מפגשים מהסוג הכחול

המפגש עם השוטר יכול להתחיל על ידי נפנוף עדין של ידו של השוטר לעברך והוא יכול להתחיל גם בנסיעה צמודה במקביל לרכבך. מה שחשוב להבין הוא שמדובר במפגש עם גורם אנושי (פחות או יותר) ולכן ניתן להשפיע על החלטתו של השוטר כיצד לסיים את המפגש. על סיום המפגש אין צורך להרחיב; זה יכול להגיע לכדי שלילה מנהלתית ל-30 יום במקרה הרע, או ב"סע לשלום" תוך נפנוף יד חינני פחות או יותר.

הרי לכם סיפור אישי קטן וגדוש בלקחים: זה היה יום חורפי וגשום כאשר חלפתי בטיסה בגובה נמוך בכביש החוף על פני מחלף קיסריה. בצד הבחנתי בדמות זוהרת שזרקה חפץ מלבני לתוך הרכב ויצאה במרדף מהיר ועצבני לעברי. מהר מאוד הרגשתי איך הרוק מתייבש לי בפה ואיך הצבע זולג לי מהפנים. לאחר שלושה קילומטרים לערך הייתה הניידת מקבילה אלי והדמות שעכשיו נראתה כמו שוטר כחול ואמיתי (וגם קצת עצבני) סימנה לי לעצור בצד הדרך.

עצרתי בבטחה בצד, הפעלתי אורות מהבהבים וחיכיתי שהשוטר יגיע אלי, כי לנהג אסור לצאת מהרכב בכביש מהיר שלא למטרת חירום. כאשר השוטר אכן הגיע, פתחתי את חלון הרכב ואמרתי "ערב טוב אדוני השוטר". רגע לפני ששני חבריי שהיו איתי ברכב התכוונו לפנות לשוטר בבקשות שונות ומשונות, השתקתי אותם ואמרתי להם: "רק אני מדבר עם השוטר". מה שהם יגידו בשלב הזה יכול רק לפגוע בי, אלא אם כן ביקשתי מהם לומר משהו (נשמע לי מוכר עד כאב – ק.ל).

השוטר ביקש ממני להציג רשיונות רכב ורשיון נהיגה, מיד הצגתי את הניירת בפניו והוא פנה לניידת לאמת את הפרטים במסוף. כאשר השוטר הזין את מספר רשיון הנהיגה שלי במסוף, הוא ראה שהעבירה האחרונה שלי הייתה ב-1995 ולכן כאשר הוא שאל אותי אם יש לי עבירות תנועה קודמות, אמרתי את האמת ביודעי שהוא כבר יודע אותה ואין טעם להתחיל את המפגש בשקר.

עכשיו שאל אותי השוטר בחצי התחכמות, מדוע נסעתי מהר. "נסעתי במהירות החוקית", השבתי. השוטר הביא את אקדח הלייזר והציג בפני את המהירות ואת המרחק בו נתפסתי לכאורה. לא שאלתי אותו מה תאריך ההסמכה שלו וכן עוד שאלות תפעוליות אודות כיול המכשיר וכדומה, היות ואין זה הזמן לבצע את חקירת עד התביעה הראשי. השוטר לא היה חבוש כובע תקני אולם גם על הערה מיותרת כזו ויתרתי, משום שבניגוד למה שסיפרו לכם, היא לא הייתה מובילה לשום מקום חיובי.

עכשיו הגענו לתכל'ס, השוטר שאל אותי מה יש לי להגיד, ואני, אם נותנים לי להתבטא, אני לא אומר לא: "כבוד השוטר אתה הפעלת את הממל"ז כאשר אתה נמצא לפני עמוד התאורה אחד לפני האחרון, דהיינו נמצאת במרחק של כ-50 מטר מקו סיום הקטע המואר. מה שאומר שהמרחק שהראה הממל"ז היה 248 מטר קובע חד משמעית שאם ברכב שלי היה מדובר הרי שהוא היה בקטע חשוך לגמרי. דבר שני שאני יכול לציין הוא שבין הנקודה בה הפעלת את הממל"ז לנקודה בה הגעת אלי עברו 3 ק"מ לפי אבני השפה שבצד הכביש, ואם נביא בחשבון את תאוצת הניידת שלך נקבל שהמרחק המקסימלי ביני לבינך היה 2 ק"מ. אם נוסיף לכך עובדה מאוד חשובה שאני נוהג במאזדה 3 כסופה ללא סימני היכר, יהיה לך קשה מאוד לטעון ששמרת על קשר עין עם הרכב שלי מרגע שהנחת את הממל"ז ליד כסא הנהג ועד שעצרת אותי. מגבי השמשה שלי שעבדו עד לפני 2 דקות היו העדות הטובה ביותר לגשם קל שירד באותה שעה באזור חדרה, ואינו מאפשר הפעלת ממל"ז על פי הוראות ההפעלה".

בשלב הזה אני נותן לשוטר לחשוב כמה שניות, ולפני שאני עושה את הצעד הבא השוטר מגרד בפדחתו ומחליט לבטל את הדו"ח. ואז, עם חצי חיוך של ניצחון, ציינתי בפני השוטר את חשיבות נוכחות השוטרים בכבישי הארץ. נפרדנו כידידים. הוא עשה את עבודתו ואני את עבודתי, במקרה הזה אני עשיתי שיעורי בית טוב יותר ולכן הצלחתי במבחן.

גם אם אתם חושבים שהמפגש עם השוטר הנו סיוט, דעו לכם שלשוטר מותר לעכב אתכם עד 20 דקות, מעבר לכך הוא עובר על החוק, ולכן צריך להסתכל על האירוע כאל חוויה מגבשת שיכולה להימשך לכל היותר 20 דקות. ומה שהכי חשוב הוא לשמור על קור רוח לאורך כל המפגש ולהביא את השוטר למצב בו הוא רואה מוצא חיובי עבורך.

גיא ברלס הנו עורך אתר “מלכודות מהירות בישראל” www.ispeed.co.il