהירויות מעפילות מעל 160 קמ"ש אלו מכוניות בעירה פנימית שתופסות את הבכורה בעיקר בוגאטי שירון שמאיצה ל-160 ב-4.4 שניות ול-200 ב-6.1 שניות. המהירה ביותר ל-400 קמ"ש היא הקונינגסאג רגרה שהיא דווקא פלאג אין וזה ייקח לה 22.82 שניות.

כמה זה "הרבה קילומטרים" למכונית, אנחנו נסים ממכוניות משומשות עם הרבה קילומטרים כמו ממצורעות - אבל זה לא בעצם מעיד שהמכונית הזו מאוד מאוד עמידה? לא יודע, חומר למחשבה. אבל מי שמחזיקה בשיא העולם למרחק הרב ביותר למכונית היא לא אחרת מוולוו P1800 משנת 1966 שכנראה שאצבע אלוהים נגעה בה בזמן הייצור, כי המכונית הזו צברה יותר מ-5 מיליון קילומטרים, או ליתר דיוק 5,149,900 ק"מ. המכונית בבעלותו של ארב גורדון האמריקני מתועדת על ידי וולוו בכל פעם שהיא מגיעה לציון דרך משמעותית - ברור שהיא ממשיכה לנסוע כל הזמן.

החץ שמופיע בלוגו של יצרנית הרכב הצ'כית היה ההשראה לפעלול הזה של סקודה. הרעיון היה פשוט, לורנס באלדאאוף - קשתית אולימפית מאוסטריה תירה חץ אל עבר מטרה במרחק 70 מטרים ואותו ינסה לתפוס מרקוס האסס מאמן אומנויות לחימה ומכיוון שהוא לא מהיר כל כך עם הרגליים, הוא יעשה את זה מחלון הגג של סקודה אוקטביה RS245 סטיישן.

מהרגע הזה מבינים שהעסק הזה הוא הכל חוץ מפשוט. ונתחיל מהבסיס - האיש נוסע עם שליש גוף מחוץ למכונית כאשר מאחוריו הקשתית תירה חץ ברגע המדויק בו דוהרת לידה המכונית. הלאה, על מנת לתפוס את החץ באוויר המכונית צריכה לנוע במהירות המדויקת של החץ ולעשות את זה ברגע מאוד מסוים, שכן החץ שנורה מפתח מהירות עד לנקודת שיא ואז היא פוחתת. המהירות אליה כיוונו בסקודה היא 215 קמ"ש. המרה של 215 קמ"ש למטרים ושניות אומרת שהחץ נע במהירות של 60 מטרים לשנייה ועם מרחק של כאמור 70 מטרים בין המטרה לנקודת הירי מדובר בקצת יותר משנייה באוויר. וצריך לזכור גם שהחץ אינו טס בקו ישר, אלא מייצר "קשת" במעוף שלו כך שחלון הזמן לתפיסה שלו מצטמצם עוד יותר. אה ועוד משהו, הוא באורך 68 ס"מ.

טוב, מכוניות לא באמת יכולות לשחות, אבל הן יכולות לעשות משהו דומה מאוד. משטרת דובאי מחזיקה בשיא העולם של נהיגה מסונכרנת במכוניות. נסו רק לדמיין כמה קשה להביא 5 או 10 מכוניות לנוע באופן תואם ומדויק - עכשיו דמיינו את כאב הראש לעשות את זה עם 134 מכוניות בו זמנית במספר מוקדים שכולם צריכים לפעול יחד במדויק. אותנו מעסיקות שאלות אחרות - מה קורה שם עם מגרשי החניה בגדלים המטורפים האלו, האם יש סיכוי לראות משהו כזה בהר הרצל במקום הצורות שעושים החיילים ביום העצמאות, ולעזאל, כמה משועממת משטרת דובאי שזה מה שיש לה לעשות?!

וכל כאב הראש הזה רק כדי לראות את ניסאן שוברת את השיא הזה בהשתתפות 180 רכבי פטרול מתוצרתה זמן קצר לאחר מכן.

שיווי משקל, דיוק וריכוז על - אלו הדברים שמשותפים לשיא המוטורי הבא ולהתעמלות על קורה, אולי גם בגד הגוף, אבל זה כבר עניין של הנהג ואנחנו לא שופטים. אבל מה שכן עשו שני האנשים האלו הוא להביא את המכוניות שלהם לעשות משהו שהן ממש לא נועדו אליו.

הראשון הוא Vesa Kivimäki הפינלנדי שנהג את הב.מ.וו סדרה 4 שלו על שני גלגלים במהירות של 187 קמ"ש. זה היה רגע השיא של מסע שהחל חצי שנה לפני כן עם בנייה והכנה של המכונית, בדיקות של סוגי הצמיגים המתאימים, לחצי האוויר וניסויים.

אבל מרשים יותר הוא השיא של נהג המירוצים הסיני האן יו שהקיף את מסלול הנורבורגרינג האגדי על 21 הקילומטרים שלו ו-73 הפניות בו על שני גלגלים במיני קופר S. כמה זמן זה לקח? בערך 46 דקות.

טוב, אז זה לא בדיוק קפיצה, אבל בהחלט גובה. ב-2019 שני יונימוגים U5023 מתוצרת מרצדס טיפסו להר הגעש הגבוה ביותר בעולם. זה היה בצ'ילה, והגובה שנרשם היה של 6,694 מטרים מעל פני הים.
מרצדס סיפקה את המשאיות ואת ההכנה הטכנית שכללה כמה פתרונות מעניינים מאוד, כמו ה"קרן" שיש למשאיות בחזית ומחוברת לכננת ומסוגלת לשאת גלגל חלופי ולייצר זוויות שונות שלה על מנת להעביר את מרכז הכובד של כלי הרכב בזמן הטיפוס ומעברים טכניים. הקבוצה בת 10 אנשי הצוות הורכבה מאנשי חברה בשם " Extrem Events" יצאה לדרך עם שתי המשאיות המפלצתיות האלו עם מטרה נוספת לטיפוס עצמו - קביעת ארבע משואות רדיו חירום ברכס הוולקני.

במסגרת הטיפוס היא קבעה את מחנה הבסיס שלה בגובה 6,100 מטרים. ממנו יצאה אחת המשאיות ללג הטיפוס האחרון שהביא אותה לגובה המטורף. חדי העין ישימו לב ללוגו מוכר מאוד, ספקית הצמיגים לאירוע הזה היא חברת אליאנס הישראלית (כיום בבעלות יוקוהאמה) - כבוד.

האמת, זה שיא ממש ממש מרשים, רק יש לנו הערה קטנה לסדר היום - המשאיות האלו שברו שיא קודם, של טיפוס לגובה של 6,688 מטרים, רק שאותו קבע לפני כן סוזוקי סמוראי...