מבחן דרך – ב.מ.וו i8 – הכוח מתעורר

לב.מ.וו i8 יש משימה חשובה מאוד: להוכיח שגם כאשר פחות דלק זורם בעורקיה, מכונית היברידית עדיין יכולה להעלות לכם את הדופק

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
מבחן דרך – ב.מ.וו i8 (מערכת וואלה! NEWS , קינן כהן)
לא דומה לשום דבר אחר בכביש (צילום: קינן כהן)

ג'ורג' לוקאס, יוצר סאגת "מלחמת הכוכבים" טעה וידע את זה – האיש פשוט גאון. הוא ידע שבחלל אין שום אפשרות לשמוע קול – אבל החלליות שלו כן משמיעות שריקה כאשר הן טסות ממקום למקום, גם הפיצוצים המרשימים של החלליות האלו רחוקות מהאמת המדעית. הוא ידע את זה ובכל זאת.
כאשר אני מתיישב בב.מ.וו i8 ולוחץ על מתג ההנעה המכונית מתעוררת במעין שריקה חשמלית, כמו זו ששומעים כאשר מכשירי ההחייאה נטענים בחשמל – לא צריך את זה. אבל זה שם וזה גורם לך לחייך.

אתה בכלל מתחיל לחייך רק מלעמוד לידה ולהסתכל עליה, המכונית הזו לוחצת על כל מתג גלוי או סמוי במנגנונים הסודיים במוח שלנו. אלו שגורמים לנו להרחיב אישונים, לילדים קטנים להתנתק מאימהות כשהיא מלחששת ברחוב לידם, לנהגים סביבי לנדוד מנתיב לנתיב בניסיון לראות אותה מכל הצדדים ולבחורה שהצטלמה עליה והשאירה שני עיגולי חמוקיים על הכנף הקדמית. בכלל, הגוף הזה החלק ונטול הבליטות מתמלא טביעות אצבעות מהר יותר מיומן תחנת משטרה בסיום הפגנה של לה פמיליה. עזבו, זו אחת המכוניות הבודדות שגם עם דלתות פתוחות לרווחה נראית נינוחה כל כך.

אבל אולי הנינוחות הזו היא קטע כזה של מישהי שיודעת טוב מאוד איך היא נראית, כי המכונית הזו עושה כל כך הרבה דברים בבת אחת וכל כך אחרת, לא רק במראה החיצוני שלה. גם מתחת למעטה האדום-אדום שלה יש שם משהו אחר. תא הנוסעים שלה הוא למעשה מעטפת סיבי פחמן קלילה, שהמעצבים גם דאגו להשאיר לא צבועה סביב מפתני הדלתות בעוד יחידת השלד של מכלולי ההנעה היא עריסת אלומיניום. מהחלק הקדמי של המנוע החשמלי, דרך הרצפה במרכז שמאכלסת את הסוללות ועד למנוע הבנזין 1.5 ליטר שלושה צילינדרים מאחורה.

וזה קטע, כי היא שוב עושה את זה – היא לכאורה לא ממציאה כלום. הנעה היברידית? מנוע חשמלי לגלגלים הקדמיים ובנזין לאחוריים? דלתות מספריים? הי, אנחנו כבר ראינו את הדברים האלו, אבל זה לא מזיז לה כי היא עדיין נראית כמו מכונית שברחה מסט של סרט מדע בדיוני, או לפחות מבמת הקונספטים של תערוכת רכב.

מבחן דרך – ב.מ.וו i8 (מערכת וואלה! NEWS , קינן כהן)
נראית מעולה - אפילו עם דלתות פתוחות

האימפריה מכה שנית

"מילך זופה" – מרק חלב בתרגום חופשי מגרמנית – ככה הם קוראים שם לערפל הסמיך והאטום כמו זה שפגשנו בבוקר יום המבחן. "תראי מה זה" אני לוחש לה, ואפשר ללחוש כי אנחנו במצב אקו-פרו נוסעים בכוח החשמל בלבד, "אפילו מזג האוויר עושה מערוף ומסדר לך תפאורה של סוף העולם זה שצפוי לנו אם לא נסתלק למאדים בזמן".

בכלל, ישיבה פה בפנים זורקת אותך לתאי הטייס של חלליות קולנועיות עם הגילוף של הדשבורד שנשפך לקורה שמפרידה בין הנהג לנוסע. למסך הענק הנשלט מהחוגה ומסך הנתונים שמקרין את כל המידע על השמשה הקדמית ברזולוציה מצוינת. האם הכל מושלם? לא ממש, הכיסא נוח, אבל פגשתי כבר חובקים ועוטפים יותר, גם מערכות הבטיחות המתקדמות מסתפקות בהתראת אי שמירת מרחק, סיוע בבלימה במהירות עירונית ומצלמות היקפיות. בקרת השיוט למשל אינה אדפטיבית ואין התראה או תיקון סטייה מנתיב.

עד העלייה לכביש המהיר אני מחסל את עתודות החשמל שלה ומנוע הבנזין מתעורר, תא הנוסעים מוצף בנהמה גרונית עמוקה שמהדהדת לי דרך עור התוף ועור הגוף גם יחד. המוח מנסה להשתלט על העניינים ומזכיר לי שזה רק רמקול שמייצר את הצליל הזה ולא המנוע עצמו. אבל אם היה לי שקל על כל פעם שהקשבתי למוח שלי, לא הייתי מחזיר את מכונית המבחן בסוף היום, אלא בעלים של אחת. אתם יודעים מה, עזבו את הצליל בפנים, גם מבחוץ שלושת הצלינדרים האלו מצליחים להוציא סאונד מגניב לגמרי, משהו בין נביחה מתכתית לגרגור אופנועי. אבל לא רק צליל, 231 כ"ס מ-1.5 ליטר טורבו? מה הולך פה. יחד עם היחידה מלפנים מקבלים פה 362 כ"ס שעם יד על הלב, בעולם של מכוניות היפר ספורט לא ממש נחשבים ליותר מדי מרשימים. גם לא לפי המראה שלה, לאחד האנשים ששאלו אותי כמה כוחות סוס יש לה עניתי 724, כפליים מהנתון המקורי – הוא אמר "נו בטח".

לאורך הדרך לצפון אני עושה עצירה בתחנת דלק, בינתיים אני כבר מאבד לגמרי את ההיגיון של מתי נכנסת ההנעה החשמלית, מתי הבנזין, מתי היא מפסיקה לעבוד על שניהם וניזונה ממבטי קנאה. מבטים כמו אלו שליוו אותי אל המשאבה. ואז מגיעה הפדיחה.

כשנכנסתי למכונית ראיתי פתח על הכנף הקדמית בצד הנהג, אז שם גם עצרתי את המכונית סמוך למשאבה. מניף את הדלת הענקית (אבל הקלה להפליא) ומנסה לצאת החוצה, עכשיו חשוב להבין משהו – לא משנה עם כמה פאסון אתה מגיע מאחורי ההגה של ה-i8 ברגע שאתה מנסה לצאת ממנה, הכל יורד לטמיון. אתה יכול באותה מידה לצאת עם נעלי פונפון ענקיות ואף אדום, כי זה פשוט נראה כאילו המכונית פולטת אותך החוצה. אגב גם הכניסה פה לא רושמת פרקים מזהירים, היא דורשת השתחלות נוסח מכוניות מירוץ – קודם הישבן ואז אוספים את הרגליים למעלה, מסתובבים ומשחילים אותן פנימה. ועוד לא דיברנו על המושבים האחוריים כן? פיסת עור בגודל של לאפה גדולה או מגש פיצה קטן היא מה שמוקצה לאחורי הנוסע ואת הרגליים בבקשה תשים בתא המטען, בהנחה שלא חיסלת את 154 הליטרים שלו. בחזרה לתחנת הדלק, אני ניגש לפתח ההוא רק כדי לפגוש שם שקע טעינה... מכל הדלק בצד השני, אספתי את עצמי למכונית ונסעתי לתחנה אחרת, פדיחה, כבר אמרתי.

מבחן דרך – ב.מ.וו i8 (מערכת וואלה! NEWS , קינן כהן)

שובו של הג'דיי

אנחנו עכשיו בראש הכביש הצפוני, הוא לא ארוך ולא קצר, אבל מאוד מאתגר. גם את המכונית וגם את הנהג, כי צריך פה המון סבלנות כדי לזרום אותו חלק ומהר. בירידה למטה אני בעיקר משתדל לטעון כמה שיותר את הסוללות שלה ורק אחרי שאני מוודא שאין הפתעות על הכביש אני מסובב את החרטום בחזרה למעלה ומסיט את ידית ההילוכים למצב הספורט. צליל המנוע מגיב בחצי אוקטבה ושלל המחוונים הכחולים מולי מסתלקים לטובת מד סל"ד ומד מהירות אדומים-כתומים. הכוח מתעורר אני אומר לעצמי ולוחץ על דוושת החשגז (חשבתי שראוי להמציא שם מיוחד לדוושה הימנית במכונית הזו), ואנחנו פשוט מתעופפים לדרכנו לתוך סשן נהיגה שהיה כל כך אחר ממכוניות אחרות.

זו לא המהירות, או יותר נכון זו לא רק המהירות שבה היא יוצאת מהמקום (4.4 שניות למאה), זו לא רק ההנעה הכמו-כפולה עם מנוע הבנזין לגלגלים האחוריים והחשמלי לקדמיים, גם תיבת ששת ההילוכים הפלנטרית המהירה והחלקה, זו גם לא רק חלוקת המשקל 50:50 שלה – זה הדרך שבה היא נצמדת לאספלט כשלוחצים אותה. היא לא מכונית מאוד קלה כן? 1,560 ק"ג הם בשכונה של 911 קאררה, ה-918 קלה ממנה בכ-200 ק"ג, היא שוקלת כמו סדרה 3 בערך אבל כאשר כל המשקל הזה פשוט כל כך נמוך – זה כאילו שהוא לא שם. בולם, מסובב את ההגה – בום היא פונה מיד, כמעט ולא בולם לתוך הפניה, מסובב את ההגה – בום היא פונה מיד, לכל הרוחות נשאר על המצערת מסובב את ההגה – בום. מה זה פה? המכונית הזו פתאום כל כך קלה, אולי נפלו ממנה חלקים? המתלים האדפטיביים שמתקשחים במצב הזה עד כדי כך משפיעים? למה את משחקת לי במוח.

עם עוד ועוד קילומטרים ופניות ובום ימינה ובום שמאלה מתחילות לצוף גם המגרעות. ההגה, זה לא זה, מהיר ועם משקל – אבל קצת פלייסטיישן אין שם משוב והזרמת המידע היא חד כיוונית אני מפנה והוא מבצע, את הנקודה בה האחיזה מתרופפת אני מקבל מזה שהגוף מפליק את עצמו הצידה – לא ממנו. גם הבלמים, זה לא זה, השימוש באנרגיה הקינטית לטעון את הסוללות (בלימה רגנטיבית) הופכת את הדוושה למתג ON/OFF אין נשיכה או מענה בתחילת המהלך ואז בלימה בלי רגש, בלי מינון וגם בלי יכולת למינון. האמת, זה מתסכל. כי במשולש שמרכיב מכונית נהיגה של ממש יש לה את הרכיב הכי חמקמק – שלדה מצוינת, אבל חסרות לה כל כך שתי הצלעות הנותרות. ההצטיינות של הראשונה מחדדת את הפשרה באחרות.

מבחן דרך – ב.מ.וו i8 (מערכת וואלה! NEWS , קינן כהן)
חשמל ומים לא הולכים יחד, אז בסוף לא נכנסנו...

תקווה חדשה

כאשר ב.מ.וו הבינה לאן הולך העולם הזה, ושבשלב מסוים מכוניות היברידיות וחשמליות הן התשובה היא הייתה חייבת לעשות משהו, היא הייתה חייבת להראות שגם בעולם תקין פוליטית, מחבק פנדות יש לה משהו למכור, חלום להציג באולמות התצוגה - זו ב.מ.וו i8. לב.מ.וו לא הייתה מכונית ספורט כזו מאז ה-M1 שעיצב עבורה ג'יואג'רו ב-78' ונראית פשוט מושלמת עד היום, האם בשנת 2056 נסתכל על ה-i8 ונגיד אותו הדבר? וואלה לא יודע.

האם 780 אלף השקלים ששילמו 12 הלקוחות של המשלוח הראשון שווים את זה? לא רלוונטי. המכונית הזו היא הצהרה לא פחות מאשר מוצר. האם 9.2 ק"מ לליטר הם נתון מספיק למכונית היברידית? כנראה שלא, אבל כל מכונית אחרת עם היכולות שלה והאופן בו היא ננהגה הייתה שמחה להתקרב לנתון הזה.

בב.מ.וו i8 כל השריקות החשמליות וצליל המנוע מהרמקול, המסכים המתחלפים הם חלק מהמופע הם לא צורך. הכניסה והיציאה ממנה הם אתגר, מכוניות ספורט טהורות יתעלו עליה במדדים של הנאה מנהיגה – אבל היא באה לספר סיפור, הסיפור של איך מכונית הספורט שחרב כבדה מונחת על צווארה כצורת חיים מוטורית יכולה בכל זאת להתקיים – אני יכול לחיות עם זה לא רע, מסתוריות הן דרכי הכוח...

ג'ורג' לוקאס לא היה טיפש, הוא היה גאון. כבר כשיצא הסרט הראשון ב-1977 היה ברור שקרבות אוויר מוכרעים על ידי טילים מתבייתים – אבל לחלליות של המורדים והאמפריה היו תותחי לייזר. ומה הקטע עם סייף אור? כאילו חרב?! מה נסגר? הוא ידע שזו לא המציאות, הוא ידע שזה לא עובד ככה, אבל הוא ידע שאנשים רוצים את הפנטזיה, הוא השתמש בדברים הלא הגיוניים האלו כדי לספר סיפור, הסיפור הכי ישן של מעטים נגד רבים וטוב ורע ולהאמין. הוא לא התעניין במכירת כרטיסים הוא התעניין במרצ'נדייזינג - למכור את קופסאות האוכל, את הבובות והמצעים.

על הצד הטכני - ב.מ.וו i8
מנוע, הנעה – בנזין 3 צילינדרים טורבו, חשמל
נפח – 1,499 סמ"ק
הספק/סל"ד – 362 כ"ס (משולב)/5,800
מומנט/סל"ד – 3,700/32.6
תיבת הילוכים – אוטומטית, 6 הילוכים

מידות
אורך (ס"מ) – 469
רוחב (ס"מ) – 194
גובה (ס"מ) – 129
בסיס גלגלים (ס"מ) – 280
תא מטען (ליטרים) – 154
משקל (ק"ג) – 1,560

מתלים, בלמים, צמיגים
מתלים קד'/אח' – עצמות עצה כפולות, רב חיבורי
בלמים קד'/אח' – דיסק מאוורר/דיסק מאוורר
צמיגים – ק'- 215/45 R20, א'- 245/40 20R

עוד באותו נושא:
מבחן דרך - ב.מ.וו 330E
ב.מ.וו חושפת - M550i
מותג i של ב.מ.וו בישראל