ביום הראשון למרוץ נתקל ההאמר בבעיות והדבר העלה מספר תהיות. הרכב שנחשב לאחד מהטובים בשטח מסולע, מתקשה כנראה בסוג כזה של שטח מגוון. גודלו ומשקלו של ההאמר לא מתאים לשטחים חוליים אלא יותר לשטחים טרשיים. תשוו אותו למיצובישי למשל. היפנים השקיעו שעות רבות מול המסך ולוחות השרטוט בכדי ליצור רכב אופטימלי בגודלו ובמשקלו. אצל האמריקאים שום דבר לא יעזור. המנטרה השלטת היא "גדול יותר, חזק יותר, טוב יותר". אז היום היה זה האמריקאי בובי גורדון עם ההאמר שניצח. כשיורדים לעומקו של עניין, מתברר שהיום היה זה הקטע הארוך ביותר בתחרות עם 817 ק"מ קשים אל תוך שטח מאוריטניה, וכמו תסריט הוליוודי טוב גם סופת חולות וגשמים קידמו את המשתתפים. אולי קשיחותו של ההאמר כן עזרה היום?
17 שניות אחרי גורדון הגיע שלסר שנראה כי התאושש מיום האתמול, מה שמעלה אותו אל המקום השישי בדירוג הכללי. בקרב פולקסווגן - מיצובישי, שוב היתרון אצל הגרמנים כשדה-ווילירס וסיינז מסיימים במקומות שלוש וארבע בהתאמה. ואיפה מיצובישי? פטרהנסאל מסיים רק במקום החמישי. בכלל נראה כי הפולקסווגנים מבססים עצמם בשלושת המקומות הראשונים תוך הפגנת עקביות ואמינות. במיצובישי לעומת זאת כבר ראינו את פטרהנסאל עם קלאץ' שרוף והיום היה זה מסוקה שעצר בצד הדרך לתיקונים והוא מסיים במקום ה-23.
בקטגוריית האופנועים יתרון כמעט מוחלט לספרדים. היום היה זה ג'ורדי וילדומס שמנצח וקומה מסיים כדקה אחריו וממשיך להגדיל את הפער בצמרת הדירוג מול פוחול. לרוכבים שפרשו אמש הצטרפו היום עוד שמונה שלא הצליחו להכין עצמם לקטע המדידה. נכון לרגע זה, כשישנם עוד מספר אופנוענים בדרכם אל קו הסיום, פרשו תשעה ובמכוניות פרשו שבעה נהגים.
ההיסטוריה במספרים
פרט מאוד מעניין נרשם דווקא במירוץ של היום במהלכו נמדדו מהירויות של מעל 180 קמ"ש לנהגי הפולקסווגן. הנהג המהיר להיום היה ז'אן לואי שלסר שחצה את קו ה-190 קמ"ש וכל זה להזכירכם, בתנאי שטח קשים במיוחד.