סופר סייז מי

הרומן הישראלי עם התמורה הכספית לכל מטר-פח, עלול להסתיים לעתים בעוול גדול לרוכש. מכוניות סדאן זולות שפושטות על המדינה מהחלקים הרופפים של מזרח העולם רחוקות מלהיות חלופות אמיתיות לכלי-רכב מודרניים מן השורה. פעמים רבות, תכונות מהותיות כמו ניהוג ובטיחות נמחקות על הסף, ומפנות מקומן למרכיבים שוליים שמקבלים עדיפות בדירוג המאפיינים המבוקשים בקרב קהל היעד. למרבה הצער, לרוב מדובר בנפח תא המטען וכושר הצינון של המזגן.

לאמיתו של דבר, מכוניות אלה אמצו שם נרדף לחצי-עבודה: יותר כשזה בעצם פחות. ניסיון העבר אף מלמד שסופר-מיני שהצמיחה ישבן לא בהכרח הופכת לכלי-רכב בעל מעלה יוצאת דופן; במקרה הטוב המנוע מקבל עוד שני סוסים, בעוד בהיבט השלילי מרקם החומרים הפנימי חלול כמו מוחן הקודח של בנות היפה והחנון, והדיפונים נתלשים מטריקת הדלתות.

ההחלטה לייבא לישראל את ה-2 סדאן נדחתה לפני כמה שנים. נפסלה כיוון שנתקלה בחסמים של תקנות בטיחות שלא התירו לה לחצות את מעברי הגבול. עכשיו כשהיא פה למבחן, השאיפה שלנו היא שעם נעילתו לא נצא משם בתחושה חמוצה, ששוב הכסף מתועל למקום הלא נכון. ולכן, יצאנו להכריע האם ה-2 סדאן נגזרת על אף מוצאה התאילנדי מתוך העולם הבשל, הנאור, או שעדיף להחזירה לבנגקוק על אוניה ולטפס בהשקעה לא גדולה לקבוצה עממית איכותית יותר.

האפיון החיצוני של מאזדה 2 סדאן מאפשר לה להיטמע בסביבה במינימום מאמץ. הדמיון בינה לבין מאזדה 3 הוא הרבה מעבר לפגוש, גריל או בית תאורה, וזה ניכר מאוד ברחוב. הבוחנים אותה מביעים כלפיה אהדה ומגלים עניין במימדיה. מרגישים שהיא חלק מהאווירה המקומית.

בכניסה פנימה אל תא הנוסעים, עוטפים אותנו מושבים במארג בהיר ומיד משדרגים את האווירה. בחירה בחיפוי זה אינה כרוכה בתוספת עלות אל מול שתי רמות המפרט (דינמיק, אקטיב), ובהחלט כדאי להימנע מקונטרסט על בסיס צבעים כהים שמעכירים את הקבינה.

שטח התפעול צעיר וססגוני. איכות החומרים מקבלת ציון עובר בקבוצה הרלוונטית, כשרק הצג הדיגיטלי המרכזי בקונסולה חיוור מעט כנגד השמש המסנוורת. הנדסת האנוש מצטיינת מחד בשדה הפקדים של לוח המחוונים בזכות השליטה מגלגל ההגה על מחשב הדרך, אך מאידך המחיצה היכן שמותקנות בקרת השמע והאקלים בין הנהג לנוסע, מפריעה לברכיים לאור מיקומו של בורר ההילוכים.

ישיבה בשורה השנייה מגלה שהמרחב טוב הן לראש והן לברכיים, וזאת בזכות רוחק הסרנים הנמתח על 2.49 מ', שהינו בגדר הנורמה בסגמנט ומציב אותה במקום טוב באמצע. המושבים מספקים תמיכה טובה לפלג הגוף העליון וההפרש הרוחבי בין הנוסעים והשורות מונע צפיפות.

הארכת החלק האחורי, הסיבה לשמה התכנסנו, הוסיפה לממדי המכונית עוד 37 ס"מ; מקצה אחד לשני היא מכסה על האספלט 4.26 מ', כשיתר מידותיה נותרו על כינם כמו בגרסת הסופר-מיני. היחידה שארוכה ממנה בקבוצת הסדאן המוצנעת היא יונדאי אקסנט, בפער מצומק של 1 ס"מ.

תא המטען? 450 ל'. התוספת היא של 180 ל' על פני ה-2 הקטנה. שטח אחסון יש והרבה ממנו. שפת ההטענה אינה גבוהה והעומק מפתיע מאוד. אפשר להעמיס פנימה ציוד מגוון ולהגדיל עם השכבת המושבים ולהרחיב את יכולת הנשיאה.

מצד שני, פתח הגישה צר מפני שהמכונית אינה רחבה והירכתיים רזות - דופן התא ננגס בשל פלישת בתי הגלגלים אל תוך הבגאז'. כאן גם המקום לציין שהמכונית היחידה בקבוצה שתא המטען שלה גדול יותר היא הסימבול של רנו (506 ל'), אך לאחרונה התבשרנו ששיווקה של זאת עומד להיפסק.

עודפי פח וכפלים מאחור, משמעותם עוד כמה קילוגרמים בטוסיק. הסדאן שוקלת 1030 ק"ג והקומפקטית 990. בהיקף הנתונים מותר לדלג ולספר שמדובר בפרט זניח בכל קנה מידה, שאין לו השפעה קריטית על הביצועים. קל וחומר כשבנושא צריכת הדלק נותרנו שבעי רצון כשמחשב הדרך מורה על ממוצע של 7 ליטר לכל 100 ק"מ (14.2 ק"מ לליטר).

בחרטום הקטן הקומבינציה מוכרת: מנוע בנזין 1.5 ל' משודך לתיבה אוטומטית עם 4 יחסי העברה. הגלגלים הקדמיים משחררים לכביש 102 כ"ס ב-6,000 סל"ד, כשלעתים הפריצה קדימה היא בסימן סחרור שובב ואנקת צמיגים דקיקים ביציאה מן המקום. זו אגב מסתיימת ב-12 ש' על השעון (מהירות מרבית 170 קמ"ש).

בהיעדרו של מגדש-טורבו (מאזדה אינה מהתומכות הגדולות בטכנולוגיות הללו), המומנט המופק מחטיבת הכוח עומד על 13.5 קג"מ. החיבור עם תיבה אוטומטית בסיסית צולח את מבחן העליות של הצפון הקרוב, אך חשוב לפקוח עין ורגש שהמחט אינה צונחת מתחת לגבול היעיל. ברוב שלבי המבחן הותרנו את הבורר על מצב S; בגדול, פונקציה שמקציבה יותר משחק בתחום הגבוה הנציל בין ההילוכים.

נקודת המוצא היא שה-2 סדאן אמורה להיות המתגמלת בקהילתה בכבישים אלה. המתחרות הישירות ביניהן שברולט אוואו סדאן, קיה ריו ויונדאי אקסנט הן איך נגדיר זאת בעדינות... מאותגרות הנאה. לגיטימי. כל עוד רף הציפיות והדרישות מהן מתומצת למכנה המשותף - התייבשות בפקקים, מותר להעלים עין מהביקורת כלפי הניהוג ולתמוך באמרה המבטלת - "מי צריך את זה"?

2 סדאן היא הראשונה שפורצת את גבולות הכללים לעיל. לא שוברת אותם, אבל מדגישה את בידולה. יחד עם מנוע אנרגטי היא תוקפת פניות בהתלהבות ומספקת המון רגעים ששים אלי קרב מהזן האבוד - הישן והטוב; במקום תת-היגוי - היגוי-יתר קל ונשלט, במקום מערכת מתלים נמרחת ורעועה, סט ממוקד דיו ומקושר לכביש כמו שמגיע לנו לקבל.

ההיגוי מתוגבר חשמלית (EPAS). התחושה ממנו מלאכותית, אבל הדיוק עם הגלגלים בסדר גמור. כפי שעולה בסיבובים יותר תוססים המכונית מרגישה קלילה והתגובות שלה חדות. החלק האחורי הארוך אוהב לכשכש אך מרוסן על רקע התערבותה של בקרת היציבות. לרעה, נציין כי הבלימה הייתה התכונה המאכזבת ביותר לאורך המבחן. בלמי התוף בסרן האחורי נכנעים מהר מידי(דיסק מלפנים) אך עם זאת, היכולת הכללית ואופן ספיגת ההאטה של המשקל הייתה בטוחה.

בנושא הנוחות, יש לנו בעיקר מחמאות. ה-2 סדאן מבצעת את מטלות הנסועה ברכות סבירה, וללא פגמים אופייניים לכלי-רכב זולים וספרטנים; מאות ק"מ שהצטברו על מד-המרחק בלי תלונות על איברים תפוסים או רדומים, עומדים לזכותה.

כשניגשנו אל מאזדה 2 סדאן צירפנו לכך דעות קדומות: חשדנו שמדובר ברכב נחות על פי מוצאו, ולקחי העבר שקיננו בראשנו לא נתנו לנו לחלק נקודות במתנה. ואולם למרות החשש, מי שדעתו מוטה מלכתחילה זכה לשיעור מחדש; הסופר-מיני שהפכה גדולה הצליחה לפוגג את הסטיגמות ולחלץ מאתנו שורת סיכום החלטית: מאזדה 2 סדאן היא קניה מומלצת.

בין השעות והקילומטרים ההכרעה על היותה מכונית משפחתית ראויה הסתמנה כברורה ומובנת. ממלכודת מליצית, לשורה תחתונה עם ערכים חיוביים. במחיר שנע בין 108 ל-111 אלף שקלים, התמורה היא חבילה שעונה על מרבית הצרכים, גם בנושא הבטיחות בו נמנה לא רק בקרת יציבות והתנהגות כביש בטוחה וצפויה, אלא גם 6 כריות אוויר. מבחני ריסוק לא בוצעו למכונית.

את ימיה תעביר הסדאן החביבה הזאת במחיצת ציי הרכב, ליסינג, השכרה וכדומה. דבר הלמד מאליו במדינה שסוגדת על ברכיה לשיטות מיסוי והחזרים, ומציפה את הארץ בכלי-רכב מטעם מקום העבודה. אבל גם אם כך המצב (ולמרות התחזיות שהמספרים יפחתו בשל עליית שווי השימוש בינואר), הבחירה ב-2סדאן מספקת מענה כפול: הן למגזר הפרטי, והן לצעיר שזה עתה קיבל מושב במסדרונות מקום עבודתו הטרי וחפץ במעט יותר פלפל על הכביש.