מבחן דרך: שברולט קמארו ZL1. קינן כהן
צילום: קינן כהן

קמארו ZL1: שריר פרידה

בעולם החדש שדוהר לחשמל השברולט קמארו חושפת אמת ישנה: שום דבר לא גורם לשערות שלך לעמוד כמו השאגה שמייצר מנוע 6.2 ליטר V8. רשמים מנהיגה שעשתה לי לבכות מאושר וצער

אני ממש בעד מכוניות חשמליות, ממש. וזה משפט מוזר מאוד לפתוח איתו כתבה על שברולט קמארו ZL1 - אבל האמת הפשוטה היא שאם תסתכלו סביבכם, סביר להניח שגם אתם תגיעו למסקנה ששבעה מכל עשרה כלי רכב יכולים להפוך מחר לחשמליים ולא נפסיד כלום. גם מבחינת מה שהם נותנים וגם באופי השימוש בהם. כל הטויוטה קורולה, הניסאן קשקאי, היונדאי טוסונים והסקודות אוקטביה סביבכם - אפס חווית נהיגה שבאמת מצדיקה שימוש בבנזין. ואז יש מכוניות כמו הקמארו ZL1 - הו בוי, אם יש סיבה ממש טובה לעבור למכוניות חשמליות מחר בבוקר זה כי יש מכוניות שזקוקות לבנזין הזה הרבה יותר מהן.

עוד בוואלה!

שברולט קמארו: עכשיו עם השרירים האמיתיים בישראל

לכתבה המלאה
"פעילי הסביבה" הציבו אותה במרכז הכוונת ולעזאזל העובדות (צילום: קינן כהן)

אבל העולם משום מה הציב מכונית כאלו במרכז הכוונת של דאגני הסביבה הקולניים. טוב, קל להבין למה - כל כך מתבקש להיטפל לסחורה לוהטת כמו ה-ZL1 כנציגת כל מה שרע בשימוש בכלי רכב מונעי בנזין - זה שהיא ודומותיה מהוות פרומיל מכלל כלי הרכב על הכבישים ונוסעות הרבה פחות בממוצע? אל תבלבלו אותם עם עובדות.

ועד שצווחני האקלים ו"המדינות הנאורות" יילחמו במזהמים מסוכנים וגדולים הרבה יותר כמו תעשיית הבשר או יעודדו אנשים לוותר על טיסות לחו"ל - שיקפצו לי כולם, אני הולך לנצל כל רגע שבו הם עדיין לא שוללים מאיתנו בחוק את הכיף הזה. ושיקפצו גם דובי הקוטב - בואו, אני לא זוכר אותם יוצאים מגדרם כשאנחנו היינו בבעיות...

התפיחה הזו מסתירה פצצת כוח מתחתיה (צילום: קינן כהן)

שברולט קמארו היא אבן יסוד בתרבות הרכב האמריקני, התשובה של GM למוסטאג נולדה ב-1967 ויחד איתה הן "מכוניות הפוני" הבולטות ביותר שגם הפכו לאייקונים. כמו הדור החמישי שלה, גם הדור הנוכחי (השישי) הוא סוג של פרשנות מודרנית לעיצוב של הראשונה ההיא. כמו הראשונה ההיא גם היא חורגת לעולמות של מכוניות השרירים בנוסחה של לדחוף את המנוע הכי גדול למכונית.

בזמנו, בשנות ה-60 וה-70 הן נחשבו למכוניות קטנות אבל זה בהחלט לא משהו שאפשר לומר על הקמארו בטח עם חבילת ה-ZL1 היום. אין פה שום תחכום או ניואנסים בהופעה. פשוט גוש רחב, נמוך, מרושע, אגרסיבי, כוחני, אלים כמעט במראה שלו, עם פנסים שמצומצמים כמו העיניים של קליט איסטווד רגע לפני קרב אקדוחנים בעיירה מאובקת. לכל הרוחות, היא מצליחה להיראות מאיימת אפילו בלבן - צבע שמבחינתי רלוונטי רק אם את כלה או אסלה.

כל הגודל הזה מצטמצם לתא נוסעים די אינטימי (צילום: קינן כהן)

תא הנוסעים וסביבת הנהג שלה הם הרמזים הראשונים שיהיה קצת קשה לשפוט או למדוד אותה לפי פרמטרים של מכוניות בטווח המחירים שלה מבחינת מה שהולך פה בפנים. ביחס למימדים החיצוניים די צפוף פה, איכות החומרים לא מתעלה. למעט האיזורים מצופי העור, המושבים וההגה המטריפים שלה אפשר לומר שהעסק פה אפילו בסיסי. הנדסת האנוש גם לא בדיוק המילה האחרונה עם מיקום תאים וכפתורים לא אידיאלי. הראות החוצה מוגבלת מאוד ולא המושב האחורי או תא המטען שלה הם משהו שאיש המכירות יתעכב עליו. עוד לא דיברנו על היעדר מוחלט של מערכות בטיחות מתקדמות - מחשבה מטרידה מאוד כאשר מדובר בנהיגה על פצצת כוח כזו.

מושבי עור הפוך מעולים של רקארו (צילום: קינן כהן)

וווררוום ווורררווום

אבל כל מה שאמרתי על זה שהיא מתקשה להתמודד עם מכוניות במחיר שלה בהיבט של אבזור או איכות, מתאזן בשנייה כאשר מציצים מתחת למכסה המנוע שלה - לכו לבדוק כמה תשלמו עבור 650 סוסים במקומות אחרים ותחזרו גם אתם עם המסקנה הפשוטה - בהיבט של כ"ס לשקל במכונית בנזין? אין שום עסקה כזו בסביבה.

אתם רואים את התמונה הזו של המנוע? זה עדיין לא ממש מעביר את מה שמשתרע מתחת לחופה השחורה שלו. שתי גדות למנוע ה-V8 בנפח 6.2 ליטרים והן ממלאות יפה יפה את מרכז החלל שם, כאשר מעליהן מורכב סופרצ'ארגר שהוא עצמו בגודל מנוע ממכונית משפחתית ממוצעת, מונע על ידי רצועת הגומי הכי רחבה שראיתי מחוץ למשאיות ונושם דרך צינור יניקה בקוטר של מתקן בג'ימבורי.
כי מנוע כזה זה חתיכת מכשיר, אבל להוסיף עליו מגדש על?! זה כמו לומר, "תלולית הקוקאין הזו? אני לא בטוח שזה ממריץ מספיק, בואו נשפוך עליה LSD".

כי V8 בנפח 6.2 ליטרים פשוט לא מספיק... (צילום: קינן כהן)

הכל פה כבד, מסיבי, וכאשר לוחצים על כפתור ההנעה אפשר ממש לשמוע ולהרגיש את הסטרטר מתאמץ להניע את גל הארכובה העצום שלה ואת כל המכונית מתנערת כאשר הניצוץ הראשון מעיר את הבוכנות, רסס הדלק ניצת ומתחיל את היום שלה עם שאגה שנרגעת בליווי בק-פיירים לפמפום הממכר של מנוע גדול. סדר ההצתה של 1-8-7-2-6-5-4-3 אחד מהסמלים המסחריים והייחודי למנועי ה-LS של שברולט מסדר לה את ההמהום הקצוב בעמידת סרק ואת הניסור הרועש להפליא שלה בסל"ד הגבוה. כשאתה יושב באמצע ומקבל את הרעם מאחור ואת יבבת מגדש העל מלפנים - כאן אתה מתמודד עם הרגעים האלו בהם צד אחד של המוח לא רוצה לעזוב את הגז בעוד הצד השני צורח - סיבוב! סיבוב! אנחנו-חייבים-לבלום-עכשיו!

אז הם הרכיבו עליו מגדש על משוגע (צילום: קינן כהן)

אז נכון שבהיבט של כ"ס לליטר אין פה מספר ממש יוצא דופן, אם מחלקים את 650 הסוסים שלה ב-6.2 ליטרים מקבלים 105 כ"ס לליטר, אתם יודעים למי יש מנוע ליטר שמייצר 110 כ"ס? לאיביזה. אבל זה המקום להבהיר שני דברים - 1. מבחינת שברולט המנוע הזה הוא רק הבסיס וכאשר סדנאות כמו "הנסי" יוצאו לכם 1,000 סוסים מהמנוע הזה בקלות, אתם מבינים מה הפוטנציאל פה. 2. מאוד קל לעשות מניפולציה למוח עם מספרים - הנה עשיתי אחת עכשיו - קשה מאוד לעשות מניפולציה על הגוף כאשר העוצמה הזו מעיפה את המכונית קדימה ואת המוח אחורה.

לא מה שתצפו ממכונית ב-600 אלף שקלים (צילום: קינן כהן)

והיא עפה קדימה ועוד איך, כל עוד נוהגים בה ברבע מצערת, זה פשוט כמו לנהוג בכל מכונית חזקה מאוד מאוד, כל מה שקורה מעבר לשם, במחוזות חצי דוושה וצפונה, פה מדובר בדחיפות רבאק אלימות בלי רחמים. היא שוברת אחיזה מהצמיגים בקלות של קריעת נייר טואלט רטוב, ועוד על כביש יבש. אני מדבר על הבהובים של בקרת המשיכה שמנסה להשתלט על העסק הזה של הורדת הכוח לכביש במהירויות גבוהות יותר מרף הסובלנות של שוטר התנועה החביב ביותר בארץ. כל כביש שאינו ברמת אספלט א'-א' והיא פשוט תפרפר את העיגולים השחורים האלו לדעת. ולא שיש לה איזה גומי זול על חישוקי ה-20 אינץ' האלו. זה גודייר איגל F1 סופרקאר 3 הבחור שייך לליגה הגבוהה של צמיגי הביצועים.

קטן, לא נוח לשימוש ומאוד לא חשוב במכונית כזו (צילום: קינן כהן)

הגומי הזה עוזר לה גם לעשות משהו שגרסאות אחרות של קמארו לא ממש יודעות לעשות - היא יודעת לפנות. וכשאני אומר לפנות אני מתכוון לכל המכלול של הדברים, איך שבלמי הברמבו שישה קאליפרים שותלים אותה בבלימה, ההיענות להפנייה של ההגה המהיר, הכניסה שלה פנימה, האחיזה שלה תוך כדי כשהדיפרנציאל מוגבל ההחלקה האלקטרוני שלה ננעל, ועד ואיך שהיא נבעטת מפנייה לפניה. להוציא הקשיחות המוגזמת של הבולמים המגנטיים שלה במצב "מסלול" שהופך אותה לבלתי נהיגה בכביש טיפה משובש - וואוו, האמריקנים בנו פה מכונת נהיגה שלא צריכה להתבייש בכלל. מקום אחד שהייתי אומר שהם חייבים לטפל בו זה התפקוד של תיבת ההילוכים, 10 יחסי העברה גורמים להבין שהרבה זה לפעמים יותר מדי. אם לא נועלים אותה על מצב ידני היא פשוט בהתרוצצות הילוכים בלתי פוסקת.

לא מפספסת שום הזדמנות למרוח פסי גומי שחורים על הכביש, מטורף (צילום: קינן כהן)

אבל מה שמלחיץ אותי בעיקר זה מה קורה כאשר דבר כזה נופל לידיים הלא נכונות, כי תבינו - 650 כ"ס, 89.5 קג"מ זה לא צחוק. זו מכונית שממש לא באה להשתעשע איתך אם אתה לא מחויב לנהיגה פה, עזוב, אתה תזיק לעצמך ולמי שבסביבה כי הצד השני של הפראות הזו היא חרב פיפיות. תבינו, אנחנו מכירים מכוניות עם תת היגוי, יש הרבה כאלו, אנחנו מכירים מכוניות עם היגוי יתר מאלו יש פחות, אבל ה-ZL1 הזו כל כך חזקה שאם אתה לא מדויק מספיק היא תעשה לך את שני הדברים בבת אחת. זה מתחיל בהיגוי יתר ואז כשמספיק משקל עובר אחורה והגלגלים הקדמיים מאבדים אחיזה - היא פשוט עושה את שניהם ביחד. יש מעט מאוד מכונות שיכולות לעשות את זה ובידיים הלא נכונות... עזבו, אני לא רוצה לחשוב על זה.

וסליחה שאני מנדנד עם העניין הזה, אבל מה שנקרא - לפרוטוקול - היא סיימה את המבחן עם 7 ק"מ לליטר בממוצע, כולל נהיגה מנהלתית.

עדיין קורצת בעיצוב הרטרו לדור הראשון (צילום: קינן כהן)

מקיימת

לפני כמה שנים כשבחנתי את הדודג' צ'אלנג'ר SRT כתבתי שלנהוג אותה זה כמו ירי במא"ג - אתה מפנה אותו לכיוון הכללי וסוחט את ההדק - זה בסדר, עם כל כך הרבה כוח אש אתה כנראה תגרום מספיק נזק. אז הצ'אלנג'ר ההיא? היא ילדה עם קוקיות וחולצת פוני קטן לעומת הדבר הזה. כאן זו עוצמה אדירה אבל עם רמת דיוק גבוהה מאוד, סוג של רובה צלפים כמו בארט 0.5 על אוטומט.

גוש שרירי ואגרסיבי גם כאשר היא עומדת (צילום: קינן כהן)

קשה מאוד להשוות אותה למכונית ספורט אחרות. היא חווית נהיגה כל כך שונה, כל כך אגרסיבית שאני בכלל לא בטוח שתתאים לכל אחד. היא בטח לא תתאים אם אתם מחפשים את הריקוד העדין של נהיגת מכונית ספורט קלה ומגיבה פורשה קאיימן, יגואר F טייפ? לא, היא הכי רחוק משם. היא פטיש 5 קילו שאתם חייבים לדעת לעבוד איתו כדי לא לגרום לעצמכם ולקיר נזק רציני. ואני עוד לא ממש סגור כמה אני רגוע עם המחשבה שכל מה שמפריד בינה לבין כל אחד והכביש הציבורי זה צ'ק של 600 אלף שקלים...

הזדמנות אחרונה לחוויה כזו של כוח טהור של מנוע ענק? (צילום: קינן כהן)

אבל יש משהו אחד שהיא כן מוחלט וסופי בו - ברמת סבירות גבוהה מאוד היא כן ההזדמנות האחרונה שלנו ליהנות ממכונה כזו. בעולם שהולך ומביט בעין עקומה על בהמות שואבות בנזין ופולטות עשן - קשה לראות את הדור הבא של הקמארו ממשיך לעשות את זה ולא הופך (כמו שמספרות השמועות) למשפחתית ביצועים חשמלית. זו, עלולה להיות ההזדמנות האחרונה שלכם לחוויה מסוגה. אם זה אכן המצב, היא עושה את זה בשיאה, בתהילה ובשאגה.

האם בדור הבא כבר תצטרף האות E לסיפור? (צילום: קינן כהן)

על הצד הטכני: שברולט קמארו ZL1

מנוע, הנעה: בנזין, מגדש על, אחורית
נפח (סמ"ק): 6,162
הספק/סל"ד (כ"ס): 6,400/650
מומנט/סל"ד (קג"מ): 3,600/89.5
תיבת הילוכים: אוטומטית, 10 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ):
481
רוחב (ס"מ): 190
גובה (ס"מ): 133
בסיס גלגלים (ס"מ): 281
תא מטען (ליטרים): 257

ביצועים:
תאוצה 0-100:
3.5 שניות
מהירות מירבית: 250 קמ"ש
צריכת דלק (מבחן): 7 ק"מ לליטר

מתחרות:
דודג' צ'אלנג'ר SRT דימון, פורד מוסטאנג GT500

מחיר:
600 אלף שקלים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully