קפה של בוקר, יושב עם חבר ומתכונן לעוד יום של רכיבה, הופך את כוס הקפה הריקה ומחזיר שוב רק כדי לראות שהבוץ שנמרח על דפנות הכוס מבשר שהיום לא הולך להיגמר כמו שתכננתי, בתוך בוץ הקפה יש מרובע עם ארבע גלגלים, לא מבין את הסימן. על מה אתה רוכב היום? שואל החבר, על ה- GSX600R של סוזוקי, אני עונה עם חיוך. מלצרית עם חשבון מגיעה ולמראה הנייר עם המספרים עולה השאלה ששינתה את כל היום, כמה עולה? 99,806 שקל, אני פלטתי והתגובה של החבר המחישה לי בעצם את הבדלי התפיסה בין רוכב חובב ריגושים וטכנולוגיה ושאר העולם, במחיר הזה אתה קונה אוטו! אפילו של אותה חברה! אפילו אוטומט! למה לשלם כל כך הרבה על 2 גלגלים?!
חצי שעה מאוחר יותר כבר מצאתי את עצמי בדרך לסוכנות מכשירי תנועה ברחוב המסגר, אולם התצוגה של מכוניות סוזוקי, בדרך לנהיגת התרשמות בסוזוקי סוויפט, כדי לענות לעצמי על השאלה המטרידה והרת הגורל, איפה אני מקבל יותר בעד ה-100,00 שח שלי?
לא היה קל
ולא שהיה לי קל עם הרעיון, הו לא! כשאמרו לי סוזוקי סוויפט עלו לי זיכרונות מהתיכון, הסוויפטים של לפני 18 שנים, אז הדילמה הייתה סוזוקי TS 50 סמ"ק או סוזוקי סוויפט קטנה עם מנוע 1,000 סמ"ק והזיכרונות שלי מהמכונית לא היו כאלה טובים. זכרתי פח דק, בדיחות על הנהג (האופנוענים בתיכון היו יותר מקובלים ואף אחד לא העיז לצחוק עליהם) וכמובן מנוע חלש שלא מזיז את האוטו בעליה עם מזגן בקיץ (אולי אני מגזים).
העמדתי את האופנוע מול הסוכנות בעמדת מילוט מהיר למקרה שהרכב לא יראה לי, הישרתי מבט והרכב לפני נראה בסדר גמור, אפילו נאה עם עיצוב מודרני. חתימה על ניירת, מפתחות בסוויץ' ואני בדרך, במכונית ועם חיוך על הפנים.
הרבה יותר טוב מבעבר
בתוך האוטו הכל נראה טוב, הרבה יותר מתקדם מהסוויפט שאני זוכר מהתיכון, הרכב מרווח יש מנוע 1,490 סמ"ק עם 102 כ"ס והמנוע מזיז את הרכב כמו שצריך, מבט בניירת מגלה שיחס ההספק משקל עומד על סוס אחד על כל 10 קילו של רכב, לא רע לאוטו בגודל ובמחיר הזה. סוס ל-10 קילו, באופנועים זאת הייתה יכולה להיות בדיחה טובה, ל- GSX600R של סוזוקי יש 125 סוסים שמזיזים רק 165 קילו, איזה הבדל.
הודעתי כמובן לאנשים בעופר אבניר יבואני האופנועים של סוזוקי שאני מאחר, בינתיים התרווחתי לי במושב והפעלתי את הרדיו, עוד משהו שאין לי באופנוע. מה שמרגיז ברדיו של מכונית הוא חוסר ההתחשבות של הזמרים, לא אכפת להם באיזו מהירות אני נוהג או כמה אני מרוכז, הם שרים בקצב שלהם ולא זזים מילימטר. אני בקסדה שר בקצב משתנה, עם המהירות אני מגביר לעצמי את הקצב, טוב אני גם מזייף, אז נרד מנושא המוזיקה...
פקקים של בוקר
פקקים, פקקים של בוקר בתל אביב, למה אני במכונית? למה? מצד שני התחיל טפטוף, איזה יופי אני לא נרטב, אולי כדאי לי להישאר אם הסוויפט, נראה שהולך להיות גשום ומרגיז היום. אנחנו לקראת הקיץ ופתאום גשם, איך שכחתי את חליפת הסערה שלי? מה זה משנה, אני באוטו... מה זה הפקק הזה בכניסה לדרום תל אביב? הצילו! אוויר! חלונות חשמל, וואו יש אוויר באוטו... אני מתחיל להתרגל ונהנה מכל רגע, איזה כיף לקטר במכונית, אני כאילו מצהיר שיותר כיף באופנוע ואני נהנה לשיר עם הרדיו בעצלנות מדהימה ובלי שום מאמץ, אפילו את התרמיל גב זרקתי מאחורה ואני לא צריך לסחוב אותו בגלל שאין מקום על האופנוע, אני קוטר.
כשהגעתי לסוכנות האופנועים עם מכונית הם כמעט התעלפו, הייתי חייב לעשות דאווין של מסכן וסובל, אמרתי שהכריחו אותי ושאני ממש סובל. אבל ראו שאני רגוע ולא מפומפם אדרנלין כמו אחרי רכיבה על אופנוע, העמדתי את ה-GSX600R מול הסוויפט והתחלתי להשוות. מנוע 600 באופנוע מול 1,500 במכונית, אבל 600 אגרסיבי שמתוכנן לתת את המקסימום, בלי חשבון ובלי רחמים. מנוע הרכב מתוכנן לעבודה רגועה יותר ובשעון הסל"ד ניתן לראות את ההבדל בין שני המנועים, הקו האדום באופנוע נמצא אי שם באזור ה-16,000 סיבובים לדקה ובמכונית האדום מגיע כבר ב-6,500.
צריך גם לעצור לפעמים
מנוע האופנוע קטן ודחוס ומספק 125 סוסים שמזניקים את הכלי הקליל למחוזות ה-250 קמ"ש כשאת הזינוק ל-100 לא טורחים בכלל למדוד כי לא משנה אם זה 2.3 שניות או 2.5 אף אחד לא יעקוף אותך ברמזור בשני המקרים, המכונית לעומת זאת מאיצה ל-100 קמ"ש ב-11.7 שניות, אבל במכונית אתה יכול לעשות את זה עם עוד שלושה חברים שלא יתלשו לך מהמושב אם תזנק חזק מידי.
כדי לבלום את שני כלי הרכב צריך שני בלמי דיסק קדמיים, באופנוע שניהם מותקנים על אותו גלגל. מה לעשות, צריך הרבה כוח כדי לתפוס את הגלגל הזה ולעצור אותו, הרבה מיומנות והמון תשומת לב. מכלולי הבלימה באופנוע לקוחים ישירות מעולם המרוצים, הכל כדי להבטיח שהלקוחות יהיו מרוצים. במכונית הדברים סטנדרטיים יותר, בלם דיסק על כל גלגל קדמי ותוף על כל גלגל אחורי, שום דבר אקזוטי, אבל בכל זאת בלמים שעבדים טוב בעומסים ובמהירויות שהמכונית מייצרת.
לא כוחות
האמת ששלב ההשוואות מיצה את עצמו, הרי ברור שבאופנוע עשו הכל כדי לייצר ריגוש ואין בורג שלא מתאים גם למסלול מרוצים מקצועי, המכונית לעומת זאת כל כך יעילה למשימות יום יומיות ומאפשרת להירגע בדרך אל ומכל מקום, עם או בלי חברים ומלווים. אי אפשר להירגע ברכיבה על אופנוע כמו ה- GSX600R וקשה יהיה לרגש חובב דרך ספורטיבי עם הסוויפט, אין כאן מנצחים בתחרות ה"מי נותן יותר", מה שברור ששניהם יכולים לנצח בקבוצה שבה הם אמורים להתחרות.
אני הרי חייב להגיד שאני את האופנוע ואת הריגוש לא אחליף בחיים במכונית, אבל שנייה לפני שהייתי אמור להחזיר את האוטו, אשתי התקשרה ואמרה שצריך לעשות קניות. בצביעותי לא חשבתי אפילו שנייה נוספת, נכון ניחשתם, המשכתי הביתה ליום אחד עם המכונית. את האופנוע אני אבחן שבוע הבא ביום שאני לא צריך לעשות קניות בסופר.
הכותב, אורן קוזלובסקי, הוא עורך אתר האופנועים ריידרס www.riders.co.il