וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פתוחה להצעות

21.1.2007 / 17:09

הקופה קבריו של פולקסווגן הגיעה לישראל ונחטפה על ידינו לנסיעה שכולה גג מופשל, שמש וחיוכים. חובה בכל בית

אנחנו הישראלים, מאוד דיכוטומיים. מצד אחד, אנחנו שונאים ללכת בתלם, אך כאשר מגיע הרגע לרכוש מכונית חדשה, אנחנו נעשים יותר שמרנים מהאפיפיור. שוב אותה תצורת ארבע דלתות משעממת ואפורה, שוב מנוע 1.6 ליטר והכל צבוע בצבע כסף או לבן. למה אני מספר לכם את זה? כי מהרגע הראשון שלקחתי את האיוס מידי היבואן, בכל רמזור ובכל חניה תמיד הופיע החוקר התורן שלא היסס לשאול אותי "למה לך לקנות רכב כזה?".

הראשון התלונן על כך שצבעו של הרכב שחור וזה בכלל לא מתאים לישראל החמה וגם קשה לנקות אותו. השני הסביר לי עמוקות מדוע בישראל אי אפשר לנסוע במכונית פתוחה (חם בקיץ, קר ורטוב בחורף, מושך תשומת לב ומה לא). השלישי טען שאוטוטו כל המנגנון המתוחכם של הגג ויתקע פתוח או סגור ("יש שם יותר מדי מנועים חשמליים"). והרביעי סתם זעם על כך שהרכב הזה מוציא לכולם את העיניים.

למען האמת, כמעט כולם צדקו במידה מסוימת, אבל כולם שכחו דבר אחד חשוב; שמכונית כמו האיוס, לא קונים כי קר או כי חם וכי יש מכוניות מנקרות עיניים הרבה יותר ממנה. איוס קונים כי יכולים. איוס קונים כי מתאהבים.

יופי ואופי

בניגוד לדורות הקודמים, בהם גרסת הקבריו של הגולף נשענה על מרבית החלקים של האחות הסגורה, עם האיוס, מעצבי פולקסווגן עמלו רבות כדי ליצור בידול ברור בין שני הדגמים וזאת ניתן לראות כבר בשם הנבחר (שמה של אלת השחר). למעשה, האיוס אמנם בנויה על הפלטפורמה של הגולף, אבל זו ארוכה (440 ס"מ) ורחבה יותר (179 ס"מ). כמו כן, לא תמצאו אף חלק בגופה העגלגל שנלקח מהגולף או הג'טה. החרטום מזכיר את המראה הגנטי של המשפחה, בייחוד עם גריל הסינר, אבל יחידות התאורה וקווי הגוף שונים לגמרי. התוצאה לטעמנו, נאה עם גג סגור וסקסית להחריד כאשר הגג מקופל במעמקי תא המטען.

אל תמהרו לשפוט אותה, התמונות לא עושות עמה חסד. במציאות מדובר בחתיכה אמיתית. למרות זאת, דבר אחד הפריע לנו: האיוס יושבת גבוה על המתלים, גבוה מדי והדבר גורם לחישוקי ה-17 אינטש להיראות כאילו היו גלגלי עזר לאופני ילדים. ללא ספק רכינה נמוכה יותר על המתלים הייתה מעצימה את המראה האגרסיבי.
תא הנוסעים של האיוס נראה אפילו טוב מהופעתה החיצונית. בגרסת ה"הכל כלול" שקיבלנו למבחן, לא חסר דבר. את תשומת הלב המרבית מושכים מושבי העור האדומים שאינם דומים לשום דבר שהכרנו בעבר. למרות מידותיהם הקטנות ודקות המושב, הם התגלו כנוחים ותומכים מאוד, גם לאחר שעות ארוכות של נהיגה. מעבר להם, תא הנוסעים נראה ומרגיש מוצק מאוד וגם איכות החומרים גבוהה בהתאם.

יתרונה הגדול של האיוס, הוא כצפוי המושב האחורי. אמנם הוא לא מהמרווחים ביותר; אני שגובהי עומד על מעט יותר מ-180 ס"מ, לא הצלחתי להתמקם מאחורי מושב הנהג אשר היה מכוון עבורי. מלבד הדוחק בברכיים, כאשר הגג סגור, הפדחת משפשפת את קורת הגג האחורית ובכלל התחושה קלסטרופובית להחריד. כאשר הגג פתוח, תשכחו מזה. אמנם הגנת הרוח למושבים הקדמיים טובה מאוד, אך באזור המושב האחורי, עשוי להיות מאוד סוער בנסיעה מחוץ לעיר.

יוצאים מהעיר

מכונית המבחן שבחר היבואן להקצות לנו נחשבת לגרסת הקצה גם בכל הקשור למנוע השוכן בחזית. נכון להיום, האיוס תשווק בישראל עם מנוע ה-2.0 ליטר טורבו (200 כ"ס) או עם גרסת ה-V6 בנפח 3.2 ליטר המפיקה 250 כ"ס וזו כאמור נמסרה לידנו. הדף הטכני שסיפר על מעט יותר מ-7 שניות בהאצה מעמידה ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית שנושקת ל-250 קמ"ש העיר בנו את קולטני האדרנלין במוח ורק שניות ספורות חלפו בטרם סובבנו את המפתח והתחלנו להימלט מגוש דן הסואן.

בתחילה, בזחילה העירונית עוד היינו עסוקים בבדיקת כל מה שיש לתא הנוסעים להציע (ויש לו הרבה להציע) ועדיין התחבטנו בשאלה האם להסיר את הגג או להשאירו סגור (כי קר), אבל מייד כאשר נפתח האספלט לפנינו הבנו שהדרך הנכונה ליהנות באמת מהאיוס היא לכבות את הרדיו, להסיר את הגג, למסמר את הדוושה הימנית לרצפה ולתת למנוע הבשרני לצהול דרך האגזוז הכפול מאחור. הצליל אותו מפיקה האיוס 3.2 הוא לא פחות מסנסציוני. מסעיר ממש.

אל המנוע הנפלא הזה, שמצליח לתת תחושת כוח בכל סל"ד שודכה תיבת ה-DSG כפולת המצמדים המפורסמת והשילוב הזה התגלה כשידוך משמיים; ההילוכים עוברים כהרף עין, בצורה חלקה ומדויקת. תיבה זו מציעה למעשה שלוש אפשרויות תפעול: אוטומטית סטנדרטית, מצב ספורט ומצב העברת הילוכים באמצעות הלחיצים שמאחורי ההגה. אנו גילינו כי כל המצבים עובדים ללא דופי, אך אם חדרה בכם רוח שטות, עדיף לקבוע את התיבה במצב הספורט ולתת לה לעשות את כל העבודה.

עליית מדרגה

כמו כל אחת מהמכוניות שנופלת לנו ליידים, גם היא נלקחה אל כבישי הנהיגה האמיתיים; הנחות היא לא תקבל פה. לא היום בכל אופן. לפני שהתחלנו במסכת הנהיגה, חשוב היה לזכור כי מכוניות פתוחות הן בעצם הרמאות הגדולה ביותר של עולם הרכב; למרות שהן נראות דינמיות בהרבה מהגרסאות הסגורות, בגלל העדרו של הגג והתוספת למשקל, הן נוטות לצלוח פחות טוב כבישים טכניים ומפותלים. אנשי פולקסווגן הצהירו כי באיוס הושקעו מאמצים אדירים כדי לעשותה קשיחה ברמה כזו שתתעלה על כל המכוניות הדומות לה, על ידי שימוש בפלדה מחוזקת וקורות חיזוק בדלתות. ואכן, כאשר הגג סגור, האיוס מרגישה קשיחה כמו כל מכונית קופה מהשורה. אולם, כאשר הגג פתוח, העומסים הכבדים שלא הטרידו במצב הסגור, מצליחים ליצור גמישות קלה בשלדת האיוס.

אחת מתופעות הלוואי הברורות של הקשחת השלדה הנה משקל עודף ואכן, האיוס שוקלת כמעט 200 קילוגרם (1,713 ק"ג) יותר אפילו מהפסאט המשפחתית. בנוסף לכך, הרצון ליצור מכונית קופה מבודדת ושקטה, התקינו המתכננים גג מתקפל עבה וככל הנראה גם כבד למדי, כך שגם מרכז הכובד של האיוס נפגע מעט.

אולם, למרות הכל, האיוס לא הראתה שום סימני כניעה, ולא משנה כמה חזק לחצנו עליה. הנטייה הטבעית היא לעבר תת היגוי קל, אבל די בהרפיה עדינה מדוושת הדלק כדי להחזיר את הגלגלים למסלולם. ההגה מצידו, לא מדהים, אבל גם לא מאכזב. משקלו טוב, אך עדיין רמה מסוימת של מלאכותיות מורגשת בו. הבלמים לעומת זאת, תפקדו ללא דופי, גם תחת עומסי בלימות חוזרות ונשנות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors

רגעים של שקיעה

בשלב זה של היום, לרוב אנו מתחילים לשוב על עקבותנו אל החניה ואל כורסת הטלוויזיה, אבל לא יכולנו לסיים את היום כך סתם. קצת לפני שהשמש בורחת לנו בין האצבעות, לקחתי את האיוס לפגוש את הסבתא שלה; את הגולף קבריו דור ראשון. צלצול טלפון אחד לגבי בעליה של הגולף הספיק כדי לארגן מפגש מאולתר לצורך התרשמות והזדמנות לכמה תמונות משפחתיות. ובכן, כאשר הן עומדות זו לצד זו, פערי הגיל ניכרים בכל מובן, אבל הקסם הוא אותו הקסם והעיצוב עדיין נראה מאופק באותה המידה. יש לנו הרגשה שהאיוס עוד תהפוך בעתיד לקלאסיקה עממית אמיתית.

אולם אם אין לכם סבלנות לחכות לשלב הקלאסי והמעות מצויות בכיסכם, כדאי שנספר לכם על מחירה של האיוס; עבור גרסת ה-3.2 ליטר אוטומטית תתבקשו להפקיד לא פחות מ-350 אלף שקל ועבור גרסת ה-2.0 ליטר טורבו תתבקשו לשלם 50 אלף פחות. המתחרה היחידה העומדת מולה כיום היא ה-307CC של פיג'ו, אך זו חלשה משמעותית ממנה וזולה בכ-50 אלף שקל נוספים מגרסת האיוס הזולה ביותר. בעתיד הקרוב תגיע לכאן מתחרה קרובה יותר לאיוס וזו הוולוו C70 החדשה. גם לה גג קשיח מתקפל ומנועים עתירי סוסים, אך ספק אם תג המחיר שיוצמד לה יהיה זול יותר.

איך לאבד את הרשיון בשלושה ימים. מאת: שחר גולומב (אורח במבחן)

התמזל מזלי וביום שישי האחרון יצא לי להתנסות בחווית נהיגה יוצאת מן הכלל. אני מדבר על הפולקסווגן איוס. ראשית עלי לציין כי על פניו המכונית "עושה לי את זה". היא סקסית, חושנית ומזמינה. אם באנלוגיות נשיות עסקינן, עם גג סגור המכונית מזכירה לי פקידה סקסית בחליפה אלגנטית. אבל, כשהגג נפתח, האיוס כאילו פושטת את בגדייה וחושפת את גופה המדהים והחטוב.

מאתיים חמישים הסוסים הגרמניים תחת מכסה המנוע מקשים עד מאוד לשמור על המהירות המותרת. ע"פ נתוני הייצרן, ניתן להגיע מאפס למאה בקצת יותר משבע שניות, בפועל זה מרגיש הרבה פחות, במיוחד כשהראש נצמד למשענת הכסא, החיוך הדבילי נמתח מאוזן לאוזן והרעש המדהים של צמד האגזוזים מביאים לכך שאנו מקבלים יצירת מופת גרמנית שאפילו באך עצמו לא היה חולם עלייה.

אם נחזור לרגע לאנולגיה הסקסיסטית שבפתחתי בה, ונציב את המכונית במדד "מסובבת הראשים", המכונית אומנם יפה ומושכת תשומת לב, אבל ישנן נשים יפות יותר שם בחוץ (אני יודע, אני יודע.. על טעם ועל ריח...). אבל מכיוון שאנו הגברים יודעים שלא צריך להתייחס רק לחיצוניות (מה שאמא תמיד אמרו לנו.. על הקנקן וכל זה..), אם ייצא לכם להתיישב מאחוריי ההגה של הגרמנייה הזאת, אתם תבינו על מה אני מדבר...

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully