משב מרענן מפורד

בשנת 1991 כאשר נחשף המפציץ החמקן של חיל האוויר האמריקני במלחמת המפרץ, כולם התמקדו בשני סעיפים עיקריים: הטכנולוגיה המהפכנית שהוכנסה לשדה הקרב והשני, בא בצורת שאלה; מדוע המטוס חייב להראות מכוער כל כך? יצרנית המטוס נורת'ורפ גרומן השיבה שהטכנולוגיה מגיעה כתשובה לתחרות בעולם הנשק במטרה לתת יתרון לחיל האוויר האמריקני, ולגבי המראה שלו, השיבו שזהו כורח המציאות.

המטוס החמקן מתקשר אל הרכב שהנכם רואים בתמונות בדיוק באותם שני סעיפים. רכב תצוגה זה בא להראות לנו לאן מתכננת פורד לקחת את עולם ה'קרוס-אוברים' בארה"ב מבחינת התכנון וההופעה. פלח שוק זה, כך מערכים בפורד, עתיד להיות הגדול והתחרותי ביבשת צפון אמריקה, ובסופו של דבר בעולם כולו עם מספרי מכירות של מיליונים רבים מדי שנה.

התחרות הגוברת גרמה למתכננים לחשוב שלושה ואף יותר מהלכים קדימה, כדי לנסות להשיג מקסימום יתרון במערכה לכשתיפתח. ה'אייר-סטרים' (זה שמו) מציע קדמה טכנולוגית בכל תחום; הוא מעוצב כמו גוף של מטוס או אם תרצו, כמו מעבורת חלל, מה שמקנה לו התנגדות אוויר נמוכה וצבעו הדמוי כרום דוחה קרני שמש (קצת מסנוור לא?).

על ההנעה אחראית כמובן יחידת כוח חשמלית ונקיה, אשר טוענת את מצבריה, לא בעזרת מנועי בעירה פנימית כפי שראינו בעבר גם אצל פורד, אלא באמצעות טכנולוגיית 'תא-דלק' המבצעת פעולה כימית על מימן וחמצן ליצירת חשמל. מכאן שהאיירסטרים כלל אינו מזיק לסביבה.

העתיד שהגיע גם אל תא הנוסעים הביא עמו גם לוח מחוונים הנראה כאילו צף במקומו והפעלתו נעשית באמצעות נגיעה בו. למעשה, לוח המחוונים בנוי מצג יחיד המכיל בתוכו רק את המידע החיוני עבור הנהג באותו הרגע. בנוסף לכך, מול הנוסע ישנו צג דומה, אשר בין היתר הוא יכול לצפות בעזרתו בשידורי בלוגים סלולריים.

למרות גודלו, האיירסטרים מיועד לארבעה נוסעים. כל אחד מהם ממוקם במושב עצמאי הניתן לסיבוב סביב צירו כדי ליצור את סביבת הבידור הבאה: במרכז תא הנוסעים, ישנו מסך עגול לגמרי בו ניתן לצפות מכל עבר, לשחק משחקי מחשב ובעצם להפוך את הנסיעה באיירסטרים לחוויה משותפת. מהבחינה הבטיחותית נגלה כי כל נוסע מרוסן על ידי חגורות בטיחות מתקדמות, בעלות 4 נקודות עיגון, בניגוד ל-3 המקובלות כיום.